מָה כָּתוּב בַּתּוֹרָה?

הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה, לַיְּלָדִים – לְסַפְּרָהּ


מאת
אורן ירון מַס (אי"ם)


תשע"ו
 



ספר בראשית
 
פרשת בראשית
 
פרק א': הבריאה
בראשית ברא אלוהים
שמים וארץ וימים
אור וחושך, עץ ושיח
כוכבים, שמש וירח.

חיה, עוף ודגה
וסוגים רבים של בהמה
הכול עשה טוב  - כמעט מושלם
אך חסר בו האדם.

בצלם אלוהים אדם נברא
ומצלעו את האישה בנה,
אותם ציווה להוליד עוד ועוד
והנה עכשיו הכול טוב מאוד.

ביום השביעי – שבת ממלאכה
אותו קבע ליום מנוחה
יום מבורך, קדוש לבן ולבת
הלא הוא יום השבת.

פרק ב': גן בעדן
גן בעדן נטע אלוהים
בו פירות טובים, עץ הדעת ועץ החיים
אדם הונח בגן השמור
והוזהר, מפרי עץ הדעת – לאכול אסור.

פרק ג': חטא אדם הראשון
הנחש החכם, על אלוהים הִמרי
פיתה את האישה לאכול מן הפרי
והיא מצידה נתנה לאדם
ומאת ה' קבלו את עונשם

הנחש יזחל על גחונו
ורק עפר יהיה מאכלו,
האישה – הריונה קשה יהיה
והאדם – בעבודת האדמה, יזיע הרבה.


פרק ד': קין והבל
חוה ילדה את קין, שהיה עובד אדמה
אחר כך את הבל, הוא את הצאן רעה
קין הקריב לה' מנחה מן הפרי
והבל מן הבכור והחֶלב הטרי.

ה' העדיף את מנחת הבל
וקין הרגיש נחות כמו זבל,
ויהי בהיותם בשדה לבדם,
קין את הבל הרג, ושפך את הדם.

ה' העניש את קין בחומרה
הוא יהיה נע ונד ויעבוד קשה את האדמה,
במקום הבל נולד שת, ולו נולד אנוש
אז התחילו לקרוא בשם ה', השם הקדוש.

פרק ה': מאדם עד נוח
אדם הוליד את שת, והוא בן מאה ושלושים
ושת את אנוש בן מאה וחמש שנים,
ואחריהם קינן, מהללאל, ירד וחנוך,
ומתושלח שהאריך ימים כמו שרוך.

ממנו נולד למך שקרא לבנו נוח
ומיד הבין שלילד הזה יש כוח
רק הוא יוכל לנחם מן הקללה
ולהפוך את העצב להילולה.

פרק ו': הרעה בימי נוח
בני האדם החלו לחטוא
האדם הלך אחר יצר ליבו
ה' החליט למחות את כל הבריאה
אך נוח מצא חן בעיניו, והגזירה הוקפאה.
 
 

פרשת נוח
 


פרק ו': נוח והתיבה
נוח היה איש צדיק ותמים
ולו היו שלושה בנים
כל הארץ מלאה חטא וחמס
וה' אמר, דַי, לי נמאס.

אני אשחית כל חיה, כל אדם
אביא מבול מים שיכסו כל הר רם
אתה, נוח, עשה תיבה גדולה
שמה תביא את כל המשפחה.

לתיבה גם תביא זוג מכל חיה,
מן העוף וכל רמש ומן הבהמה,
גם תכין הרבה מזון לחיות
והיה לך ולהם להֲחיות.

פרק ז': המבול
ה' ציווה את נוח, היכנס לתיבה
ומן הבהמה הטהורה קח זוגות שבעה,
כעבור שבוע החל המבול,
שנמשך ארבעים יום – בול.

המים כיסו את כל ההרים
כל החי מת, לא נשארו אנשים
רק נוח והמשפחה ואִתם בעלי החיים
וכך עברו עוד מאה וחמישים ימים.

פרק ח': היציאה מן התיבה
ה' את הגשם עצר, המים הלכו וחסרו
עד כי ראשי ההרים נראו,
לאחר ארבעים יום פתח נוח חלון בתיבה
את העורב והיונה שלח לִמשימה.

