עמודים 25-40

אמרין שילו חטא ויוחנא משתלמא אתמהא אמר רבי חייא רבה משל לזגג שהיה בידו קופה מליאה כוסות

ודייטרוטין בשעה שהיה מבקש לתלות את קופתו היה מביא יתד ותקעה ונתלה בה ואחר כך היה תולה

קופתו לפיכך לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שהן יכולין לעמוד בהן רבי ברכיה

הוה קרי עליהון נותן ליעף כח רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר שנים באו בימי אברהם רב הונא בשם ר' 

אחא אמר אחד בימי למך ואחד בימי אברהם רעב שבא בימי אליהו רעב של בצורת היה שנה עבדה שנה לא

עבדה רעב שבא בימי אלישע רעב של מהומה היה שנאמר (מלכים ב ו) עד היות ראש חמור בשמונים כסף

רעב שהיה בימי שפוט השופטים ר' הונא בשם רבי דוסא אמר מ"ב סאין היו ונעשו ארבעים ואחת והא תני

לא יצא אדם לחוצה לארץ אלא אם כן היו סאתים של חטים הולכות בסלע א"ר שמעון אימתי בזמן שאינו

מוצא ליקח אבל אם היה מוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא לחוצה לארץ ואילו אלימלך יצא לפיכך

נענש. 

נושא הדרשה: מן האדמה אשראררה יהוה=כיזהשנתים הרעב

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשיתה): מן האדמה אשר אררה יהוה (1119ר"פה)

(בראשית מה): כיזהשנתים הרעב (1119) 

בראשית רבה פרשה כו: א ויהי נח בן חמש מאות שנה כתיב (תהלים א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת

רשעים אשרי האיש זה נח אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד רבי יהודה ורבי נחמיה רבי

יהודה אומר בשלשה דורות בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה רבי נחמיה אומר בדור המבול ובדור

הפלגה אבל בדור אנוש היה קטן על דעתיה דר' יהודה דאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה

דור אנוש ובדרך חטאים לא עמד זה דור המבול ובמושב לצים לא ישב זה דור הפלגה (שם) כי אם בתורת

יהוה חפצו אלו שבע מצות שנצטווה ובתורתו יהגה יומם ולילה שהגה דבר מתוך דבר אמר מה טעם ריבה

הקב"ה בטהורים יותר מטמאים לא שהוא רוצה להקריב מהן קרבן מיד ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו' 

(שם) והיה כעץ שתול על פלגי מים ששתלו הקדוש ברוך הוא בתיבה אשר פריו יתן בעתו זה שם ועלהו לא

יבול זה חםוכל אשר יעשה יצליח זה יפת:

נושא הדרשה: ויהינח בן חמשמאותשנה= ִכּי-ַנְפ ֹשׁו, ְבּ ַחָיּיו ְיָבֵרÍ; ְו ֹיוֻדÎ, ִכּי-ֵת ִיטיב ָלÍ.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשיתה): ויהינח בן חמשמאותשנה (1291) 

(תהילים, מט,יט) ִכּי-ַנְפ ֹשׁו, ְבּ ַחָיּיו ְיָבֵרÍ; ְו ֹיוֻדÎ, ִכּי-ֵת ִיטיב ָל1291) .Í)

בראשית רבה פרשה כו:וויאמר יהוה לא ידון רוחי באדםאמר רביישמעאל ברבייוסי איני נותן רוחי בהם

בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא שנאמר (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם רבי ינאי

ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים מ"ט

(מלאכיג) כי הנה יוםבא בוער כתנור והיו כל זדיםוכל עושי רשעה קשוליהט אותם היום הבא ורבנן אמרי

יש גיהנם שנאמר (ישעיה לא) נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים רבי יהודה בר רבי אלעי אמר

לא יום ולא גיהנם אלא אש היא שתהיה יוצאת מגופו של רשע ומלהטתו שנאמר (שם לג) תהרו חשש תלדו

קש רוחכם אש תאכלכם אמר רבי יהודה בר אלעי מהו לא ידון רוחי עוד אין הרוחות הללו נידונות לפני

לעולם רבי הונא בשם רב אחא אמר בשעה שאני מחזיר הרוח לנדנה איני מחזיר רוחן לנדניהן אמר רבי

חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם לפי שבעוה"ז הרוח היא נבזקת באחד

מאיבריו אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף הה"ד (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם א"ר יודן בן

בתירה עוד איני דן את הדין הזה לעולם ר' הונא בשם רבי יוסף אמר לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי רבנן

אמרי לא אוסיף לבני נח לא אוסיף לדורות אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הרי אני משגמן

ביסורין אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא כחשו הריני משגמן אלו באלו דאמר רבי אלעזר אין לך

שהוא מתחייב באדם הזה אלא אדם כיוצא בו רבי נתן אומר אפילו זאב וכלב רבי הונא בר גוריון אמר

אפילו מקל אפילו רצועה הדא הוא דכתיב (ישעיה ט) כי את עול סבלו ואת מטה שכמו שבט הנוגש בו

החתות כיום מדין כיום הדין אמר רבי אחא אף אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון רבנן אמרי מהכא

(דברים כ) כי האדם עץ השדה מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין דין וחשבון אמר רבי יהושע בר

נחמיה איני דן רוחן בעצמן שב"ו הן אלא הרי אני מביא עליהם מיעוט שנים שקצבתי עליהם בעוה"זואחר

כך אני משגמן ביסורין אמר ר' איבו מיגרם להם שימרדו בי לא ע"ישלאשיגמתי אותם ביסורין הדלת הזו

מי מעמידו שגמיו א"ר אלעזר בכ"מ שאין דין יש דין רב ביבי בריה דר' אמי בשיטת רבי אלעזר (בראשית ו) 

לא ידון רוחי א"ר מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה אף אני איני עושה מדת הדין למעלה הה"ד (איוב ה) 

הלא נסע יתרם בםימותוולא בחכמה בלא חכמת התורה (שם) מבוקר לערב יוכתו מבלי משיםלנצח יאבדו

ואין משים אלא דין היך מה דאת אמר (שמות כא) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם א"ר יוסי הגלילי

עוד איני דן מדת הדין כנגד מדת רחמים רבי אומר ויאמר דור המבול ליהוה לא ידון א"ר עקיבא (תהלים י) 

על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרוש לית דין ולית דיין אבל אית דין ואית דיין א"ר חנינא בר פפא

אפי' נח שנשתייר מהם לא שהיה כדי אלא שצפה הקב"ה שמשה עתיד לעמוד ממנו שנאמר בשגם זה משה

דחושבניה דדין הוא חושבניה דדין רבנן מייתו לה מהכא והיו ימיו מאה ועשרים שנה ומשה חי מאה

ועשריםשנה:

נושא:ויאמר יהוה,לא ידון רוחי באדם= ֹטוב ַלֲח ֹסות ַבּ ָ יהוה ִמְבּ ֹטַח, ָבּ ָאָדם= כי האדםעץ השדה

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ו): ויאמר יהוה, לא-ידון רוחי באדם (655) 

(תהילים, קיח,ח): ֹטוב, ַלֲח ֹסות ַבּ ָ יהוה ִמְבּ ֹטַח, ָבּ ָאָדם (655)(דבריםכ): כי האדםעץ השדה (655ר"תה) 

בראשית רבה פרשה כו: ז הנפלים היו בארץ בימים ההם ז' שמות נקראו להם אימים רפאים גבורים

זמזומים ענקים עוים נפילים אימים שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו רפאים שכל מי שראה

אותן היה לבו רפה כשעוה גבורים רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מוח קוליתו של של אחד מהם

היתה נמדדת י"ח אמה זמזומים א"ר יוסי בר חנינא מנטרומין מגיסטי מלחמה ענקים רבנן ורבי אחא רבנן

אמרו שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים (פירש תכשיטין) רבי אחא אמר שהיו עונקים גלגל חמה ואומרים

הורד לנו גשמים עוים שצדו את העולם ושהוצדו מן העולם שגרמו לעולם שיצוד היך מה דאת אמר

(יחזקאל נא) עוה עוה עוה אשימנה אר"א בר"ש שהיו בקיאים בעפרות כנחשים בגלילא צוחין לחויא איויא

נפלים שהפילו את העולם ושנפלו מן העולם ושמלאו את העולם נפלים בזנות שלהם וגם אחרי כן יהודה בר

רבי אמי אמר אחראי לא ילפון מן קדמאי דור המבול לא לקחו מוסר מדור אנוש ודור הפלגה מדור המבול

(בראשית ו) וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם א"ר ברכיה היתה אשה יוצאת בשוק

והיתה רואה בחור ומתאוה לו והיתה הולכת ומשמשת את מטתה והיתה מעמדת בחור כיוצא בו אנשי

השם א"ר אחא (איוב ל) בני נבל גם בני בלי שם ואת אמרת אנשי השם אלא שהשימו את העולם ושהושמו

מן העולם ושגרמו לעולם שישום רבי לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר אנשים שנתפרשו שמותן למעלן

דאמר ר"י בן לוי כל השמות הללו לשון מרדות הן עירד עורדן אני מן העולם מחויאל מוחן אני מן העולם

מתושאל מתישן אני מן העולם מה לי ללמך ולתולדותיו א"ר יוחנן המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם

ומי פירשמעשיהן אליפז התימניובלדד השוחיוצופר הנעמתי רבי אומר אלו לא בא איוב לעולםאלא לפרש

לנו מעשה המבול דיו א"ר חנין אלו לא בא אליהו אלא לפרש לנו מעשה ירידת הגשמים דיו דא"ר יוחנן כל

אורה שנאמר באליהוא אינה אלא בירידת גשמים רבי הושעיה רבה אמר אינה אלא במתן תורה כד"א

(משלי טו) כי נר מצוה ותורה אור רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי אמר קשה היא המחלוקת כדור המבול

נאמר כאן אנשי השם ונאמר להלן (במדבר טז) קריאי מועד אנשי שם מה אנשי השםשנאמר להלן מחלוקת

אף אנשישםשנאמר כאן מחלוקת. 

נושא הדרשה: הנפליםהיו בארץ, בימיםההם= ַרק ַרע ָכּל-ַה ֹיּום.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ו,): הנפליםהיו בארץ, בימיםההם, (681) 

(בראשית, ו,) ַרק ַרע ָכּל-ַה ֹיּום. (681)

(יחזקאל נא): עוה עוה, עוה אשימנה (גימ' 647ה)

(איוב ל): בנינבל גםבני בלישם (גימ' 647)

בראשית רבה פרשה כז: א וירא יהוה כי רבה רעת האדם כתיב (קהלת ב) כי יש אדםשעמלו בחכמה ובדעת

ובכשרון א"ר יודן גדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה שנאמר (דניאל ח) ואשמע קול אדם בין אולי

א"ר יהודה בר סימון אית לן קריא אוחרן דמחוור יתר מן דין שנאמר (יחזקאל א) ועל דמות הכסא דמות

כמראה אדם עליו מלמעלה שעמלו בחכמה שנאמר (משלי ג) יהוה בחכמה יסד ארץ ובדעת שנאמר (שם) 

בדעתו תהומות נבקעו ובכשרון ר' ברכיה בשם ר"י בר סימון לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא

את עולמו אלא (תהליםלג) בדבר יהוה שמים נעשו בדבר יהוה וכברשמים נעשו (קהלת ב) ולאדםשלא עמל

בויתננו חלקוזה דור המבול גםזה הבל ורעה רבה וירא יהוה כי רבה רעת האדםבארץ:

נושא:וירא יהוה, כי רבה רעת האדםבארץ=אַל ַתּ ִטּפוּ ַי ִטּיפוּן Ïא ַי ִטּפוּ ָל ֵאֶלּה Ïא ִיַסּג ְכּ ִל ֹמּות.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ו,): וירא יהוה, כי רבה רעת האדםבארץ (1493) 

(מיכה, ב,ו)אַל ַתּ ִטּפוּ ַי ִטּיפוּן Ïא ַי ִטּפוּ ָל ֵאֶלּה Ïא ִיַסּג ְכּ ִל ֹמּות. (1493)

