"וידבר י-הוה אל-משה לאמר". "אל-משה" אותיות "אשם ל-ה'". כאשר חש עצמו אשם, בעל עברה, פושע וכיו"ב – ומשום כך שרוי בעצבות, דאגה, מרה-שחורה וכולי יידע שזו עצת היצר הרע, הכוח המדמה, ואין זה רצונו יתברך שיבלה כך את חייו חלילה. לכן עצתו שיעשה התחלה חדשה, יודה לה' על כל מאורעותיו, כולל על המשגים שעשה – בין באונס בין ברצון – ויבקש שה' יגלה רחמיו ויעשה חסד עמו, ויקיים בו הפסוק "כי אשב בחשך ה' אור לי" ו"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" ועוד רבים, עד שיזכה למדרגת "ברוך ה' יום יום" ויודה ויהלל את ה' יתברך "על נסיך שבכל יום עמנו" היינו מדרגת השמח בחלקו – גם בחלק הקשה, שעד כה גרם לו לצער ולעגמת-נפש, ובזה בוודאי יתקן הכל, ויזכה לבסוף להארת הרצון, לתפילה, לביטחון ולרפואתו בגוף ונפש ולתשובה שלמה.