"וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל, ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה" (בראשית כט,טז-יז). '"ועיני לאה רכות" מאי רכות? אילימא רכות ממש, אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, דכתיב (בראשית ז, ח) "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה" בגנות צדיקים דבר הכתוב? אלא א"ר אלעזר: שמתנותיה ארוכות. רב אמר: לעולם רכות ממש, ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה. שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן. והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת: גדול מה מעשיו? איש רע הוא, מלסטם בריות. קטן מה מעשיו? (בראשית כה, כז) "איש תם יושב אוהלים". והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה, והיינו דכתיב (בראשית כט, לא) "וירא ה' כי שנואה לאה" מאי שנואה? אילימא שנואה ממש, אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב בגנות צדיקים דבר הכתוב? אלא ראה הקב"ה ששנואין מעשה עשו בפניה' וכו' (ב"ב קכג,א). לכאורה לא מובן מה אכפת לה מה אומרים, הרי עשו כבר התחתן עם כמה נשים, וגם אליעזר נישלח עד אליהם כיון שאברהם רצה אשה מתוקנת ליצחק, אבל עשו רשע למה בכלל שיבוא לקחתה?- ובפשטות לא ידעה שהתחתן וחשבה שיבוא לקחתה כמסורת משפחתו, אולי אפילו לבן שהיה רשע רצה לקחת את עשו ללאה כדי לקבל עוד כסף (כמו בלקיחת רבקה), ולא הסתפק רק בכסף שחשב שיקבל מיעקב, ולכן כך דובר בפי האנשים. אולם אפשר יותר מזה, שאין זה רק דיבור בעלמא בפי האנשים, שהנה נאמר במדרש: '"וללבן שתי בנות" כב' קורות מפולשות מסוף העולם ועד סופו. זו העמידה אלופים וזו העמידה אלופים, זו העמידה מלכים וזו העמידה מלכים' וכו' (בראשית רבה פרשה ע פסקה טו). כיון שהתורה חיברה בניהם כאחת ("שתי בנות") למדו שדומות, אולם מה זה משנה לנו?- מצינו בדומה לזה אצל יעקב ועשו "שני גוים בבטנך" (כה,כג) מימלא יש קשר בניהם, שמצד האמת לאה היתה מתאימה לעשו, ולכן ראו בניהם קשר, לא רק סתמי אלא קשר אמיתי, ולכן ייעדו את לאה לעשו. לכן כשמראים שזו כמו זו, זה משום שגם אצל יעקב ועשו, הם זה כנגד זה, כמו שנאמר "ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ" (שם). שניהם מעמידי מלכים וגדולים, כמו שמפורש בהמשך "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבנ"י" וגו' (לו,לא) ולכן לאה היתה צריכה להשתלב שם, כנגד רחל שליעקב. לכן מודגש "ואלה תולדות עשו... עשו לקח את נשיו מבנות כנען" וגו' (לו,א-ב) להדגיש שעשו לא לקח את לאה אע"פ שמלכתחילה היה אמור להיות כך. מלכתחילה היה אמור לצאת מכל אחת שנים עשר, זו כנגד זו, כשבכל אחת ראוי לשנים עשר (כמו שעשו חשבון כמה יוצאים מכל אחת כדי שיגיעו לשנים עשר, שלכן הוחלפו יוסף ודינה). לאה לא רצתה להיות אשתעשו, כיון שהיה רשע, אבל מלכתחילה היתה אמורה להיות אשתו ולמושכו מרשעתו. לכן דברי הגמ' על עיני לאה בא כהסבר לנאמר '...ראויה היתה בכורה לצאת מרחל, דכתיב (בראשית לז, ב) "אלה תולדות יעקב יוסף" אלא שקדמתה לאה ברחמים, ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה', הרי שבאמת רחל היא אשתו המקורית של יעקב. ניראה ש"עיני לאה רכות" הוא כעין הנאמר "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל" (כז,א) שקשור עינים ועשו הבן הגדול, כמו בלאה שעיניה קשורות בהיות הגדולה, שמיועדת לעשו הבן הגדול, אם הכל היה מתבצע כתכנון יצחק, היה עשו חוזר קצת בתשובה בעקבות ברכות אביו (ועשיית רצונו), ואז לאה היתה מושכתו לדרך הישר. אבל כיון שרבקה ויעקב מנעו את זה, לאה לא היתה מחזירתו, ואז נעשתה ראויה ליעקב ולא לעשו, כצדקותה. אבל זה לא לגמרי התבטל, שלכן מלאה יצאה דינה, אחרי שהוחלפה ביוסף, אחרי הרגע האחרון כשכמעט ללאה היו נולדים יותר מרחל '"ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה" מאי "ואחר"? אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה י"ב שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות הרי עשרה, אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות? מיד נהפכה לבת, שנא' "ותקרא את שמה דינה"' ?(ברכות ס,א) (ראה ב'תורת המקרא' למרן גדול הדור שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, בפרשת "תזריע", שמביא שהוחלפו בבטן אחרי שכבר התעברו, ראה שם שהיה נס גדול ואין להביא ממנו להלכה בפונדקאות), כך שזה כעין קשור לקשר לאה-רחל בקשר ליעקב. ונאמר במדרש '"וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו" וְגוֹ', ודינה היכן היא? נתנה בתיבה ונעל בפניה. אמר: הרשע הזה עינו רמה היא שלא יתלה עיניו ויראה אותה ויקח אותה ממני. ר"ה בשם ר' אבא הכהן ברדלא אמר: אמר לו הקב"ה: (איוב ו) "למס מרעהו חסד" מנעת מרעך חסד, מנעת חסדך מן אחוך, דאלו איתנסיבת לגברא לא זינתה (נ"א דנסבת לאיוב לאו גיירתיה). בתמיה, לא בקשת להשיאה למהול? הרי היא נשאת לערל. לא בקשת להשיאה דרך היתר? הרי נשאת דרך איסור. הה"ד "ותצא דינה בת לאה"' (ב"ר עו,ט). הרי שנענש יעקב על שלא נתן לעשו אפשרות לקחת את דינה, הבת של לאה, כך שבעצם רואים מכאן שלאה קשורה לעשו, כמו שרואים מדינה (ובפרט שעל יציאת דינה דרשו את האשמה בלאה '"ותצא דינה בת לאה" ולא בת יעקב היא?! תלאה הכתוב באמה, מה לאה יוצאנית אף זו יוצאנית' [תנחומא "וישלח" סימן ז] הרי שהמעשה שבו נענש יעקב באונס דינה על שלא נתנה לעשו, קשור ללאה..). בזה מובן מה שמובא בגמ' בהמשך על שבספירת האנשים היורדים למצרים יש 69 ולא 70, מה הקשר לנאמר קודם על לאה ורחל או בכורת יוסף?- אלא שבהתחלה תרצו שהיתה לדינה אחות (ודחו זאת), מימלא זה קשור למה שנאמר על לאה ששייכת לעשו..