בראשית רבה פרשה כז: ב דבר אחר וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ כתיב (שם) כי כל ימיו מכאובים

וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא כי כל ימיו מכאובים זה דור אנוש ודור המבול שהיו

מכאיבים להקב"ה במעשיהן הרעים וכעס ענינו שהיו מכעיסים להקדוש ברוך הוא במעשיהן הרעים גם

בלילה לא שכב לבו מן העבירות ומנין אף ביום ת"ל (בראשית ו) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ד"א

גם בלילה לא שכב לבו זה הקב"ה מלהביא עליהם פורעניות ביום ופורעניות בלילה דכתיב (שם) וימח את

כל היקום ד"א כי כל ימיו מכאובים אלו סדומיים שהיו מכאיבים להקדוש ברוך הוא במעשיהם הרעים

וכעס ענינו שהיו מכעיסין להקב"ה במעשיהם הרעים גם בלילה לא שכב לבוזה הקדוש ברוך הוא מלהביא

עליהם פורענות ביום ופורענות בלילה הה"ד (שם יט) ויהוה המטיר על סדום ד"א כי כל ימיו מכאובים אלו

המצרים שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהם הרעים וכעס ענינו שהיו מכעיסים להקדוש ברוך הוא

במעשיהם הרעים גם בלילה לא שכב לבו מאחר שהי' בן ישראל גומר את מלאכתו היה אומר לו עדור לי

שתי עדריות בקע לי שתי בקעיות ד"א גם בלילה לא שכב לבו זה הקב"ה מלהביא עליהם פורעניות ביום

ופורעניות בלילה הה"ד ויהי בחצי הלילה וגםזה הבל הוא:

נושא הדרשה: משנה ב: דור אנושודור המבול הכעיסו במעשיהן.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ו,): וירא יהוה, כי רבה רעת האדםבארץ (1939ר"ת) 

(קהלת ב): כי כל ימיו מכאוביםוכעס ענינוגםבלילה

לאשכב לבוגםזה הבל הוא וימח את כל היקום (1939ס"פה) 

בראשית רבה פרשה כז: ג וירא יהוה כי רבה וגו' רבי חנינא אמר רבה והולכת רבי ברכיה בשם רבי יוחנן

אמר שמענו בדור המבול שנדונו במים והסדומים שנדונו באש ומנין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמורלהלן כאן ת"ל רבה רבה לגזרה שוה וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום משהיתה חמה זורחת ועד

שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת הה"ד (איוב כד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב

והא כתיב (שם) חתר בחשך בתים למה שיומם חתמו למו מה היו עושים היו מביאים אפופולסימון ושף

באבן ובאים בלילה ומריחים וחותרים כך דרש ר' חנינא בצפורן איתעביד ההוא ליליא תלת מאה חותרין

הוה להון אפופולסימון מה הוה ציפוראי עבדין בתמיה:

נושא הדרשה: וירא יהוה כי רבה= ִכּי- ִמֶגֶּפן ְס ֹדם ַגְּפָנם

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ו,): וירא יהוה כי רבה (480) 

(דברים, לב,לב) ִכּי- ִמֶגֶּפן ְס ֹדם ַגְּפָנם, (480) 

בראשית רבה פרשה כח: ה אמר רבי אבא בר כהנא נעשה בעשרת השבטים מה שלא נעשה בדור המבול

כתיב בדור המבול (בראשית ו) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ובי' השבטים כתיב (מיכה ב) הוי

חושבי און ופועלי רע על משכבותם ה"ז בלילה ומנין אף ביום ת"ל באור הבוקר יעשוה אותן לא נשתייר

מהם פליטה ואלו נשתייר מהן אלא בזכות הצדיקים והצדיקות שהן עתידין לעמוד מהן הה"ד (יחזקאל יד) 

והנה נותרה בה פליטה המוצאים בנים ובנות הנה מוציאים בנים ובנות אין כתיב כאן אלא המוצאים בנים

ובנות בזכות הצדיקים והצדיקות העתידים לעמוד מהן א"ר ברכיה נעשה בשבט יהודה ובנימין מה שלא

נעשה בסדומיים בסדומיים כתיב (בראשית יח) וחטאתםכי כבדה מאד ובשבט יהודה כתיב (יחזקאל ט) עון

בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ואותן לא נשתייר מהם פליטה ואלו נשתייר מהם פליטה אלא אותה

(איכה ד) ההפוכה כמו רגע לא פשטו ידיהם במצות (שם) לא חלו בה ידים א"ר תנחום לא חלת יד ליד אלו

פשטו ידיהם במצות ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן כל כך למה היו לברות למו על שבר בת עמי א"ר חנין

נאמר בכרכי הים מה שלא נעשה בדור המבול (צפניה ב) הוי יושבי חבל הים גוי כרתים גוי שהיה ראוי כרת

ובאי זו זכות הן עומדין בזכות גוי אחד בזכות ירא שמים אחד שהיו מעמידין בכל שנה רבי לוי פתר לה

לשבח גוישכרת ברית היך מה דאת אמר (נחמיה ט) וכרות עמו הברית:

נושא: וכל-יצר מחשבת לבו, רק רע כל-היום.=הוי חושבי אוןופועלי רע על משכבותם

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ו,): וכל-יצר מחשבת לבו, רק רע כל- היום. (1825) 

(מיכה ב): הוי חושבי אוןופועלי רע על משכבותם (1825 ס"פה)פרשת נח

פרשה ל משנה א: אלהתולדות נח נחאישצדיק תמיםהה"ד (משליי) כעבורסופה ואין רשע וצדיק יסוד

עולםכעבור סופה ואין רשע זה דור המבול וצדיק יסוד עולםזה נח (שםיב) הפוך רשעיםואינםובית

צדיקיםיעמוד הפוך רשעיםואינםזה דור המבול ובית צדיקיםיעמוד זה נח הה"דאלה תולדות נח ד"א

אלהתולדות נח כתיב (שםיד) בית רשעיםישמד ואהל ישריםיפריח בית רשעיםישמד זה דור המבול

ואוהל ישריםיפריח זה נח :

נושא הדרשה: משנהא: אלה תולדות נח נח אישצדיק תמים

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

אלה, תולדת נח--נחאישצדיק תמיםהיה, בדרתיו: את-האלהים, התהלך-נח. ויולד נח, שלשה בניםאת- 

שם, את-חםואת- יפת. (גימ' 6588ה).

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(משליי) כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם (גימ' 1551א). 

(שםיב) הפוך רשעיםואינםובית צדיקיםיעמוד (גימ' 2213ס"תא). 

(שםיד) בית רשעיםישמד ואהל ישריםיפריח (גימ' 2824ס"תת).

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 6588)

פרשה ל משנה ב: ד"א אלהתולדות נח כתיב (שםכד) קל הוא על פני המיםתקולל חלקתםבארץ לא יפנה

דרך כרמיםקל הוא על פני המיםגזרהשנגזרה עליהםשיאבדו במיםתקולל חלקתםבארץ כלומר מישפרע

מדור המבול כל כך למה לא יפנה דרך כרמיםשלאהיתה כוונתן אלא למטעת כרמיםאבל נח לא היתה

כוונתואלא להפרות ולהרבות בעולםולהעמיד בניםשנאמר אלהתולדות נח:

נושא הדרשה: צדיקות נח לעומת דורו

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

אלה, תולדת נח--נחאישצדיק תמיםהיה, בדרתיו: (גימ' 2639)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(איוב כד): קל הוא על פני מים (גימ'477ת). 

(איוב כד): תקולל חלקתםבארץ (גימ'1437). 

(איוב כד): לא יפנה דרך כרמים. (גימ'725אה). 

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 2639)

פרשה ל משנה גאלה א"ראבהו בכל מקוםשנאמר אלה פסל את הראשוניםואלה מוסיף על הראשונים

כאןשנאמר אלה פסל את הראשוניםדור המבול:

פרשה ל משנה דאלה תולדות נח נח א"ר אבא בר כהנא כלמישנכפלשמוישלו בעולםהזה וישלו בעולם

הבא אתיבון ליה והכתיב תרח תרחא"כ ישלו חלק בעולםהזה ולעולםהבא א"ל אף היא לא תברא דא"ר

יודן בשםרבי אבא בר כהנא (בראשית טז) ואתה תבוא אל אבותיך בשלוםבשרושישלאביו חלק בעוה"ב

(שם) תקבר בשיבהטובה בשרושישמעאל עושה תשובה:

נושא הדרשה: תקבר בשיבה טובה

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

אלה, תולדת נח--נחאישצדיק תמיםהיה, בדרתיו: את-האלהים, (גימ' 3131) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(בראשית טז) ואתה תבואאל אבותיך בשלום (גימ' 3137תה)

(שם) תקבר בשיבה טובה (גימ' 1456ר"פא)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 3131)

פרשה ל משנה ואלה תולדות נח הה"ד (משלייא) פרי צדיק עץ חייםמה הן פירותיושל צדיק מצות

ומעשיםטוביםולוקח נפשות חכםשזןומפרנס כל י"ב חדשבתיבה אחר כל השבח הזה (שם) הן צדיק

בארץ ישולםבא לצאת ונשתלםאתמהא דאמר רב הונא משוםר"א בנושל רבייוסי הגלילינח כשהיה

יוצאמן התיבה הכישו אריושיברוולא היה כשר להקריב והקריבשםבנו תחתיו קל וחומר (שם) אף כי

רשע וחוטא זה דור המבול:

נושא הדרשה: משנה : פרי צדיק עץ חיים

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

אלה, תולדת נח--נחאישצדיק תמיםהיה, בדרתיו: (גימ' 2639)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(משלייא) פרי צדיק עץ חיים (גימ'970ר"ת)

(שם) הן צדיק בארץ ישולם (גימ'958אתה)

(שם) אף כי רשע וחוטא (גימ'711)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 2639)

פרשה ל משנה זאישכל מקוםשנאמראיש צדיק ומומחהשכל ק"ךשנה היה נח נוטע ארזיםוקוצצן אמרו

למה כדין אמר להון כך אמר מאריה דעלמא דהוא מייתי מבולא על עלמא א"לאיןאיתימבולא לא אתי

אלא על ביתיה דההוא גברא כיוןשמת מתושלח אמרו ליה הא לא אתי מבולא אלא על ביתיה דההוא גברא

הה"ד (איוב יב) לפיד בוז לעשתותשאנןנכון למועדי רגל א"ר אבא בר כהנא כרוז אחד עמד לי בדור המבולזה נח תמן אמרין כרוז ליה לפיד ליה בוזשהיו מבזיםעליווקרו ליה ביזיא סבא לעשתותשאנןשהיו קשים

כעשתות נכון למועדי רגלשהיומוכניםלשנישבריםלשבר מלמעלה ולשבר מלמטה:

נושא הדרשה: משנה : לפיד בוז לעשתותשאנן

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

אלה, תולדת נח--נחאישצדיק תמיםהיה, בדרתיו: (גימ' 2640ה)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(איוב יב) לפיד בוז לעשתותשאנן (גימ'2108ר"ת)

(איוב יב) נכון למועדי רגל (גימ'532א)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 2640)

פרשה ל משנה ח תמיםהיה בדורותיו בר חטייא אמר כלמישנאמר בו תמיםהשליםשניו למדתשבוע היה

אמר רבייוחנן כלמישנאמר בו היה מתחלתוועדסופו הוא צדיק התיבון ליה והכתיב אחד היה אברהם

וירשאתהארץ מעתה הוא תחלתווהוא סופו אמר להון אף היא לא תברא דהא רבי לוי בשםרישלקיש

אמר בןג' שניםהכיראברהםאת בוראווכו' ר' חנינא ור' יוחנן תרוויהון אמרין בן ארבעיםוח' שנה הכיר

אברהםאת בוראוומה אני מקייםהיהשהיה מתוקן להדריך כל העולםכולו בתשובה הן האדםהיה

מתוקן למיתה נחשהיה מתוקן לפורענותקין היה מתוקן לגלות איוב היה מתוקן ליסוריןנח היה מתוקן

