"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא" –"א"ר יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים" (יבמות,סד,א)

וכתב רבינו נסים (דרשות הר"ן,ב) שערך תפילת הצדיקים שהם מגיעים לקרבה גדולה לה' "שתתאחד הנפש עם בוראה", וכאשר העתיר יצחק לנוכח אשתו –"כיוון אליה דעתו יותר" –התפילה המשותפת מועילה גם בשל היותה מחזקת את הזוגיות וההבנה ההדדית.

בעידן המודרני, העקרות הינה בעיה רפואית, ולכן הכתובת היא הרופאים. תחילה יבקשו לבדוק ולאבחן מה הגורם לעיכוב ההיריון, ובהתאם לכך יומלץ הטיפול, שב"ה מביא את הברכה בשלב כזה או אחר. אם-כן, מה מקומה של התפילה על העקרות בזמננו?

הרשות שנתנה לרופא לרפא, הופכת את ההזדקקות לרפואה להשתדלות מחייבת, ואת ההתחמקות ממנה להסתמכות על הנס, התנהגות של גאווה אשר נוגדת לגמרי את השקפת התורה. פעם הגיעו בני זוג אל הרב אליהו זצ"ל בבקשה שיעתיר עבורם לזכות בפרי בטן. שאל אותם הרב: "מה הבעיה?" ענו ואמרו: "וכי אין זו בעיה?!" חזר הרב ושאל: "איפה הבעיה?" וחזרו והשיבו שהבעיה שאין להם ילדים. גער בהם הרב ואמר: "לכו לרופאים ותבדקו מה קורה, ואח"כ חיזרו ורק אז אוכל להתפלל כאשר אדע על מה"...

רבני מכון פוע"ה משתדלים בס"ד לכוון ולהנחות את הזוגות לפנות לרופאים המתמחים בתחום, בשילוב הדרכה ההלכתית שתמיד כרוכה בהליכים הללו. אולם במקביל, בוודאי שיש להמשיך ואף להתחזק בתפילה, פרטית וזוגית כאחד. מתוך מיקוד אופי הבעיה, התפילה יותר מתחברת וממילא גם יותר נשמעת. אכן, אצל 15% ממעוכבי הפריון לא מזהים בעיה רפואית, ובכל זאת הטיפולים מגבירים את הסיכוי. ללמדנו שבאמת הכל בידי שמים, אלא שיש שהקב"ה חפץ בתפילתם ובהשתדלותם, ורק אז יעתר להם דרך "הצינורות" בהם יחפוץ.

יש שואלים, מדוע זה קורה לנו? –להלן תשובת אליהו הנביא (ע"פ תנב"אר,י"ח,נ"ג) "פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום, ומצאני אדם אחד ואמר לי, רבי, מפני מה בעלי בתים של ישראל נעצרים על הבנים...? אמרתי לו, בני, מפני שהקב"ה אוהב אותם אהבה גמורה ושמח בהם ובתפלתם, לפיכך מצרפם, כדי שירבו רחמים לפניו"!