חידושי תורה לפרשת השבוע

"ַגּל ֵע ַיני ְוַאִבּ ָיטה ִנְפ ָל ֹאות ִמ ֹתּוָר ֶתÎ" 

רמזי תורה

באמצעות התאמה גימטרית בין פסוקי התורה

לבין פסוקי התנ"ך, ודברי חז"ל

פתיחה

דרך הדרשנים לפתוח בפסוק מן התורה ולהביא דרשנים שונים, שאחד תלה את הדרשה בפסוק זה, 

ואחרים תלוהו בפסוקים אחרים, והוא חורז דרשות, אגדות ומשלים, עד שהוא חוזר לפסוק שהתחיל בו

ומפרשאותו.

מטרת הבדיקה.

לאתר רמזיםבאמצעות מקבילות גימטרית. בין: פסוקי חמישה חומשי תורה. לבין פסוקי התנ"ך, דברי

חז"ל במדרשיםופרשנות המקרא. 

דרכי הבדיקה.

פרשנות המקרא

פרד"ס התורה=כל ענין בתורה, ניתן להתפרשבארבע דרכים: פשט, רמז, דרוש, סוד.

פשט = פשוטושל מקרא.

רמז = דברים הנרמזיםבראשי תיבות, גימטריות, כתיב חסר ויתר ורמזיםשונים.

דרוש = הלכות ואגדות הנלמדות מהתורה לפי כלליםקבועים. 

סוד = הקבלה, חכמת הנסתר.

מקרא לפרשנות בדרך ה"רמז" -גימטריה

במשך הדורות רבנן ומפרשי המקרא השתמשו בגימטריא כדי להבהיר עניין מסויים לדוגמה: אחת ממצוות

1 סעודת פורים, שתייה לשוכרה- "עד דלא ידע ביןארור המן לברוך מרדכי"

 .

בגימטריה מתקיים: "ארור המן" = 502= "ברוךמרדכי".

בנוסף לשיטת הגימטריה הבסיסית, שבה ניתן לכל אות ערך מספרי, התפתחו שיטות גימטריה נוספות, 

המאפשרות להגיע לשוויונות שאינם נוצרים בשיטה הבסיסית. אחדות מהן מופיעות בספרו של משה

קורדובירו, "פרדס רימונים" כמפורטלהלן.

א) גימטריה פשוטה

אותיות האלפבית העברי משמשות לכתיבת ספרות עבריות, לפי ערכן המספרישל האותיות

248=1+2+200+5+40 :"אברהם" :לדוגמה

ב) גימטריא במספר מעוגל/ מספר קטן (מ"ק)

שאינו מביא בחשבון את האפסים בעשרות ובמאות, ולכן, למשל: ל= גימ' בסיסית = 30; במספר מעוגל=

3; "צ" בגימ' בסיסית= 90 במספר מעוגל=9.

ג) גימטריא עםהכולל (גימ' ע"ה)

לפעמים מוסיפים לחשבון הנ"ל (גימ' או מספר קטן) עוד אחד. למשל: ברי"ת (=612) עם הכולל (=1) גימ' 

תרי"ג (=613). הד"ס (69) גימ' חיים (68) עם הכולל (1). סמא"ל במ"ק ע"ה גימ' י-ה (15). תור"ה (611) עם

שני כוללים (2) גימ' תרי"ג (=613). 

ד) גימטריא עםהתיבות (גימ' עה"ת) 

הוספת מספר המלים של הפסוק לדוגמה: " ַכֵּבּד ֶאת- ִאָביÎ, ְוֶאת- ִאֶמּÎ, ְל ַמַען ַיֲאִרכוּן ָיֶמיÎ, ַעל ָהֲאָד ָמה, 

ֲאֶשׁר-ְי ָהוה ֱא ֶÏהיÎ ֹנֵתן ָלך (שמות כ' י"ב) בגימטריה בסיסית ערך הפסוק=2783; עה"ת = 2798. 

ה) גימטריא עםהאותיות (גימ' עה"א)

הוספת מספר האותיות שבמילה לערכה של המילה, דוגמה: המילה "יוסף" ערכה הבסיסי=156 ועם

האותיות ערכה 160.

ו) נוטריקון

כל אות מן התיבה הנדרשת היא ראשה של תיבה אחרת. למשל: בראשי"ת נוט' ב'קול א'ברך ש'ם י'וי

ת'מיד. שנתי"ם נוט' ש'מאל נ'ר ת'דליק י'מין מ'זוזה. מתנבאי"ם נוט' מ'שה ת'נוח נ'פשו בקגן א'לקים

י'הושע מ'כניסם. המשפטי"םנוט' ה'דיין מ'צווהש'יעשה פ'שרה ט'רםי'עשה מ'שפט.

