"ויפל י-הוה א-להים | תרדמה על-האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה"

 לכאורה היה ראוי לכתוב "וירדם" ולמה כתב "ויישן" והרי בא במשמעות של שם פעולה (יפעל) ולא שם תואר. אלא שנראה לומר "אל תקרא ישן (בצרה) אלא ישן (בקמץ)” ומאז עיקר עבודת האדם להתעורר מהשינה ולהתחדש בעבודת ה' בבחינת "אלטזאכן"- “אל תהיה זקן", בבחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך".

מכאן נלמד ששורש מציאות האשה בגוף האדם עצמו הוא. 

לכן לא שייך שיתאווה כלל לגופה (!) 

כשם שאינו מתאווה למשש את ידיו ורגליו ולא מתעורר מינית מנגיעה בראשו או באפו.