אנא בדקו אם פחתו המים
ועל הארץ נוכל שוב ללכת ברגליים,
לאחר שהיונה לא חזרה
הוציא נוח את כל החיות מן התיבה.




נוח הודה לה' בעולה ובזבח
לשם כך בנה מזבח,
ה' הריח את ניחוח הקרבן
הבטיח שלעולם לא יכה שוב עד אובדן.

פרק ט': ברית הקשת בענן
ה' ציווה את נוח ובניו בברית לעולמים
פרו ורבו ושילטו בארץ, בשמים ובימים,
תאכלו כל עשב וכל חי, אך לא את הדם,
וכמובן היזהרו לבל תהרגו כל אדם.

אם כך יהיה, מבטיח אני לכם
אתן לכם ברית ולזרעכם אחריכם,
לא יהיה עוד מבול – להשחית את הארץ
הסימן - קשת בענן, ולָעולם לא יהיה קץ.

פרק י': תולדות בני נוח
לנוח היו שלושה ילדים
להם נולדו הרבה בנים,
מהם נוצרו הרבה עמים
וכך נהיו המון גויים.

פרק י"א: מגדל בבל
שפה אחת דברו כל העמים
והיו להם רעיונות משונים,
מגדל עד השמים רצו לבנות
להוכיח לה' שיוכלו הכול לעשות.

ה' את שפתם בלבל,
ולמקום קרא בבל,
איש לא הבין את שפת רעהו,
כך בניית העיר חגלה – וזהו.

עשרה דורות מנוח עד אברהם
נוח הוליד את שם, ושם את ארפכשד,
והוא את שלח ילד,
וממנו עבר, פלג ורעו, שרוג, נחור ותרח
הוא אבי אברם, ובחרן נעשה אזרח.
 
פרשת לך לך

 
פרק י"ב: לך לך מארצך
ה' ציווה את אברם
לעזוב את ארצו וללכת לשָם
לקח את לוט וכל שהיה לו בחרן
ומיד הלך לארץ כנען.

הגיע לשכם, בנה מזבח לאל,
ועוד מזבח בין העי לבית-אל,
גם כאן לא עצר, בנגב ישב
אך כאן תפס אותו הרעב.

אברם יורד למצרים
בגלל הרעב למצרים נסע
אך פחד שייקחו את אשתו היפה
אמר לשרי, תגידי  שאת אחותי
ואולי בזכותך יחַיו גם אותי.

המצרים למלך לקחו את שרי
מיד כולם נענשו מרה
פרעה ועבדיו בנגעים גדולים חלו
ואברם ושרה עם רכוש גדול נשלחו.

פרק י"ג: הפרדות אברם מלוט
רועי הצאן של אברם ולוט רבו
אברהם הציע – היפרדו,
לוט בחר ללכת לסדום
ואברם נשאר במקום.

ה' הבטיח לאברם את כל הארץ,
לו ולזרעו עד אין קץ,
קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה
וגם זרעך ירבה כמספר גרגרי האדמה.

פרק י"ד: אברם מציל את לוט השבוי
חמישה מלכים מרדו בארבעה
וביניהם הייתה מלחמה
הארבעה נצחו ולקחו בשבי את לוט
אברם שמע וחשב, הנה לי האות.

ה' רוצה אותי לנסות
לראות אם אסתכן, ואציל את לוט
מיד גייס את כל חייליו
והציל את לוט, נשיו וילדיו.

מלך סדום ומלכי-צדק מלך שלם
יצאו לקראתו ורצו לו לשלם
אך אברם סרב לקבל פרוטה
כי כך לאלוהים נשבע.

פרק ט"ו: ברית בין הבתרים
ה' הבטיח לאברם הגנה ושכר רב,
אך אברם שאל מתי יהיה לאב.
ה' הבטיח שמספר בניו יהיה כמספר הכוכבים,
אברם האמין וזכה ל"ברית בין הבתרים".

בברית בישר ה' לאברם
שזרעו יגלה 400 שנה, אך לא סתם
כי אחר כך ייצאו ברכוש גדול, לא קט,
וגם יירשו את הארץ, מנהר מצרים עד נהר פרת.