לנס משה היה מתוקן לגואל מרדכי היה מתוקן לגאולה רבי לויורבנן ר' לוי אמר כלמישנאמר בו היה ראה

עולםחדשאמר ר' שמואל חמשה הןנח אתמול (איוב יד) אבניםשחקומיםדאמר רבי לוי בשםרבייוחנן

אפילו איצטרובליןשל רחיםנמחה במיםוהכא את אמר ויהיו בנינח היוצאיםמן התיבה אתמהאאלא

ראה עולםחדשיוסף (תהליםקה) ענו בכבל רגלוועכשיו (בראשית מב) ויוסף הוא השליט אלאשראה עולם

חדשמשה אתמול בורחמפני פרעה ועכשיו הוא משקעו ביםאלאשראה עולםחדשאיוב אתמול (איוב יז) 

ישפוך לארץמררתיועכשיו (שםמב) ויוסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה אלאשראה עולםחדשמרדכי

אתמול היה מתוקן לצליבה ועכשיו הוא צולב את צולביו אלאשראה עולם חדשרבנן אמרין כלמישנאמר

בו היה זןומפרנס נח זןופירנס כל י"ב חודששנאמר ואתה קח לך וגו' יוסף (בראשית מ) ויכלכל יוסף את

אביוואת אחיו משה זןופירנס את ישראל ארבעיםשנה במדבר איוב (איוב לא) ואוכל פתי לבדישמא לא

אכל יתוםממנה אתמהא מרדכיזןופירנס אמר רבייודן פעםאחת חזר על כל המניקות ולא מצא לאסתר

לאלתר מניקה והיהמניקה הוא רבי ברכיה ורביאבהו בשםרביאליעזר בא לו חלב והיה מניקה כד דרשר' 

אבהו בציבורא גחוך ציבורא לקליה אמר להוןולא מתניתא היא רבישמעון בןאלעזראומר חלב הזכר

טהור:

נושא הדרשה: תמיםהיה בדורותיו

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

אלה, תולדת נח--נחאישצדיק תמיםהיה, בדרתיו: את-האלהים, התהלך-נח (גימ' 3649)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(איוב יד) אבניםשחקו מים (גימ' 948ר"ת)

(תהליםקה) ענו בכבל רגלו (גימ' 434אתה)

(בראשית מב) ויוסף הוא השליט (גימ' 544את)

(בראשית מ) ויכלכל יוסף את אביוואת אחיו (גימ' 1124)

(איוב לא) ואוכל פתי לבדי (גימ' 599)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 3649)

יאת האלהיםהתהלך נח ר' יהודה ור' נחמיה ר"י אמר משל לשרשהיו לושני בניםא' גדול וא' קטן אמר

לקטן הלך עמיואמר לגדול בא והלך לפני כך אברהםשהיה כחויפה (בראשית יז) התהלך לפניוהיה תמים

אבל נחשהיה כחו רע את האלהיםהתהלך נח ר' נחמיה אמר משל לאוהבושלמלךשהיה משתקע בטיט

עבה הציץ המלך וראה אותו אמר ליה עדשאתה משתקע בטיטהלך עמי הדאהוא דכתיב את האלהים

התהלך נח ולמה אברהםדומה לאוהבושל מלךשראה את המלך מהלך במבואות האפליםהציץ אוהבו

והתחיל מאיר עליו דרך החלון הציץ המלך וראה אותו אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון בא והאיר לפני

כך אמר הקדושברוך הואלאברהםעדשתהא מאיר לי מאספוטמיא ומחברותיה בא והאיר לפני בארץ

ישראל הדאהוא דכתיב (שםמח) ויברך את יוסף ויאמר האלהיםאשר התהלכו אבותי לפניווגו' רבייוחנן

ורישלקישרבייוחנןאמר לרועהשהוא עומד ומביטבצאנו ר"ל אמר לנשיאשהוא מהלך וזקניםלפניו על

דעתיה דרבייוחנןאנו צריכיםלכבודוועל דעתיה דרשב"ל הוא צריך לכבודנו. 

נושא הדרשה: משנה : התהלך לפניוהיה תמים

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

אלה, תולדת נח--נחאישצדיק תמיםהיה, בדרתיו: את-האלהים, התהלך-נח. ויולד נח, שלשה בנים

(גימ' 4500)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(בראשית יז) התהלך לפניוהיה תמים (גימ' 1252ס"תאת)

(שםמח) ויברך את יוסף (גימ' 1295ס"ת)

(שםמח) ויאמר האלהיםאשר התהלכו אבתי לפניו (גימ' 1953ר"תה)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 4500)פרשה ל א אלה תולדות נח נח אישצדיק תמיםהה"ד (משליי) כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם

כעבור סופה ואין רשע זה דור המבול וצדיק יסוד עולםזה נח (שםיב) הפוך רשעיםואינםובית צדיקים

יעמוד הפוך רשעיםואינםזה דור המבול ובית צדיקיםיעמוד זה נח הה"ד אלהתולדות נח ד"א אלה

תולדות נח כתיב (שםיד) בית רשעיםישמד ואהל ישריםיפריח בית רשעיםישמד זה דור המבול ואוהל

ישריםיפריח זה נח:

נושא:אלה תולדת נח נחאישצדיק תמים= כעבורסופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ו): אלה תולדת נח נחאישצדיק תמים (1998ה) 

(משליי): כעבורסופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם. (1998ס"ת) 

(איוב, לח,יג) ֶלֱא ֹחז, ְבּ ַכְנ ֹפות ָה ֶאָרץ; ְוִיָנֲּערוּ ְר ָשִׁעים ִמֶמָּנּה (1998ה)

(תהילים, פט,מט) ִמי ֶגֶבר ִי ְחֶיה, ְוÏא ִיְר ֶאה-ָמֶּות; ְיַמֵלּט ַנְפ ֹשׁו ִמַיּד- ְשׁ ֹאול ֶסָלה (1998)

(הושע, ב,כב): ְוֵאַר ְשִׂתּיÍ ִלי, ֶבֱּא ָמוּנה; ְוָיַדַע ְתּ, ֶאת- ְי ָהוה. (1998)

(יואל, ג,ד): ַהֶשֶּׁמשׁ ֵיָהֵפÍ ְל ֹחֶשׁÍ, ְוַהָיֵּר ַח ְלָדם--ִל ְפֵני, ֹבּוא ֹיום ְי ָהוה, ַהָגּ ֹדול, ְוַה ֹנּוָרא. (1998)

פרשה ל ו אלה תולדות נח הה"ד (משלייא) פרי צדיק עץ חייםמה הן פירותיושל צדיק מצות ומעשים

טוביםולוקח נפשותחכםשזןומפרנס כל י"ב חדשבתיבה אחר כל השבח הזה (שם) הן צדיק בארץ ישולם

בא לצאת ונשתלםאתמהא דאמר רב הונא משוםר"א בנושל רבייוסי הגלילינח כשהיה יוצא מן התיבה

הכישו ארי ושיברוולא היה כשר להקריב והקריבשםבנו תחתיו קל וחומר (שם) אף כי רשע וחוטא זה דור

המבול:

נושא הדרשה: אלה, תולדת נח—נח=לא הן צדיק, בארץ ישלם= ִהֵנּה ְשָׂכ ֹרו ִא ֹתּו

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ו): אלה, תולדת נח--נח (993ה) 

(משלייא) לא הן צדיק, בארץ ישלם; (993ר"פ)

(תהילים, קיח,ז) ְי ָהוה ִלי, ְבּ ֹעְזָרי; ַוֲאִני, ֶאְר ֶאה ְבשֹׂ ְנאָי. (993ה) 

(ישעיהו, סב,יא): ִהֵנּה ְשָׂכ ֹרו ִא ֹתּו, (993) 

(מדרשרבה פרשה ל. משנה ט') צדקותושל נח בדורותיו

רבי יהודה ורבי נחמיה: רבי יהודה אמר: בדורותיו היה צדיק, הא אילו היה בדורו של משה, או בדורו של

שמואל, לא היה צדיק. בשוק סמייא צווחין לעווירא, סגי נהור. משל לאחד שהיה לו מרתף אחד של יין, 

פתח חבית אחת ומצאה של חומץ. שניה כן, שלישית ומצאה קוסס. אמרין ליה: קוסס הוא. אמר

להון:ואית הכא טב מינה? אמר לו: לא!כך: בדורותיו היה צדיק. הא אילו היה בדורו של משה, או בדורו

של שמואל, לא היה צדיק. רבי נחמיה אמר:ומה אם בדורותיו היה צדיק, אילו היה בדורו של משה, או

בדורו של שמואל על אחת כמה וכמה! משל לצלוחית של אפרסמון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בין

הקברות, והיה ריחה נודף, ואילו היה חוץ לקברות עאכ"ו! משל לבתולה שהיתהשרויה בשוקשל זונות ולא

יצא עליה שם רע, אילו היתה בשוקן של כשרות על אחת כמה וכמה! כך ומה אם בדורותיו היה צדיק, אילו

היה בדורושל משה, או בדורושלשמואל, על אחת כמה וכמה!

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

פירש"י – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח וכו'. ויש שדורשים אותו לגנאי. לפי דורו היה צדיק ואילו היה

בדורושל אברהםלא היה נחשב לכלום. עכ"ד

רש"י סומך דבריו על מחלוקת חכמים (ר' יוחנן וריש לקיש במס' סנהדרין ק"ח ק"ט; ובבראשית רבה). 

לכאורה, פירוש זה נראה תמוה. הרי בנקל יתן להוכיח שאברהם אבינו חי בדורו של נח, כמצויין סדר

הדורות:

נח נולד בשנת1056 לבריאת העולם.

נח נפטר בשנת 2006 לבריאת העולם (ימינח 950שנה).

אברהםאבינונולד בשנת 1948 לבריאת העולם, והסימן הוא –אברהםאבינו בןנ"חשנה כאשר מת נח.

והשאלות העומדות – אימתי פוקע דור נח ומתחיל דור אברהם? האם מיום מיתת נח או מיום לידת

אברהם?

ומה גורל נ"חשנהשהיושניהםעל פני האדמה? למי לשייכם – לדור נח? לדוראברהם? וקשה?!!

ראיתי את ביאורושל אבן עזרא, לאמור: "וטעם בדרתיו. – בדורו בעת המבול ובדורות שהיו אחריו כי הוא

חי עדשאברהםבןנ"חשנה". עכ"ד

והא כיצד מתיישבים דבריו לדברי רש"י, הגמרא והמדרש? אילו היה נח בדורו של אברהם, לא היה נחשב

לכלום. לענ"ד ישלבדוק עפ"י דברי רז"ל, אימתיזרחה צדיקותושל אברהםלעולם.

אומר המדרש (בראשית רבה סדר נח פר' ל-ח),: ר' לוי בשם ר"ל אמר בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו

וכו'.ר' חנינא ור' יוחנן תרוויהון אמרין בן מ"חשנה הכיר אברהםאת בוראו, ומה אני מקיים. שהיה מתוקן

להדריך כל העולםכוו בתשובה". עכ"ד

וכןנלמדמהפסוק "ואת הנפשאשר עשו בחרן" (בר' י"ב ח').

פיש"י עפ"י מ"ר, שהכניסן תחת כנפי השכינה. אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים ומעלה

עליהםהכתוב כאילו עשאו. עכ"ד

ועל פסוק זה אומרתהגמרא במס' ע"שט-א.תנא דבי אליהו ששת אלפי שנין הווי עלמא שני אלפים תהו שני אלפים תורה ושני אלפים ימות המשיח. 

ומאימתי הווישניאלפיםתורה? מן "ואת הנפשאשר עשו בחרן". עכ"ד

מגמ' זו עולהשפשוטהוא כי בשנת 2000 לבריאת העולם, החלו "שני אפיםתורה".

ואומר "התורה תמימה": "קבלה אצל חז"ל בעת שעשה אברהם את הנפשות (כלומר בעת שגיירם) היה בן

נ"בשנה". (ע"שפירוט התאריכיםלשני אלפיםתורה וכן בספר "סדר הדורות" בערך אברהם).

