עמודים 10-25

ויאמר אלהים יהי אור, הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא. היאך מה דאת אמר (ישעיה ס): קומי אורי כי בא

אורך. וכתיב (שם) כי הנה החושך יכסה ארץ וגו'.

והארץ היתה תהוובהו (א,א) תנא דבי אליהוששת אלפישנין הוי עלמא, שני אלפיםתהו, שניאלפיםתורה

שניאלפיםימות המשיח (ע"ז ט,א). מגמרא זו אתה למד, כיששת האלפיםמתחיליםמ"והארץ היתה תהו

ובהו" ומהםיתקייםהעולםששתאלפיםשנה.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

מבאר בהה"ט: ו' אלפין (אותיות אלף) יש בפסוק "בראשית ברא וגו' את השמים ואת הארץ" כנגד ששת

אלפיםשנהשהעולםהווה. וכן בפסוק "אני ה' ראשון ואת אחרוניםאני הוא" ששה אלפין, ובפסוק "והארץ

היתה תהו ובהו" וגו' ב' אלפין כנגד ב' אלפים תהו. ובפסוק "ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז" שני

אלפין כנגד שני אלפין תורה. ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ד' אלפין כנגד ד' אלפים ימי תורה וימי משיח

שהםימיאורה. עכ"ד.

בס"ד ועל דרך הרמז, חישוב הפסוק בג' אופנים (פשוט מלויורבוע)

"והארץ היתה תהוובהו" בגימטריה 1152

"והארץ היתה תהוובהו" במלוי 2187

"והארץ היתה תהוובהו" ברבוע 2660

בחיבורםיעלה המניין

כנגדששת אפישנין הוי עלמא 6000 (ע"ה)

מכל מקום, תחילת מנייןשני אלפי תהו מאימתישנאמר במפורש "והארץ היתה תהוובהו" ועל דרך הרמז

בס"דמצאתי כי פסוק זה מרמזאף לשנות קיוםהעולם –ששת אלפיםשנה. כאשר נחשב הפסוק בגימ' בג' 

אופניםעל פיזהאומר עוד בעה"טמלמדשצפה הקב"ה בבריאת העולםבחרבן הביתשנחרב בשנת תהו, 

שעמד ת"ישנה ונחרב בשנתתי"א וביתשני עמד כמניין "היה" ואח"כ "חשק" רמז לגלויות וכן דורש

בבראשית רבה. ע"כ. דרשו רבויתינו כי בשביל תורה ובשביל ישראל ברא ה' את העולם. יתר על כן אומר

לנו הפסוק "והארץ היתה תהוובהו" שכך היה בטרםברא העולם. וברמז, ישראל, תורה בגימ' 1152שהוא

מניין הפסוק "והארץ היתה תהוובהו". אף המקדשים, לדברי בעה"ט, רמוזיםבפסוק זה. ובס"דמצאתי

כיגםמועד חורבנן רמוז בדרך זו. תחבר הפסוק בגימ' (בפשוט ובמלוי) 

לאמור 2187+152= יעלה המניין 3339, לרמוז על מועד חורבן ביתראשון בשנת3338 למניין בריאת

העולם, והוא "התהו".

וחרבן ביתשני היה בשנת3828 למניין בה"ע, ומספר זה רמוז בפסוק זה בגימטריה (פשוט ורבוע)

לאמור 3812 =2660+152 והוא "בו" בגימ' 16 (ע"א), יעלה המניין 3828, שנת חורבן ביתשני.

בראשית רבה פרשה ג:ג רשב"י פתח (משלי טו) שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב שמחה לאיש

זה הקב"ה שנאמר (שמות טו) יהוה איש מלחמה יהוה שמו במענה פיו ויאמר אלהים יהי אור ודבר בעתו

מה טוב וירא אלהיםאת האור כי טוב:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ויאמר אלהים, יהיאור; ויהי-אור. ויראאלהיםאת-האור, כי-טוב; ויבדל אלהים, בין האור ובין החשך

(גימ' 2589) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

משליטו): שמחה לאישבמענה פיוודבר בעתומהטוב (גימ' 1747 אתה)

(שמותטו):יהוהאישמלחמה יהוהשמו (גימ' 842 ר"פ)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 2589)

בראשית רבה (פרשה ג' משנה ג') התורה וישראל אורושל עולם

ויאמר אלהים יהי אור .רבי יצחק פתח: (תהלים קיט) פתח דברך יאיר מבין וגו. ר"י ור' נחמיה ר"י אומר: 

האורה נבראת תחלה. משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה אותו מקוםאפל. מה עשה? הדליק נרות ופנסין

לידע היאך הוא קובע תימליוסים. כך האורה נבראת תחילה. ור' נחמיה אמר: העולם נברא תחילה. משל

למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין. ע"כ דרש רבי יודן אתא ר' פנחס ור' יהודה בר רבי סימון ורבי חנון

בשם ר' שמואל בר רב יצחק פתח: פתח דברך יאיר מבין פתיים, מפתח פומך לן הוה נהורא, ויאמר אלהים

יהי אור וגו': רבי ברכיה בשם רבי יהודה בר סימון פתח: (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו וגו'. רבי יהודה

בר סימון אמר: לא בעמל לא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אלא בדבר ה', וכבר שמים נעשו. אף

הכא והיהאור אין כתיב כאן, אלא ויהי אור, כבר היה:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש: התורה וישראל –אורושל עולם

"ויאמר אלקים – יהי אור ויהי אור" (בר' א,ג)אומר המדרש (ב"ר ג') ר' יצחק פתח (תהלים קי"ט) פתח

דבריך יאיר מבין וגו'. ר' יהודה אומר האורה נבראת תחילה וגו'. ר"נ אמר העולם נברא תחלה וגו'. ר' 

שמואל בר רב יצחק פתח "פתח דבריך יאיר מבין פתיים.מפתח פומך. לן הוה נהורא. "ויאמר אלקים יהי

אור" וגו'.

ר"ל שתחלת פתיחת פי ה' היה מאמר אורה, והיא דבר ר' יהודה שהאורה נבראה תחלה לכל מעשה

בראשית כי הפסוקים לפניו מתארים מצב נתון ולא אמירה או עשיה. בראשית ברא אלקים שמים וארץ

ומיד כתיב ויאמר אלקיםיהי אור.

שנו רבותינו בשביל ישראל ובשבילתורה נברא העולם.ולדעת ר' יהודה האור נברא ראשון הרי שעניין ישראל ועניין תורה בהכרח רמוז בבריאת האור. ראיתי

בבעה"ט לאמור: ויאמר אלקים יהי אור וזהו שדרשו ממעטה לבושו נר בראת האורה את האור בגימ' 

"בתורה" ועולה מניין תריג "את האור כי טוב" ס"ת "ברית" כדכתיב כי על פי הדברים האלה וגו' ועל פי

היינותורהשבע"פ. ע"כ.

בארנו במאמר קודם, על הפ' "והארץ היתה תהו ובהו" שהוא בגימ' "ישראל" ו"תורה" שבשבילן ברא

עולם.

והאור הינו בריאה ראשונה

לאמור: "יהי אור ויהיאור" גימ' 470

וברמז פותח "יהי" (פשוט ובמלוי) גימ' 71

יעלה המניין "ישראל

שבשבילםברא עולם 541

מדרשבראשית (פרשה ו' משנה א')והיו לאותות למועדיםלימיםולשנים

ויאמר אלהים יהי מאורות ר' יוחנן פתח: (תהלים קד): עשה ירח למועדים. אמר רבי יוחנן: לא נברא

להאיראלאגלגל חמה בלבד, אםכן למה נבראתלבנה למועדים? כדי לחדשבחשבונה ראשי חדשיםושנים.

רבי שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן אמר: אע"פ שעשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו. משמש ידע

מבואו אין מונין ללבנה, אלא משתשקע החמה. יוסטי חברא בשם רבי ברכיה אמר: הרי הוא אומר (במדבר

לג): ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר לחדש, ואם ללבנה אתה מונה עד כדון, לית לה אלא ארבע

עשרה מטמועין!? הוי אין מונין ללבנה, אלא משתשקע החמה. רבי עזריה בשם רבי חנינא אמר: לא נברא

להאיר אלא גלגל חמה בלבד, א"כ למה נבראת לבנה? אלא מלמד שצפה הקב"ה שעתידין עובדי כוכבים

לעשותן אלהות. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אם משהן שנים מכחישין זה את זה, עובדי כוכבים עושין

אותן אלהות, אלו היו אחד על אחת כמה וכמה. רבי ברכיה בשם רבי סימון אמר: שניהם נבראו להאיר, 

שנאמר: והיו למאורות. ויתן אותם אלהים ברקיע השמים. והיו לאותות, אלו שבתות. ולמועדים, אלו

שלושרגלים. ולימים, אלו ראשי חדשים. ולשנים, זהקדוששנים: ד"א: ויאמר אלקיםיהי מארת וגו' והיו

לאתת ולמועדים ולימים ושנים (א,יד) אמר ר' שילא בשם רבי, כתיב (תהלים ק"ד) "עשה ירח למועדים

שמש ידע מבואו", משמש ידע מבואו עשה ירח למועדים. ור' סימון אמר "והיו לאתת ולמועדים" – ע"יזה

וע"י זה. ור' יוחנן אמר "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" ור' שמעון בן לקיש אומר "החדש הזה לכם" עד

שיהא כולו מן החודש (ירושלמי ר"ה פ"ב ה"י).

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ר"ל: כידוע אנו מונים החדשים ואחריהם כל המועדים למולד הלבנה וידוע שחדשה של לבנה הוא כ"ט יום

וחצי כשיעור היקף הלבנה (במדוייק – כ"ט יוםי"בשעות ותשצ"ג חלקים).

לדוגמה, אם היה המולד ביום א' היה דרוש שיהיה ראש חדש באותו יום בשעת המולד. קמ"ל, דאעפ"כ אין

מוניםר"ח אלא מיוםב' שלמחרת המולד ולא מאמצע יוםא'.

ר' שילא מפרש עפ"י זה הפסוק "עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו", כלומר שאז יתחשבו המועדים לפי

חשבון מולד הירח רק אחרי ביאת השמששל אותויוםולא באמצע היום.

ור' יוחנן מסמיך זה על לשון הפסוק שלפנינו "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד", דמשמע רק בהיות יום ולילה

המולד ליוםאבל לא ביוםלבד.

וא"כ נחשב ר"ח משעת המולד הלא אין לו לאותו הזמן שעד הלילה ערב ובקר ואינו יכול להיות כלול

במספר ימי החדשכיאינויוםשלם.

ור' סימון אמר "והיו לאתת ולמועדים". מסמיך ענייןזה על הלשון דכתיב בשמש וירח דמשמע שיהיו ביחד

לאותות ולמועדים וריש לקיש אומר "החדש" עד שיהא כולו מן החודש, שחישוב מולד הירח רק לאחר

ביאת השמששל אתויוםלאמור "עשה ירח למועדיםשמשידע מבואו".

ועניין עבור השנה והחודש בכלל זה הוא (ורצוי שארחיב את הדבור על נושא זה במקום זה והוא יופיע

במספר דרשות בהמשך).

הנה אנחנו עם ישראל מונים כל חגינו לפי חדשי הלבנה ולא לחדשי החמה. מפני שכן משמע הלשון "החדש

הזה לכםראשחדשים" והרי אין לחמה חדשיםשאיןניכר בהיקפה בגלגלהשוםחדוש.

משא"כ בלבנה שבסוף מרוצתה בגלגלה נגרע אורה ואח"כ בהתחלה חדשה אורה מתחדש ומוסיף והולך. 

ולכןנקראוימי הקפתה "חודש".

אמנם אחר שצונו לשמור מועד מהמועדים בזמנו, ע"פ תנאי הטבע והאקלים במעגל השנה. כמו "שמור את

חודש האביב ועשית פסח, משמעו שלעולם פסח יהיה בזמן אביב וכן בסוכת כתיב (פ' משפטים) וחג האסיף

באספך את מעשיך מן השדה, דמשמע שלעולם יהיה סכות בזמן האסיף, ולפי"ז אם היינו מונים חגינו רק

לחדשי הלבנה הלא יחולו פסח וסכת לפעמיםבאמצע הקיץ ולפעמיםבאמצע החורף.

כי ארבעת עונות השנה "אביב" "קיץ" סתיו" (בציר) "חורף", באים בטבע לפי מעמד החמה בתקופתה

בהילוכה נגד כדור הארץ.

ושנת החמה היינו משך הקפתה בגלגלה הוא שס"ה ימים עם שש שעות בקרוב, ושנת הלבנה שהיא י"ב

חדשיםכל אחדאינויותרמכ"ט יוםוי"בשעות ושתצ"ג חלקים.

