"ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש-חרב בידי כי עתה הרגתיך"

  כאשר האדם מגרד את עור-גופו דומה הדבר כאילו יש חרב בידו וגורם לעצמו חבלות, נזקים ופצעים. וזאת כיוון ולא מבין לפרש הרגשת הגירוד/הכאב כקריאה מה' להתעוררות לתשובה, לעשיית חשבון נפש ולכלכל מחדש את מעשיו – שהרי "אין יסורים בלי עוון" ואין מציאות של מקריות/ סתם/ דרך הטבע וכו' ח"ו.