מהמקורות לעיל גמרא מס' ע"ז סנהדרין ומדרש רבה בפנינו ג' גירסאות ותאריכים, בהם זרח ודרך כוכבו

של אברהםובסיס החישוב לידת אברהםבשנת 1948 למניין בריאת העולם.

א. שנת 1951 למניין בה"ע למאן דאמר בןג' שניםהכיר את בוראו. 

ב. שנת1996 למניין בה"ע למאן דאמר בן מ"ח הכיר את בוראו.

ג. שנת 2000 למניין בה"ע למאן דאמר בןנ"בשנה עשה נפשות.

תאריכיםאלו אינםכולליםאתשנת המבול.

עפ"י האמור בגמ' מס' ר"ה י"ב ע"א

"ת"ר חכמיישראל מונין למבול כרביאלעזר ולתקופה כרבייהושע".

מחלוקת חכמים ידועה שכנראה בפועל היו שני מניינים ליצירה שנבדלוזה מזה בשנה אחת היו שהשמיטו

אתשנת המבול).

עכפ כל הגירסאות אף אחת מהןאינה מגיעה לשנה בה נפטר נח 2006 למניין בה"ע.

ושאלת הכותרת עומדת בעינה "אילונח היה בדורושל אברהםהיה נחשב לכלום".

ואני הדל בס"דאביא בפניך רמזיםעל דברי רבותינותוך תורתנו הקדושה. כתיב בפרשתנו:

"אלהתולדת נח נחאישצדיק תמים". מניינו בגימ' 1997.

היינו עדשנת 1997 למניין בה"ע היתה צדיקתושל נח.

רמז למאן דאמר בן מ"ח שנים הכיר אברהם את בוראו, היינו בשנת 1996 בתוספת שנת המבול – יעלה

המניין לשנת1997 – כמניין הפסוק.

כתיב "ואת הנפשאשר עשו בחרן", מניינו בגימ' 1996 (עם אותיותיו) זהה לתאריך 1996 עת אברהםבן מ"ח

שנה, בה הכיר את בוראו. עפ"י סדר הדורות 1996 היתהשנת דור הפלגה (מגדל בבל). ואברם בן מ"חשנה –

מסייםהכתוב על דור הפלגה ומתחיל "אלה תולדתשםוגו'".

ודרשו רבותינו (בעה"ט) אלה תלדות השמים. אלה תולדות נח. אלה תולדות שם. אלה תולדות יעקב. 

בכולם פסלשלפיו. אלה תולדות השמים פסל תוהו ובוהו. אלה תולדות נח פסל דורות שלפניו. אלה תולדות

שםפסל בני חםויפת. אלה תולדות יעקב פסל עשוואלופיו.

ופירט: כלתולדותשםלהביאנו לעיקרשהוא אברהםאבינו.

באשר לדבי רבותינו על הגמרא מס' ע"ז. על שני אלפים תורה עת היה אברהם בן נ"ב שנה עשה נפשות. הרי

נותרוואושניםהאחרונות בחייושל נח (נפ' 2006).

גםכאן בס"ד מצאתי ברמז כתיב בנח.

איש צדיק תמים היה בדרתיו – דרתיו חסר ואו לרמוז שבכל דרתיו "נח היה צדיק תמים" למעט ואו שנים

האחרונות לחייו, בהם אברהם אבינו בן נ"ב שנה עושה נפשות בחרן, שבהם החלו שני אלפים תוחרה ע"פ

המובא בגמ' במסכת ע"ז.

(מדרשרבה פרשה ל. משנה י') מחלוקת חכמיםעל צדקתושל נח.

את האלהים התהלך נח

ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אמר: משל לשר שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן. אמר לקטן: הלך

עמי! ואמר לגדול: בא והלך לפני! כך אברהם, שהיה כחו יפה (בראשית יז :(התהלך לפני והיה תמים. אבל

נח שהיה כחו רע ,את האלהים התהלך נח. ר' נחמיה אמר: משל לאוהבו של מלך ,שהיה משתקע בטיט

עבה. הציץ המלך וראה אותו. אמר ליה: עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, הדא הוא דכתיב :את האלהים

התהלך נח.

ולמה אברהם דומה? לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל

מאיר עליו דרך החלון. הציץ המלך וראה אותו. אמר לו: עד שאתה מאיר לי דרך חלון, בא והאיר לפני. כך

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: עד שתהא מאיר לי מאספוטמיא ומחברותיה, בא והאיר לפני בארץ

ישראל, הדא הוא דכתיב (שם מח :(ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו וגו'. רבי

יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אמר: לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו. ריש לקיש אמר: לנשיא שהוא מהלך

וזקניםלפניו. על דעתיה דרבייוחנן אנו צריכיםלכבודו.ועל דעתיה דרשב"ל הוא צריך לכבודנו.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

המדרש דורש השוואות וניגודית בקשר לצדיקותו של נח לבין "אברהם"; "משה"; "מרדכי"; "יוסף". 

בס"דמצאתי מקבילות:

נח ֹנַח ִאישׁ ַצִדּיק ָתּ ִמים ָהָיה, ְבּ ֹד ֹר ָתיו: (גימ' 2324 ע"ה ומנצפך) כמניין:

"אברהם"; "משה"; "מרדכי"; "יוסף" (גימ' 2324 ע"את מנצפך)

בראשית רבה פרשה לא: חטאי דור המבול

(בראשית רבה פרשה לא משנהא)גזר דינםשל דור המבול נחתםעל הגזל

ויאמר אלהיםלנח קץ כל בשר וגו'. (יחזקאל ז) החמס קםלמטה רשע.

החמס קם, אתמהא!? ח"ו אינו קם, ואם קם למטה רשע, לחיובו של רשע. ולא מהם ולא מהמונם ולא

מהמהם, לא מינהון ולא מממונם ולא מן תמהתהון. למה לא נה בהם? לא היה לשום בריה נחת רוח מהם, ולא היה להקב"ה נחת רוח מהם. דבר אחר: לא נה בהם, כההיא דאמר רבי אבא בר כהנא: כי נחמתי כי

עשיתים. ונח, אפילונח, שנשתייר מהםאינו כדאי, אלאשמצא חן.

ונחמצא חן, ולפישהיושטופיםבזימה נמוחומן העולם:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ו' יב) ֵקץ ָכּל-ָבּ ָשׂר ָבּא ְלָפַני(גימ' 920 עה"ת)

(יחזקאל ז) החמס קםלמטה רשע. (גימ' 920 עא"ת)

הכעיסו במיםנדונו במים

ואני הננימביא את המבול מיםעל הארץ (ו,יז)

ת"ר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה. והיו אומרים כלום אנו צריכים לו, 

אלא לטיפה של גשמים, יש לנו נהרות ומעיינות שאנו מסתפקין בהם. אמר הקב"ה בטובה שהשפעתי להן

בה מכעיסין אותוובהאני דן אותם. שנאמר "והנני מביא את המבולמים" (סנהדרין ק"ח,א').

ר"ל הרי כתוב למעלה מזה "והנני משחיתם" סתם ולא פירש. והשחתה יכולה להיות בדברים אחרים. אש, 

גפרית, רעידת אדמה וכד' וכאן מסביר כי ההשחתה תהיה ע"י "מים". ולכן דרשו רבותינו מה הסבה

והטעםשבחר הקב"ה את ה"מים" להשחיתם.

ומבואר במדרש, שהמלאכים זירזו את הקב"ה להביא המבול, שהיו אומרים (תהלים ח') "מה אנוש כי

תזכרנו (בר' רבה לא,יב – גםרש"י).

ר"ל, מה חשיבות שיש באנוש (בן אדם) שיעלה זכרונו לפניך והלוא הוא כאין לעומת הבריות הגדוות

השמים, הירח והכוכבים. ככתוב למעלה מזה "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים" וגו' ואומר

אח"ד "ובן אדםכיתלפקדנו" – כי תשיםלבך עליו לעומת הבריותהגדולות.

ועל דרך הרמז יובן בס"ד הקשר בין שני הדרושים הגמ' והמדרש: כתיב הכא "ואני הנני מביא את המבול

מים על הארץ" בגימ' 1205 כתיב התם "מה אנוש כי תזכרנו" בגימ' 115 והתרה ביניהם 90, בגימ' "מים" 

שבמיםהכעיסוהוובמיםדןאותם.

ובזה יודגשויובן האמור בגמ' סנהדרין ק"ח א'.

(בראשית רבה פרשה לא משנה ב) לפישהיושטופיםבזימה וגזל נימוחו

"ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני" (בראשית ו' יב) (איוב כד) בין שורותם יצהירו יקבים דרכו

ויצמאו. בין שורותם יצהירו, שהיו עושים להם בדריות קטנות. יקבים דרכו ויצמאו, אפי' יקבים דרכו

ויצמאו. אמר רביאיבו: למה יקביםדרכוויצמאו?

לפישהיתה מארה מצויה בעמלושל רשע, ולפישהיו שטופיםבזימה וגזל, נימוחו מן העולם:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ַוֹיּ ֶאמר ֱא ִÏהים ְל ֹנַח, ֵקץ ָכּל-ָבּ ָשׂר ָבּא ְלָפַני ִכּי-ָמ ְלאָה ָה ֶאָרץ ָחָמס (גימ' 1909 עה"את). 

כמניין:(איוב כד) ֵבּין- ֹשׁוּר ָתם ַיְצ ִהירוּ; ְיָקִבים ָדְּרכוּ, ַוִיְּצ ָמאוּ (גימ' 1909 ע"א)

(בראשית רבה פרשה לא משנה ג) העווןגזל נמחו דור המבול

ויאמר אלהים (עמוס ה) שנאו בשער מוכיח ודובר תמים יתעבו. דהוה אמר להון: ריקים אתם! מניחין מי

שקולו שובר ארזים ומשתחוים לעץ יבש!? ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם, שנאמר: ויאמר

אלהיםלנח קץ כל בשר בא וגו':

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(עמוס ה) שנאו בשערמוכיח ודובר תמיםיתעבו (גימ' 2210 ע"ה)

ַוֹיּ ֶאמר ֱא ִÏהים ְל ֹנַח, ֵקץ ָכּל-ָבּ ָשׂר ָבּא ְלָפַני ִכּי-ָמ ְלאָה ָה ֶאָרץ ָחָמס (גימ' 1909 עה"את).

היתרה:"דור המבול" (גימ' 301 ע"א) 

בראשית רבה פרשה לא משנה ד "בחטא החמס נמוחו במבול"

דבר אחר: קץ כל בשר כתיב (איוב לה) מרוב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים. מרוב עשוקים יזעיקו, אלו

הנעשקים. ישועו מזרוע רבים, אלו העושקים. אלו רבים על אלו ואלו רבים על אלו, אלו רבים על אלו

בחימוס ממון. ואלו רבים על אלו בחימוס דברים, עד שנתחתם גזר דינם. ולפי שהיו שטופים בגזל, נימוחו

מן העולם:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

בראשית ַוֹיּ ֶאמר ֱא ִÏהים ְל ֹנַח, ֵקץ ָכּל-ָבּ ָשׂר ָבּא ְלָפַני ִכּי-ָמ ְלאָה ָה ֶאָרץ ָחָמס (גימ' 2119 הר"ת)

דכתיב (איוב לה)"מרוב עשוקיםיזעיקוישועו מזרוע רבים" (גימ' 1944)

יתרה:"בחטא הגזל נמוחו": (גימ' 175) 

בראשית רבה פרשה לא ה כי מלאה הארץ חמס

קץ כל בשר בא לפני הגיע זמנםלהקצץ. הגיע זמנן לעשות בתה. הגיע קטיגוריםשלהן לפני.