ואם ננכה את אלה משס"ה ימים ושש שעות – שנת החמה, נשאר י' ימים כ"א שעות וכ"ד חלקים, ששת

החמה יתירה על שנת הלבנה ובמשך כמה שנים יתאסף היתרון הזה לזמן ארוך מאד, ומתוך כך יצא בלבול

וניגוד גדול בחישוב שני ערכי חשבון שנים שונים ולכן, כדי להשוות, מספר ומועד שנת החמה עם שנת

הלבנה, מעברים כל שלוש שנים לערך את השנה ואז מוסיפים לה את חודש אדר ועושים השנה י"ג חדשים

ונקראת "שנה מעוברת".

אבל אי אפשר שיהיה כל שנה י"ב חדש וכך וכך ימים, יען דכתיב "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון וגו' 

לחדשי השנה".ודרשינן (מגילה ה,א) חדשים (שלמים) אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים, ולכן אין עצה כי אם בעבור

השנה על ידי תוספת חודש אחד בסוף השנה בכל עת שיתקבצו העודפים של שנות החמה לשלושים יום, 

כאמור.ניתן לומר עוד על הכתיב:

ויאמר אלקים "יהי מארת וגו', להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמעדים ולימים ושנים", בא

להורות כי מטרת בריאת המארת הוא ע"מ שישמש את ישראל לקבוע את מועדיהם, והרי כבר אמרנו לעיל

שבשביל "ישראל" ברא הקב"ה עולם.

וסוד העיבור נמסר למשה רבינו במעמד יציאת מצרים לאמר (שמות יב,ב) "החדש הזה לכם ראש חדשים

ראשון הוא לכם לחדשי השנה" ועל כך אומר המדרש (שמות רבה פר' ט"ו). אמרו מלה"ש לפני הקב"ה רבון

העולם אימתי אתה עושה את המועדות שכן כתיב בגזרת עירין פתגמא. א"ל אני ואתם נסכים על מה

שישראל גומרין ומעברין את השנה, שנא' "אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי" וכה"א "אלה מועדי ה' 

מקראי קדשאשר תקראו אתם" וגו'.

אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו. אמר לו הקב"ה לישראל לשעבר היה בידי שנא' 

"עשה ירח למועדים", אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם אם אמרתם הן הן! אם אמרתם לאו, 

לאו! מ"מ יהא החדש הזה לכם, ולא עוד אלא אם ביקשתם לעבר את השנה הריני משלים עמכם לכן כתיב

"החדשהזה לכם" וגו'.

ודרשה כולה זו בס"ד על דרך הרמז:

(שמות יב,ב) "החדשהזה לכםראשחדשיםראשון הוא לכםלחדשי השנה" בגימ' 2658) 2668 עם10

תיבות).

ואומר הכתוב בפר' (א,יד)

"ויאמר אלקים יהי מארת וגו' להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמעדים ולימים ושנים" בגימ' כל

הפסוק – 3744.

ואמרנו – בשביל "ישראל" ברא עולם, בשביל "ישראל" קבע "מארת" ורק "ישראל" קבלו סוד העיבור, 

כאמור לעיל "החדש הזה לכם" וגו', שמניינו בגימ' 2668 (עה"ת) ואם תחבר לו "ישראל" במלוי כזה

(יוד.שין.ריש.אלף.למד) בגימ' 1076 ביחד יעלה המניין 3744 כמניין הפסוק (בר' א,יד).

ועל סמך סוד העיבור מ"החדש הזה לכם: קבעו ישראל את המועדות (ויקרא כג,ד) "אלה מועדי ה' מקראי

קדש אשר תקראו אתם במועדם", מניינו 2658 כמניין האמור (שמות יב,ב) "החדש הזה לכם ראש חדשים

וגו' לחדשי השנה בגימ' 2658.

ואם תוסיף לכל פסוק את תיבותיו ואת "ישראל" במלוי כאמור 1076, הרי שתקבל את היסוד לקביעת

המארת האמור (בראשיתא,יד) –

ויאמר אלקיםיהי מארת וגו' והיו לאתת וגו' – על הפסוק3744.

ד"א דרשו רבותינו (ירושלמי ר"ה הובא בראשדרשה זו)

על הכתוב (בתהלים ק"ד) "עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו" בגימ' 1579 (עה"ת) ור' סימון שם מעגן

גירסתו בכתוב "לאתת ולמועדיםולימיםושנים" בגימ' עולה 1579 כאותומניין פסוק (בתהליםק"ד).

ד"א דרשו רבותינו כי חודש לבנה כלול בו כ"ט יום, י"ב שעות, תשצ"ג חלקים ורמז ל"תשצ"ג" חלקים

נמצאברמז בפסוקים:

"עשה ירח למועדים" גימ' תשצ"ג

"אלה מקראי קדש" גימ' תשצ"ג (ע"ה)

"שמשידע מבואו" גימ' תשצ"ג (עהת"א)

וחמשפעמיםתשצ"ג מניינו 3965, שהוא מניין הפסוק בבראשית "ויאמר אלקיםיהי מארת וגו' לאתת" וגו' 

עדסוף הפסוק בגימ' 3744 ואםתוסיף גימ' "ירח" (ע"א) – 221, יעלה המניין 3965, שהוא מניין חמש

פעמיםתשצ"ג כאמור.

ד"א כל עניין בריאת המאורות, מטרתו הראשונית כמצוין בכתוב "לאתת" ואםתכתוב "לאתת" במלוי

(למד.אלף.תיו.תיו) יעלה המניין בגימ' 1099, גימ' "ויאמר אלקיםיהי מארת" – 1009.

בראשית רבה פרשה ה: משנה ט'ויאמר אלהיםתדשא הארץ:

תני בשם ר' נתן: שלושה נכנסו לדין וד' יצאו מחוייבין, ואלו הן: אדם וחוה ונחש נכנסו לדין ונתקללה

הארץ עמהן שנאמר (בראשית ג): ארורה האדמה בעבורך, שתהא מעלה לך דברים ארורים, כגון: יתושים

וזבובין פרעושין. אמר רבי יצחק: מגדלאה, אף הן יש בהן הנאה. ולמה נתקללה? ר"י ב"ר (שמעון) [שלום] 

ור"פ ר"י בר' (שמעון) [שלום] אמר: שעברה על הצווי, שכך אמר לה הקב"ה: תדשא הארץ דשא וגו' מה

הפרי נאכל, אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ דשא וגו', הפרי נאכל והעץ אינו נאכל. ר' 

פנחס אמר: אף הוסיפה על הצווי, סמכה לעשות רצון בוראה, עץ עושה פרי אפי' אילני סרק עשו פירות. על

דעתיה דר' יהודה ב"ר שמעון ניחא, אלא על דעתיה דר' פנחס למה נתקללה? אלא כאינש דאמר יהון לייטין

ביזייא דהדין מניק: (ר"ה יא,א): תניא רבי אליעזר אומר, מנין שבתשרי נברא העולם, שנאמר "תדשא

הארץ דשא עשרמזריע זרע עץ פרי". איזה הוא חודששהארץמלאה דשאיםואילןמלא פירות.

הוויאומר זה תשרי!! 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

מחלוקת ידועה בין ר' אליעזר לר' יהושעס"ל בניסןנברא העולם. ודרישותוצא הארץ דשא עשב ועץ עושה

פרי. איזהו חודששהארץמוציאה דשאיםואילןמוציא פירות, הויאומר זה ניסן. חכמיישראל מונין

לתקופות כר' יהושע. למרות זה כנראה הסוגיה כרבי אליעזר וכןקבעו בתפילת ר"ה "זה היוםתחלת

מעשיך", לאמורשבתשרינברא העולם.

ותוס' באותה סוגיא כתבו דאלוואלו דברי אלקיםחיים. ישלומרשבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא

נברא עד ניסן. עי"ש.ועל דרך הרמז –תורתנו הקדושה פותחת "בראשית", דרשו רבותינואותיות בא' תשרי, לרמוז לסברת ר' 

אליעזר.

ובעה"ט "בראשית ברא" בגימ' "בראשהשנה נברא העולם".

עד"ז "תשרי" (ע"א) גימ' "בראשית" (ע"ה).

ד"א "תדשא הארץ דשא" בגימ' 1306שהוא בגימ' "תשרי" במלוי (תיו.שין.ריש.יוד) בגימ' 1306.

ותוצא הארץ דשא עשה מזריע זרע וגו': רב אסי רמי בתלת בשבתא כיב "ותוצא הארץ דשא וכתיב בששי

בשבת (ראה פר' ב,ה) "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ" מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע עד

שבא אדם הראשון וביקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו. ללמדך שהקב"ה מתאוה לתפלתן של

צדיקים (חולים ס',ב'). ר"ל שלולא יסוד "הרחמים" המתבטא בתפלתו של האדם, לא היתה כל צמיחה של

עשב ודשא. אלא היונשאריםועומדיםעל פתח הקרקע. ועל דרך הרמז – לדברי הגמרא.

ניתן לומר, שאם נוסיף לכתוב (בר' א,יב) את יסוד "הרחמים" הרי שנקבל את הכתוב (בר' ב,ה) לאמור (בר' 

א,יב)

"ותוציא הארץ דשא עשב מזריע זרע" בגימ' 2096 (עה"ת)

ע"פ האמור בגמרא נוסיף את "הרחמים" 303

יעלה המניין 2399 וזו הגימ'

"וכלשיח השדה טרםיהיה בארץ וכל עשב השדה טרםיצמח". 2399

בראשית רבה פרשה ו: ב (תהלים עד) לך יום אף לך לילה לך היום מקלס ולך הלילה מקלס מה היום

ברשותך אף הלילה ברשותך בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה

אף לך לילה בשעה שאתה עושה לנונסים ביוםאנו אומרים לפניךשירה ביוםובשעה שאתה עושה לנו נסים

בלילה אנו אומרים לפניך שירה בלילה עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניך שירה ביום (שופטים ה) ותשר

דבורה וברק בן אבינועם ביום וגו' עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה (ישעיה ל) השיר יהיה

לכם כליל התקדש חג לך נאה לומר שירה ביום לך נאה לומר שירה בלילה למה שאתה (תהלים עד) הכינות

מאור ושמשואתה עשית אתשני המאורותשנאמר ויעשאלהיםאתשני המאורות הגדוליםןגו':

נושא הדרשה: משנה ב:ויעשאלהיםאתשני המאורות הגדולים

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ויעשאלהיםאתשני המאורות הגדולים (1996תה)

כמניין הפסוקשצוטט במדרש:

אף-לך לילה; אתה הכינות, מאור ושמש (1996) 

בראשית רבה פרשה ו:ג רבי יודן בשם רבי תנחום ב"ר חייא ורבי פנחס בשם ר' סימון אמר מאחר שהוא

קורא אותן גדולים הוא חוזר ופוגם אותם את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת

הלילה אתמהא אלא על ידי שנכנס בתחומו של חבירו אמר רבי פנחס בכל הקרבנות כתיב שעיר עזים אחד

חטאת ובראש חדש כתיב שעיר עזים אחד חטאת ליהוה אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח

שאני הוא שגרמתי לו להכנס בתחומו של חבירו ומה אם זה שנכנס ברשות כך פגמו הכתוב הנכנס שלא

ברשות על אחת כמה וכמה רבי לוי בשם רבי יוסי בר אלעאי אמר דרך ארץ הוא שיהא הגדול מונה לגדול

והקטן מונה לקטן עשו מונה לחמה שהיא גדולה ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה א"ר נחמן והוא סימן טב

עשו מונה לחמה שהיא גדולה מה חמה הזאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה כך עשו יש לו חלק בעולם

הזה ואין לו חלק לעולם הבא יעקב מונה ללבנה שהיא קטנה מה הלבנה הזו שולטת בלילה וביום כך יעקב

יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא רב נחמן אמר כל זמן שאורו של גדול קיים אין אורו של קטן מתפרסם

שקע אורו של גדול מתפרסם אורו של קטן כך כל זמן שאורו של עשו קיים אין אורו של יעקב מתפרסם

שקע אורו של עשו מתפרסם אורו של יעקב הה"ד (ישעיה ס) קומי אורי כי בא אורך כי הנה החשך יכסה

ארץ ןגו':

נושא הדרשה: משנה ג: קומי אורי כי באאורך וכבוד יהוה, עלייך זרח

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

את-המאור הגדל, לממשלתהיוםואת-המאור הקטן לממשלת הלילה (גימ' 3339) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(ישעיהס) קומיאורי כי באאורך וכבוד יהוה, עלייך זרח (1152ר"פ) 

(שם) כי- הנה החושך יכסה-ארץ וערפל לאומים (1349ר"פה) 

(שםשם)ועלייך יזרח יהוה וכבודו עלייך ייראה (838אה) 

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ3339)

בראשית רבה פרשה ו: ד ואת הכוכבים א"ר אחא משל למלך שהיו לו שני אפוטרופין אחד שולט בעיר

ואחד שולט במדינה אמר המלך הואיל ומיעט עצמוזה להיות שולט בעיר גוזר אני עליו בשעה שהוא יוצא

