תרומה

כה,ח: ועשו לי מקדש – ושכנתי בתוכם: תובנה: כדי שה' ישכון בתוכנו, יש לעשות מקדש. לא די בעשיית המקדש, אלא ה' צריך לקדשו: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ; וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ, לְכַהֵן לִי.  וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כט,מד-מה).

כה,כא: ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך: תובנה: ציוויי הקמת המשכן וכליו נאמרו למשה בשלושה שלבים: שלב א': ציווי הכנת הארון נאמר לו לפני שעלה להר, שם קיבל את לוחות העדות בסוף 40 הימים שהיה בהר. הציווי נאמר לפני העלייה להר, כדי שמשה יוכל להכין את הארון. אֶתֵּן – לשון עתיד. שלב ב': בתוך כדי השהייה בהר משה צֻווה להכין את השולחן והמנורה וכליהם: וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם--אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר (פסוק מ'). מָרְאֶה – לשון הווה. שלב ג': ציווי הקמת המשכן עצמו נאמר אחרי שירד מן ההר: וַהֲקֵמֹתָ, אֶת-הַמִּשְׁכָּן:  כְּמִשְׁפָּטוֹ--אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ, בָּהָר (כו,ל). הָרְאֵיתָ – לשון עבר. לפי סדר הכתובים, נראה שגם הציוויים על בגדי הכהונה ומזבח הקטורת (פרשת תצוה) נאמרו לאחר שירד מן ההר. בעניין מזבח הקטורת נאמר: וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת, אֲשֶׁר עַל-אֲרֹן הָעֵדֻת--לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת, אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ, שָׁמָּה (ל,ו), והרי הפרוכת היא חלק מציוויי בניית המשכן עצמו (כו,לא), שנאמרו לאחר הירידה מההר.