וביום שמחתכם, אלו השבתות
דרשינן בספרי (פרשה דידן פיסקא יט): "וביום שמחתכם, אלו
שבתות" ע"כ. כלומר, שאין מבואר בכתוב איזהו 'יום
שמחתכם', שאי אפשר להעמידו ברגלים שיש בהם
חובת שמחה, שכן כבר הזכיר 'ובמועדיכם', ולכן נדרש
על השבתות.
מדברי הספרי הללו הוכיחו האחרונים, שנוהגת מצות
שמחה בשבת כמו ברגל, שמשווה אותה לשמחה
שבמועדיכם.
אלאשתמהו בזה, שמצות השמחה לא נזכרה רק ברגלים,
כד"א (דברים טז, יד) "ושמחת בחגך". ופשטות מצות שמחה
תוכיח, שהיא בקרבן 'שלמי שמחה', ואין קרבן זה בא
כי אם ברגלים ולא בשבתות. ואין מצות השבת נוהגת
כי אם בשביתת מנוחה וקידוש, ובכבוד ועונג שבת, כמו
שסידר הרמב"ם בהלכות שבת (פ"כ ה"א).
איברא, מאידך הוכיחו שכן נוהגת מצות שמחה בשבת,
מדברי הבית יוסף (או"ח סימן רפא) בשם ה"ר אביגדור אביגדור כהן
צדק ז"ל, בטעם נוסח תפילת "ישמחו במלכותך שומרי
שבת", שסמכוה אדרשה זו דספרי עי"ש.
וכן הוכיחו מכמה לשונות שמחה הנזכרים בתפילות
וזמירות השבת, כגון: "וישמחו בך ישראל, ביום השבת
שישו ושמחו, לנוח בו ולשמוח, מנוחה ושמחה, בא שבת
בא מנוחה גיל וששון ושמחה, על כן יתן האדם לנפשו
עונג וגם שמחה, כי יום שמחות הוא" ועוד כיוצא בהם.
אולם על פי תורת הסוד מתיישבים יפה כל ההדורים.
כאשר מבואר בזוהר הקדוש (ח"ב קלה: הנאמר בתפילת כגוונא):
"כד עייל שבתא איהי אתייחדת ואתפרשת מסטרא
אחרא, וכל דינין מתעברין מינה, ואיהי אשתארת ביחודא
דנהירו קדישא כו', וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כלהו
ערקין כו'. ואנפהא נהירין בנהירו עלאה, ואתעטרת
לתתא בעמא קדישא, וכלהו מתעטרן בנשמתין חדתין,
כדין שירותא דצלותא לברכא לה בחדוה" עכל"ק.
אם כן הרי פשוט שבתוצאת אורות נפלאים וייחודים
עילאין הללו המאירים וזורחים ביום שבת מנוחה, נייחא
בעליונים נייחא בתחתונים. – בוודאי שנעשה שמחה
גדולה בשמים ובארץ.
ובמילא ניחא, שאף כי אין חובת שמחה בשבת, להביא
קרבן שמחה וכיוצא, שכן עיקרה למנוחה ועונג, ואין אנו
מצווים בפעולות השמחה. – אבל מכל מקום דרשת
הספרי אמת, שהשבת היא יום שמחה גדולה לישראל,
הנפעלת בתוצאת כל אלו המצוות דמנוחה וכבוד ועונג.
ושפיר ישמחו בה כל ישראל, עדי השמחה הכללית ביום
שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, אמן.
• ~ • ~ •
הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצוק"ל, ישב פעם ביום
רביעי בשבוע בחברת אנשי שלומו, לרגל מאורע מסוים,
ובצאתו פנה אל החסידים בברכת: "א'גוטען שבת!".
כאשרידוע מאצר הצדיקים, שמיום שאומרים 'לכו נרננה
הקטן' [בשלהי שיר של יום רביעי "קל נקמות ה' וכו'"
(תהלים צד), שהוסיפו בו פסוק זה מקאפיטל שלאחריו, כדי
שלא לסיים בדבר שאינו טוב]. – כברניתן לחוש ולהרגיש
בקדושת 'לכו נרננה הגדול'!כדקיימא לן הלכתא (גיטין עז.):
"חד בשבא ותרי ותלתא בתר שבתא, ארבעה וחמשה
ומעלי שבתא, קמי שבתא" עי"ש.