תהא כל אוכלסא יוצאה עמו ובשעה שיהא נכנס תהא בולי ודימוס נכנסה עמו כך אמר הקדוש ברוך הוא

הואיל והלבנה הזו מיעטה עצמה להיות שולטת בלילה גוזר אני עליה בשעה שהיא יוצאת שיהו הכוכבים

יוצאין עמה בשעה שהיא נכנסת יהו הכוכבים נכנסים עמה ודכוותה (בראשית י) ושם אחיו יקטן אמר רבי

אחא למה נקרא שמו יקטן שהיה מקטין את עסקיו מה זכה זכה להעמיד שלש עשרה משפחות גדולות ומה

אם יקטןע"ישהיה מקטין את עסקיו כך גדול שהוא מקטין את עסקיו על אחת כמה וכמה ודכוותה (שם

מח) וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר אמר רבי חונייא וכי מן התולדות אין אנו

יודעים שהוא הצעיר אלא מה הוא הצעיר שהיה מצעיר את עסקיו מה זכה זכה לבכורה ומה אם הצעיר על

ידישהיה מצעיר את עסקיוזכה לבכורה הגדולשהואמצעיר אתעסקיו על אחת כמה וכמה אתמהא:

נושא הדרשה: משנה ד:בריאת הכוכביםוברכת יעקב לבנייוסףהתאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, ואת הכוכבים (2254ה) 

ויתןאתםאלהים, ברקיע השמים (2010ס"ת)

ס"ה הפסוק בפרשה (גימ' 4264)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: 

וישלח ישראל את-ימינו (1439ר"ת) 

וישת על- ראשאפרים, והוא הצעיר, ואת-שמאלו, (2825) 

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ4064)

בראשית רבה פרשה ו: ה ויתן אותם אלהים ברקיע השמיםאמר רבייוחנןג' דבריםנתנו מתנה לעולםואלו

הן התורה והמאורות והגשמים התורה מנין שנאמר (שמות לב) ויתן אל משה וגו' המאורות מנין שנא' 

(בראשית א) ויתן אתם אלהים ברקיע השמים גשמים מנין שנאמר (ויקרא כו) ונתתי גשמיכם בעתם רבי

עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון אומר אף השלום שנאמר (שם) ונתתי שלום בארץ רבי יהושע ב"ר נחמיה

אמר אף הישועה שנאמר (תהלים יח) ותתן לי מגן ישעך רבי תנחומא אמר אף ארץ ישראל שנא' (שם קה) 

ויתן להם ארצות גוים וגו' וי"א אף הנקמה באדום שנא' (יחזקאל כה) ונתתי נקמתי באדום וגו' רבנן אמרי

אף הרחמים שנאמר (תהלים קו) ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם רבי יצחק בר מריון אומר אף

הפרשת הים הגדול שנאמר (ישעיה מג) כה אמר יהוה הנותן בים דרך וגו'. רבנן אמרי הנותן בים דרך

מעצרת ועד החג ובמים עזים נתיבה מן החג ועד החנוכה רבי נתן בר אחוה דרבי חייא בר אבא הוי מפרש

בימא א"ל לאחוי צלי עלי א"ל מה נצלי עלך מן דאת קטר לולבך קטור רגליך אין עיילת לכנישתא ושמעתן

מצליין על מטרא לא תסמוך על צלותי ר' יהושע בריה דרבי תנחומא ב"ר חייא דכפר חנון הוה באסיא בעא

דיפרוש אמרה ליה מטרונה באלין יומיא פרשי אתמהא אתחזי ליה אבוי בחלמא א"ל ברי בלא קבורה

שנאמר (קהלת ו) גםקבורה לאהיתה לוולאשמע למילי דדיןולא למילי דדיןוכן הות ליה:

נושא הדרשה: משנה ה :ויתן אותםאלהיםברקיע השמים= ונתתיגשמיכםבעתם

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ויתןאותםאלהיםברקיע השמים (גימ' 1791ר"ת) 

(ויקרא כו):ונתתיגשמיכםבעתם (גימ' 1791)

בראשית רבה פרשה ו: היכן גלגל החמה ולבנה נתונים ברקיע השני שנא' (בראשית א) ויתן אותם אלהים

ברקיע השמים רבי פנחס בשם רבי אבהו אמר מקרא מלא הוא ואנשי כנסת הגדולה פירשו אותו (נחמיה ט) 

אתה הוא יהוה לבדך אתה עשית את השמיםשמי השמיםוכל צבאםוגו' היכן הוא כל צבאםנתונים ברקיע

שהוא למעלה מן השמים ומן הארץ ועד הרקיע מהלך יהוה מאות שנה ועוביו של רקיע מהלך ת"ק שנה

ומרקיע עד הרקיע מהלך ת"ק שנה ראה כמה הוא גבוה ותנן באחד בתקופת תמוז אין צל לכל בריה דכתיב

(תהלים יט) ואין נסתר מחמתו גלגל חמה יש לו נרתיק שנאמר (שם) לשמש שם אהל בהם ובריכה של מים

לפניו בשעה שהוא יוצא הקדוש ב"ה מתיש כחו במים שלא יצא וישרוף את העולם אבל לע"ל הקב"ה

מערטלו מנרתיקו ומלהט בו את הרשעים שנאמר (מלאכי ג) וליהט אותם היום הבא רבי ינאי ור"ש

תרוייהון אמרין אין גיהנם אלא יום שהוא מלהט את הרשעים מה טעם (שם) הנה יום בא בוער כתנור וגו' 

רבנן אמרי יש גיהנם שנאמר (ישעיה לה) נאם יהוה אשר אור לו בציון וגו' ר"י בר אילעאי אומר לא יום ולא

גיהנם אלא אש שהיא יוצאת מגופן של רשעים ומלהטת אותם מ"ט דכתיב (שם לג) תהרו חשש תלדו קש

רוחכם אש תאכלכם רבי יהושע בר אבין אמר (תהלים צב) ויגידו שמים צדקו לעתיד לבא שמים מתנים

צדקה שעשה הקדוש ברוך הוא עם עולמו שלא נתנם ברקיע הראשון שאלו נתנם ברקיע הראשון לא היתה

בריה יכולה לעמוד מאשושל יום:

נושא הדרשה: משנה ו:ויתן אותםאלהיםברקיע השמים=את השמיםשמי השמיםוכל צבאם

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית א) ויתןאותםאלהיםברקיע השמים (גימ' 1776)

(נחמיה ט): את השמיםשמי השמיםוכל צבאם (גימ' 1776ס"פת) 

בראשית רבה פרשה ו: ט ולמשול ביום ובלילה וגו' א"ר אילפא אם לענין המאורות הלא כבר נאמר את

המאור הגדול לממשלת היום ומה ת"ל ולמשול ביום ובלילה אלא אלו הצדיקים שהן שולטין במה שנברא

להאיר ביום ובמה שנברא להאיר בלילה הה"ד (יהושע י) וידם השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא

היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר ספר אברהם יצחק ויעקב ואמאי קרי ליה ספר הישר דכתיב

(במדבר כב) תמות נפשי מות ישרים ר' חלפתא מייתי ליה מן הכא ולמשול ביום ובלילה רבי חנין בשם רבי

שמואל מייתי לה מסיפא דספרא (בראשית מה) ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו ואפשר כן אלא זה יהושע

שהוא עומד ממנו שהוא מעמיד גלגל חמה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו רבי חנן בשם ר' 

שמואל בר רב יצחק מייתי לה מסופא דאורייתא (דברים לג) בכור שורו הדר לו אפשר כן אלא זה יהושע

שהוא עומד ממנו שהוא מעמיד גלגל חמה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו דאמר ר"ש בן יוחאי

ספר משנה תורה היה סיגנון ליהושע בשעה שנגלה עליו הקב"ה מצאו יושב וספר משנה תורה בידו אמר לו

(יהושע א) חזק יהושע אמץ יהושע לא ימוש ספר התורה הזה וגו' נטלו והראה אותו לגלגל חמה א"ל כשם

שלא דוממתי מזה אף אתה דום מלפני מיד (שם י) וידם השמש וירח עמד א"ר יצחק א"ל עבדא בישא לא

זבינא דאבא את לא כך ראה אותך אבא בחלום (בראשית לז) והנה השמש והירח וגו' מיד וידום השמש

וירח וגומר. 

נושא הדרשה: ולמשל ביוםובלילה=וגם-הוא יגדל; ואולם, אחיו הקטןיגדל ממנו,

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:(בראשית א):ולמשל ביוםובלילה (גימ'563אה) 

(בראשית מה):וגם-הוא יגדל; ואולם, אחיו הקטןיגדל ממנו, (גימ' 563) 

בראשית רבה פרשה ח: א ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו רבי יוחנן פתח (תהלים קלט) אחור

וקדם צרתני וגו' א"ר יוחנן אם זכה אדם אוכל שני עולמות שנאמר אחור וקדם צרתני ואם לאו הוא בא

ליתן דין וחשבון שנאמר (שם) ותשת עלי כפכה אמר רבי ירמיה בן אלעזר בשעה שברא הקדוש ברוך הוא

את אדם הראשון אנדרוגינוס בראו הדא הוא דכתיב זכר ונקבה בראם א"ר שמואל בר נחמן בשעה שברא

הקב"ה את אדם הראשון דיו פרצופים בראו ונסרו ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן איתיבון ליה והכתיב

ויקח אחת מצלעותיו אמר להון מתרין סטרוהי היך מה דאת אמר (שמות כו) ולצלע המשכן דמתרגמינן

ולסטר משכנא וגו' רבי תנחומא בשם רבי בנייה ורבי ברכיה בשם ר"א אמר בשעה שברא הקדוש ברוך הוא

את אדם הראשון גולם בראו והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו הדא הוא דכתיב (תהלים קלט) גלמי ראו

עיניך וגו' רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם רבי אלעזר אמר מלא כל העולם בראו מן המזרח

למערב מנין שנאמר (שם) אחור וקדם צרתני וגו' מצפון לדרום מנין שנאמר (דברים ד) ולמקצה השמים ועד

קצה השמים ומנין אף בחללו של עולם שנא' ותשת עלי כפכה כמה דאת אמר (איוב יג) כפך מעלי הרחק

א"ר אלעזר אחור למעשה יום הראשון וקדם למעשה יום האחרון הוא דעתיה דרבי אלעזר דאמר רבי

אלעזר תוצא הארץ נפש חיה למינה זה רוחו של אדם הראשון א"ר שמעון בן לקיש אחור למעשה יום

האחרון וקדם למעשה יום הראשון הוא דעתיה דר"ש בן לקיש דאמר ריש לקיש ורוח אלהים מרחפת על

פני המיםזו רוחושל מלך המשיח היך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח יהוה אם זכה אדם אומרים

לו אתה קדמת למלאכי השרת ואם לאו אומרים לו זבוב קדמך יתוש קדמך שלשול זה קדמך א"ר נחמן

אחור לכל המעשים וקדם לכל עונשין אמר רבישמואל אף בקילוס אינו בא אלא באחרונה הדא הוא דכתיב

(תהלים קמח) הללו את יהוה מן השמים וגו' ואומר כל הפרשה ואחר כך הללו את יהוה מן הארץ וגו' 

ואומר כל הפרשה ואחר כך אומר מלכי ארץ וכל לאומים בחורים וגם בתולות. א"ר שמלאי כשם שקילוסו

אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף כך ברייתו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף מה טעמיה שנאמר ויאמר

אלהיםישרצו המיםואח"כ ויאמר אלהיםתוצא הארץ וגו' ואחר כך ויאמר אלהיםנעשה אדםןגו':

נושא הדרשה: נעשהאדםבצלמנו כדמותנו=אחור וקדםצרתני

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית א):נעשה אדםבצלמנו כדמותנו (1215ה) 

(תהליםקלט): אחור וקדםצרתני (1215ר"תת) 

בראשית רבה פרשה ח:ו ר' הונא בשםרביאיבו אמר בדעת בראושברא צרכי מזונותיוואח"כ בראו אמרו

מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולם (שםח) מהאנושכי תזכרנוובןאדםכיתפקדנו הדא עקתא להן

מבריא אמר להוןא"כ צונה ואלפיםכלםוגו' למה נבראו צפורשמיםודגי היםלמה נבראו משל למלך

שהיה לו מגדל מלא כלטוב ואין לואורחיםמה הנאה ישלמלךשמלאו אמרו לפניו רבונושל עולם (שם) 

יהוה אדונינו מה אדירשמך בכל הארץ עביד מה דהני לך:

נושא הדרשה: מה אנושכי תזכרנו=אחור וקדםצרתני

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(תהיליםח): מהאנושכיתזכרנו (1115) 

(תהליםקלט): אחור וקדםצרתני (1115) 

בראשית רבה פרשה ט:ג דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד רבי יוחנן אמר מלך בשר

ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת אבל הקב"ה מביט בעליונים

ובתחתונים ראיה אחת אמר רבי שמעון בן לקיש הנה טוב מאד זה העולם הזה והנה טוב מאד זה העולם

הבא העולם הזה והעוה"ב הביט בהן הקדוש ברוך הוא ראיה אחת רבי שמעון בן לקיש בשם ר"א בן עזריה

אמר (ירמיה לב) אהה יהוה אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה

לא יפלא ממך כל דבר מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר רבי חגי בשם רבי יצחק אמר (ד"ה א כח) ואתה

שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות

מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד קודם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא

גלויה לפניך רבי יודן בשם רבי יצחק קודם עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך אר"י לגרמיה

(תהלים קלט) כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה קודם עד שלא יארש לשונו דבור כבר הן יהוה ידעת

כלה:

נושא: כל אשר עשה והנהטוב מאד=בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה, לא יפלא ממך כל דבר

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

כל אשר עשה והנה טוב מאד (1055ה) 

בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה, לא יפלא ממך כל דבר (1055את) 

בראשית רבה פרשה יא: י א ויכולו השמים והארץ וכל צבאם כתיב (תהלים קיט) לכל תכלה ראיתי קץ

רחבה מצותך מאד לכל יש סיקוסים שמים וארץ יש להן סיקוסים חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסים ואיזו

זו התורה שנאמר (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ד"א לכל תכלה ראיתי קץ זו מלאכת שמים

וארץשנאמר ויכולו השמיםוהארץ:

נושא :ויכלו השמיםוהארץ וכל צבאם=ארוכה מארץ מדה ורחבהמנייםהתאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ויכלו השמיםוהארץ וכל צבאם (985את) 

(איוב יא): ארוכה מארץ מדה ורחבהמניים (גימ' 985ר"פה)

בראשית רבה פרשה יא: פרשה יא א ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כתיב (משלי י) ברכת יהוה

היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה ברכת יהוה היא תעשיר זו השבת שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי

ולא יוסיף עצב עמה זה האבל היך מה דאת אמר (שמואל ב יט) נעצב המלך על בנו:

נושא הדרשה:ויברךאלהיםאת- יוםהשביעי, ויקדשאתו= ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

תוצאות עבור: ויברךאלהיםאת- יוםהשביעי, ויקדשאתו (2012ת) 

תוצאות עבור: ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה (2012הר"פ) 

בראשית רבה פרשה יא: ב ויברך אלהים את יוםהשביעי וגו' רבי ישמעאל אומר ברכו במן וקדשו במן ברכו

במן שכל ימות השבת היה יורד עומר בערב שבת שני עומרים וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר רבי נתן

אומר ברכו במןוקדשו בברכה רבי יצחק אמר ברכו במן וקדשו במקוששוברכו בעטיפה רב הונא אמר צריך

להחליף ר' חייא בשם ר"י אמר צריך לערב אבין בר חסדאי אמר צריך לשלשל רבי ירמיה ור' זעירא הוון

מהלכין כחדא ואסתלקת גולתיה דר' ירמיה ושילשלה רביזעירא הדא אמרה צריך לשלשל ר' אלעזר אומר

ברכו בנר ובי היה המעשה פעם אחת הדלקתי את הנר בלילי שבת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שבת דלוק

ולא חסר כלום ברכו באור פניו של אדם קדשו באור פניו של אדם לא דומה אור פניו של אדם כל ימות

השבת כמו שהוא דומה בשבת ברכו במאורות. ר"ש בר יהודה איש כפר עכו אומר משום ר' שמעון אף על פי

שנתקללו המאורות מערב שבת אבל לא לקו עד מוצאי שבת אתיא כרבנן ולא אתיא כדרבי אמי דאמר ר' 

אמי אדם הראשון לא לן כבודו עמו מה טעם (תהלים מט) ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו ורבנן

אמרי לן כבודו עמו ומוצאי שבת ניטל ממנו זיוו וטרדו מגן עדן הה"ד (איוב יד) משנה פניו ותשלחהו כיון

ששקעה חמה בלילי שבת בקש הקב"ה לגנוז את האורה וחלק כבוד לשבת הה"ד ויברך אלהים את יום

השביעי ויקדש אותו ברכו באורה כיון ששקעה החמה בלילי השבת התחילה האורה והיתה משמשת

התחילו הכל מקלסין הה"ד (שם לז) תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ מפני מה ואורו על

כנפות הארץ א"ר יהודה בר רבי סימון אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף

העולם ועד סופו כיון שהסתכל הקב"ה באנשי דור המבול ובאנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין עמד

וגנזה והתקינה לצדיקים לעתיד לבא ומניין שגנזה שנאמר (שם לח) וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר

ומניין שהתקינה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (משלי ד) וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום

ר' לוי בשם רבי זעירא אמר ל"ו שעות שימשה אותה האורה שנים עשר של ערב שבת וי"ב של לילי שבת

וי"בשל שבת כיוןששקעה החמה במ"ש התחיל החושך ממשמש ובא ונתירא אדם הראשון שנאמר (תהלים

קלט) ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב בא

להזדווג לי מה עשה הקדוש ברוך הוא זימן לו שני רעפים והקישןזה לזה ויצא מהן אור ובירך עליה הה"ד

(שם) ולילה אור בעדני מה בירך עליה בורא מאורי האש אתיא כשמואל דאמר שמואל מפני מה מברכין על

האור במוצאי שבת מפני שהיא תחלת ברייתה רב הונא בשם רב ורבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר אף מוצאי

יוםהכפורים מברכין עליו מפניששבת האור כלאותו היום:

נושא הדרשה: משנה ב:ייחודהשל השבת.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ויברךאלהיםאת- יוםהשביעי, ויקדשאתו: כי בושבת מכל-מלאכתו (גימ' 3345תה) 

(תהליםלז): תחת כל השמיםישרהוואורו על כנפותהארץ (גימ' 3345ר"פ)

בראשית רבה פרשה יא: י רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר אע"ג דאת אמר כי בו שבת מכל מלאכתו

ממלאכת עולמו שבת ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים אלא פועל עם אלו ועם אלו

מראה לאלו מעין דוגמא גטורין שלהן ולאלו מעין דוגמא גטורין שלהן מנין שפורענותן של רשעים קרויה

מלאכה שנאמר (ירמיה נ) פתח יהוה את אוצרו ויוציא את כלי זעמו כי מלאכה היא ומנין ששכרן של

צדיקיםקרויה מלאכהשנאמר (תהליםלא) מה רבטובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסיםבך נגד בניאדם.

נושא הדרשה: כי בושבת מכלמלאכתו=פתח יהוה את אוצרו

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ב') כי בושבת מכל מלאכתו (1328ה) 

(ירמיה נ): פתח יהוה את אוצרו (1328ר"תאת) 

שירת הבריאה וההנהגה מזמורשיר ליוםהשבת (תהליםצ"ב)

וירא אלקיםאת כל אשר עשה והנה טוב מאד וגו' (א,לא)

במזמור שיר שיוחד יום השבת לכאוה, לא מוזכרת כלל השבת ואכן רש"י מבאר ע"פ המשה בתמיד, 

דהמזמור הזה מדבר על "יוםשכולושבת" ותקנושהלויםיאמרו אותו במקדשביוםהשבת.

ואיתא בזוה"ק: "מזמור שיר ליום השבת" תושבחתא דא אדם הראשון קאמר לה. בשעתא דאתתרך

מגנתך דעדן ואתא שבת ואגין עליה, ואוקמוה חבריא, אבל תושבחיתא דא עלמא תתאה קא משבח לגבי

עלמא יומא דאיהי כולו שבת". ע"כ. ר"ל מזמור זה אדם הראשון אמר אותו בשעה שגורש מגן עדן ובאה

השבת והגנה עחיעו. כך מבארים החברים, אבל מזמור זה עולם התחתון משבח אל עולם העליון יום שכולו

שבת (ע"כ תרגום הזוה"ק). ודרשו רבותינו כי ששת ימי הבריאה כנגד ששת אפי שנין הוי עלמא (ע"ז ט,א) ואלף שביעי יום שכולו שבת, כי יומו של הקב"ה הוא אלף שנים דכתב (בתהלים צ') ו"כי אלף שנים בעיניך

כיום אתמול כי יעבר". אף ה"ילקוט" הביא הרבה מדרשים האומרים דמזמור צ"ב אדה"ר אמרו ביום

השבת, צריך א"כ לבאר מה שייכותו, דוקא יום השבת. התרגום בתחילת "שיר השירים" מונה מזמור זה

בין עשרשירותשנאמרו בעולם, ואף כאןישלשאול מהי מהותהשל השירה הזוועל מה נאמרה?

מרן רי"ז הלוי סאלאווייצ'יק זצ"ל מבאר בספרו על התורה שיסוד המזמור הזה הוא שבח והודאה על

בריאת העולם בכללו. גם היום אנו מברכים על כל חידוש שאנו רואים בבריאה, כדתנן בברכות (דף נ"ד): 

"על הזיקין ועל הזוועות אומר ברוך עושה בראשית". מן הדין, איפוא, שכאשר אדה"ר מצא לפניו בריאה

מחודשת שיאמר עליה שירה. אך עד יום השבת לא היה מקום לברכה משום שעדיין לא נגמרה הבריאה, 

כדכתיב "ויכל וגו' ביום השביעי מלאכתו אשר עשה". ובאמת שנינו שהדברים האחרונים שנבראו הם עשת

הדברים שנבראו בע"ש בין השמשות. והיינו, שנבראו בצמצום עם הערב שמשו של ששי וכניסת ום השביעי. 

מציאותם א"כ היה רק ביום השביעי. וע"ז כתיב "וירא וגו' את כל אשר עשה והנה טוב מאד", שאז היתה

תכלית הבריה, ואזנאמר "כי טוב" על כל הבריאה ועל כל הפרטים כמו בשאר הימים. וכשהגיע יום השבת, 

אמר אדה"ר: "טוב להודות לה' ולזמר לשמך וגו'". באמרו זאת נתכוין לומר שעתה הבריאה גמורה והגיע

הזמן לומר שירה ולהודות ולזמר. ומה היא ההודאה? "מה גדלו מעשיך ה'? – היינו, שבח והודאה על כל

מעשי בראשית כולם. והמשיך אדה"ר ואמר "מאד עמקו מחשבותיך". וזהו ענין שני, דעד כאן דיבר מענין

הבריאה ועכשיו מתחיל לדבר מענין ההנהגה. דהנה אחז"ל שהקב"ה הראה לאדם דור דור ודורשיו דור דור

ופרנסיו וכו', דהיינו, שהראהו כל הנהגת העולם, איך שמנהיג את עולמו בכל הדורות. וגם ע"ז אמר שירה

ואמר "מד עמקו מחשבותיך", על כל ההנהגה כולה שמנהיג ה' מתחילת הבריאה עד סוף כל הדורות. ושני

דבריםנכללו בפסוק זה: "מה גדלו מעשיך ה'" – הואשר על הבריאה. ו"מאד עמקו מחשבותיך" – הואשיר

על ההנהגה. ובענין ההנהגה מתחיל לתאר בהמשך מפריחת הרשעים כמו עשב ומסיים באבידתם לבסוף, 

וכן מהרמת קרנם של צדיקים כדכתיב "ותרם כראם קרני". נמצא שמדובר כאן בל הנהגת ה' בעולמו

מתחילת הבריאה, עד סופה -שהוא יום שכולו שבת. והן הן דברי חז"ל שאמרו במסכת תמיד, דיום השבת

פירושו – יום שכולו שבת, דהינו סוף ההנהגה כולה. וזהו עיקרה ויסודה של שירה זו ומזמור זה, שהוא

שבח והודאה על כל הבריאהשנגמרה ביוםהשבת ועל כל ההנהגהשתכליתה ביוםשכולושבת.

ועל דרך הרמז: השירה פותחת

מזמורשיר ליוםהשבת (גימ' 1596)

כתיב אח"כ מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך (גימ' 1596ה)

לאמור האדה"ר אמרו על פלאי הבריאה ועלשהשבת הגנה עליו. וסוף פר' הבריאהאומר הכתוב:

"אשר בראאלקיםלעשות" – (גימ' 1596)

ותחילת הבריאה פותח:

בראשית ברא אלקיםוגו' והארץ היתה תהווגו' על פני תהום. 

וברמז ס"ת הפסוקיםעולה (גימ' 1596ס"ת)

(בראשית ברא אלקיםאת השמיםואת וגו').

בירך הקב"ה את השבת וקדשה, דכתיב "ויברךאלקיםאת יוםהשבת ויקדש" (גימ' 1596ה)

(כוללשנייםכנגד ברכה וכנגד קידוש) ונמצא עוד.

