"זבח לאלהים יחרם בלתי ל-י-הוה לבדו"

   זובח לשון אכילה, יחרם פירש רש"י יומת. כידוע עיקר תיקון האכילה על ידי השמחה. לכן אם שרוי בזמן אכילתו בקטנות מוחין, בעצבות וקדרות, בחינת שם א-להים, תביא אותו האכילה לבחינת התמעטות החשק והכוחות-דקדושה (=יחרם, יומת), לכן מזהיר הפסוק שכל האכילה צריך שתהיה לשם יחוד קב"ה ושכינתיה, לזכות להארת הרצון ולכיסופים לביטול והיכללות בשם הוי"ה, במידת הרחמים. וידוע שמילת והיה (אותיות הוי"ה) היא לשון שמחה.