ברכת הצדיק עשתה רושם חזק בלב החסידים, ותיכף
החלה התלהבות גדולה בין החסידים, להכין את עצמם
בתשובה לקראת שבת מלכתא, וכבר היו הולכים לביתם
להכין את המגבת ובגדי שבת קודש, לקראת הטבילה
לכבוד שבת!
[מתוך שיחה (בשידור) בארא פארק יצ"ו, כללית מס' 458]
• ~ • ~ •
הגה"צ רבי ישראל סלנטר זצוק"ל, אבי תנועת המוסר,
היה מרבה תדיר ברוב צדקותו ויראתו לפשפש במעשיו,
כדרך הצדיקים הגדולים.
מרוב שהיה עוסק בתשובה וחרטה, היה חושש על עצמו
אם אינו ח"ו בכלל (תהילים נ, טז) "ולרשע אמר אלקים מה לך
לספר חקי וכו', ואתה שנאת מוסר, ותשלך דברי אחריך
וגו'".
ועד כדי כך הגיעה מדרגת תשובתו, שהיה אומר
למקורביו שאם ח"ו יחלה בשבת קודש יש לחוש בו אם
מותר לחלל עליו את השבת... כדין מומר הקשה שאין
מחללין עליו את השבת, עיין פרי מגדים (או"ח סי' ש"ל א"א
סק"ד) ונושאי כלים.
בסופו של דבר, רצון יראיו יעשה, הגה"צ חלה ביום
ראשון בשבוע, ונסתלק ביום הרביעי, ולא נצרכו להגיע
לשום חילול שבת עבורו.
ולפי דרכנו למדנו –מלבד מדרגות התשובה הנוראות של
הצדיקים הצדיקים – גם פרק במידת הענוה ושפלות רוח, עד היכן
מגעת!
הוא שהכתוב אומר בפרשתנו (במדבר יב, ג) "והאיש משה
עניו מאד, מכל האדם אשר על פני האדמה"! – אפילו
מפושעי ישראל החזיק את עצמו נמוך יותר...
[קובץ "פרטיות", שיחה 23]
• ~ • ~ •
מידת התמדה ושקידה נפלאה ומסודרת, נוכל ללמוד
ממנהג הגה"צ אאמו"ר רבי לוי הכהן זצוק"ל הכ"מ, בעל
'מעדני השולחן'. שהיה לו סדר לימוד מיוחד בעת שהחזן
מזמר שירת 'לכה דודי'בקבלת שבת. – אנשים רבים אכן
מעיינים בעת כזו בספריםשונים, כדי למצוא אמרה טובה
[א'גוט ווארט] לפרשת השבוע, אבל קביעות סדר לימוד
מסודר מדי שבת בשבתו באותה שירה, הוא חידוש גם
בין השקדנים!
בכיס הקאפטע'ן דשבת שלו, היה מחזיק תדיר ספר
קטן, היה זה 'ספר המצוות הקצר'שחיבר מרן החפץ חיים
זצוק"ל, שתמיד היה דבוק בתורתו הקדושה.
וכך מאותם דקות ספורותשלשירת החזן בין קטע לקטע
בלכה דודי, הצטבר לו 'שיעור' שלם קבוע ומסודר!
[קובץ "פרטיות", שיחה 39]
• ~ • ~ •
זכורני מימי נערותי, בבית הכנסת העתיק דחסידי קארלין
שבשכונת בית ישראל בירושלים עיה"ק, שבשבת
קודש לפני התפילה היו יושבים שורות שורות של זקני
החסידים אברכים ובחורים ועוסקים בתורה בטהרה.
והחידוש, שרובם לא עסקו בספרי מוסר וחסידות, או
באמירת תהלים, כמנהג הרבה קהילות, אלא פשוט
בלימוד גפ"ת בעמל ויגיעה.
כמו כן בהפסקה שלפני התקיעות, ובשאר הפסקות,
שבמקומות רבים נוהגים באמירת תהלים וזוהר וכו',
היו רוב הציבור שם עוסקים בלימוד הגמרא!