דרשו רבותינו דהמזמור הזה מדבר על "יוםשכולושבת", ויומושל הקב"ה אלףשנים, כדכתיב (תהליםצ') 

"כיאלףשניםבעיניך כיוםאתמול כייעבר" – (גימ' 1596הא)

שהוא גימ' "מזמורשיר ליוםהשבת" (גימ' 1596)

שהוא גימ' "מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך" (גימ' 1596)

שהוא גימ' "אשר ברא אלקיםלעשות". (גימ' 1596)

אמרנו לעילשבמזמור זה לא הוזכרה השבת במפורש, אך ברמז מצאתי בס"ד

אישבער לא ידע גימ' 702 (עה"ת) שבת

"במעשיידיך ארנן" גימ' 767 מניין "יוםהשבת"

"אישבער לא ידע וכסיל לא" ס"ת גימ' שבת.

בראשית רבה פרשה יב: ט אמר רבייהושע בן קרחה בהבראם באברהםבזכותושל אברהםרבי עזריה אמר

על הדא דרבי יהושע בן קרחה (נחמיה ט) אתה הוא יהוה לבדך אתה עשית וגו' וכל אשר בהם כל האונקים

הזה בשביל מה בשביל אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו

אברהם א"ר יודן בהרים הגבוהים היעלים אין כתיב כאן אלא (תהלים קד) הרים הגבוהים ליעלים הרים

הגבוהים למה נבראו בשביל היעלים מה יעלה זו תשייה היא מתיירא מן החיה ובשעה שהיא מבקשת

לשתות הקדוש ברוך הוא מכניס בה רוח של תזזית והיא מקרקשת בקרניה והיא שומעת קולה ובורחת

(שם) סלעים מחסה לשפנים הדין טפזא מיגין תחות שקפה מן העוף בשעה שהוא פורח שלא יאכלנו ומה

בשביל דבר טמא בראהקב"ה את עולמו בשביל זכותושל אברהםעל אחת כמה וכמה אתמהא:

נושא הדרשה: משנהט:בזכותושלאברהםנברא העולם.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ב') אלה תולדות השמיםוהארץ, בהבראם: ביום, עשות יהוה אלהים-- ארץ ושמים. וכלשיח

השדה, טרםיהיה בארץ, וכל-עשב השדה, טרםיצמח: כי לא המטיר יהוה אלהים, על- הארץ, ואדםאין, 

לעבד את-האדמה ואד (7403ת) 

כמניין: (נחמיהט): אתה הוא יהוה, לבדך את עשית את-השמיםשמי השמיםוכל צבאםהארץ וכל אשר

עליה הימיםוכל אשר בהםואתה מחיה את כלםוצבא השמיםלך משתחוים (7403ה) 

בראשית רבה פרשה יד: ט חמשה שמות נקראו לה נפש רוח נשמה יחידה חיה נפש זה הדם שנאמר (דברים

יב) כי הדם הוא הנפש רוח שהיא עולה ויורדת שנאמר (קהלת ג) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלהנשמה זו האופיה דברייתא אמרין האופיתא טבא חיה שכל האברים מתים והיא חיה בגוף יחידה שכל

האברים משנים שנים והיא יחידה בגוף הה"ד (איוב לד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף רבי

יהושע בר נחמיה ורבנן רבי יהושע בר נחמיה אמר אם ישים אלהים לבו על האדם הזה רוחו כבר היה בידו

(שנאמר) ונשמתו אליו יאסוף בגופו כבר יגוע כל אדם אלא בשעה שאדם ישן נשמה מחממת את הגוף שלא

יצטנן וימות רבנן אומרים אם ישים אלהים לבו לאדם הזה רוחו כבר הוא בידו ונשמתו אליו יאסוף למעלה

כבר יגוע כל אדם יחד אלא בשעה שאדם ישן נשמה מחממת הגוף שלא יצטנן וימות הה"ד (משלי כ) נר

יהוה נשמת אדם רבי ביסני ורבי אחא ור' יוחנן בשם ר"מ אומרים הנשמה הזו ממלאה את כל הגוף ובשעה

שאדם ישן היא עולה ושואבת לו חיים מלמעלה ר' לוי בשם ר' חנינא אמר על כל נשימה ונשימה שאדם

נושםצריך לקלס לבוראמ"ט (תהליםקנ) כל הנשמה תהלל יה כל הנשימה תהלל יה:

נושא: שמותיהשל הנשמה. הנפשרוח נשמה יחידה וחיה=נר יהוה נשמת אדם

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ב') הנפשרוח נשמה יחידה וחיה (גימ' 1111ה) 

(משלי כ):נר יהוה נשמת אדם (גימ' 1111)

בראשית רבה פרשה טו: א ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם דבי רבי ינאי אמרין למה הוא מזכיר שם מלא

בנטיעת הגן שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון קודם עד שלא נוצרה ממעי אמה אדם צריך לכוון את

רוחותיה הה"ד (תהלים קד) ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע אמר רבי חנינא כקרני חגבים היו ועקרן

הקדוש ברוך הוא ושתלן בתוך גן עדן ישבעו עצי יהוה וגו' אמר ר' חנינא ישבעו חייהם ישבעו מימיהם

ישבעו מטעתן אמר ר' יוחנן לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים שלא נבראו אלא לצורך בית המקדש

הה"ד ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון ואין לבנון אלא בית המקדש המד"א (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון

ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר כ"ד מיני ארזים הם ואין לך משובחים מכולם אלא שבעה הה"ד

(ישעיה מא) אתן במדבר ארז שטה וגו' ר' אחא אמר ג' ברוש ברתא תדהר אדרא תאשור פקסינון ולמה

קורא אותו תאשור שהוא מאושר מכולן הוסיפו עליהן עוד ג' אלונים ארמונים אלמוגים אלונים בלוטין

ארמוניםדילבון אלמוגיםאלוום:

נושא הדרשה: ויטע יהוהאלהיםגן בעדן מקדם=ישבעו עצייהוה

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ב') ויטע יהוה אלהיםגן בעדן מקדם; (599את) 

(תהליםקד):ישבעו עצייהוה (599את) 

בראשית רבה פרשה טו: ב גן בעדן רבי יהודה ורבי יוסי רבי יהודה אומר גןגדול מעדן שנאמר (יחזקאל לא) 

ויקנאוהו כל עצי עדן אשר בגן אלהים ורבי יוסי אומר עדן גדולה מגן שנאמר ויטע יהוה אלהים גן בעדן

והכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות על דעתיה דר"י מתמצית בית כור תרקב שותה על דעתיה דרבי יהודה

כפיגי שהיא נתונה בגינה ומשקה את כל הגינה והא רבי יהודה יש לו שני מקראות ור"י אין לו אלא מקרא

אחד אמר רבי חנין דציפורי האיר הקב"ה עינו של רבי יוסי ומצא לו מקרא אחר מכריע על גביו ואיזה זה

(ישעיה נא) וישםמדברה כעדןוערבתה כגןיהוה:

נושא הדרשה: משנה ב :גן בעדן.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(ברא' ב') ויטע יהוה אלהיםגן-בעדן מקדם; וישםשם, את האדםאשר יצר (גימ'2718ס"פ)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(יחזקאל לא):ויקנאוהו כל עצי עדן אשר בגן אלהים (גימ' 1178 תה)

(ישעיה נא):וישםמדברה כעדן, וערבתה כגןיהוה (גימ' 1540 תה)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 2718)

בראשית רבה פרשה יז: ב לא טוב תני רבייעקב כלשאין לו אשהשרוי בלא טובה בלא עזר בלאשמחה בלא

ברכה בלא כפרה בלא טובה לא טוב היות האדם לבדו בלא עזר אעשה לו עזר כנגדו בלא שמחה שנאמר

(דברים יז) ושמחת אתה וביתך בלא כפרה (ויקרא טו) וכפר בעדו ובעד ביתו בלא ברכה (יחזקאל מד) להניח

ברכה אל ביתך רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר אף בלא שלום שנאמר (שמואל א כה) ואתה שלום

וביתך שלום רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אף בלא חיים שנאמר (קהלת ט) ראה חיים עם האשה

אשר אהבת רבי חייא בר גמדא אמר אף אינו אדם שלם שנאמר ויברך אותם ויקרא את שמם אדם שניהם

כאחד קרויים אדם וי"א אף ממעט את הדמות שנ' (בראשית ט) כי בצלם אלהים עשה את האדם מה כתיב

אחריוואתםפרוורבו:

נושא הדרשה: לא-טוב היות האדםלבדו; אעשה-לו עזר, כנגדו=עםהאשה אשר אהבת

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ב) לא-טוב היות האדםלבדו; אעשה-לו עזר, כנגדו. (1334ה) 

(תהילים, כה,יב) ִמי-ֶזה ָה ִאישׁ, ְיֵרא ְי ָהוה ֹיוֶרנּוּ, ְבֶּדֶרÍ ִיְב ָחר. (1334ה)

(קהלתט): עםהאשה אשר אהבת (1334ת) 

בראשית רבה פרשה יז: ד ויצר יהוה אלהים מן האדמה בעון קומי רבי יוחנן בןזכאי כתיב ויאמר אלהים

תוצא הארץ נפש חיה למינה ומה ת"ל ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה אמר להן להלן לבריאה

וכאן לכבוש היאך מה דאת אמר (דברים יז) כי תצור אל עיר ימים רבים א"ר אחא בשעה שבא הקב"ה

לבראת את האדם נמלך במלאכי השרת אמר להן נעשה אדם אמרו לו אדם זה מה טיבו אמר להן חכמתומרובה משלכם הביא לפניהם את הבהמה ואת החיה ואת העוף אמר להם זה מה שמו ולא היו יודעין

העבירן לפני אדם אמר לו זה מה שמו אמר זה שור זה חמור זה סוס וזה גמל ואתה מה שמך אמר לו אני

נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה ואני מה שמי א"ל לך נאה להקראות אדני שאתה אדון לכל

בריותיך א"ר אחא (ישעיה מב) אני יהוה הוא שמי הוא שמי שקרא לי אדם הראשון חזר והעבירן לפניו

זוגות אמר לכל יש בןזוג ולי אין בןזוג ולאדם לא מצא עזר כנגדו אתמהא ולמה לא בראה לו תחלה אלא

צפה הקדוש ברוך הוא שהוא עתיד לקרות עליה תגר לפיכך לא בראה לו עד שתבעה בפיו כיון שתבעה מיד

ויפל יהוה אלהיםתרדמה ןגו':

נושא הדרשה: ויצר יהוהאלהיםמן האדמה..=ַוִיְּקָרא ָה ָאָדם ֵשׁ ֹמות, ְל ָכל-ַהְבּ ֵהָמה ְוּל ֹעוף ַהָשַּׁמִים

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ב)ויצר יהוהאלהיםמן האדמה כל חית השדה ואת כל (1837ה) 

(בראשית ב) ַוִיְּקָרא ָה ָאָדם ֵשׁ ֹמות, ְל ָכל-ַהְבּ ֵהָמה ְוּל ֹעוף ַהָשַּׁמִים (1837) 

בראשית רבה פרשה יז: ה ויפל יהוה אלהים תרדמה רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר תחלת מפלה

שינה דמך ליה ולא לעי באורייתא ולא עביד עבידתא רב אמר שלש תרדמות הן תרדמת שינה ותרדמת

נבואה ותרדמת מרמיטה תרדמת שינה (בראשית ג) ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן תרדמת

נבואה (שם טו) ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם תרדמת מרמיטה (שמואל א כו) אין רואה ואין

יודע ואין מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם רבנן אמרי אף תרדמה של שטות דכתיב

(ישעיה כט) כינסך עליכם יהוה רוח תרדמה רבי חנינא בר יצחק אמר ג' נובלות הןנובלת מיתהשינה נובלת

נבואה חלום נובלת העולם הבא שבת רבי אבין מוסיף עוד תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת

חכמהשל מעלהתורה:

נושא הדרשה: משנה ה:יהוה הפיל על האדםתרדמה.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ב)ויפל יהוהאלהיםתרדמה על-האדם, ויישן; (1420ת) 

(שמואל א כו): כיתרדמת יהוה נפלה עליהם: (1420) 

בראשית רבה פרשה יט: ז וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום א"ר חלפון שמענו שיש

הילוך לקול שנאמר וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן והילוך לאש שנאמר (שמות ט) ותהלך אש

ארצה א"ר אבא בר כהנא מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך מקפץ ועולה עיקרשכינה בתחתוניםהיתה כיון

שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון חטא קין נסתלקה לרקיע השני דור אנוש לג' דור

המבול לד' דור הפלגה ליהוה סדומייםלו' ומצריםבימי אברהםלז' וכנגדן עמדוז' צדיקיםואלו הן אברהם

יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה עמד אברהם והורידה לו' עמד יצחק והורידה מן ו' ליהוה עמד יעקב

והורידה מן היהוה לד' עמד לוי והורידה מן הד' לג' עמד קהת והורידה מן הג' לב' עמד עמרם והורידה מן