פרק ט"ז: הולדת ישמעאל
שרי עקרה – לא ילדה
הייתה מאוד מאוד עצובה
הציעה לאברם, קח את הגר שפחתי
והריונה יהיה לי לשמחתי.

הרתה הגר ולעגה לשרי גברתה
שרי עִנתה אותה, עד שמפניה ברחה,
אמר לה המלאך שובי לשרי, ובעזרת האל
תקראי לבנך הקט, ישמעאל.

פרק י"ז: הולדת יצחק
אברם היה בן תשעים ותשע שנים
ה' הודיע לו שממנו ייצאו המון גויים,
לכן שרי תהיה שרה ושמו יהיה אברהם
והוא יהיה אבא של כולם.

אך עליו למול עצמו בברית המילה
כל תינוק בן ימים שמונה,
מיד אברהם מל ראשון, ואחריו את כולם,
וה' הבטיח שלשרה ייוולד בן, ויצחק יהיה שמו לעולם.
 
פרשת וירא
פרק י"ח: אברהם מכניס אורחים
אברהם נח בפתח האוהל
היה יום חם, הכול לאט התנהל
לפתע ראה שלושה אנשים
חשב שודאי רעב וצמא הם חשים.

מיד רץ להזמין אותם ללחם ומים
וגם לרחוץ את הרגלים,
הכין סעודה דשנה וטובה
אחר כך ליווה אותם בשמחה.

בשורת לידת שרה
אברהם קיבל את הבשורה
הכי טובה והכי שמחה
בעוד שנה שרה תלד
בן זכר – מותק של ילד.

צחקה שרה, שמח אברהם
עתה הם המאושרים מכולם,
נס כזה עוד לא קרה
שילד ייוולד לאישה זקנה.

בשורת הפיכת סדום
ה' הודיע לאברהם
עוד מעט סדום תושמד מן העולם,
האנשים בה רשעים עד מאוד
הם עסוקים בחמס ובשוד.

אברהם ניסה את העיר להציל
למצוא כמה צדיקים – אך ללא הועיל,
התווכח עם ה', ניסה לשכנע
אך הבין שמחורבן – אין כל מונע.

פרק י"ט: הפיכת סדום
שני המלאכים הגיעו לסדום
הם לא הכירו אדם במקום,
לוט קם לקראתם והשתחווה
הזמינם והפציר בהם עד להסכמה.




הכין משתה, מצות ומאפה
והם אכלו ונחו יפה,
כל אנשי המקום דרשו לדעת אותם
ולא  - ירעו ללוט ומשפחתו עד כלותם.

לוט הגן על אורחיו
ולאנשים הציע את בנותיו,
המלאכים סינוורו אותם והצילו את לוט
וגילו לו שישחיתו את סדום עד כלות.

מהר קח את אשתך, בנותיך וחתניך
פן גם אתה תמות כמו שכניך,
לוט התמהמה, גם אשתו ובנותיו
המלאכים משכו אותם, ולא את חתניו.

אסור להביט אחורנית
פן תראו איך ה' משחית,
אשת לוט הביטה – ופשוט כך,
מיד הפכה לנציב מלח.

נשארו רק לוט ושתי בנותיו
והן חשבו שכל העולם נחרב,
החליטו הבנות להשקות יין את לוט
וכך נולדו עמון ומואב לשתי הבנות.

פרק כ': אברהם ואבימלך
אברהם הלך לנגב, עם שרה אשתו
מרוב יופייה אמר לכולם שהיא אחותו,
מיד נלקחה לבית המלך
ושמו היה אבימלך.

אבוי לאבימלך, לנשים ולשפחות
כולם חלו במחלות קשות,
הבין מיד כי שגה מרה
והחזיר לאברהם את שרה.

פרק כ"א: הולדת יצחק
שרה ילדה בן – את יצחק
והתינוק גדל ואף ינק,
כאשר מן ההנקה יגמול
אברהם יערוך משתה גדול.


צחק ישמעאל על יצחק – ושרה כעסה
בהסכמת אברהם - את הגר ובנה סלקה,
הם תעו במדבר ונתקעו בלי מים
עד אשר הגיע מלאך מן השמים.