על דרך שכתב בסה"ק בית אהרן (ליקוטים דף 287) וזל"ק:
"עוד אמר [הרבי הזקן רבי אהרן מקרלין זצוק"ל,
יו"ד י"ז סיון]: ללמוד דף גמרא בחול קודם אור היום,
הוא בחינת גן עדן
התחתון, ובשבת קודם אור היום הוא בחינת גן עדן
העליון. –איר זאלט לערנען א דף גמרא בעיון בשבת
קודם התפלה, וואלט דער 'נשמת' איין אנדער פנים
געהאט" ע"כ מתק לשונו הזהב. [כשתלמדו דף גמרא
בעיון בשבת קודם התפילה, הרי ל'נשמת' שלכם היו
פנים אחרות!].
[מתוך שיחה לחבורת בחורי פינסק-קרלין ירושלים ת"ו]
• ~ • ~ •
סיפר בני הר"ר אהרן שליט"א,שבהיותו
אברך צעיר בעת עמדו טרם לידת בנו
הגדול שיחי', נכנס באחת השבתות אחר
תפילת קבלת שבת בבית הכנסת הגדול
דשכונת זכרון משה פעיה"ק, לביתו של
רב השכונה מרן הגה"צ הראב"ד רבי
ישראל יעקב פישרזצוק"ל, כדי להכין את
עצמו ולקבל ממנו את פרטי ההלכות של
תורת היולדת בשבת קודש.
והנה כשסיים הרב בפירוט הנחיותיו
הברורות, פתח את מגירתו, ושלף
מתוכה 'פתק קטן', שעליו רשום
מספר טלפון של ה'שבת גוי' מארגון
'עזר מציון', העומד מוכן להסיע לבית
היולדות במקרה הצורך.
התברר שכסדר החזיק במגירתו
פתקים מעין אלו, בהם רשומים פרטים
ומספרי טלפונים שונים, מוכנים
ומזומנים לכל מיני מקרים ונצרכים...
ללמדנו מידת 'אהבת חסד', שככל
שהיה ביכולתו לעזור ולסייע, ולחסוך
טרחה וחיפוש מן השואלים, הכין לפניו
'פתקים' עם כל הפרטים הדרושים...
["טיב הזכרונות" – מרן הרב פישר זצוק"ל]
• ~ • ~ •
הגה"צ רבי שמואל (בהר"ר מרדכי זאב)
הומינר זצוק"ל בעל מחבר ספר
"עבד המלך" (יא"צ היום ש"ק י"ט
, היה מקפיד לקיים מצות
'תוספת שבת', תיכף מן הרגע
הראשון שניתן להוסיף בה על
פי הלכה, דהיינו מיד לאחר פלג
המנחה.
באותה שעה היתה הרבנית
מדליקה נרות שבת, והוא
התיישב עטור בשיראין של
ובדבקות.
פעם כשיצא לאחר שסיים לומר שיר השירים אל
רחובה של עיר בדרכו לבית הכנסת, ראה לנגד עיניו
יהודים חרדים שנסעו במכונית בדקות האחרונות
שלפני השבת, הוא נחרד מאוד ותהה, כיצד ניתן
להסתמך על רגע אחרון שלפני השבת?!
ספרו המפורסם 'עבד המלך'מסודר על פי סדר
פרשיות התורה, ועל כל ספרי התנ"ך, לברר בקצרה
הדינים העולים מכל פרשה ופרשה הלכה למעשה,
במה צריך להיזהר.
אחד מיקירי קרתא דשופריא שמע בצעירותו מהגאון
רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל, ראש ישיבת חברון,
שה'משנה ברורה' של פרשת השבוע הוא ספר 'עבד
המלך', ומאז השתדל ללמוד בספר זה מדי שבת
בשבתו, כדי לדעת אל נכון ההלכה למעשה הנלמד
מן הפרשה, כיצד עלינו להתנהג בכל דבר על פי דת
של תורה.
[פרטית – י"א אייר תשע"א]
• ~ • ~ •
סיפר לי הגאון רבי שלום אייזן זצ"ל רב ומו"ץ דפעיה"ק,
ששמע מפי הראב"ד הרב בענגיס זצוק"ל, שבעת
שלמד בישיבת וואלאז'ין בימי בחרותו, התוודע שמה
עם ה'משמש' שזכה לשמש את הגה"צ רבי חיים
מוואלוז'ין זצוק"ל, וקיבל ממנו כמה עניינים אודות
הנהגות הגאון. – בין הדברים העיד השמש, שהיה
מלווה את הגאון רבי חיים זצוק"ל בצפרא דשבתא
לטבילה במקוה טהרה.
[קובץ "פרטיות", שיחה מספר 78]