את אשר יאהב ה' יוכיח. אם זכה, זוכה לשמוע את קולו יתברך כמילות חיבה ואהבה, בניגון של נועם ומתיקות נפלאה... ואם טרם זכה, יתכן ושומע דיבורים קשים ובוטים, איומים מפחידים, לשונות של תגרה וזלזול... ולפעמים אלו מחשבותיו שלו עצמו שגורמים לו יאוש, עצבות, חרדות, פחדים ותסכול. אבל כולם כאחד מקורם באחד. בא-ל הטוב היחיד והמיוחד, וזה "וידבר י-הוה" וכדי שלא לפול לאמונות-כזב ולחרדות, חששות ודמיונות, עליו להקדים האמונה לשכל "ששמע והבין" ולזכור ש"י-הוה" מורה על מידת הרחמים! ושמרחמיו יתברך פנה אליו, על מנת לקרב ולא לרחק, להיטיב ולא ח"ו להרע או חלילה לצער. וכעת ראוי לו לשיר ולהודות "כמה טוב ה'! איזה טוב ה'!" וכאשר יקשיב ויאזין היטב, יחוש עמוק בלב, שבעצם זה ניגון נפלא, נעימות הבריאה, שירת האמונה, כי "אהבת עולם אהבתנו וחמלה גדולה חמלת עלינו" – והכל זה ה' יתברך – אשרינו ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו!!!