ברית עם אבימלך
אבימלך שמע על אברהם וההצלחות
בא אליו ברית שלום לכרות,
שבע כבשות שחטו שם
בבאר שבע קרא לה', אל עולם.

פרק כ"ב: עקידת יצחק
ה' נסה את אברהם, בדבר שאין להשיב
ציווה אותו את יצחק להקריב,
מיד אברהם השכים קום למשימה
ואת יצחק בנו לקח להר המוריה.

על המזבח את יצחק קשר
הכין סכין לשחיטה כבר,
לפתע עצָרו המלאך משמים,
עצור אברהם, תוריד את הידיים.

עכשיו ידעתי כי אתה אוהבי
ולךָ ולזרעך אתן את כל ברכתי,
בך יתברכו כל אומה ואומה
ואת האייל שבשיח תעלה לעולה.
 
חיי שרה
 
פרק כ"ג: מות שרה
שרה בת מאה עשרים ושבע שנים נפטרה
אברהם בא, ספד לה ובכה,
ביקש לקברה במערת המכפלה
אותה קנה מעפרון לאחוזה.

פרק כ"ד: כלה ליצחק
אברהם שלח את עבדו
להביא אישה ליצחק בנו,
רק מארצי וממשפחתי תביא
אשת חיל מבית נחור אחי.

הלך העבד לארם נהרים
והגיע לבאר מים,
אמר לעצמו מי שתציע לי ולגמלים מים
היא הכלה, וזה אות מן השמים.

והנה הגיעה רבקה עם כדה
אמר לה העבד, תני לי קצת מים בבקשה,
מיהרה להשקות אותו ואת כל הגמלים
מיד ידע העבד שהכול מאלוהים.

נתן לה תכשיטים וצמידים מזהב,
שאל אותה מאין את, ומי לך אב,
אמר העבד, הכול מאת האל
וכך הגיע לבית בתואל.

סיפר העבד שאדונו אברהם
ושליחותו לקחת ליצחק אישה לשם,
האם תסכים רבקה לבוא אחריו
או שימשיך במסע חיפושיו.

החליטו לשאול את פי הנערה
ותאמר, אלך בשמחה,
קמה רבקה, אחרי העבד הלכה
עד שהגיעה ליצחק, ופרחה האהבה.

פרק כ"ה: קטורה
אברהם לקח עוד אישה ושמה קטורה
ממנה הוליד בנים שישה,
את כולם שלח לקדם, להם נתן מתנות
ורק יצחק קיבל את כל הברכות.
 


מות אברהם
אברהם נפטר בשיבה טובה
בן מאה שבעים וחמש שנה
הוא נקבר ליד שרה
במערת המכפלה.

תולדות ישמעאל
לישמעאל בן אברהם היו שנים עשר בנים
והם היו ראשי אומות ונשיאים,
מאה שלושים ושבע שנים חי בפיזור
בכל השטח, ממצרים עד אשור.
 
 
 
‏‏פרשת תולדות

פרק כ"ה: לידת עשו ויעקב
יצחק נשא את רבקה לאישה
והיה אז בן 40 שנה,
רבקה ויצחק הִרבו בתפילה
כי רבקה הייתה עקרה.

ה' נענה לתפילת הצדיקים
והנה רבקה מצפה לתאומים,
מרוב כאבים היא שאלה את אלוהים
מדוע  בקִרבי הם מתרוצצים.

ה' אותה הרגיע, לא לשווא הכאבים
יש לך שני בנים מיוחדים,
מכל אחד ייצא עם כביר
אולם המבוגר יעבוד את הצעיר.

נולדו הבנים, הראשון נקרא עשו
השני יעקב, נולד מיד אחריו,
עשו השעיר - היה צַיָּד
ויעקב השקט - יושב באוהל, בצד.

עשו מן השדה שב עייף
ויעקב הכין תבשיל בכיף,
עשו ראה זאת, כמו חלום
והתחנן, האכילני מהתבשיל האדום.

יעקב הסכים, ואמר, את בכורתך מכור
תשבע שמעכשיו  אני הבכור,
עשו לעג וליעקב נשבע,
העיקר שבִּטנו עכשיו שְׂבעה.