כל כך למה? כי מלאה הארץ חמס מפניהם. איזהו חמס ואיזה היא גזל? אמר רבי חנינא: חמס אינו שוה

פרוטה, וגזל ששוה פרוטה. וכך היו אנשי המבול עושים, היה אחד מהם מוציא קופתו מליאה תורמוסים, 

והיה זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה, וזה בא ונוטל פחות משוה פרוטה, עד מקום שאינו יכול להוציאו

ממנו בדין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתם עשיתם שלא כשורה, אף אני אעשה עמכם שלא כשורה, הה"ד

(איוב ד כא) ֲהÏא- ִנַסּע ִי ְתָרם ָבּם; ָימוּתוּ, ְוÏא ְב ָח ְכ ָמה. , בלא חכמת התורה. מבקר לערב יכתו מבלי משים

לנצח יאבדו. ואיןמשיםאלא דיין. היך מה דאת אמר: ואלה המשפטיםאשר תשיםלפניהם:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ִכּי-ָמ ְלאָה ָה ֶאָרץ ָחָמס, ִמְפֵּנ ֶיהם ְו ִהְנִני ַמ ְשׁ ִח ָיתם, (גימ' 1654)

(איוב ד' כא) ֲהÏא- ִנַסּע ִי ְתָרם ָבּם; ָימוּתוּ, ְוÏא ְב ָח ְכ ָמה. (גימ' 1654 ע"ה ר"ת)בראשית רבה פרשה לא ו "דור המבול חטא בע"ז בג"ע ובש"ד"

דבר אחר: כי מלאה הארץ חמס אמר רבי לוי: חמס, זה עבודת כוכבים. חמס, זה גילוי עריות. 

חמס, זה שפיכות דמים. חמס זה עבודת כוכבים, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס. חמס זה גילוי עריות, 

שנאמר (ירמיה נא): חמסי ושארי על בבל. חמס זה שפיכות דמים, שנאמר (יואל ד): מחמס בנייהודה, אשר

שפכו דםנקי חמסכמשמעו: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ָמ ְלאָה ָה ֶאָרץ ָחָמס, ִמְפֵּנ ֶיהם (גימ' 797 ער"ת).

דור המבול חטא בע"ז בג"ע ובש"ד (גימ' 797 ע"א)

(בראשית רבה פרשה לא יב) "ה' מקיםברית עםנח

ואני הנני, הנני מסכיםלדברי מלאכיםשהיו אומרין: (תהליםח): מה אנושכי תזכרנו?! 

את המבול מים, מים היו וכיון שהיו יורדין היו נעשים מבול. לשחת כל בשר כל אשר בארץ יגוע, יצמוק. 

והקימותי את בריתי אתך, ברית אתה צריך מפני הפירות שאתה כונס שלא ירקבו, ושלא יתעפשו, ושלא

ישתנו. ברית אתה צריך הגבורים, היה אחד מהםנותן רגלו על התהום וסותמו, נותןידו על החלון וסותמה, 

היה בא ליכנס לתיבה והיו רגליו מתערכלות, הה"ד (איוב כו): הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם. ארי

היה בא ליכנס לתיבה והיו שיניו קהות, הה"ד (שם ד): שאגת אריה וקול שחל ושיני כפירים נתעו. אמר רבי

חייא בר אבא: נגר היית ואילולי בריתי שהיתה אתך, לא היית יכול ליכנס לתיבה, הה"ד: והקימותי בריתי

אתך. אימתי? לכשתכנס אל התיבה אתה ובניך. ר' יהודה בר סימון ור' חנין בשם רב שמואל בר ר' יצחק

אמר: נח כשנכנס לתיבה נאסר לו פריה ורביה. הה"ד: ובאת אל התיבה אתה ובניך לעצמן, ואשתך ונשי

בניך לעצמן. כיון שיצא התיר לו. הה"ד: צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך. אמר ר' אבון: כתיב

(שם ל): בחסר ובכפן גלמוד, אם ראית חסרון בא לעולם, וכפן בא לעולם, גלמוד, הוי, רואה את אשתך

כאילו היא גלמודה, שכן בכרכי הים קורין לנדה גלמודה. אמר רבי הונא: כתיב (בראשית מא): וליוסף יולד

שני בניםבטרםתבאשנת הרעב: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ו.יח) (בראשית ו.יח) ַוֲה ִק ֹמ ִתי ֶאת-ְבִּר ִיתי, ִאָתּÍ (גימ' 2005).

(תהיליםח' ה') ָמה-ֱא ֹנושׁ ִכּי- ִתְזְכֶּרנּוּ; ֶוּבן- ָאָדם, ִכּי ִתְפ ְקֶדנּוּ. (גימ' 2005 עהא"ת).

מדרשרבה (פרשה לב משנה יא)נשמת רוח חייםבאפיו

ויגוע כל בשר הרומשוגו' כל אשר נשמת רוח חייםבאפיווגו '

ר' שמואל חתניה דר' חנינא חברהון דרבנן אומר :כאן הוא עושה נשמה רוח, ולהלן הוא עושה נשמה

נפש. מניין ליתן את האמור כאן להלןואת האמור להלן כאן? ת"ל :חייםחיים לגזירהשוה. מכל אשר

בחרבה מתו פרט לדגיםוי"א אף הן היו בכלל מאוספין, אלאשברחו ליםהגדול לאוקיינוס. וימח את כל

היקוםוישאר אך נח ר' הונא בשםר"י: אך מיעוט, שאף הוא היה גונח דםמפני הצינה.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:נשמת רוח חייםבאפיו (ז,כב)

מלמדשעיקר חיותא באפיה הוא (יומא פ"ה,א')

ר"ל, שעיקר הבחינה בין המת לבין החי הוא ע"י שרואים אם יש רוח חיים בחוטמו. והטעם שהנשמה

יוצאת מן האדם בדרך שבאה וכיון שתחילת ביאתה היא דרך האף כמש"כ (בר' ב,ז) "ויפח באפיו נשמת

חיים" לכן סופה לצאת ג"כ דרך האף.

מבואר בע"ח קיצור אבי"ע כי נפש האדם מהבחינה היסודית אינו נקרא נפש אלא "נשמ"ת רו"ח חיי"ם" 

שהיא הנותנת חיים גופניים לגוף וממנה יוצאת הנשמה דרך האף כי עליה נאמר "ויפח באפיו נשמת חיים" 

וע"כ אומר התרגום "לרוח ממללא", היינו בין ה"אדם" ל"חיה" ההבדל בנשמה הנותנת את כח הדבר וכך –

כתבנו ברמז, כי בין אד"מ (45) ל-חי"ה (23) כ"ב אותיות שהם הכח המדבר לאמור "לרוח ממללא". וזהו

סוד "נשמ"ת רו"ח חיי"ם" גימ' 1072 כמניין "ראי"ה שמיע"ה ריח"א דבו"ר" – גימ' 1072. ומאז "ויפח

באפיו נשמת חיים" עד דור שם עברו י"א דורות וברמז לאמור שכל מי ש"נשמ"ת רו"ח חיי"ם" גווע במבול

ואמרנו כי מניינו 1072, כאותו מניין בעת הבריאה דכתיב "ויפח באפיונשמת חיים", עולה במניין 1061 ועוד

י"א דורות יעלה ל-1072.

וכל זה בגופניות וישכנגד זה נשמת רוח חייםמכסא הכבוד המשך רוח חייםמןאור הא"שלדבקה בו.

והוא בחינת הכתוב במשלי כ' "נר ה' נשמת אדם" (גימ' 1111)

בחינ ת בריאותו הראשונית "ויפח באפי"ונשמ"ת חיי"ם" עםהאד"מ = (גימ' 1111)

וכתבנו לעיל כי ר"ת "נר ה' נשמת אדם" הוא בסוד 111 והוא בסוד אל"ף "א" שהוא בסוד ב' פעמים י' 

ופעםו' העולה מניין הוי"ה. פרשת לך לך

פרשה לט א ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' ר' יצחק פתח (תהלים מה) שמעי בת וראי והטי אזנך

ושכחי עמך ובית אביך אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת

אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו

אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם (שם) ויתאו

המלך יפיך כי הוא אדוניך ויתאו המלך יפיך ליפותיך בעולםוהשתחוי לו הויויאמר יהוה אל אברם:

נושא הדרשה: ְו ִשׁ ְכ ִחי ַע ֵמּÍ, ֵוּבית ִאָביÍ

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

(בראשית יב' א') ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ ֵמ ְאַר ְצÎ (גימ' 1008).

כמניין הפסוקשצוטט במדרש:

(תהליםמה יא') ְו ִשׁ ְכ ִחי ַע ֵמּÍ, ֵוּבית ִאָביÍ (גימ' 1008ר"ת)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 1008)

ב ויאמר יהוה אל אברםרבי ברכיה פתח (שירא) לריחשמניךטוביםשמן תורקשמך אמר רבי ברכיה למה

היה אברהםאבינו דומה לצלוחיתשל אפופילסימוןמוקפת צמיד פתיל ומונחת בזוית ולא היה ריחונודף

כיוןשהיתה מיטלטלת היה ריחונודף כך אמר הקב"ה לאברהםאבינו טלטל עצמך ממקוםלמקוםושמך

מתגדל בעולם:

נושא הדרשה: שמושל אברהםנתגדל

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

(בראשית יב' א') ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ (גימ' 2197 ע"ה מנצפך).

כמניין הפסוקשצוטט במדרש:

(שיר א' ג') ְלֵר ַיח ְשָׁמֶניÎ ֹטוִבים, ֶשֶׁמן ַתּוּרק ְשֶׁמÎ; (גימ' 2197 עה"ת)

ס"המניין הפסוקשצוטט במדרש (גימ'2197 )

ד ויאמר יהוה אל אברםלך לך (קהלת ז) החכמהתעוז לחכםמעשרהשליטיםאשר היו בעירמעשרה דורות

שמנח ועדאברהםומכולםלא דברתי עםאחדאלא עמך ויאמר יהוהאל אברםלך לך:

נושא הדרשה: החכמהתעוז לחכם

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

ַ ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ (גימ' 2477 במילוי ; ואותיות)

כמניין הפסוקשצוטט במדרש:

החכמהתעוז לחכם, מעשרהשליטיםאשר היו בעיר (גימ' 2477).

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ'2477)

ו רבי עזריה משום רבי אחא פתח (תהלים מה) אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן

ששון מחבריך רבי עזריה פתר קרייה באברהם בשעה שעמד אברהם אבינו לבקש רחמים על הסדומים מה

כתיב תמן (בראשית יח) חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה וגו' א"ר אחא נשבעת

ואמרת שאין אתה מביא מבול לעולם ומה אתה מערים על השבועה אתמהא מבול של מים אין אתה מביא

מבול אש אתה מביא א"כ לא יצאת ידי השבועה אמר רבי לוי השופט כל הארץ לא יעשה משפט אם עולם

אתה מבקש אין דין ואם דין אתה מבקש אין עולם ומה אתה תופש חבל בתרין ראשין את בעי עלמא ובעי

דינא סב לך חדא מנייהו ואם לית את מוותיר ציבחר לית עלמא יכול קאים א"ל הקדוש ברוך הוא אברהם

אהבת צדק ותשנא רשע וגו' מחבריך מהו מחבריך מנח ועד אצלך י' דורות ומכלם לא דברתי עם אחד מהם

אלא עמך:

נושא הדרשה: אברהםמלמד זכות על הרשעים

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

ויאמר יהוה אל-אברם, לך-לך מארצך וממולדתך ומביתאביך, אל-הארץ, אשראראך. ואעשך, לגויגדול, 

ואברכך, ואגדלהשמך; והיה, ברכה. ואברכה, מברכיך, ומקללך, אאר; ונברכו בך, כל משפחת האדמה. 