ז) גימטריה עםראשיתיבות (גימ' ער"ת)

למשל: "בראשית בר'א אלקים":(גימ' 1202) ר"ת-ב,ב,א= 5 (גימ' 1207 ער"ת). 

ח) גימטריה עםסופי תיבות

מניין האותיות הסופיותשל התיבות מצטרפת לחשבון הכללי למשל:

"בראשית בר'אאלקים":(גימ' 1202) ס"ת-ת;א;מ; (גימ' 441)= (גימ' 1643 עס"ת).

ט) ראשפסוק

גימטריהשל האות הראשונה בפסוק "בראשית ברא": האות ב=2.

י) סוף פסוק

גימטריהשל האות האחרונה בפסוק) "בראשית ברא": האות א=1.

יא) כתיבמלא וחסר

1

תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב.פעמים וחשבון הגימ' ומ"ק וכו' הוא על פי כתיב מלא ופעמים ע"פ כתיב חסר (בחסרון ווי"ן ויודי"ן). 

למשל: סוכ"ה גימ' מאכ"ל גימ' מלא"ך (91). חנוכ"ה במ"ק גימ' הוי"ה. לדרתם (=לדורותם) במ"ק גימ' 

טו"ב (17). תנ"א (451) עםאותיות (3) גימ' קדשים (454= קדושים).

יב) גימטריה מלויאו במלא

במילוי: ערכה של אות שווה לערך השם המלא של האות. לדוגמה: האות "ג" למשל, שווה לזה של "גימל", 

.83 =30 +40 +10 +3

יג) א"ת ב"ש

חילוף אותיות בדרך א"ת ב"ש (במקום אל"ף תיו"ו. במקום בי"ת שי"ן. במקום גימ"ל רי"ש וכו' וכן

להיפך). ראה טבלה:

א ת ז ע

ב ש ח ס

ג ר ט נ

ד ק י מ

ה צ כ ל

ו פ ל כ

יד) בריבוע

לפעמים נעשית הגימ' בדרך מיוחדת. למשל: אהב"ה בריבוע (כך: א.אה.אהב.אהבה) גימ' כ"ח (28). היטב

בריבוע (כך: ה.הי.היט.היטב) יעלהשבעים. הוי"ה בריבוע (כך: י'.י'ה.י'הו.י'הוה) גימ' חס"ד (=72).

טו) בראשית רבה (פרשה א' משנה יא')אותיות מנצפ"ך - הלכה למשה מסיני

אמר רביסימון בשםרבייהושע בן לוי: מנצפ"ך צופיםאמרוםהלכה למשה מסיני.

רבי ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמר: מה שהתקינו הצופים. מעשה היה ביום סגריר ולא נכנסו חכמים

לבית הועד, והיושםתינוקות ואמרו באוונעשה ביתהועד. אמרו מהטעם כתיב:

מ"ם מ"ם: נו"ן נו"ן: צד"י צד"י:פ"א פ"א :כ"ף כ"ף? אלא ממאמר למאמר ומנאמן לנאמן ומצדיק לצדיק

ומפה לפה מכף לכף. ממאמר למאמר -ממאמרשל הקב"ה למאמרשל משה.

מנאמן לנאמן - מהקדוש ברוך הוא שנקרא אל מלך נאמן, למשה שנקרא נאמן, דכתיב (במדבר יג): בכל

ביתי נאמן הוא.מצדיק לצדיק - מהקדוש ברוך הוא שנקרא צדיק, דכתיב (תהלים קמה): צדיק ה' בכל

דרכיו. למשה שנקרא צדיק, דכתיב (דבריםלג): צדקת ה' עשה. מפה לפה -מפיושל הקב"ה לפיושל משה.

מכף לכף - מכף ידו של הקדוש ברוך הוא, לכף ידו של משה וסיימו אותן ועמדו חכמים גדולים בישראל. 

ויש אומרים: רבי אליעזר ורבי יהושע ור' עקיבא היו, וקראו עליהן (משלי כ): גם במעלליו יתנכר נער וגו'. 

