"לא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם" [דברים,כ"ב,א]

"-פעמים שאתה מתעלם...זקן ואינה לפי כבודו" [בבא מציעא,ל,א]  וזה אחד המקורות ל"כבוד הבריות".

שמירת היגיינת הפה והשיניים נחוצה הן לבריאות השיניים והן לצורך ההיגיינה האישית בבחינת "כבוד הבריות". בצחצוח השיניים בשבת יתכנו כמה איסורים אפשריים כגון: הוצאת דם מהחניכיים, מרוח משחה וסחיטת שערות המברשת. להלן נפרט מצבי ניקוי שכיחים ונתייחס למעמדם ההלכתי:

1.צחצוח במשחה ומברשת [כמקובל בחול] -לרוב הפוסקים אסור, בשל הסיבות שמנינו בהקדמה, ובעיקר "ממרח" במשחה. ולדעת הגר"ע יוסף [יבי"א,ד,או"ח,כז-ל] אין כאן ממרח משום שמטרת השימוש במשחה אינה יצירת שיכבה אלא הספגה בחלל הפה. לכן הוא מתיר למצטער, ובתנאי שלא צפוי שהפעולה תוציא דם מהחניכיים.

2.צחצוח במברשת רטובה במי פה ללא משחה –יש אוסרים משום סחיטת המברשת [אגרות משה, או"ח,א,קי"ב] ויש מתירים וסוברים שאין בכך גדר סחיטה [שרידי אש,א,ל] וציינו הפוסקים שבכל מקרה אין לסחוט את המברשת בסיום השימוש בכדי לנקותה.

3.שימוש במברשת שיניים יבשה –אין כל בעיה, אך גם זה בתנאי שלא צפוי שיוציא דם.

4.ניקוי בקיסם או חוט דנטאלי –מותר אבל אין לחתוך מגליל של חוט בשבת, אלא להכין מראש או להשתמש במיתרים דנטאליים מוכנים. וגם כאן יש להיזהר מלנקות בחזקה שמא יוציא דם. ואם יש דלקת או רגישות ידועה, הרי עלול להוציא דם גם בניקוי קל, ואסור! 

5.שטיפת השיניים במי פה –מותר. ולהכין תמיסה כזאת בשבת ע"י דילול מי פה במים יש אוסרים משום שמוליד ריח במים, אך דעת הגרשז"א להתיר כי אין מטרה בהפצת הריח בכל התמיסה.

6.מתזית –השימוש בה מותר, אבל אין להרכיב את המכשיר לברז או להחליף את ראש המתזית.