(גימ' 6689ה)

כמניין הפסוקיםשצוטט במדרש:

(תהליםמה) אהבת צדק ותשנא רשע (גימ'1944א)

(תהליםמה) על כן משחך אלהיםאלהיךשמןששון מחבריך (גימ'2055את)

(בראשית יח) חלילה לך מעשות כדבר הזה (גימ'1295ר"ת)

(בראשית יח) להמית צדיק עםרשע והיה (גימ'1395)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 6689)

ח רבי יהודה ורבי נחמיה רי"א לך לך שתי פעמים אחד מארם נהרים ואחד מארם נחור רבי נחמיה אמר לך

לך שתי פעמים אחד מארם נהרים ומארם נחור ואחד שהפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן הה"ד (תהלים

קי) עמך נדבות ביום חילך עמך הייתי בעת שנדבת לשמי לירד לכבשן האש ביום חילך בעת שכנסת אתה לי

כל החיילות והאוכלסים בהדרי קדש מהדרושל עולם הקדשתיך מרחםמשחר מרחמושל עולםשחרתיך לי

לך טל ילדותך לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר תאמר שיש בידי עון שהייתי עובד עבודת כוכבים כל

השנים הללו א"ל הקדוש ברוך הוא לך טל ילדותך מה טל זה פורח אף עונותיך פורחים מה הטל הזה סימןברכה לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם הה"ד (שם נה) ואומר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה למה

כיונה ר' עזריה בשם רבי יודן אמר לפי שכל העופות בשעה שהם יגעים הן נחין על גבי סלע או על גבי אילן

אבל היונה הזו בשעה שהיא פורחת ויגיעה קופצת באחד מאגפיה ופורחת באחד מאגפיה (שם) הנה ארחיק

נדוד נדנוד טלטול אחר טלטול אלין במדבר סלה מוטב ללון במדברות של א"י ולא ללון בפלטריות של ח"ל

וא"ת שלא גהץ אברהם ושמח על דיבור המקום ולמה לא יצא שעדיין לא הורשה אבל משהורשה וילך

אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם

נחור ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת וכיון שהגיע לסולמה של

צור ראה אותן עסוקין בניכושבשעת הניכושבעידור בשעת העידור אמר הלואייהא חלקי בארץ הזאת אמר

לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת:

נושא הדרשה: הנה ארחיק נדוד

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל-הארץ, אשר אראך. ואעשך, לגויגדול, ואברכך, ואגדלהשמך; 

והיה, ברכה. (גימ' 3939ה)

כמניין הפסוקיםשצוטט במדרש:

(תהליםקי) עמך נדבות ביוםחילך עמך הייתי (גימ'1793ס"ת)

(שםנה) ואומר מייתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה (גימ'1647)

(שם) הנה ארחיק נדוד (גימ'499ר"ת)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 3939)

ט אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב לך לך ואין אנו יודעים אי זו חביבה אם השנייה אם הראשונה ממה

דכתיב אל ארץ המוריה הוי השנייה חביבה מן הראשונה אמר רבי יוחנן לך לך מארצך מארפכי שלך

וממולדתך זו שכונתך ומבית אביך זו בית אביך אל הארץ אשר אראך ולמה לא גלה לו כדי לחבבה בעיניו

וליתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה הוא דעתיה דרבי יוחנן דאמר ר' יוחנן (בראשית כב) ויאמר קח נא את

בנך את יחידך א"ל זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו אמר לו אשר אהבת א"ל ואית תחומין במעיא א"ל את

יצחק ולמה לא גלה לו כדי לחבבו בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור דאמר רב הונא משם רבי אליעזר

בנו של רבי יוסי הגלילי משהה הקדוש ברוך הוא ומתלא עיניהם של צדיקים ואח"כ הוא מגלה להם טעמו

של דבר כך אל הארץ אשר אראך על אחד ההרים אשר אומר אליך (יונה ג) וקרא אליה את הקריאה אשר

אני דובראליך (יחזקאל ג) קוםצאאל הבקעה ושםאדבר אתך:

נושא הדרשה: לך לך

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל-הארץ, אשר אראך. ואעשך, לגויגדול, ואברכך, ואגדלהשמך; 

והיה, ברכה. ואברכה, מברכיך, ומקללך, אאר; ונברכו בך, כל משפחת האדמה.

(גימ' 6132ה).

כמניין הפסוקשצוטט במדרש:

(בראשית כב) ויאמר קח נא את בנך את יחידך (גימ'1363א)

(שם) אשר אהבת (גימ'1409ס"ת)

(יונה ג) וקרא אליה אתהקריאה אשראני דובראליך (גימ'1930ר"ת)

(יחזקאל ג) קוםצאאל הבקעה ושםאדבר אתך (גימ'1424)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 6132).

י רבי ברכיה בשם רבי נחמיה אמר למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מעל ראשו עמד המלך

והעמיד פמליא שלו שם ועשה צבורים והביא מכברות וכבר את הראשונה ולא מצא השני ולא מצא ובג' 

מצאה אמרו מצא המלך מרגליות שלו כך אמר הקב"ה מה צורך היה לי לייחס שם ארפכשד שלח עבר פלג

רעו שרוג נחור תרח אלא בשבילך (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך כך אמר הקדוש ברוך הוא לדוד

מה צורך היה לי ליחס פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד לא בשבילך (תהלים פט) 

מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו:

נושא הדרשה: ומצאת את לבבונאמן לפניך

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

ואעשך, לגויגדול, ואברכך, ואגדלהשמך; והיה, ברכה. ואברכה, מברכיך, ומקללך, אאר; ונברכו בך, כל

משפחת האדמה. (גימ' 3593)

כמניין הפסוקשצוטט במדרש:

(נחמיה ט) ומצאת את לבבונאמן לפניך (גימ'1309)

(תהליםפט) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו (גימ'2284ר"פאתה)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 3593)

יא ואעשך לגויגדול אמר לו ומנח לא העמדת ע' אומות אמר לו אותה אימה שכתוב בה (דברים ד) כי מיגוי

גדול אני מעמיד ממך אמר רבי ברכיה אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך משאני עושה אותך בריה

חדשה את פרה ורבה רבי לוי בר חויית ורבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמרו שלשה גדולות וארבע

ברכות כתיב כאן בישרו שהן שלש אבות וארבע אמהות אמר רבי חייא לפי שהדרך מגרמת לשלשה דברים

ממעטת פריה ורביה וממעטת את היציאה וממעטת את השםממעטת פריה ורביה ואעשך לגויגדול ממעטת

את היציאה ואברכך ממעטת את השם ואגדלה שמך ולפום דאמרין אינשי מבית לבית חלוק מאתר לאתר

נפש ברם את לא נפש את חסר ולא ממון רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר שיצא מוניטין שלו בעולם ארבעההם שיצא להם מוניטין בעולם אברהם ואעשך לגוי גדול יצא לו מוניטין ומהו מוניטין שלוזקן וזקנה מיכן

בחור ובתולה מיכן יהושע (יהושע ז) ויהי יהוה את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ יצא לו מוניטין בעולם מהו

שור מיכן וראם מיכן ע"ש (דברים לג) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו דוד (ד"ה א כה) ויצא שם דוד

בכל הארצות יצא לו מוניטין בעולם ומה היה מוניטין שלו מקל ותרמיל מיכן ומגדל מיכן ע"ש (שיר ד) 

כמגדל דויד צוארך מרדכי (אסתר ט) כיגדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות יצא לו מוניטין

ומה מוניטין שלו שק ואפר מיכן ועטרת זהב מיכן א"ר יודן קובע אני לך ברכה בשמונה עשרה אבל אין את

יודע אם שלי קודמת אם שלך קודמת א"ר אחויה בשם רבי זעירא שלך קודמת לשלי בשעה שהוא אומר

מגן אברהם אח"כ מחיה המתים רבי אבהו אמר הבט נא שמים אין כתיב כאן אלא השמימה אמר הקב"ה

בה"א בראתי את העולם הריני מוסיף ה"א על שמך ואת פרה ורבה ואמר רבי יודן והיו אותותיך מנין

אברככה מאתים וארבעים ושמונה אמר ר' לוי לא שם אדם פרה מאברהם עד שנתברך ולא שמה לו עד

שנתברך מאברהם כיצד אברהם היה מתפלל על עקרות והם נפקדות ועל החולים והם מרויחים רב הונא

אמר לא סוף דבר אברהם הולך אצל החולה אלא החולה רואה אותו ומרויח א"ר חנינא אפילו ספינות שהיו

מפרשות בים הגדול היו ניצולות בזכותו של אברהם ולא של יין נסך היו אתמהא אלא הלא מזיל חמרא

בכ"מ שיין עובדי כוכבים מצוי יין של ישראל נמכר בזול א"ר יצחק אף לאיוב עשה כן שנאמר (איוב א) 

מעשה ידיו ברכת לא נטל אדם פרוטה מאיוב ונצטרך ליטול ממנו פעם שנייה והיה ברכה קרי ביה בריכה

מה בריכה זו מטהרת את הטמאים אף את מקרב רחוקים ומטהרם לאביהם שבשמים א"ר ברכיה כבר

כתוב ואברככה מה תלמוד לומר והיה ברכה אלא א"ל עד כאן הייתיזקוק לברך את עולמי מיכן ואילך הרי

הברכות מסורות לך למאן דחזי לך למברכא בריך:

נושא הדרשה: הברכותשנתברךאברהםבצאתו לדרך

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

ויאמר יהוה אל-אברם, לך-לך מארצך וממולדתך ומביתאביך, (גימ'2782ס"ת)

אל-הארץ, אשראראך. (גימ'1390ס"ת)

ואעשך, לגויגדול, ואברכך, ואגדלהשמך; והיה, ברכה. (גימ'1759ר"ת)

ואברכה, מברכיך, ומקללך, אאר; (גימ'1200ס"תה)

ונברכו בך, כל משפחת האדמה. (גימ'1239)

ס"ה גימ' מהמקרא: (גימ' 8370) 

כמניין הפסוקיםשצוטט במדרש:

(דבריםד) כי מיגויגדול (גימ'142)

(יהושע ז) ויהייהוה את יהושע ויהישמעו בכל הארץ (גימ'1644)

(דבריםלג) בכורשורו הדר לו וקרני ראםקרניו (גימ' 1958)

ד"ה א כה) ויצאשםדוד בכל הארצות (גימ'1215)

(שיר ד) כמגדל דויד צוארך (גימ'438)

(אסתרט) כיגדולמרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות (גימ'1906)

(איובא) מעשה ידיו ברכת (גימ'1067)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 8370)

(פרשה לט משנה א') ויאמר ה' אל אברםלך לך מארצך וגו' ר' יצחק פתח: (תהליםמה) שמעי בת וראיוהטי

אזנך ושכחי עמך ובית אביך אמר רבי יצחק: משל לאחד, שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת

דולקת. אמר: תאמרשהבירה זו בלא מנהיג?! הציץ עליו בעל הבירה. אמר לו: אני הוא בעל הבירה. כך, לפי

שהיה אבינואברהםאומר: תאמרשהעולםהזה בלא מנהיג?! 

הציץ עליו הקב"ה ואמר לו: אני הוא בעל העולם. (שם) ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך. 

ויתאו המלך יפיך, ליפותיך בעולם. והשתחוי לו, הוי, ויאמר ה' אל אברם: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית יב' א') ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ ֵמ ְאַר ְצÎ (גימ' 1008).

חלקו השנישל הפסוק (מתהליםמה יא') ְו ִשׁ ְכ ִחי ַע ֵמּÍ, ֵוּבית ִאָביÍ.(גימ' 1008 ער"ת)

(פרשה לט משנה ב') ויאמר ה' אל אברםשמושל אברהםנתגדל

רבי ברכיה פתח: (שיר א) לריח שמניך טובים שמן תורק שמך. אמר רבי ברכיה: למה היה אברהם אבינו

דומה? לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בזוית, ולא היה ריחו נודף. כיון שהיתה

מיטלטלת, היה ריחו נודף. כך, אמר הקב"ה לאברהם אבינו, טלטל עצמך ממקום למקום, ושמך מתגדל

בעולם: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית יב' א') ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ (גימ' 2197 ע"ה מנצפך).

(שיר א' ג') ְלֵר ַיח ְשָׁמֶניÎ ֹטוִבים, ֶשֶׁמן ַתּוּרק ְשֶׁמÎ; (גימ' 2197 עה"ת)

(פרשה לט משנה ג') מסירותושל אברהםסימן לדורות

ויאמר ה' אל אברםרבי ברכיה פתח: (שיר ח) אחות לנו קטנה ושדיםאין לה וגו'. 

אחות לנו קטנה, זה אברהם, שאיחה את כל באי העולם. בר קפרא אמר: כזה שהוא מאחה את הקרע. 

