כידוע כאשר חושב ממלמלות שפתיו את המילים, וכידוע כל מחשבה באה מה' יתברך בהשגחה פרטית, לטובה, לקרבו לתכלית. וזה פירוש "וידבר י-הוה אל-משה לאמר" = 'וידבר' זו המחשבה, ה' – כי ממנו מוצאה, אל-משה - זו התכלית, שיתקרב, יתקשר, ישמע, יבטל דעתו לדעת/רמזי/עצות/הנהגת הצדיק, והדרך לקיים זאת על ידי בחינת 'לאמר', שיעשה מתורות-הצדיק תפילה, עד שיקויים גם בו "ישמע את שוועתם ויושיעם!"