"ואל-אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את- הא-להים ויאכלו וישתו"

   זמן האכילה – זמן מלחמה. והסועד את לבו נמצא בסכנת גאות מתמדת שעלולה להביאו ח"ו להסתר פנים. כדכתיב "הסתרתי פני והיה לאכול" – כאשר מתענג על האכילה ושמח בה ולא בה' (כי בו ישמח לבנו) נופל בהסתר פנים. לכן כמו לפני השינה כך קודם לסעודה יש לשווע לה' ולהתפלל לדבקות בו יתברך, לאהבה אותו, לזכור אותו וכולי – ואזי נוכל ברחמיו המרובים לזכות להארת הרצון, לכיסופים וגעגועים אליו יתברך ולעבודת ה' דפנימיות (עסק התורה, ההודאה, ההתבודדות והתפלה).