באנכי דרבי מאיר וכו:

חשבון אותיות מנצפ"ך

הנזכר בספה"ק ידוע בכל ספרי הקבלה כי אותיותמנצפ"ך מניינםכך:

כ' פשוטה הוא ת"ק 500

מ' מרובעתהואת"ר 600

נ' פשוטה הוא ת"ש 700

פ' פשוטה הוא ת"ת 800

צ' פשוטה הוא תת"ק 900

מקרא

סוגהגימטריה סימנה סימן מקוצר בספר

עםהכולל (של הפסוק/תיבה) ע"ה ה

עםהאותיות עה"א א

עםהתיבות עה"ת ת

עםראשי תיבות ער"ת ר"ת

עםסופי תיבות עס"ת ס"ת

עםחישובאותיותמנצפך עמצפ"ך מנצפ"ך

עםהאות הראשונה בפסוק ער"פ ר"פ

עםהאות האחרונה בפסוק עס"פ ס"פ

עםמילויאותיות עמ"א מ"אספר בראשית-פרשת בראשית

בראשית רבה (פרשה א' משנה א'): ְבֵּר ִאשׁית, ָבָּרא ֱא ִÏהים, (בראשית א' א')רבי הושעיה רבה פתח: (משלי ח' 

ל'): ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו 'ואית דאמר אמון רבתא. מה דאת אמר (במדבר יא): 

כאשר ישא האומן את היונק. מה דאת אמר (איכה ד): האמונים עלי תולע וגו'; מה דאת אמר (אסתר ב): 

ויהי אומן את הדסה. אמון רבתא כמה דתימא (נחום ג): התיטבי מנא אמון, ומתרגמינן האת טבא

מאלכסנדריא רבתא דיתבא ביןנהרותא .

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ְבֵּר ִאשׁית, ָבָּרא ֱא ִÏהים, (בראשית א' א') (גימ' 1216 עה"א)

(משלי ח' ל'), ָוֶא ְהֶיה ֶאְצ ֹלו, ֹ אָמון: ָוֶא ְהֶיה ַשֲׁע ִשׁוּעים, ֹיום ֹיום(גימ' 1216 עה"א)

דבר אחר : אמון - אומן. התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם

בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא מדעת אומן. והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא

דיפתראות ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין. כך היה הקדוש

ברוך הוא, מביט בתורה ובורא את העולם. והתורה אמרה: בראשית בראאלהיםואין ראשית אלאתורה.

היאך מה דאת אמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(משלי, ח,כב), ְי ָהוה--ָקָנִני, ֵר ִאשׁית ַדְּר ֹכּו: ֶקֶדם ִמְפָע ָליו ֵמאָז. (גימ' 1813 עה"ת)

(בראשית א'.א) ֵבר ִאשׁית, ָבָּרא ֱא ִÏהים, (גימ' 1202)

היתרה: (גימ' 611= גימ' תורה) 

דכתיב לעייל: הקדושברוך הוא, מביט בתורה ובורא אתהעולם.

בראשית רבה (פרשה א' משנה ב'): כחמעשיו הגיד לעמו-בתורה

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (תהלים קיא' ו') "כח מעשיו הגיד לעמו" וגו' מה טעם גילה הקב"ה

לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני? מפני עובדי כוכבים ומזלות, שלא יהיו מונין את

ישראל ואומרין להם: הלא אומה של בזויים אתם! וישראל משיבין אותן ואומרין להם: ואתם הלא בזויה

היא בידכם! הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם. העולם ומלואו של הקדוש ברוך

הוא, כשרצה נתנה לכם (את התורה) וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו, הדא הוא דכתיב (שם): לתת להם

נחלת גויםוגו' הגיד להםאת כל הדורות:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ְבֵּר ִאשׁית, ָבָּרא ֱא ִÏהים, ֵאת ַהָשַּׁמִים, ְוֵאת ָה ֶאָרץ (גימ' 2723 עםר"ת)

ֹכּ ַח ַמֲע ָשׂיו, ִהִגּיד ְלַע ֹמּו ָל ֵתת ָל ֶהם, ַנֲחַלת ֹגּוִים (גימ.2112 ע"ה;א;ת) 

היתרה: (גימ' 611= גימ' תורה)

בראשית רבה (פרשה א' משנה ג') ה' לבדו ברא את עולמו

רבי תנחומא פתח: (תהלים פו) כי גדול אתה ועושה נפלאות. אמר רבי תנחום: הנוד הזה אם יהיה בו נקב

כחוד של מחט, כל רוחו יוצא ממנו. והאדם עשוי מחילים מחילים נקבים נקבים ואין רוחו יוצא ממנו. מי

יעשה כן? (שם ) אתה אלהיםלבדך .אימתינבראו המלאכים? ר' יוחנן אמר בב' (יוםשני)נבראו המלאכים. 

הדא הוא דכתיב (שם קד): המקרה במים עליותיו וגו'. וכתיב: עושה מלאכיו רוחות. ר' חנינא אמר בה'

(יוםחמישי)נבראו מלאכים. הדאהוא דכתיב: ועוף יעופף על הארץ וגו'וכתיב (ישעיה ו): ובשתיםיעופף.

רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן: הכל מודים

שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו: מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה

ממדד באמצעו. אלא (שםמד): אנכי ה' עושה כל נוטהשמיםלבדיוגו'. מאתי-מי אתי כתיב, מי היהשותף

עמי בברייתושל עולם.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

"ועוף יעופף על הארץ" (גימ' 1004 עס"ת)

ובשתיםיעופף" (גימ1004)

בראשית רבה פרשה א: ד בראשית ברא אלהים ששה דברים קדמו לבריאת העולם יש מהן שנבראו ויש

מהן שעלו במחשבה להבראות התורה והכסא הכבוד נבראו תורה מנין שנאמר (משלי ח) יהוה קנני ראשית

דרכו כסא הכבוד מנין דכתיב (תהליםצג) נכון כסאך מאזוגו' האבות וישראל ובית המקדש ושמושל משיח

עלו במחשבה להבראות האבות מנין שנאמר (הושע ט) כענבים במדבר וגו' ישראל מנין שנא' (תהלים עד) 

זכור עדתך קנית קדם בהמ"ק מנין שנאמר (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון וגו' שמו של משיח מנין

שנאמר (תהלים עב) יהי שמו לעולם וגו' רבי אהבה ברבי זעירא אמר אף התשובה שנאמר (שם צ) בטרם

הרים יולדו ואותה השעה תשב אנוש עד דכא וגו' אבל איני יודע איזה מהם קודם אם התורה קדמה לכסא

הכבוד ואם כסא הכבוד קודם לתורה א"ר אבא בר כהנא התורה קדמה לכסא הכבוד שנאמר (משלי ח) 

יהוה קנני ראשית דרכווגו' קודםלאותושכתוב בו(תהלים צג) נכון כסאך מאז ר' הונא ור' ירמיה בשםרבי

שמואל בר ר' יצחק אמרו מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר משל למלך שהיה נשוי למטרונה אחת ולא

היה לו ממנה בן פעםאחת נמצא המלך עובר בשוק אמר טלו מילניןוקלמיןזו לבניוהיו הכל אומרין בן אין

לו והוא אומר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין בן אין לו והוא אומר טלו אלולי שצפה המלך

שהוא עתיד להעמיד ממנה בן לא היה אומר טלו מילנין וקלמין לבני כך אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו

דורות ישראל עתידין לקבל את התורה לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל א"ר

בנאי העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר (משלי ג) יהוה בחכמה יסד ארץ וגו' רבי ברכיה

אמר בזכות משה שנאמר (דברים לג) וירא ראשית לו ר' הונא בשם ר' מתנה אמר בזכות ג' דברים נבראהעולם בזכות חלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים ומה טעם בראשית ברא אלהים ואין ראשית אלא חלה

שנאמר (במדבר טו) ראשית עריסותיכם ואין ראשית אלא מעשרות היך דאת אמר (דברים יח) ראשית דגנך

ואין ראשיתאלא בכוריםשנאמר (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך וגו':

נושא הדרשה: משנה ד:ששה דבריםקדמו לבריאת העולם.

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

בראשית, ברא אלהים, את השמים, ואת הארץ. והארץ, היתה תהו ובהו, וחשך, על-פני תהום; ורוח

אלהים, מרחפת על-פני המים. ויאמר אלהים, יהי אור; ויהי-אור. וירא אלהים את-האור, כי-טוב; ויבדל

אלהים, בין האור ובין החשך. ויקרא אלהים לאור יום, ולחשך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בקר, יום אחד. 

ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל, ביןמיםלמים.ויעשאלהים (גימ' 13109)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(משלי ח):יהוהקנני ראשית דרכו. (גימ' 1377)

(תהליםצג):נכון כסאך מאז (גימ' 275)

(הושעט): כענביםבמדבר (גימ' 440)

(תהליםעד):זכור עדתך קניתקדם (גימ' 1431)

(ירמיה יז): כסא כבוד מרוםמראשון (גימ' 996)

(תהליםעב):יהישמו לעולם (גימ' 604 ס"תה)

(שםצ): בטרםהריםיולדו (גימ' 562)

(שםצ): תשב אנושעד דכא (גימ' 1465 ס"ת)

(משליג):יהוה בחכמה יסד ארץ (גימ'466 )

(דבריםלג):וירא ראשית לו (גימ' 1164)

(במדברטו): ראשית עריסותיכם (גימ' 1727)

(דבריםיח): ראשית דגנך (גימ' 988)

(שמות כג): ראשית בכורי אדמתך (גימ' 1614)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 13109)