הב' לא' עמד משה והורידה מלמעלה למטה אר"י כתיב (תהלים לז) צדיקים יירשו ארץ וגו' ורשעים מה

יעשו פורחים באויר אלאהרשעיםלא השכינושכינה בארץ:

נושא הדרשה: משנה ז: החוטאיםגורמיםלסילוק השכינה והצדיקיםלהחזרתה.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג)וישמעו את-קול יהוהאלהים, מתהלך בגן--לרוח היום; ויתחבא (גימ' 2369ר"פ) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(שמותט):ותהלך אשארצה (גימ' 1061 ת)

(תהליםלז): צדיקיםיירשו ארץ (גימ'1308 ר"ספ)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 2369)

בראשית רבה פרשה כ: ג ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת תני רבי חייא בגדולה מתחילים מן

הגדול ובקלקלה מתחילים מן הקטן בגדולה מתחילים מן הגדול שנאמר (ויקרא י) ויאמר משה אל אהרן

ואל אלעזר ואל איתמר בקלקלה מתחילין מן הקטן שנאמר ויאמר יהוה אלהים אל הנחש ואל האשה אמר

הרבה ארבה עצבונך והרונך ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך מלמד שמתחלה נתקלל נחש ואח"כ

נתקללה חוה ואחר כך נתקלל אדם הכל משמשין פנים כנגד עורף חוץ מב' שמשמשין אחור כנגד אחור גמל

וכלב וחוץ מג' שמשמשין פנים כנגד פנים מפני שהשכינה דברה עמהם ואלו הן אדם נחש ודג אדם שנאמר

ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך נחש ויאמר יהוה אלהים אל הנחש דג (יונה ב) ויאמר יהוה לדגויקא את

יונה:

נושא הדרשה: משנה ג: הנחשנתקלל ראשון

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ויאמר יהוה אלהיםאל הנחשכי עשית זאת ארור אתהמכל הבהמה (גימ' 2986אה) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(ויקרא י):ויאמר משה אל אהרןואל אלעזר ואלאיתמר(גימ' 1992 ר"תת)

יונה ב):ויאמר יהוה לדגויקא את יונה (גימ' 994 ר"תא)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 2986)

בראשית רבה פרשה כ: ה על גחונך תלך בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא על גחונך תלך ירדו מלאכי

השרת וקצצו ידיו ורגליו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו בא נחש ללמד על מפלתה של מצרים

ונמצא למד ממנה שנאמר (ירמיה מז) קולה כנחש ילך רבי יודן ורבי הונא חד מנהון אמר אתה גרמתלבריות שיהו מהלכי גחונים על מתיהם אף אתה על גחונך תלך א"ר אליעזר אף קללתו של הקב"ה יש בה

ברכה אמר אלולי שאמר לו הקדוש ברוך הוא על גחונך תלך היאך היה בורח לכותל ונכנס לחור וניצל ועפר

תאכל כל ימי חייך אמר רבי חילפאי לא עפר מכל צד אלא בוקע ויורד עד שהוא מגיע לסלע ושומט גידין של

אדמה ואוכל א"ר לוי לעתיד לבא הכל מתרפאין חוץ מנחש וגבעונים נחש שנאמר (ישעיה סה) ונחש עפר

לחמו לא ירעו ולא ישחיתו וגו' גבעונים (יחזקאל מה) והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל ר' אסי ורבי

הושעיא בשם ר' אחא אמר לו הקב"ה אני עשיתיך מלך על הבהמה ועל החיה ואתה לא בקשת אני עשיתיך

שתהא מהלך קוממיות כאדם ואתה לא בקשת על גחונך תלך אני עשיתיך שתהא אוכל מאכלות כאדם

ואתה לא בקשת ועפר תאכל כל ימי חייך אתה בקשת להרוג את האדם ולישא את חוה ואיבה אשית בינך

ובין האשה הוי מה שבקש לא ניתן לו ומה שבידו ניטל ממנו וכן מצינו בקין ובקרח ובלעם ובדואג

ואחיתופל וגחזיואבשלוםובאדוניהוובעוזיהוובהמן מהשבקשו לא ניתן להםומהשבידםניטל מהם:

נושא הדרשה: על גחונךתלך=קולה כנחשילך

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג): על גחונך תלך (709ר"פת)

(ירמיהמז): קולה כנחשילך (גימ' 709ר"ת)

בראשית רבה פרשה כ:זואל אישך תשוקתך ארבע תשוקות הן אין תשוקתהשל אשה אלא לאישהשנאמר

ואל אישך תשוקתך אין תשוקתו של יצה"ר אלא על קין וחביריו שנאמר ואליך תשוקתו אין תשוקתן של

גשמים אלא על הארץ שנאמר (תהלים סה) פקדת הארץ ותשוקקה ואין תשוקתו של הקב"ה אלא על

ישראל שנאמר (שיר ז) ועלי תשוקתו ד"א תשוקתו תשים אנו ואפיי שאנו תשים אנו מקוים לתשועתו של

הקדוש ברוך הוא ומיחדים שמו בכל יום ד"א ואל אישך תשוקתך בשעה שהאשה יושבת על המשבר היא

אומרת עוד איני נזקקת לבעלי מעתה והקב"ה אמר לה תשובי לתשוקתך תשובי לתשוקת אישך רבי ברכיה

ורבי סימון בשם ר"ש בן יוחאי אמרו לפי שרפרפה בלבה לפיכך תביא קרבן מרופרף ב' תורים ב' בני יונה

והוא ימשל בך אמר רבי יוסי הגלילי יכול ממשלה מכל צד ת"ל (דברים כד) לא יחבול רחים ורכב מעשה

באשה אחת משל בית טברינוס שהיה נשואה ללסטים אחד והיה בעלה מצערה שמעו חכמים ובאו אצלה

להוכיחו כיון שבאתה לפני חכמים הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה לקיים מה שנאמר

ואל אישך תשוקתך:

נושא הדרשה: משנה ז:ואל אישך תשוקתך

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

אל-האשה אמר, הרבה ארבה עצבונך והרנך--בעצב, תלדי בנים; ואל-אישך, תשוקתך, 

והוא, ימשל-בך (גימ' 4246) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: 

(תהליםסה): פקדת הארץ ותשוקקה: (שיר ז):ועליתשוקתו:(דבריםכד): לא יחבול רחיםורכב

(גימ'3698)

יתרה כמניין: (שמואל, אא,ה) ַו ָ יהוה ָסַגר ַר ְחָמהּ (גימ' 548)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרשוהיתרה: (גימ' 4246)

בראשית רבה פרשה כ: ט בעצבון תאכלנה א"ר אסי קשה היא הפרנסה כפליים כלידה בלידה כתיב בעצב

תלדי בנים ובפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן רבי אליעזר אמר הקיש גאולה

לפרנסה ופרנסה לגאולה שנאמר (תהלים קלו) ויפרקנו מצרינו וסמיך ליה (שם) נותן לחם לכל בשר מה

גאולה פלאים אף פרנסה פלאים מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום רבי שמואל בר נחמן אמר וגדולה

מן הגאולה שהגאולה ע"י מלאך והפרנסה על ידי הקדוש ברוך הוא גאולהע"ימלאך מניין שנאמר (בראשית

מה) המלאך הגואל אותי מכל רע פרנסה על ידי הקב"השנאמר (תהלים קמו) פותח את ידך ומשביע לכל חי

רצון רבי יהושע בן לוי אמר גדולה מקריעת ים סוף שנאמר (שם קלו) לגוזר ים סוף לגזרים ואומר (שם) 

נותן לחםלכל בשר ןגו':

נושא הדרשה: בעצבון תאכלנה=לגוזר יםסוף לגזרים

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג): בעצבון תאכלנה (732ס"פה) 

(תהליםקלו): לגוזר יםסוף לגזרים (גימ' 732)

בראשית רבה פרשה כ: י וקוץ ודרדר תצמיח לך קוץ זה קנרים דרדר אלו עכביות ויש מחליפין קוץ אלו

עכביות דרדר זה קנרים שהיא עשוייה דרין דרין ואכלת את עשב השדה רבי יהודה ור' נחמיה ר' יהודה

אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני ג"ע עכשיו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך א"ר נחמיה אלו

זכית היית נוטל עשבים מתוך גן עדן וטועם בהם כל מעדנים שבעולם עכשיו שלא זכית ואכלת את עשב

השדה אמר רבי יצחק על הדורות הללו הוא אומר ואכלת את עשב השדה שאדם משליף (על) שדהו ואוכלה

עד שהוא עשב כיון ששמע אדם הראשון כן הזיעו פניו אמר מה אני נקשר לאבוס כבהמה אמר לו הקדוש

ברוך הוא הואיל והזיעו פניך תאכל לחם אמר רבי לוי נוח היה לו אם היה עומד בקללתו הראשונה בזעת

אפיך תאכל לחם א"ר אבהו זה אחד מיהוה דברים שהן סימן יפה לחולה ואלו הן עיטוש וזיעה ושינה

וחלום וקרי עיטוש מנין שנאמר (איוב מא) עטישותיו תהל אור וזיעה מניין שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם

שינה מניין שנאמר (שם ג) ישנתי אז ינוח חלום מניין שנאמר (ישעיה לח) ותחלימני ותחייני קרי מניין

שנאמר (שם נג) יראה זרע יאריך ימים רבנן דקסרין אמרין אף הלוך מעים בדרך הארץ מה טעמיה (שם נא) 

מהר צועה להפתח וגו' רבי חגי בשם רבי יצחק אמר ובלבד בל יחסר לחמו עד שובך אל האדמה כי ממנהוגו' אמר לו קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזול בידך כי עפר אתה ואל עפר תשוב א"ר שמעון בן

יוחאי מכאן רמז לתחיית המתיםמן התורה כי עפר אתה ואל עפרתלך לא נאמר אלא תשוב:

נושא הדרשה: משנה י:וקוץ ודרדר, תצמיח לך=עטישותיו תהל אור

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג): וקוץ ודרדר, תצמיח לך (1656ר"ת) 

(איוב מא): עטישותיו תהלאור (1656ס"פת) 

בראשית רבה פרשה כא: א ויאמר יהוה אלהיםהן האדם היה כאחד ממנו וגו' כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד

קדושמדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו' ואשמע אחד זה הקב"השנאמר (דבריםו) שמע ישראל

יהוה אלהינו יהוה אחד קדוש כי הכל אומרים לפניו קדוש מדבר גזר גזירות קשות על בריותיו וקוץ ודרדר

תצמיח לך ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר רבי הונא לפלניא תירגם עקילס לפנימי זה אדם הראשון

שהיתה מחיצתו לפנים ממלאכי השרת (דניאל ח) עד מתי החזון התמיד גזרה שנגזרה על אדם הראשון

לעולם היתה אתמהא (שם) והפשע שומם כך יהיה פשעו שומם עליו בקבר תת וקדש וצבא מרמס כך יהיה

הוא ותולדותיו עשויים מרמס לפני מלאך המות (שם) ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים וג' מאות וגו' ר' 

עזריה ור' יונתן בשם ר' יצחק בכ"מ שיש ערב אין בוקר וכל מקום שיש בוקר אין ערב אלא לכשיעשה בקרן

של עובדי כוכבים ערב וערבן של ישראל בוקר באותה שעה ונצדק קדש באותה שעה אני מצדיקן מאותה

גזרה הה"ד ויאמר יהוה אלהיםהן האדםהיה כאחד ממנו:

נושא: ויאמר יהוה אלהיםהן האדםהיה כאחד ממנו= ֲהִיְגֶאה-ֹגֶּמא, ְבּÏא ִבָצּה; ִי ְשֶׂגּה-אָחוּ ְב ִלי-ָמִים.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג): ויאמר יהוהאלהיםהן האדםהיה כאחד ממנו (663) 

(איוב, ח,יא): ֲהִיְגֶאה- ֹגֶּמא, ְבּÏא ִבָצּה; ִי ְשֶׂגּה-אָחוּ ְב ִלי-ָמִים. (663)

בראשית רבה פרשה כא: ה דרש רבי פפוס הן האדם היה כאחד ממנו כאחד ממלאכי השרת א"ל ר"ע דייך

פפוס א"ל מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו א"ל שנתן לו המקום לפניו שני דרכים דרך החיים

ודרך המות ובירר לו דרך אחרת רבי יהודה בר סימון אמר כיחידו של עולם שנאמר (דברים ו) שמע ישראל

יהוה אלהינו יהוה אחד רבנן אמרי כגבריאל שנאמר (דניאל י) והנה איש אחד לבוש הבדים כהדין קמצא

דלבושיה מיניה וביה ריש לקיש אמר כיונה מה זה בורח משליחותו של מקום שנאמר (יונה ב) ויקם יונה

לברוח תרשישה מלפנייהוה אף זה בורח מלקייםצווי המקוםמה זה לא לן בכבודו אף זה לא לן כבודו עמו

