בערב יום הכיפורים לפני שהתכנסו רבי יצחק מאיר מגור זצ"ל ותלמידיו לתפילת "כל נדרי", קרא אליו הרבי כמה מבחירי תלמידיו ואמר בפניהם:

נאמר בתהילים (לז, כז): "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב". אין כוונת האמור להזהיר את האדם מלעשות רע, שכן זהו דבר המובן מאליו. הכוונה היא: "סוּר מֵרָע" – הסח דעתך מהרע, אל תחטט ברע, אם עשית עבירה – הנח אותה! אל תהרהר בה, ואל תחטט בה. לשם מה להתרפש בבוץ? וכי מה יש להשם יתברך מזה? במקום להיות נובר באשפה, מוטב להיות נוקב מרגליות. במקום לדוש בעניינים שברע, מוטב "וַעֲשֵׂה טוֹב" - מעשה טוב הוא המגרש את הרע.

על מעשה טוב שעזר לגרש את הרע, ניתן ללמוד מההפטרה בספר יונה העוסק בנושא התשובה, שחכמים תיקנו לנו לקרוא ביום הכיפורים בתפילת מנחה. הספר מתחיל בכך שעקב החטאים של האנשים בעיר נינוה, יונה הנביא מקבל את הציווי מאת הקב"ה לומר להם לחזור בתשובה על מעשיהם הרעים: "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי" (יונה א, ב).

העיר נינוה מוזכרת פעם נוספת בתנ"ך בספר בראשית, באירוע שבדרך כלל לא שמים אליו לב – "מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה" (בראשית י, יא). מה פירוש הפסוק? אומרים חכמים שכאשר נמרוד המריד את העולם נגד הקב"ה, אשור לא רצה להישאר באותו מקום ולמרוד גם הוא בקב"ה, לכן הוא יצא, עזב והלך ובנה את העיר נינוה.

בכך רומזים לנו חז"ל שזרע של מחשבה טובה לא הולך לאיבוד. כיון שאשור בנה את העיר נינוה מתוך מחשבה טובה, כדי להימלט מנמרוד שהמריד את העולם נגד הקב"ה, בזכות כך בסופו של דבר תושבי נינוה חוזרים בתשובה ממעשיהם הרעים, ובכך העיר נינוה ניצלת. כיוון שביסוד יש משהו של קדושה.

מאת: הרב חיים סבתו, מתוך האתר "ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים", www.ybm.org.il

מתוך הספר: "שבת ומועד – בחצרות צדיקים", מאת שמחה רז.