בראשית רבה פרשה א: ה ר' הונא בשם בר קפרא פתח (תהלים לא) תאלמנה שפתי שקר וגו' אתפרכן

אתחרשן אשתתקן אתפרכן אתחרשן היך מה דאת אמר (שמות ד) או מי ישום אלםאו חרשאו פקח או עור

הלא אנכי יהוה ואומר (בראשית לז) והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי

אשתתקן כמשמעו הדוברות על צדיקחי העולמיםעתקשהעתיק בבריותיו בגאוה אתמהה בשביל להתגאות

ולומר אני דורש במעשה בראשית ובוז אתמהה מבזה על כבודי דא"ר יוסי בר חנינא כל המתכבד בקלון

חבירו אין לו חלק לעולם הבא בכבודו של מקום על אחת כמה וכמה ומה כתיב אחריו (תהלים לא) מה רב

טובך אשר צפנת ליראיך ליראיך ולא לבוזים את מוראך [הרב] אל יהי במה רב טובך בנוהג שבעולם מלך

ב"ו בונה פלטין במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות כל מי שהוא בא לומר פלטין זו בנויה

במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות אינו פוגם כך כל מי שהוא בא לומר העוה"זנברא מתוך

תוהו ובוהו אינו פוגם אתמהה ר' הונא בשם בר קפרא אמר אילולי שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו בראשית

ברא אלהיםמנין הןוהארץ היתה תהוובהו:

נושא הדרשה: משנה: ה :אילולישהדבר כתובאיאפשר לאמרו. 

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

והארץ, היתה תהו ובהו, וחשך, על-פני תהום; ורוח אלהים, מרחפת על-פני המים. ויאמר אלהים, יהי אור; 

ויהי-אור. וירא אלהים את-האור, כי-טוב; ויבדל אלהים, בין האור ובין החשך. ויקרא אלהים לאור יום, 

ולחשךקרא לילה; (גימ' 7610ת)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(תהליםלא): תאלמנהשפתישקר (גימ'2134ס"תת)

(שמות ד): או מיישוםאלםאו חרש

או פקחאו עור הלאאנכייהוה (גימ' 1620)

(בראשית לז): והנה אנחנו מאלמים

אלומיםבתוך השדה והנה קמה אלומתי (גימ' 1909)

(תהליםלא): מה רבטובך אשר צפנת ליראיך (גימ'1947)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 7610)

בראשית רבה פרשה א:ו ר' יהודה בר סימון פתח (דניאל ב) והוא גלי עמיקתא ומסתרתא הוא גלי עמיקתא

זו גיהנם שנאמר (משלי ט) ולא ידע כי רפאים שם ואומר (ישעיה ל) העמיק הרחיב ומסתרתא זו גן עדן

שנאמר (שם ד') למחסה ולמסתור מזרם וממטר ואומר (תהלים לא) תסתירם בסתר פניך ד"א הוא גלי

עמיקתא ומסתרתא אלו מעשיהם של רשעים שנא' (ישעיה כט) הוי המעמיקים מיהוה ומסתרתא אלו

מעשיהם של רשעים שנאמר (שם) לסתיר עצה ידע מה בחשוכא אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (שם) והיה

במחשך מעשיהם ונהורא עמיה שרא אלו מעשיהם של צדיקים דכתיב (משלי ד) ואורח צדיקים כאור נוגה

ואומר (תהלים צו) אור זרוע לצדיק וגו' א"ר אבא סרונגיא ונהורא עמיה שרא זו מלך המשיח שנאמר

(ישעיה ס) קומי אורי וגו' בפסיקתא א"ר יהודה בר סימון מתחלת ברייתו של עולם הוא גלי עמיקתא

ומסתרתא בראשית ברא אלהיםוגו' ולא פירשוהיכן פירש להלן(שםמ) הנוטה כדוק שמיםואת הארץ ולאפירש והיכן פירשלהלן (איוב לז) כי לשלגיאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק וגו' ויאמר אלהים יהי אור ולא

פירשוהיכן פירש(תהליםקד) עוטה אור כשלמה:

נושא הדרשה: משנה: ו :התורה אינה מפרשת את מעשה בראשית. 

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

בראשית, ברא אלהים, את השמים, ואת הארץ. והארץ, היתה תהוובהו, וחשך, על-פניתהום; ורוח

אלהים, מרחפת על-פני המים. ויאמר אלהים, יהי אור; ויהי-אור. וירא אלהיםאת-האור, כי-טוב; ויבדל

אלהים, בין האור ובין החשך. ויקרא אלהיםלאור יום, ולחשך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בקר, יוםאחד. 

ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל, ביןמיםלמים.ויעשאלהיםאת-הרקיע (גימ'13895)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(דניאל ב):והוא גלי עמיקתא ומסתרתא (גימ' 1789)

(משלי ט):ולא ידע כי רפאיםשם (גימ' 822)

(ישעיה ל): העמיק הרחיב (גימ' 450)

(שםד): למחסה ולמסתור מזרםוממטר (גימ' 1467)

(תהליםלא): תסתירםבסתר פניך (גימ' 1932)

(ישעיה כט): הוי המעמיקיםמיהוה (גימ' 402)

(שם): לסתיר עצה (גימ' 865)

(שם):והיה במחשך מעשיהם (גימ' 861)

(משלי ד):ואורח צדיקיםכאור נוגה (גימ' 766)

(תהליםצו): אור זרוע לצדיק (גימ' 724)

(ישעיהס): קומיאורי (גימ' 375ת)

(שםמ): הנוטה כדוקשמים (גימ' 595)

(איוב לז): כי לשלגיאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק (גימ' 2155)

(תהליםקד): עוטה אור כשלמה (גימ' 692)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ'13895)

בראשית רבה פרשה ב: א והארץ היתה תהו ובהו רבי ברכיה פתח (משלי כ) גם במעלליו יתנכר נער א"ר

ברכיה עד דהיא פגה אפיקת כובייא הוא מה שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף (ירמיה ד) ראיתי את

הארץ והנה תהוובהו:

נושא הדרשה: משנה א :והארץ הייתה תוהוובוהו.

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

והארץ, היתה תהוובהו, וחשך, על-פני תהום; ורוח אלהים, מרחפת על-פני המים (גימ' 3546)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

משלי כ):גם במעלליויתנכר נער (גימ' 1231)

(ירמיה ד): ראיתי את הארץ (גימ' 1819 ס"תה) 

(ירמיה ד):והנה תהוובהו (גימ' 496)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 3546)

כמניין(תהילים,יא,ו): ַי ְמֵטר ַעל-ְר ָשִׁעים, ַפּ ִחים ֵאשׁ ְוָגְפִרית, ְו ַ רוּח ִזְלָע ֹפות ְמָנת ֹכּוָסם (גימ' 3546)

בראשית רבה פרשה ב:ג רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות והארץ היתה תהו ובהוזה אדם הראשון

שהיה ללמה ולא כלום ובהוזה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו וחושך זה דורו של אנוש על שם

(ישעיה כט) והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי וגו' על פני תהום זה דור המבול שנאמר (בראשית ז) ביום

הזה נבקעו כל מעינות תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים על שם ויעבר אלהים רוח על הארץ אמר

הקדושברוך הוא עד מתייהא העולםמתנהג באפילה תבא האורה ויאמר אלהיםיהי אור זה אברהםהה"ד

(ישעיה מא) מי העיר ממזרח צדק וגו' אל תקרא העיר אלא האיר ויקרא אלהים לאור יום זה יעקב ולחשך

קרא לילה זה עשו ויהי ערב זה עשו ויהי בקר זה יעקב ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בוקרו של יעקב יום

אחד שנאמר (זכריה יד) והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה וגו' דבר אחר יום אחד שנתן לו

הקדושברוך הוא ואיזה זה יוםהכפורים:

נושא הדרשה: משנה ג :רמזיםבבריאה לדורות הבאים.

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

והארץ, היתה תהוובהו, וחשך, על-פני תהום; ורוח אלהים, מרחפת על-פני המים. 

ויאמר אלהים (גימ' 3889)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(ישעיה כט):והיה במחשך מעשיהםויאמרו מי (גימ' 1174)

(בראשית ז): ביוםהזה נבקעו כל מעינות תהום (גימ' 1380)

(ישעיה מא): מי העיר ממזרח צדק (גימ' 839אה)

(זכריה יד):והיה יוםאחד הוא יודע ליהוה לא יוםולא לילה (גימ' 496את)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 3889)בראשית רבה פרשה ב: ד ר"ש בן לקישפתר קריא בגליות והארץ היתה תהוזה גלות בבל שנאמר (ירמיה ד) 

ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו זה גלות מדי (אסתר ו) ויבהילו להביא את המן וחושך זה גלות יון

שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי

ישראל על פני תהום זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף

הרשעים כן ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של מלך המשיח היאך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח

יהוה באיזוזכות ממשמשת ובאה המרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה כמים שנאמר (איכה ב) 

שפכי כמים לבך רבי חגי בשם רבי פדת אמר ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב רוחה שייפה וכבר היה

ר"שבןזומא יושב ותוהא ועבר רבייהושע ושאל בשלומו פעםושתיםולא השיבו בשלישית השיבו בבהילות

א"ל בןזומא מאין הרגליםאמר לו מעיין הייתי א"ל מעיד אני עלישמים וארץשאיניזז מכאן עדשתודיעני

מאין הרגלים א"ל מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא

כשתים ושלש אצבעות ורוח אלהים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו

וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו הלך לו בן זומא ולא שהו ימים מועטים ובן

זומא בעולם:

נושא הדרשה: משנה ד :רמזיםבבריאה לגלויות.

