"אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס" (שמות כג, א)

פרשת משפטים עוסקת בעיקר בדינים שקשורים למערכת המשפט על פי דין התורה, ואחד הציוויים שמופיע בהקשר זה: "...אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס" (שמות, כג, א). על פי הפשט האיסור הוא להצטרף לעדות עם אדם רשע כנגד אדם אחר.

הבעל שם טוב מרחיב את משמעות הפסוק מעבר למרחב של עולם המשפט:

" 'אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס', היינו שלא לדבר רע על שום אחד מישראל חס וחלילה, כי על ידי זה יצטרך להיות עד חמס, כשמקטרג ה"רשע", זה היצר הרע, ויביא אותו לעדות על דבריו. ולכן גם כשיצטרך לגנות איזה מדה רעה, ולדבר מאיזה אדם רשע, יאמר בפירוש שאינו מדבר על עצם האדם רק על המידה הרעה" (בעל שם טוב על התורה, פרשת משפטים, תורה ו').

לפי דרשת הבעל שם טוב, ה"רשע" שאסור להצטרף לעדותו הוא היצר הרע. כאשר אדם מישראל מדבר רע על חברו, הוא מצטרף ליצר הרע שמקטרג ומחפש מי שיצטרף אליו לעדותו. הבעל שם טוב מלמד שאסור לעולם לומר דבר רע על אדם מישראל: גם כאשר יש צורך לבקר התנהגות או תופעה פסולה, צריך לבקר את המעשה או התופעה אבל לא את האדם.

ועוד מרחיב הבעל שם טוב על הפסוק (מהספר הקדמת ליקוטי תורה וש"ס):

"...דהנה כאשר היצר הרע עולה למעלה ומשטין חס ושלום על האיש הישראלי, אינו נחשב כל כך. כי הוא רק עד אחד והתורה אמרה: "על פי שנים עדים יקום דבר". על כן ממתין היצר הרע, עד שהוא מוצא עוד איזה איש אשר הוא מלשין ומדבר לשון הרע על חבירו ואז הוא מצטרף עצמו עם האיש הזה להעיד עליו. וזהו שהזהיר הכתוב: "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס" היינו עם היצר הרע כנ"ל...".

על פי דין תורה רק עדותם של שניים מתקבלת, ועל כן עדות היצר הרע לבד איננה קבילה. לכן היצר הרע ממתין עד שמישהו ידבר רע על אותו אדם, ובכך תהיה עדות של שניים, שמתקבלת. אחת מנקודות החידוש בפרושו של הבעש"ט לפסוק הוא שלדיבור של אדם יש כוח ממשי, ומי שמספר רע על חברו לא מודע לכך שבכך הוא פוגע בחברו ומצטרף ליצר הרע כדי להפליל את החבר.

נסיים בתפילתו המפורסמת של ר' אלימלך מליז'נסק: תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם.

הרב נחמיה רענן, מתוך האתר בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון - http://etzion.org.il/he/home