שלום בית- ד
"...ולאדם לא-מצא עזר כנגדו: ויפל י-הוה א-להים | תרדמה על-האדם ויישן וגו'”
כאשר האדם בבחינת "לא זכה" היינו בטרם זיכך עצמו ובטרם טיהר לבו ומחשבותיו הוא עצמו בבחינת "לא מצא", לאפוקי מ"מצא אשה – מצא טוב". במצבו זה אשתו לו עזר דווקא בהיותה כנגדו, כיוון וה' משתמש בה כמראה לפנימיות הבעל, שעל ידי שיתחקה לסיבת התנהגותה בשורשה, יבין שהוא עצמו אינו עושה רצון קונו, לכן הא-להים מפיל עליו תרדמה, על מנת שלא יחריב חלילה את עולמו, ומטעם זה ישן את חייו.
לפיכך תכלית התרדמה שיפשפש מעשיו, שיתחזק ברצונות טובים ושישפר מעשיו, וממילא תהיה אשתו לו לעזר מרצון, לעשות רצון אבינו שבשמים.
ריבונו של עולם, מלך רחמן, תודה לך על המתנה המופלאה – אשתי היקרה – שהועדת לי להיות לי לעזר תמידי בעבודתך, בין אם בבחינת "זכה" ובין אם חלילה בבחינה ההפוכה.
אנא, חונני בדעת שלמה ובבינה יתרה, להבין ע"פ התנהגותה היכן עלי לשנות, להיטיב ולשפר מעשי, זכני לקבל הבזיון באהבה לידום ולשתוק, ולא לבוא חלילה לאשתי בהאשמות, כי אלו פגמי שמשתקפים בה, וברגע שאשוב לדרך הישר, מיד תתייצב אף אשתי לצידי לעשות רצונך יתברך בנפש חפצה ובהארת רצון מופלג!
