והנה, ידוע פתגם רבינו הזקן נ"ע (הובא בקובץ "היום יום" עמ'　 פט), ש"עציך" הוא מלשון עצה, ומלמדנו הכתוב שצריך "לחטוב" ולהסיר את ה"עצות" - "רבות מחשבות בלב איש"; ו"מימך" רומז על ה"מים המצמיחים כל מיני תענוג" (תניא פ"א), ועל האדם להיות "שואב מימך" - "לשאוב" מתוכו ולבטל את התאוות לעניני גשמיות.

ועל כך מלמדנו רש"י, ש"חוטב עציך ושואב מימך" שבכתוב היו "כנענים" והם אלו ש"נתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים". ש"כנען" הוא מלשון סוחר (הושע יב, ח ועוד), וגם בשעה שהוא "כנעני" ועוסק ב"מסחר" ובעניני הרשות שלו, צריך "לחטוב" מדעתו את ה"רבות מחשבות", ו"לשאוב" ולהוציא את התאוות מלבו. אלא עליו לסמוך ולבטוח לגמרי בהקב"ה ולא לערב בזה מחשבות עצמו ותענוגיו הגשמיים.

(ע"פ לקוטי שיחות חי"ד עמ' 117)