קטנה, שעד שהוא קטן, היה מסגל מצות ומעשים טובים. ושדים אין לה, לא הניקוהו, לא למצות ומעשים

טובים. מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה, ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש. אם חומה היא

נבנה עליה, אם מעמיד דברים כחומה, יבנה עליה. ואם דלת היא נצור עליה, אם דל הוא במצות ובמעשים

טובים, נצור עליה לוח ארז. מה הצורה הזו אינה אלא לשעה, כך אין אני מתקיים עליו אלא לשעה. אמר

לפניו: רבון העולמים! אני חומה, מעמיד אני דברי. ושדי כמגדלות, זה חנניה מישאל ועזריה. אז הייתי בעיניו כמוצאתשלום, שנכנס בשלוםויצא בשלום: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

המדרשמצטט חלקיםמשלושה פסוקיםמשיר השיריםפרק ח:

 ֹאָחות ָלנוּ ְקַטָנּה, ְוָשַׁדִים ֵאין ָלהּ; ַמה-ַנֲּע ֶשׂה ַלֲא ֹחֵתנוּ, ַבּ ֹיּום ֶשְׁיֻּדַבּר-ָבּהּ. 

 ִאם- ֹחוָמה ִהיא, ִנְבֶנה ָע ֶל ָיה ִט ַירת ָכּ ֶסף; ְו ִאם-ֶדּ ֶלת ִהיא, ָנצוּר ָע ֶל ָיה ַ לוּח ֶאָרז. 

 ֲאִני ֹחוָמה, ְוָשַׁדי ַכּ ִמְּגָדּ ֹלות; אָז ָהִי ִיתי ְבֵע ָיניו, ְכּ ֹמוְצ ֵאת ָשׁ ֹלום. 

להלן רמזי הפסוקיםשהובאו במדרשבהקשר למלים: "ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ"

ֹאָחות ָלנוּ ְקַטָנּה, ְוָשַׁדִים ֵאין ָלהּ; ַמה-ַנֲּע ֶשׂה ַלֲא ֹחֵתנוּ, ַבּ ֹיּום ֶשְׁיֻּדַבּר-ָבּהּ. (גימ' 2679 עה"ת)

ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ (גימ' 2431 עה"ת)

היתרה רומזת כישמושל אברהםיתגדל מאברםלאברהם (גימ' 248) 

ִאם- ֹחוָמה ִהיא, ִנְבֶנה ָע ֶל ָיה ִט ַירת ָכּ ֶסף; ְו ִאם-ֶדּ ֶלת ִהיא, ָנצוּר ָע ֶל ָיה ַ לוּח ֶאָרז. (גימ' 2668 ר"ת; ת).

ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ (גימ' 2177מנצפ"ך)

היתרה רומזת למנייןשמותיושל אברהםאבינו: "אברם"; "אברהם" (גימ'491) 

ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ (גימ' 2477 במילוי ; ואותיות)

ֲאִני ֹחוָמה, ְוָשַׁדי ַכּ ִמְּגָדּ ֹלות; אָז ָהִי ִיתי ְבֵע ָיניו, ְכּ ֹמוְצ ֵאת ָשׁ ֹלום. ; (גימ'.2477 עה"ת)

לסיכום: גימ' פשוטה העונה לרוח המדרשומקבילה לפסוק בתנ"ך

ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ ֵמ ְאַר ְצÎ ִוּמ ֹמּוַלְד ְתּÎ ִוּמֵבּית ִאָביÎ, ֶאל-ָה ֶאָרץ, ֲאֶשׁר ְאַר ֶאָךּ. (גימ' 3095)

(משליג' כה) אל־תירא מפחד פתאםומשאת רשעיםכי תבא (גימ' 3095)

(פרשה לט משנה ד') אברהםהיחידשדיבר עמו ה' אחרינח

ויאמר ה' אל אברםלך לך (קהלת ז) החכמה תעוז לחכם, מעשרהשליטיםאשר היו בעיר. 

מעשרה דורותשמנח ועדאברהםומכולםלא דברתי עםאחד, אלא עמך, ויאמר ה' אל אברםלך לך: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ַ ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ (גימ' 2477 במילוי ; ואותיות)

החכמהתעוז לחכם, מעשרהשליטיםאשר היו בעיר (גימ' 2477).

התאמות פסוקיםמהתנ״ך לתוצאה 2477

(בראשית מח ט') ויאמר יוסף אל־אביו בני הםאשר־נתן־לי

אלהיםבזה ויאמר קחם־נא אליואברכם. (גימ' 2477).

(דבריםכט י'): טפכםנשיכםוגרך אשר בקרב מחניך

מחטב עציך עדשאב מימיך (גימ' 2477).

תהיליםצד' ג') להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשעשחת (גימ' 2477).

(פרשה לט משנה ה') הדורות לא לקחומוסר מן העבר

ר' עזריה פתח: (ירמיה נא): רפינו את בבל ולא נרפאת עזבוה ונלך איש לארצו. רפינו את בבל, בדור אנוש. 

ולא נרפאתה, בדור המבול. עזבוה, בדור הפלגה. ונלך אישלארצו, ויאמר ה' אל אברםלך לך: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ (גימ' 2425 במילוי)

רפינואת בבל ולא נרפאת עזבוה ונלך אישלארצו. (2425 עה"א;ת;)

שנא' (תהיליםצה' ד'): אשר בידו מחקרי־ארץ ותועפת הריםלו (גימ' 2425).

שנא' (מיכה ז' ו'): כי־בןמנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתהאיבי

אישאנשי ביתו (גימ' 2425).

שנא' (משלי ב' טו'): אשר ארחתיהםעקשיםונלוזיםבמעגלותם (גימ' 2425).

(פרשה לט משנה ו') אברהםמלמד זכות על הרשעים.

רבי עזריה משום רבי אחא פתח: (תהלים מה) אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן

ששון מחבריך. רבי עזריה פתר קרייה באברהם, בשעה שעמד אברהם אבינו לבקש רחמים על הסדומים. 

מה כתיב תמן (בראשית יח): חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, והיה וגו'. אמר רבי אחא: 

נשבעת ואמרת שאין אתה מביא מבול לעולם, ומה אתה מערים על השבועה אתמהא?! מבול של מים אין

אתה מביא, מבול אש אתה מביא?! א"כ לא יצאת ידי השבועה! אמר רבי לוי: השופט כל הארץ לא יעשה

משפט?! אם עולם אתה מבקשאין דין, ואם דין אתה מבקש אין עולם. ומה אתה תופש חבל בתרין ראשין, 

את בעי עלמא, ובעי דינא! סב לך חדא מנייהו, ואם לית את מוותיר, ציבחר לית עלמא יכול קאים. אמר לו

הקדוש ברוך הוא: אברהם! אהבת צדק ותשנא רשע וגו' מחבריך מהו? מחבריך מנח ועד אצלך י' דורות, 

ומכלםלא דברתי עםאחד מהם, אלא עמך: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

אברהםמלמד זכות על הרשעים (גימ' 1520)

התאמות פסוקיםמהתנ״ך לתוצאה (גימ' 1520)

(דבריםז' כגיח): ונתנםיהוה אלהיך לפניך והמםמהומה

גדלה עד השמדם (גימ' 1520)

(יחזקאל לט' יג'): וקברו כל־עםהארץ והיה להםלשםיום הכבדינאםאדנייהוה. (גימ' 1520)

(משלייא' יח'): והםלדמםיארבויצפנו לנפשתם (גימ' 1520)

(משלי כד' יד): רע רע יאמר הקונה ואזל לו אזיתהלל. (גימ' 1520)(קוהלת י' יג'): וגם־בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא. (גימ' 1520)

(תהיליםקמא' י'): יפלו במכמריו רשעיםיחד אנכי עד־אעבור. (גימ' 1520)

(פרשה לט משנה ט') עשרת הנסיונותשל אברהם

אמר רבי לוי: שתי פעמיםכתיב לך לך ואין אנויודעיםאיזו חביבה, אםהשנייהאםהראשונה! 

ממה דכתיב: אל ארץ המוריה, הוי השנייה חביבה מן הראשונה. אמר רבי יוחנן: לך לך מארצך, מארפכי

שלך. וממולדתך, זו שכונתך. ומבית אביך, זו בית אביך. אל הארץ אשר אראך. ולמה לא גלה לו? כדי

לחבבה בעיניו, וליתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה. הוא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר ר' יוחנן: (בראשית כב) 

ויאמר קח נא את בנך את יחידך אמר לו: זה יחיד לאמו, וזה יחיד לאמו. אמר לו: אשר אהבת. אמר לו: 

ואית תחומין במעיא?! אמר לו: את יצחק. ולמה לא גלה לו? כדי לחבבו בעיניו, וליתן לו שכר על כל דבור

ודבור. דאמר רב הונא משם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: משהה הקדוש ברוך הוא ומתלא עיניהם

של צדיקים, ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר. כך: אל הארץ אשר אראך. על אחד ההרים אשר אומר

אליך. (יונה ג) וקרא אליה את הקריאה אשר אני דובר אליך. (יחזקאל ג) קום צא אל הבקעה ושם אדבר

אתך: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

עשרת הנסיונותשל אברהם

מושג זה ראשיתו בספרות חז"ל, שביקשו להסביר את מה שלא נאמר בתורה - את הסיבות והנימוקים

לבחירתו של אברהם. בניגוד לנח, שבחירתו מנומקת בהיותו "ַצִדּיק ָתּ ִמים" (בראשית ו ט) - אין התורה

מנמקת את בחירתו של אברהם. חז"ל ביקשו למלא את החסר, וייחסו את בחירתו של אברהם לעמידתו

בעשרה ניסיונות, כמו שכתוב במשנה: "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם, 

להודיע כמה [גדולה] חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום [על הקדוש ברוך הוא]".שלח המדרש אף מוסיף

ומסביר כי אברהם נבחר לכל הניסיונות הקשים הללו בזכות מעלותיו וגדולתו: "היוצר הזה (=אלוהים) 

אינו בודק קנקנים מרועעים (=רעועים), שאינו מספיק לקוש (=להקיש) עליהם אחת - עד שהוא שוברם. 

ובמי הוא בודק? בקנקניםיפים, שאפילו מקישעליהם כמה פעמיםאינם נשברים. כך אין הקב"ה מנסה את

הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר (תהלים יא ה'): "ה' ַצִדּיק ִיְב ָחן".שלח לעשרת הניסיונות של אברהם

יש הגדרות שונות. רמב"ם בפירושו למשנה שלח הגדיר עשרה ניסיונות שכולם מעוגנים בכתוב ומבוססים

על המסופר בספר בראשית, ואלו הם:

 .1. ֶלÍ ְלÎ ֵמ ְאַר ְצÎ" (יב א'); 

2. הירידה למצריםבגלל הרעב - "ַוְי ִהי ָרָעב, ָבּ ֶאָרץ" (יב י'); 

3.לקיחתשרה לבית פרעה (יב טו'); 

4. מלחמתושל אברהםבארבעת המלכים (יד טו);

5. לקיחת הגר לאישה בעקבות עקרותה המתמשכתשלשרה (טז ב); 

6. ברית המילהשאברהםנצטווה עליה בימיזקנתו (יזי'); 

7. לקיחתשרה לבית אבימלך, מלך גרר (כ ב); 

8. גירושהגר, אחרישילדה בן לאברהם (כא י'); 

9. גירושבנוישמעאל (כא יא'); 

10. עקידת יצחק (כב)

חז"ל דרשו את הדמיון הלשוני במקרא בין הניסיון הראשון- לניסיון האחרון: בשני הניסיונות האלה פותח

הציווי בביטוי היחידאי "לך לך"; בשניהם יש דירוג של הקושי בניסיון: בניסיון הראשון אברהם נדרש

לצאת " ֵמ ְאַר ְצÎ ִוּמ ֹמּוַלְד ְתּÎ ִוּמֵבּית ִאָביÎ" - ובניסיון האחרון הוא נצטווה לקחת לעקידה " ֶאת ִבְּנÎ, ֶאת

ְי ִח ְידÎ, ֲאֶשׁר ַאָהְבָתּ, ֶאת ִיְצָחק". בשני הניסיונות לא נזכר היעד המדויק: בראשון נצטווה אברהםללכת " ֶאל

ָהאֶָרץ ֲאֶשׁר ְאַר ֶאָךּ" -ובאחרון: "ַעל ַאַחד ֶהָהִרים ֲאֶשׁר ֹאַמר ֵאֶליÎ". ועל כך דרשו חז"ל: "ולמה לא גילה לו? 