רבי ברכיה בשם רבי חנינא אמר כאליהו מה זה לא טעם טעם מות אף זה לא היה ראוי לטעום טעם מות

היא דעתיה דרבי ברכיה בשםרבי חנין דאמר כל זמןשהיה אדםהיה כאחד וכיוןשנטלה ממנו צלעתו לדעת

טוב ורע:

נושא:הן האדםהיה כאחד ממנו לדעת, טוב ורע=שמע ישראל יהוהאלהינויהוה אחד

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

תוצאות עבור: הן האדםהיה כאחד ממנו לדעת, טוב ורע (1119) 

תוצאות עבור: שמע ישראל יהוהאלהינויהוהאחד (1119ה) 

בראשית רבה פרשה כא: ח ויגרש את האדם רבי יוחנן ור"ש בן לקיש רבי יוחנן אמר כבת כהן שנתגרשה

ואינה יכולה לחזור ר' שמעון בן לקיש אמר כבת ישראל שנתגרשה והיא יכולה לחזור על דעתיה דרבי יוחנן

הקשה עליו על דעתיה דר"ש ריתה עליו ד"א ויגרש הראה לו חורבן ב"ה היך מה דאת אמר (איכה ג) ויגרס

בחצץ שני רבי לוליאני בר טברי בשם ר' יצחק אמר למגרשה של עדן גרשו והושיב עליו שומרים שישמרו

אותו הה"ד (ישעיה ה) ועל העביםאצוהמהמטיר עליו מטר:

נושא הדרשה: ויגרשאת האדם=ויגרסבחצץשני

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג'): ויגרשאת האדם (990אר"פת) 

(איכה ג):ויגרס בחצץשני (990ס"תה) 

בראשית רבה פרשה כב:ו (בראשית ד) וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו נתפייס ממנו ואל קין ואל מנחתו לא

שעה לא נתפייס ממנו ויחר לקין מאד ויפלו פניו נעשו כאור ויאמר יהוה לקין למה חרה לך ולמה נפלו פניך

הלא אם תטיבשאת ברכה כד"א (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו אל העםויברכם ואם לא תטיבשאת קללה

דכתיב (שם כב) והשיאו אותם עון אשמה ד"א אם תטיב אני מוחל לך על עונותיך ואם לאו חטאו של אותו

האיש גדוש ומגודש ר' ברכיה בשם ר' שמעון בר אמי אמר (תהלים לב) לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי

חטאה אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעוולא פשעוגבוה ממנושנאמר (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ חטאת

רובצת אין כתיב כאן אלא חטאת רובץ בתחלה הוא תש כנקבה אחר הוא מתגבר כזכר אמר רבי עקיבא

בתחלה דומה לחוט של עכביש ולבסוף נעשה כקלע הזו של ספינה הה"ד (ישעיה ה) הוי מושכי העון בחבלי

השוא וכעבות העגלה חטאה א"ר יצחק בתחלה הוא נעשה אורח ואח"כ הוא נעשה בעל הבית הה"ד

(שמואל ב יב) ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא לו הרי אורח ויקח את כבשת האיש הרש

ויעשה לאיש הבא עליו הרי בעל הבית א"ר תנחום בר מריון אית כלבין ברומי דידעין למשתדלא אזיל ויתיב

קמי פלטירא ועביד גרמיה מתנמנם ומרי פלטירא מתנמנם והוא שמוט עיגולא אארעא עד דהוויא מצמית

לון הוא משתכר עיגולא ומהלך ביה א"ר אבא היצר הזה דומה ללסטים שפוף שהיה יושב בפרשת דרכים כל

מאן דעבר הוה אמר הב מה דעלך עבר פקח אחד וראה שאין בו תוחלת לגזול לו כלום התחיל מכתתו כך

כמה דורות אבד יצר הרע דור אנוש ודור הפלגה ודור המבול כיון שעמד אברהם אבינו וראה שאין בו

תוחלת התחיל מכתתו הה"ד (תהלים פט) וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף א"ר אמי אין יצה"ר מהלךלצדדים אלא באמצע פלטיא ובשעה שהוא רואה אדם ממשמש בעיניו מתקן בשערו מתלא בעקיבו הוא

אומר הדין דידי מאי טעמיה (משלי כו) ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו אמר ר' אבין כל מי

שמפנק את יצרו בנערותו סופו להיות מנון עליו בזקנותו מ"ט (שם כט) מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה

מנון רבי חנינא בר פפא אמר אם בא יצרך להשחיקך דחהו בדברי תורה אם עשית כן מעלה אני עליך כאילו

בראת את השלום שנאמר (ישעיה כו) יצר סמוך תצור שלום ואם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת את

השלום שלום אין כתיב כאן אלא שלום שלום וא"ת שאינו ברשותך ת"ל כי בך בטוח וכבר הכתבתי לך

בתורה ואליך תשוקתוואתה תמשל בו רבי סימון אמר אם בא יצרך להשחיקךשמחהו בדברי תורהשנאמר

יצר סמוך תצור שלום ואם עשית כן מעלה אני עליך כאילו בראת את שני העולמות תצור שלום אין כתיב

כאן אלאשלוםשלוםוא"תשאינו ברשותך כבר הכתבתי בתורה ואליך תשוקתוןגו':

נושא:וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו= ֲעֵנִני ְי ָהוה, ִכּי- ֹטוב ַח ְסֶדּÎ; ְכּ ֹרב ַרֲחֶמיÎ, ְפֵּנה ֵאָלי

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג'): וישע יהוה אל הבל ואלמנחתו (1021) 

(תהילים, סט,יז)ֲעֵנִני ְי ָהוה, ִכּי- ֹטוב ַח ְסֶדּÎ; ְכּ ֹרב ַרֲחֶמיÎ, ְפֵּנה ֵאָלי (1021)

בראשית רבה פרשה כב: י ועתה ארור אתה אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מקומות דברו הכתובים

בלשון מועט ועתה ארור אתה (במדבר טז) ואם בריאה יברא יהוה (שופטים יח) ואנכי פציתי פי ליהוה כי

תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא רבי אלעזר אמר לך אינה נותנת

לאחר נותנת רבי יוסי בר חנינא אמר לא לך ולא לאחר ודכוותה זרע רב תוציא השדה רבי יהודה ורבי

נחמיה רבי יהודה אומר זורע סאה ומכניס סאה א"ר נחמיה א"כ פרנסה מניין אלא הראויה לעשות עשרים

עושה ששה עשר והראויה לעשות עשר עושה חמש ד"א כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך כחה

אינה נותנת לך כחך נותנת לך כל כחך אינה נותנת לך נותנת היא לך מקצת כחך:

נושא הדרשה: ועתה ארור אתה= ַפּ ַחד ָוַפ ַחת, ָוָפח--ָע ֶליÎ ֹיוֵשׁב ֹמואָב, ְנֻאם-ְי ָהוה

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג'): ועתהארור אתה (1294) 

(ירמיהו, מח,מג) ַפּ ַחד ָוַפ ַחת, ָוָפח--ָע ֶליÎ ֹיוֵשׁב ֹמואָב, ְנֻאם-ְי ָהוה. (1294)

בראשית רבה פרשה כב:יב ויאמר לו יהוה לכן כל הורג קין ר"י ורבי נחמיה רי"א נתכנסו בהמה חיה ועוף

לתבוע דמושל הבל אמר להן לכן אני אומר כל הורג קיןיהרג אמר רבי לוי בא נחשהקדמוני לתבוע דינו של

הבל א"ל הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג ר' נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של

קין קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד מכאן ואילך כל הורג קין יהרג וישם יהוה לקין אות רבי יהודה ורבי

נחמיה רבי יהודה אמר הזריח לו גלגל חמה א"ר נחמיה לאותו רשע היה מזריח לו הקב"ה גלגל חמה אלא

מלמד שהזריח לו הצרעת היך מה דאת אמר (שמות ד) והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול האות וגו' 

רב אמר כלב מסר לו אבא יוסי בן קסרי אמר קרן הצמיח לו רב אמר עשאו אות לרוצחנים רבי חנין אמר

עשאו אות לבעלי תשובה רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש אמר תלאו ברפיון ובא מבול ושטפו שנאמר

(בראשיתח) וימח את כל היקוםאשר על פני האדמה כד"א ויקםקיןןגו':

נושא הדרשה: ויאמר לויהוה לכן כל הרגקין= ֹאָנ ִכי ֹאָנ ִכי, ְי ָהוה; ְוֵאין ִמַבּ ְלָעַדי, ֹמו ִשׁ ַיע.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג'): ויאמר לויהוה לכן כל הרגקין (837) 

(ישעיהו, מג,יא) ֹאָנ ִכי ֹאָנ ִכי, ְי ָהוה; ְוֵאין ִמַבּ ְלָעַדי, ֹמו ִשׁ ַיע. (837)

בראשית רבה פרשה כב: יג ויצא קין מלפני יהוה מהיכן יצא רבי יודן בשם ר' איבו אמר הפשיל דברים

לאחוריו ויצא כגונב דעת העליונה רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר יצא כמפריס וכמרמה

בבוראו רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח היך מה דאת אמר (שמות ד) הנה הוא יוצא

לקראתך וגו' פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר

מטפח על פניו אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד עמד אדה"ר ואמר (תהלים צב) מזמור

שיר ליום השבת וגו' א"ר לוי המזמור הזה אדה"ר אמרו ונשתכח מדורו ובא משה וחדשו על שמו מזמור

שיר ליוםהשבת טוב להודות ליהוה וגו'. 

נושא הדרשה:ויצאקיןמלפנייהוה= ִמי ֹר ֵאנוּ ִוּמי ֹיְדֵענוּ.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית ג'): ויצא קין מלפנייהוה (503) 

(ישעיהו, כט,טו): ִמי ֹר ֵאנוּ ִוּמי ֹיְדֵענוּ. (503)

בראשית רבה פרשה כג: א וידע קין את אשתו וגו' (שם מט) קרבם בתימו לעולם רבי יודן ור' פנחס ר' יודן

אמר מה סבורין הרשעים שקרבם בתימו לעולם וגו' (שם) קראו בשמותם עלי אדמות טבריה על שם

טיבירואיס אלכסנדריאה על שם אלכסנדרוס אנטוכיה על שם אנטיוכס ורבי פנחס אמר קרבם בתימו

לעולם למחר בתיהם נעשים קבריהם (שם) משכנותם לדור ודור שאינן לא חיים ולא נידונין ולא עוד אלא

שקראו בשמותםעלי אדמות ויהי בונה עיר ויקראשםהעיר כשםבנו חנוך:

נושא הדרשה: ַוֵיַּדע ַקִין ֶאת- ִא ְשׁ ֹתּו, ַוַתַּהר ַוֵתֶּלד ֶאת-ֲח ֹנוÍ

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:(בראשית, ד,יז): ַוֵיַּדע ַקִין ֶאת- ִא ְשׁ ֹתּו, ַוַתַּהר ַוֵתֶּלד ֶאת-ֲח ֹנוÍ; ַוְי ִהי, ֹבֶּנה ִעיר, ַוִיְּקָרא ֵשׁם ָהִעיר, ְכּ ֵשׁם ְבּ ֹנו ֲח ֹנוÍ.

(גימ' 4706)

(ויקרא, כו,לו): ְוַהִנּ ְשׁ ִאָרים ָבּ ֶכם-- ְוֵהֵב ִאתי ֹמֶרÍ ִבּ ְלָבָבם, ְבּ ְאַר ֹצת ֹאְיֵב ֶיהם; ְוָרַדף ֹאָתם, ֹקול ָע ֶלה ִנָדּף, ְוָנסוּ

ְמנַֻסת-ֶחֶרב ְוָנְפלוּ, ְוֵאין ֹרֵדף. (גימ' 4706)

בראשית רבה פרשה כג: ז (בראשית ד) אז הוחל א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד אז

הוחל לקרוא בשם יהוה (שם ו) ויהי כי החל האדם הוא החל להיות גבור בארץ איתיבון והכתיב וזה החלם

לעשות אמר להםקיפח על ראשושל נמרוד ואמר זה המורדן עלי אמר רבי לוי לאשהשאמרה לבעלה ראיתי

בחלום שאתה מגרשני א"ל ולמה בחלום הא לך בעלילות א"ר אחא אתם עשיתם עצמכם עבודת כוכבים

וקראתם לשמכם אף אני אקרא למי הים לשמי ואכלה אותן האנשים מן העולם דרש ר' אבהו אוקינוס

גבוה מכל העולם אר"א בן מנחם והלא מקרא מלא הוא (עמוס ה) הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ

יהוה שמו אתמהא כזה שהוא שופך מלמעלן למטן ב' פעמים כתיב הקורא למי הים כנגד ב' פעמים שעלה

הים והציף את העולם ועד היכן עלה בראשונה ועד היכן עלה בשנייה רבי יודן ורבי אבהו ור"א בשם רבי

חנינא בראשונה עלה עד עכו ועד יפו ובשנייה עלה עד כפי ברבריאה רבי חנניא ורבי אחא בשם רבי חנינא

בראשונה עד כפי ברבריאה ובשנייה עד עכו ועד יפו הה"ד (איוב לח) ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף ופה

ישית בגאוןגליך עד פה תבא ולא תוסיף עד עכו תבא ולא תוסיף ופה ישית בגאוןגליך ביפוישית בגאוןגליך

רביאליעזר בשםרבי חנינא אמר בראשונה עלה עד קלבריאה ובשנייה עד כפי ברבריאה. 

