אלוקי, אִם עֲונִי מִנְּשׂוא גָדול, מַה תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדול.
וְאִם לא אוחִיל לְרַחֲמֶיךָ, מִי יָחוּס עָלַי חוּץ מִמֶּךָּ.
לָכֵן אִם תִּקְטְלֵנִי, לְךָ אֲיַחֵל.
וְאִם תְּבַקֵּשׁ לַעֲונִי, אֶבְרַח מִמְּךָ אֵלֶיךָ, וְאֶתְכַּסֶּה מֵחֲמָתְךָ בְּצִלֶּךָ.
ּבְשׁוּלֵי רַחֲמֶיךָ אַחֲזִיק עַד אִם רִחַמְתָּנִי, וְלא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.

(מתוך "כתר מלכות" - לרבי שלמה אבן גבירול)                                                                                     

ננעלים ביחד!

בסופו של יום הכיפורים אנו מגיעים לתפילה החמישית, תפילת נעילה. בתפילה זו עם ישראל בדרגת הקדושה העליונה ביותר - אין יהודי ללא הרהור תשובה. באותם רגעים אין מקום לשום דבר אחר, "אין עוד מלבדו" והדביקות היא בשיאה. רגילים לפרש את תפילת "הנעילה", שאוטוטו ננעלים שערי שמים ועלינו לעשות כל מאמץ שלא להישאר בחוץ! אבל הרבי מלובביץ' מפרש ההיפך:

כולנו נעולים בפנים! עכשיו אין שום דבר בעולם חוץ מה' וישראל עמו! התוכן הפנימי של תפילת 'נעילה' הוא, שבתפילה זו בני ישראל ננעלים יחד עם הקדוש ברוך הוא. נועלים את כל השערים ולא מתירים לאף אחד להיכנס. גם הנבראים העליונים כמלאכים אינם מורשים להיכנס. רק ישראל ומלכא בלחודוהי. 

להינעל על המדרגה הרוחנית שהשגנו!

בתפילת נעילה הכול ננעל - שערי התפילה, שערי השמים. לכן, ב"נעילה" עושים רבים מאמץ "אחרון" לפני סגירת השערים. בבחינת "מאמץ אחרון וגמרנו, בתקווה שהמאמץ יישא פרי ונוכל לשוב לשגרת החיים". מחשבה זו, הרואה בתפילת נעילה מאמץ אחרון, פסולה מפני שהיא כבר מתכננת את המנוחה מהמאמץ, את הירידה והשחיקה של שגרת החיים. על קרוב לזה אמרו חז"ל "אשוב ואחטא - אין תשובתו תשובה".

תפילת "נעילה" היא אכן נעילה, אבל אין משמעותה נעילת עבודת יום הכיפורים מאחורינו אלא משמעותה היא - להינעל על המדרגה הרוחנית שהשגנו בעבודת יום הכיפור ולהתמיד בה במשך כל השנה. בתפילת "הנעילה" אנחנו מבקשים להינעל על כל ההישגים הרוחניים שעמלנו עליהם לאורך היום.

הרב משה שילת, מתוך העלון "שבת בשבתו" - www.zomet.org.il

הרב אלישע אבינר, מתוך האתר "מורשת" - www.moreshet.co.il