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

והארץ, היתה תהוובהו, וחשך, על-פני תהום; ורוח אלהים, מרחפת על-פני המים (גימ' 3546)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(ירמיה ד): ראיתי את הארץ והנה תהו (גימ' 1813א)

(אסתר ו):ויבהילו להביא את המן (גימ' 663ס"פ)

(ישעיה יא):ונחה עליו רוח יהוה (גימ' 425)

(איכה ב): שפכי כמיםלבך (גימ' 645 ס"תת)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 3546)

כמניין(תהילים,יא,ו): ַי ְמֵטר ַעל-ְר ָשִׁעים, ַפּ ִחים ֵאשׁ ְוָגְפִרית, ְו ַ רוּח ִזְלָע ֹפות ְמָנת ֹכּוָסם (גימ' 3546)

בראשית רבה פרשה ב: ה רבי אבהו ור' חייא רבה רבי אבהו אמר מתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש

ברוך הוא במעשיהןשל צדיקיםומעשיהןשל רשעיםהדא הוא דכתיב (תהליםא) כייודע יהוה דרך צדיקים

וגו' והארץ היתה תהו ובהו אלו מעשיהן של רשעים ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים אבל

איני יודע באיזה מהםחפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו כיון דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב הוי

במעשיהן של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהן של רשעים א"ר חייא רבה מתחלת ברייתו של עולם צפה

הקב"ה בהמ"ק בנויוחרב ובנוי בראשית ברא אלהים הרי בנוי היאך מה דאת אמר (ישעיה נא) לנטוע שמים

וליסוד ארץ וגו' והארץ היתה תוהו ובוהו הרי חרב היך מה דאת אמר (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה

תוהו ובוהו ויאמר אלהים יהי אור הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא היאך מה דאת אמר (ישעיה ס) קומי אורי

כי בא אורך וכתיב (שם) כי הנה החושך יכסה ארץ וגו'. פרשה ג א ויאמר אלהים יהי אור רבי יצחק פתח

(תהלים קיט) פתח דברך יאיר מבין וגו' ר"י ור' נחמיה ר"י אומר האורה נבראת תחלה משל למלך שבקש

לבנות פלטין והיה אותו מקום אפל מה עשה הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים כך

האורה נבראת תחלה ור' נחמיה אמר העולם נברא תחלה משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין ע"כ

דרש רבי יודן אתא ר' פנחס ור' יהודה בר רבי סימון ורבי חנון בשם ר' שמואל בר רב יצחק פתח פתח דברך

יאיר מבין פתייםמפתח פומך לן הוה נהורא ויאמראלהיםיהיאור וגו':

נושא הדרשה: משנה ה :כל מעשי האדםגלוייםלפני הקב"ה.

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

היתה תהוובהו, וחשך, על-פניתהום; ורוחאלהים, מרחפת על-פני המים. ויאמר אלהים, יהיאור; ויהי-

אור. וירא אלהיםאת-האור (גימ' 4973)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(תהליםא): כייודע יהוה דרך צדיקים (גימ' 624)

(ישעיה נא): לנטועשמיםוליסודארץ (גימ'985 אתה)

(ירמיה ד): ראיתי את הארץ והנה תוהוובוהו (גימ' 1826)

(ישעיהס): קומיאורי כי בא אורך (גימ' 633)

(שם): כי הנה החושך יכסה ארץ (גימ' 905 ס"פ)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 4973)

בראשית רבה פרשה ג:ג רשב"י פתח (משלי טו) שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב שמחה לאיש

זה הקב"ה שנאמר (שמות טו) יהוה איש מלחמה יהוה שמו במענה פיו ויאמר אלהים יהי אור ודבר בעתו

מה טוב וירא אלהיםאת האור כי טוב:

נושא הדרשה: משנה ג :האור הוא טוב לעולם.

