ניתנו כמה הסברים מה הרעיון ב "הדור קיבלוה בימי אחשורוש".

אפשר לומר, על פי דברי חז"ל "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" שבפורים התורה  נהפכה להיות כמשהו חדש,  כוח ההרגל לא השתלט על עם ישראל בפורים, והם קיימו תורה ומצוות  כאילו שהיום קיבלו את התורה.

אולי זו הסיבה שבפורים מצאנו תופעה שלא קיימת בשום מצווה-בלילה קוראים את המגילה מדברי סופרים, ביום קוראים את המגילה מדברי קבלה, כאמור, לא מצינו תופעה כזו בשום מצווה, אולי הטעם לכך הוא לעורר בנו את חשיבות ההתחדשות והקבלה מחדש.  בפרט לשיטת הסובר שגם על קריאת המגילה ביום מברכים שהחיינו-המצווה היא בדיוק אותה מצווה, אך יש כאן התחדשות במצווה.

כמה סיבות ניתנו לשאלה למה דווקא בפורים שותים יין, לפי דברינו אולי אפשר להסביר שיין ככל שהוא ישן-הוא משתבח יותר, כך גם בפורים-עם ישראל התחדש בתורה אפילו שהיא כביכול הייתה ישנה.

כאמור, הדין של שתית יין בפורים הוא דין יחודי לפורים, בכל המועדים שתית היין אינה מצווה העומדת בפני עצמה אלא חלק ממצוות שמחת החג, בפורים יש דין בפני עצמו של "חייב איניש לבסומי".

עוד נקודה יחודית לפורים שהסעודה בו היא הסעודה היחידה שנתקנה לזכר מאורע היסטורי, ולא מכבוד היום או מלימוד מפסוק.