כדי לחבבו בעיניו, וליתן לו שכר על כל דיבור ודיבור משהה הקדוש ברוך הוא ומתלא עיניהם של צדיקים

(=גורםלצדיקיםלתלות בו עיניהם, לחכות), ואחר כך הואמגלה להםטעמושל דבר."שלח

עשרת הניסיונותשל אברהםנזכריםגםבאחד הספריםהחיצוניים - בספר היובלים (יזיז).

בסוף הדרשה במדרשרבה לעייל מצוטטיםהפסוקים:

(יונה ג) וקרא אליה אתהקריאה אשראני דובראליך. ..(גימ' 1929)

(יחזקאל ג) קוםצאאל הבקעה ושםאדבר אתך:.(גימ' 1424)

מניינם ..(גימ' 3353)

ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ ֵמ ְאַר ְצÎ ִוּמ ֹמּוַלְד ְתּÎ ִוּמֵבּית ִאָביÎ, ֶאל-ָה ֶאָרץ, ֲאֶשׁר ְאַר ֶאָךּ. (גימ' 3095)

המדרשמתאר אתהנסיונות שה' ניסה אברהםומניינם( 10)

בחיבור הפסוק והנסיונות עולה המניין.(גימ' 3105).

מניין הפסוקיםמיונה ויחזקאל =3353

הפסוק בפרשה (בראשית יב' א')= 3105

היתרה (גמ' 248)= מנייןשמושלאברהם

(פרשה לט משניות י"א י"ב) הברכה לאברםכגמול עלמילוי צו ה'

ואעשך לגוי גדול ואברכה מברכיך אמר לו: ומנח לא העמדת ע' אומות?! אמר לו: אותה אומה שכתוב בה

(דברים ד): כי מי גוי גדול, אני מעמיד ממך. אמר רבי ברכיה: אתנך ואשימך אין כתיב כאן, אלא ואעשך, 

משאני עושה אותך בריה חדשה, את פרה ורבה. רבי לוי בר חויית ורבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא

אמרו: שלושה גדולות וארבע ברכות כתיב כאן. בישרושהן שלוש אבות וארבע אמהות. אמר רבי חייא: לפי

שהדרך מגרמת לשלושה דברים: ממעטת פריה ורביה, וממעטת את היציאה, וממעטת את השם. ממעטת

פריה ורביה, ואעשך לגוי גדול. ממעטת את היציאה, ואברכך. ממעטת את השם, ואגדלה שמך. ולפוםדאמרין אינשי מבית לבית חלוק, מאתר לאתר נפש. ברם, את לא נפש את חסר ולא ממון. רבי ברכיה בשם

ר' חלבו אמר: שיצא מוניטיןשלו בעולם. ארבעה הםשיצא להםמוניטין בעולם: אברהם, ואעשך לגויגדול, 

יצא לו מוניטין. ומהו מוניטין שלו? זקן וזקנה מיכן, בחור ובתולה מיכן. יהושע (יהושע ז): ויהי ה' את

יהושע ויהי שמעו בכל הארץ. יצא לו מוניטין בעולם. מהו? שור מיכן, וראם מיכן. ע"ש (דברים לג): בכור

שורו הדר לו וקרני ראם קרניו. דוד (ד"ה א כה:) ויצא שם דוד בכל הארצות. יצא לו מוניטין בעולם. ומה

היה מוניטין שלו? מקל ותרמיל מיכן, ומגדל מיכן. ע"ש (שיר ד): כמגדל דויד צוארך. מרדכי (אסתר ט): כי

גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות. יצא לו מוניטין. ומה מוניטין שלו? שק ואפר מיכן, 

ועטרת זהב מיכן. אמר רבי יודן: קובע אני לך ברכה בשמונה עשרה, אבל אין את יודע אם שלי קודמת, אם

שלך קודמת? אמר רבי אחויה בשם רביזעירא: שלך קודמת לשלי. בשעה שהוא אומר מגן אברהם, אח"כ

מחיה המתים. רבי אבהו אמר: הבט נא שמים אין כתיב כאן, אלא השמימה. אמר הקב"ה: בה"א בראתי

את העולם, הריני מוסיף ה"א על שמך, ואת פרה ורבה. ואמר רבי יודן: והיו אותותיך מנין אברככה, 

מאתים וארבעים ושמונה. אמר ר' לוי: לא שם אדם פרה מאברהם עד שנתברך, ולא שמה לו, עד שנתברך

מאברהם. כיצד אברהם היה מתפלל על עקרות והם נפקדות ועל החולים והם מרויחים? רב הונא אמר: לא

סוף דבר. אברהם הולך אצל החולה, אלא החולה רואה אותו ומרויח. אמר רבי חנינא: אפילו ספינות שהיו

מפרשות בים הגדול היו ניצולות בזכותו של אברהם, ולא של יין נסך היו אתמהא?! אלא הלא מזיל חמרא

בכל מקום, שיין עובדי כוכבים מצוי, יין של ישראל נמכר בזו. אמר רבי יצחק: אף לאיוב עשה כן, שנאמר

(איוב א): מעשה ידיו ברכת. לא נטל אדם פרוטה מאיוב ונצטרך ליטול ממנו פעם שנייה. והיה ברכה, קרי

ביה בריכה, מה בריכה זו מטהרת את הטמאים, אף את מקרב רחוקים ומטהרם לאביהם שבשמים. אמר

רבי ברכיה: כבר כתוב ואברככה, מה תלמוד לומר והיה ברכה? אלא, אמר לו: עד כאן הייתי זקוק לברך

את עולמי, מיכןואילך הרי הברכות מסורות לך. למאן דחזי לך למברכא, בריך: 

משנה יב: ואברכה מברכיך

אמר רבי ירמיה: החמיר הקדוש ברוך הוא בכבודו של צדיק יותר מכבודו. בכבודו כתיב, (שמואל א ב): כי

מכבדי אכבד ובוזי יקלו, ע"י אחרים. ובכבודו של צדיק, כתיב: ואברכה מברכיך ומקללך אאור, אנא. תניא

אלו ברכותשאדםשוחה בהם? באבות תחלה וסוף. מודיםתחלה וסוף. 

והשוחה על כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא לשוח. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי אמר: כהן

גדול תחלת כל ברכה שוחה, והמלך בתחלת כל ברכה וסוף כל ברכה שוחה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן

לוי אמר: המלך משהיה כורע לא היה נזקף עד שהיה גומר כל תפלתו, הה"ד (מלכים א ח): ויהי ככלות

שלמה להתפלל אל ה' את כל התפלה והתחנה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו, וכפיו פרושות

השמים. ואיזו כריעה ואיזו בריכה? רבי חייא רבה, הראה כריעה לפני רבי ונפסח ונתרפא. ובר סיסי, הראה

בריכה לפני רבי ונפסח ולא נתרפא. ונברכו בך, הגשמים בזכותך, הטללים בזכותך, הה"ד (אסתר ב): ויודע

הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה וגו'. זה מהול וזה ערל וחס עליו, אתמהא?! ר' יהודה ור' נחמן ר' יהודה

אומר: (תהלים קיט): מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי. אמר: יעקב בירך את פרעה, שנאמר (בראשית

מז): ויברך יעקב את פרעה יוסף. גילה לו, דניאל גילה לנבוכדנצר, אף אני כן, (אסתר ב): ויגד לאסתר

המלכה. 

ור' נחמיה אמר: אמר הקב"ה לאברהם אבינו: ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך, אין תימר דלהוי

עתירין, הרי עתיריןאנוןמינן?! אלא, לשאלה כשהןנכנסין לצרה, הםנשאליםלנו, ואנו מגלין להם: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית יב ב'): ְוֶאֶע ְשׂÎ, ְל ֹגוי ָגּ ֹדול, ַוֲאָבֶר ְכÎ, ַוֲאַגְדּ ָלה ְשֶׁמÎ; ֶו ְהֵיה, ְבָּר ָכה. 

ַוֲאָבְר ָכה, ְמָבְר ֶכיÎ, ְוּמַקֶלּ ְלÎ, ֹאָאר; ְוִנְבְרכוּ ְבÎ, ֹכּל ִמ ְשְׁפּ ֹחת ָהֲאָד ָמה (גימ' 3596)

ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ֶאל- ְאַבָרם, ֶלÍ-ְלÎ ֵמ ְאַר ְצÎ ִוּמ ֹמּוַלְד ְתּÎ ִוּמֵבּית ִאָביÎ, ֶאל-ָה ֶאָרץ, ֲאֶשׁר ְאַר ֶאָךּ (גימ' 3096) 

יתרה "ברכה לאברם" (גימ' 500) 

ד.א::(בראשית יב ב'): ְוֶאֶע ְשׂÎ, ְל ֹגוי ָגּ ֹדול, ַוֲאָבֶר ְכÎ, ַוֲאַגְדּ ָלה ְשֶׁמÎ; (גימ' 1147) 

(בראשית, נ,א) ַוִיּ ֹפּל ֹיוֵסף, ַעל-ְפֵּני ִאָביו; ַוֵיְּב ְךּ ָע ָליו, ַוִיַּשּׁק- ֹלו. (גימ' 1147)

(תהילים, קנ,א) ְוּר ֵאה, ִאם-ֶדֶּרÍ- ֹעֶצב ִבּי; ְוּנֵחִני, ְבֶּדֶרÍ ֹעוָלם. (גימ' 1147)

(תהילים, קלט,כד) ַה ְללוּ-ָיהּ ַה ְללוּ-ֵאל ְבָּקְד ֹשׁו; ַה ְללוּהוּ, ִבְּר ִק ַיע ֻע ֹזּו. (גימ' 1147)

(פרשה לט משנה יג') וילך אברםכאשר דבר אליו ה' וגו'ולוט טפל לו.

(בראשית יב' ד) ַוֵיֶּלÍ ְאַבָרם, ַכֲּאֶשׁר ִדֶּבּר ֵאָליו ְי ָהוה, ַוֵיֶּלÍ ִא ֹתּו, ֹלוט; ְו ְאַבָרם, ֶבּן-ָחֵמשׁ ָשִׁנים ְו ִשְׁב ִעים ָשָׁנה, 

ְבֵּצ ֹ אתו, ֵמָחָרן.(בראשית יב' ד)ואברםבןשבעים וחמששנים, הה"ד ( אסתר א' ז') ַוְי ִהי ֹאֵמן ֶאת-ֲהַד ָסּה, ִהיא

ֶא ְסֵתּר ַבּת- ֹדּדו:רב אמר: בת מ' היתה. ושמואל אמר: בתשמוניםשנה .

רבנן אמרי: בת שבעים וחמשה. רבי ברכיה בשם רבנן דתמן אמר: אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אתה

יצאת מבית אביך בןשבעים וחמשהשנים, חייך! אף גואלשאני מעמיד ממך, יהיה בןשבעיםוחמשהשנים, 

כמנין הדסה: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ַוְי ִהי ֹאֵמן ֶאת-ֲהַד ָסּה, ִהיא ֶא ְסֵתּר בת דדו (גימ' 1716 ע"ה רת).

ַוֵיֶּלÍ ְאַבָרם, ַכֲּאֶשׁר ִדֶּבּר ֵאָליו ְי ָהוה, ַוֵיֶּלÍ ִא ֹתּו, ֹלוט (גימ' 1636 ע"ת).

היתרה: ברמז לדברישמואל: בתשמוניםשנה (גימ' 80)

(פרשה מ משנה ב') הנסיוןשנתנסה אברהםבבואו לארץ

ויהי רעב בארץ רבי פנחס בשםרבי חנין דציפורין פתח: (תהליםצד) אשרי הגבר אשר תיסרנויה

ואםבאלהקפיד, ומתורתך תלמדנו. מה כתיב באברהם? ואברכך ואגדלהשמך, כיוןשיצא, קפץ עליו רעבון

ולא קראתגר, ולא הקפיד, אלא וירד אברםמצרימה לגורשם.