התבוננות "תובנות" לפרשת חיי שרה

כד,ד: אל ארצי ואל מולדתי תלך: תובנה: אברהם התכוון להשיא את יצחק בנו רק למשפחתו, ולא רק להימנע מלהשיאו לבנות כנען, שהרי אמר לאליעזר 'ואל מולדתי', לא רק 'אל ארצי'. אכן אליעזר הולך ל'עיר נחור' (פסוק י') ובה כל 'בנות אנשי העיר' (פסוק י"ג) הן למעשה ממשפחת אברהם.

כד,סו: ויספר העבד ליצחק: תובנה: העבד מדווח על מסעו רק ליצחק ולא לאברהם ששלחו למסע, כי משעה שאליעזר ביצע את שליחותו, אברהם אינו צד בחתונת יצחק ורבקה. כנראה אברהם לא היה גר בסמוך ליצחק, אלא גר עם קטורה אשתו החדשה. נראה כי היה נתק ביחסים בין אברהם ויצחק על רקע "עקידת יצחק". (ראה ביאורי לבראשית כה,א: אפשרות אחרת, הזויה אך אפשרית: לאחר עקידת יצחק שרה לא יכלה לסלוח לאברהם על מעשהו שכמעט גרם למות בנה, לכן נפרדה ממנו, השאירה אותו בבאר שבע ועברה לגור עם יצחק בקרית ארבע. לכן מתה שם, ואברהם בא מבאר שבע לספוד לה ולקברה. מכיון ששרה עזבה אותו, הוא הוסיף ולקח אשה, בעודו צעיר יחסית, שהרי רק כשהיה קרוב לגיל 140 שלח את אליעזר להביא כלה ליצחק (שהרי יצחק היה בן 40 בקחתו את רבקה), ואז כתוב עליו "זקן בא בימים". זה מסביר גם מדוע יצחק לא היה גר עם אביו).