פרק כ"ו: יצחק ואבימלך
 
‏‏פרשת תולדות

פרק כ"ה: לידת עשו ויעקב
יצחק נשא את רבקה לאישה
והיה אז בן 40 שנה,
רבקה ויצחק הִרבו בתפילה
כי רבקה הייתה עקרה.

ה' נענה לתפילת הצדיקים
והנה רבקה מצפה לתאומים,
מרוב כאבים היא שאלה את אלוהים
מדוע  בקִרבי הם מתרוצצים.

ה' אותה הרגיע, לא לשווא הכאבים
יש לך שני בנים מיוחדים,
מכל אחד ייצא עם כביר
אולם המבוגר יעבוד את הצעיר.

נולדו הבנים, הראשון נקרא עשו
השני יעקב, נולד מיד אחריו,
עשו השעיר - היה צַיָּד
ויעקב השקט - יושב באוהל, בצד.

עשו מן השדה שב עייף
ויעקב הכין תבשיל בכיף,
עשו ראה זאת, כמו חלום
והתחנן, האכילני מהתבשיל האדום.

יעקב הסכים, ואמר, את בכורתך מכור
תשבע שמעכשיו  אני הבכור,
עשו לעג וליעקב נשבע,
העיקר שבִּטנו עכשיו שְׂבעה.

פרק כ"ו: יצחק ואבימלך
יצחק הלך אל אבימלך, מלך גרר
כי בארץ רעב שרר,
ה' עצר אותו מירידה למצרים
כי בארץ יבורך שבעתיים.

יצחק נשאר בארץ, את השדה זרע
ועוד באותה שנה הרוויח פי מאה,
יצחק הלך והתעשר, גדל עוד ועוד
אבימלך קנא בו עד מאוד.

אמר אבימלך ליצחק, לך מעמנו
אין כאן מקום ואין מים לכולנו,
הלך יצחק לנחל גרר
ושם בורות מים חפר.

חפר בארות אביו - לא בורות חדשים,
אלא אותם הבורות שסתמו הפלשתים,
רועי גרר רבו אתו על הבורות,
עד שחפר באר מים ברחובות.

אבימלך בא ליצחק, ברית שלום לכרות
יצחק הסכים, מעכשיו יתראו רק בשמחות,
עשה משתה, נפרד מהם בסעודה,
חפר עוד באר, וקרא לה 'שבעה'.

פרק כ"ז: ברכת יצחק ליעקב ועשו
יצחק הזדקן, לא יכול יותר לראות
לפני מותו רצה להשאיר ברכות,
קרא לעשו, ביקש ציד לאכול
אמר, כשתחזור אברכך בגדול.

רבקה שמעה את זאת השיחה
מיד ליעקב היא קראה,
לך והבא לי שני גדיים מן הצאן
ואני אכין מטעמים, שיהיו ליצחק לרצון.

אל דאגה בני חשבתי על הכול
אביך יברך אותך למרות השוני בקול,
גם על השערות והריח חשבתי, מהר חוש
אני אביא לך עורות עיזים למלבוש.

נכנס יעקב עם האוכל אל אביו,
גש נא הנה, אמר, הו, כמה אתה חביב,
איך מצאת ציד כל כך מהר
ואפילו מטעמים הכנת, הטוב ביותר.

יצחק חשד, בדק והריח
מי הוא הבן שבמשימה כל כך הצליח,
לבסוף הבין שזהו בכורו
ונתן לו את כל ברכתו.
 
יצא יעקב, נכנס עשו
מיד הכין ליצחק את מאכליו,
נחרד יצחק, יעקב האכילני - אמר שהוא הבכור
נתתי לו עושר, שלטון והרבה אור.

בכה עשו ביקש עוד ברכה
נתן לו אביו מעין הבטחה,
תהיה עשיר וחזק, אך את אחיך תעבוד
תחיה עם מלחמה וחרב, עד שבו תמרוד.

כעס עשו על אחיו, הבטיח לנקום
על שיעקב גזל לו את כל החלום,
רבקה שמעה וליעקב קראה
ברח מהר לאחי, אותו צִוותה.

פרק כ"ח: יצחק שולח את יעקב לארם
יצחק ליעקב קרא
בעצת רבקה – אותו ציווה,
לך לפדן ארם, מצא לך אישה
כי בבנות כנען – אין קדושה.