נושא הדרשה: אז הוחל לקרוא בשםיהוה= ַח ְסְדּÎ ְי ָהוה, ָמ ְלאָה ָה ֶאָרץ; ֻחֶקּיÎ ַל ְמֵּדִני

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ד,): אז הוחל לקרוא בשםיהוה (762)

(תהילים, קיט,סד): ַח ְסְדּÎ ְי ָהוה, ָמ ְלאָה ָה ֶאָרץ; ֻחֶקּיÎ ַל ְמֵּדִני. (762)

בראשית רבה פרשה כד: א זה ספר תולדות אדם רבי יהושע רבה פתח (ישעיה כט) הוי המעמיקים מיהוה

לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו לארכיטיקטוס שבנה את המדינה חדרים

וביבים ומערות לאחר ימים נעשה גבאי היו בני המדינה מטמינין מפניו בתוך החדרים ובתוך המערות אמר

להן אני הוא שבניתי את המערות ומפני מה אתם מטמינין עצמכם בהן כך הוי המעמיקים מיהוה לסתיר

עצה והיה במחשך מעשיהם (שם) הפככם אם כחומר היוצר יחשב מדמין צורה ליוצרה נטיעה לנוטעה כי

יאמר מעשה לעושהו לא עשני ויצר אומר ליוצרו לא הבין הלא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל לבית

מלכות והכרמל ליער יחשב לחורשי דבני אינש (שם) ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר זה ספר תולדות

אדם:

נושא הדרשה: זה ספר, תולדתאדם= ְבּ ֹבוא-ָר ָשׁע, ָבּא ַגם-בּוּז; ְוִעם-ָק ֹלון ֶחְרָפּה

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ה): זה ספר, תולדת אדם: (1237)

(משלי, יח,ג) ְבּ ֹבוא-ָר ָשׁע, ָבּא ַגם-בּוּז; ְוִעם-ָק ֹלון ֶחְרָפּה (1237)

בראשית רבה פרשה כד: ב דבר אחר זה ספר תולדות אדם כתיב (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך ועל ספרך

כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם ר"א בשעה שברא

הקב"ה את אדם הראשון מלא כל העולם כולו בראו ממזרח למערב מניין שנאמר (שם) אחור וקדם צרתני

ומצפון לדרום מניין שנאמר (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים ומניין אף בחללו של עולם ת"ל

(תהלים קלט) ותשת עלי כפכה רבי תנחומא בשם רבי בנייה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר אמר גולם בראו

והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו הה"ד גלמי ראו עיניך אמר רבי יהודה בר סימון עד שאדם הראשון מוטל

גולם לפני מי שאמר והיה העולם הראה לו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור וסופריו דור דור

ומנהיגיו שנאמר (שם) גלמי ראו עיניך גולם שראו עיניך כבר הם כתובים על ספרו של אדם הראשון הויזה

ספר תולדות אדם:

נושא הדרשה:זה ספר, תולדתאדם: = ֹכּה- ַאָמר ְי ָהוה, ֱא ֵÏהי ִי ְשָׂר ֵאל, ָע ֶליÎ, ָבּרוּÍ.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ה): זה ספר, תולדת אדם: (1237)

(ירמיהו, מה,ב): ֹכּה- ַאָמר ְי ָהוה, ֱא ֵÏהי ִי ְשָׂר ֵאל, ָע ֶליÎ, ָבּרוּ1237) .Í)

בראשית רבה פרשה כד: ד דבר אחר זה ספר תולדות אדם כתיב (ישעיה נז) כי לא לעולם אריב עם אדם

הראשון ולא לנצח אקצוף עם תולדותיו כי רוח מלפני יעטוף אמר רבי הונא הרוח הזה בשעה שהוא יוצא

לעולם הוא מבקש להחריב את העולם והקדוש ב"ה מרשלו בהרים ומשברו בגבעות ואומר לו הזהר שלא

תזיק בריותי מאי טעמיה כי רוח מלפני יעטוף מה הוא יעטוף משלהי ליה היך מה דאת אמר (יונה ב) 

בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי אמר רבי הונא ג' רוחותע"ישיצאו שלא במשקל היה עולם חרב בהם

ואלו הן א' בימי יונה וא' בימי איוב וא' בימי אליהו אמר רבי יודן ברבי ישמעאל של יונה על אותה הספינה

היה שנאמר (שם א) ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים של איוב על אותה הבית היה שנאמר (איוב א) והנה

רוח גדולה באה מעבר המדבר ואין לך קוזמיקון אלא של אליהו שנאמר (מלכים א יט) והנה יהוה עובר

ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים רבי תנחום בר חייא ואמרי ליה בשם רבנן לעולם אין מלך

המשיח בא עדשיבראו כל הנשמותשעלו במחשבה להבראות ואלו הן הנשמות האמורות בספרושל אדם:

נושא הדרשה: זה ספר, תולדתאדם:ַוֵיּ ֶיטב ֱא ִÏהים, ַל ְמַי ְלּ ֹדת; ַוִיֶּרב ָהָעםַוַיַּע ְצמוּ, ְמ ֹאד.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ה): זה ספר, תולדת אדם: (1237)(שמות, א,כ): ַוֵיּ ֶיטב ֱא ִÏהים, ַל ְמַי ְלּ ֹדת; ַוִיֶּרב ָהָעםַוַיַּע ְצמוּ, ְמ ֹאד. (1237)

בראשית רבה פרשה כד: ז ר' תנחומא בשם ר"א ורבי מנחם בשם רב אמר כל האומניות אדם הראשון

למדם מאי טעמיה (ישעיה מד) וחרשים המה מאדם מאדם הראשון רבנן אמרין אפי' סירגולו של ספר אדם

הראשון למדו שנאמר זה ספר הוא וסירגולו ביום ברא אלהים אדם הדא מסייעא לההיא דאמר ר"א בן

עזריה שלש פלאים נעשו באותו היום בו ביום נבראו בו ביום שמשו בו ביום הוציאו תולדות בן עזאי אומר

זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול בתורה ר"ע אומר (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה

שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי א"ר תנחומא אם עשית

כן דע למי אתהמבזה בדמות אלהיםעשהאותו. 

נושא הדרשה: בדמותאלהים, עשה אתו: ַוַיְּרא, ָכּל-ָהָעם, ַוִיְּפּלוּ, ַעל- ְפֵּנ ֶיהם; ַוֹיּ ְאמרוּ--ְי ָהוה הוּא

ָהֱא ִÏהים, ְי ָהוה הוּא ָהֱא ִÏהים.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, ה): בדמותאלהים, עשה אתו. (1320) 

(מלכים, א יח,לט): ַוַיְּרא, ָכּל- ָהָעם, ַוִיְּפּלוּ, ַעל-ְפֵּנ ֶיהם; ַוֹיּ ְאמרוּ--ְי ָהוה הוּא

ָהֱא ִÏהים, ְי ָהוה הוּא ָהֱא ִÏהים. (1320)

בראשית רבה פרשה כה: א ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים אמר ר' חמא בר הושעיא

אינו נכתב בתוך טימוסן של צדיקים אלא בתוך טימוסן של רשעים א"ר איבו חנוך חנף היה פעמים צדיק

פעמים רשע אמר הקדוש ברוך הוא עד שהוא בצדקו אסלקנו א"ר איבו בר"ה דנו בשעה שהוא דן כל באי

עולם אפיקורסים שאלו לרבי אבהו אמרו לו אין אנו מוצאין מיתה לחנוך אמר להם למה אמרו לו נאמרה

כאן לקיחה ונאמרה להלן (מלכים ב ב) כי היום יהוה לוקח את אדונך מעל ראשך אמר להם אם ללקיחה

אתם דורשים נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן (יחזקאל כד) הנני לוקח ממך את מחמד עיניך א"ר תנחומא

יפה השיבן רבי אבהו מטרונה שאלה את ר' יוסי אמרה לו אין אנו מוצאין מיתה בחנוך א"ל אלו נאמר

(בראשית ה) ויתהלך חנוך את האלהים ושתק הייתי אומר כדבריך כשהוא אומר ואיננו כי לקח אותו

אלהיםואיננו בעולםהזה כי לקח אותואלהים:

נושא הדרשה: ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתואלהים

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשיתה) ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים (גימ'2418ר"תא) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(מלכיםב ב): כי היוםיהוה לוקח את אדונך מעל ראשך(גימ' 1405 ה)

(יחזקאל כד): הנני לוקח ממך את מחמד עיניך (גימ' 1013 ה)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 2418)

בראשית רבה פרשה כה: ב ויקרא את שמו נח לאמר ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר לא

המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמןזה ינחמנו

אלא בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון השליטו על הכל הפרה היתה נשמעת לחורש והתלם נשמע

לחורש כיון שחטא אדם מרדו עליו הפרה לא היתה נשמעת לחורש והתלם לא היה נשמע לחורש כיון שעמד

נח נחו ומנא לן נאמר כאן נייחה ונאמר להלן (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך מה נייחה שנאמר להלן

נייחתשור אף נייחהשנאמר כאןנייחתשור ר' שמעון בן לקישאמר לא השםהוא המדרש ולא המדרשהוא

השם ולא הוה צריך קרא למימר אלא או נח זה יניחנו או נחמןזה ינחמנו אלא עד שלא עמד נח היו המים

עולים ומציפים אותם בתוך קבריהם ב' פעמים כתיב (עמוס ה) הקורא למי הים כנגד ב' פעמים שהיו המים

עולים ומציפין אותן בתוך קבריהם א' בשחרית וא' בערבית הה"ד (תהלים פח) כמו חללים שוכבי קבר

שוכבים שלהם חללים היו כיון שעמד נח נחו נאמר כאן נייחה ונאמר להלן נייחה (ישעיה נז) יבא שלום

ינוחו על משכבותם מה נייחה האמור להלן נייחת קבר אף נייחה האמורה כאן נייחת קבר רבי אליעזר אמר

לשם קרבנו נקרא שנאמר (בראשית ח) וירח יהוה את ריח הניחוח ר' יוסי בר רבי חנינא אמר לשם נחת

התיבה נקרא דכתיב ותנח התיבה אמר ר' יוחנן לאשמשו המזלות כל אותן י"ב חדשאמר לו ר' יונתןשמשו

אלא שלא היה רישומן ניכר לא ישבותו רבי אליעזר ורבי יהושע רבי אליעזר אמר לא ישבותו מכאן שלא

שבתוורבייהושע אומר לא ישבותו מכאןששבתו:

נושא הדרשה: ויקרא אתשמונח לאמר= ֶפּ ֶלס, ֹוּמ ְאזֵני ִמ ְשָׁפּט--ַל ָ יהוה; ַמֲע ֵשׂהוּ, ָכּל- ְאַבֵני-ִכיס

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשיתה): ויקרא אתשמונח לאמר (1393) 

(משלי, טז,יא): ֶפּ ֶלס, ֹוּמ ְאזֵני ִמ ְשָׁפּט--ַל ָ יהוה; ַמֲע ֵשׂהוּ, ָכּל-אְַבֵני-ִכיס. (1393)

בראשית רבה פרשה כה: ג מן האדמה אשר אררה יהוה עשרה שני רעבון באו לעולם אחד בימי אדם

הראשון שנאמר (שם ג) ארורה האדמה בעבורך ואחד בימי למך שנאמר (שם יב) מן האדמה אשר אררה

יהוה ואחד בימי אברהם (שם כו) ויהי רעב בארץ ואחד בימי יצחק שנאמר ויהי רעב בארץ מלבד הרעב

הראשון ואחד בימי יעקב שנאמר (שם מה) כיזה שנתים הרעב ואחד בימי שפוט השופטים שנאמר (רות א) 

ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ ואחד בימי דוד שנאמר (שמואל ב כא) ויהי רעב בימי דוד ג' שנים

ואחד בימי אליהושנאמר (מלכים א יז) חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל

ומטר כי אם לפי דברי וא' בימי אלישע שנאמר (מלכים ב ג) ויהי רעב גדול בשומרון שהוא מתגלגל ובא

לעולם ואחד לעתיד לבא שנאמר (עמוס ה) לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר יהוה רבי

הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק עיקר אוותנטיא שלו לא היה ראוי להיות בימי דוד אלא