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

ויאמר אלהים, יהיאור; ויהי-אור. ויראאלהיםאת-האור, כי-טוב; ויבדל אלהים, בין האור ובין החשך

(גימ' 2589) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

משליטו): שמחה לאישבמענה פיוודבר בעתומהטוב (גימ' 1747 אתה)

(שמותטו):יהוהאישמלחמה יהוהשמו (גימ' 842 ר"פ)ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 2589)

בראשית רבה פרשה ג: ד ר' שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן א"ל מפני ששמעתי עליך שאתה

בעל אגדה מהיכן נבראת האורה א"ל מלמד שנתעטף בה הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף

העולם ועד סופו אמרה ליה בלחישה א"ל מקרא מלא הוא (תהלים קד) עוטה אור כשלמה ואת אמרת לי

בלחישה אתמהא א"ל כשם ששמעתיה בלחישה כך אמרתיה לך בלחישה א"ר ברכיה אלולי שדרשה רבי

יצחק ברבים לא היה אפשר לאומרה מקמי כן מה היו אמרין רבי ברכיה בשם ר' יצחק אמר ממקום בית

המקדש נבראת האורה הה"ד (יחזקאל מג) והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים ואין כבודו אלא

בהמ"ק כמד"א (ירמיה יז) כסא כבוד מרוםמראשון מקום מקדשנווגו':

נושא הדרשה: משנה ד :מהיכןנברא האור?

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

יהיאור; ויהי-אור. ויראאלהיםאת-האור, כי-טוב; ויבדל אלהים, בין האור ובין החשך. ויקרא אלהים

לאור יום, ולחשך קרא לילה;ויהי (גימ' 3713) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(תהליםקד): עוטה אור כשלמה (גימ' 692)

(יחזקאלמג):והנה כבוד אלהיישראל באמדרך הקדים(גימ' 1139א)

(ירמיה יז): כסא כבוד מרוםמראשון מקוםמקדשנו (גימ' 1882ר"ת)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 3713)

בראשית רבה פרשה ג: ו ויקרא אלהים לאור יום לא הוא אור ולא הוא יום אתמהא תני אורה שנבראת

בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהיא מכהה גלגל החמה ובלילה אינה יכולה שלא נבראת

להאיר אלא ביום והיכן היא נגנזה והיא מתוקנת לצדיקים לע"ל שנאמר (ישעיה ל) והיה אור הלבנה כאור

החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים אתמהא שבעת ולא שלשה הן והלא ברביעי נבראו

המאורות אלא כאינש דאמר כן וכן אנא מפקד לשבעת יומיא דמישתותי רבי נחמיה אמר אלו שבעת ימי

אבילות של מתושלח הצדיק. שהשפיע להן הקדוש ברוך הוא אורה וירא אלהים את האור כי טוב רבי

זעירא בריה דרבי אבהו דרש בקסרין מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו מן הכא וירא ויבדל רבי

יהודה בר' סימון אמר הבדילו לו רבנן אמרי הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא משל למלך שהיה לו מנה יפה

והפרישה לבנו א"ר ברכיה כך דרשושניגדולי עולם רבי יוחנן ור"ש בן לקיש ויבדל הבדלה ממש משל למלך

שהיה לו שני איסטרטיגין א' שליט ביום וא' שליט בלילה והיו שניהם מדייניןזה עם זה זה אומר ביום אני

שולט וזה אומר ביום אני שולט קרא המלך לראשון א"ל פלוני יום יהא תחומך וכן לשני א"ל פלוני לילה

יהא תחומך כך ויקרא אלהים לאור יום א"ל יום יהא תחומך ולחשך קרא לילה אמר ליה לילה יהא

תחומך. א"ר יוחנן הוא שהקב"ה אומר לאיוב (איוב לח) המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו הידעת

מקומו אי זה הוא אתמהא א"ר תנחומא אנא אמרי טעמא יוצר אור ובורא חושך עושה שלום משנבראו

עושה שלום ויקרא אלהים לאור יום א"ר אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה אלא על

הטובה ויקרא אלהיםלאור יוםולחושךקראאלהיםלילה אין כתיב כאן אלא ולחושךקרא לילה:

נושא הדרשה: משנה ו :אורשבעת הימיםנגנז לעתיד לבוא.

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

ויאמר אלהים, יהיאור; ויהי-אור. וירא אלהיםאת-האור, כי-טוב; ויבדל אלהים, בין האור ובין החשך. 

ויקרא אלהיםלאור יום, ולחשך קרא לילה; 

ויהי-ערב ויהי-בקר, יוםאחד. ויאמר (גימ' 4987)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(ישעיה ל):והיהאור הלבנה כאור החמה (גימ' 630 א)

(ישעיה ל):ואור החמה יהיהשבעתיםכאורשבעת הימים (גימ' 2235 תה)

(איוב לח): המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו (גימ' 2122)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 4987)

בראשית רבה פרשה ג: ח א"ר ינאי מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם

של רשעים והארץ היתה תהו אלו מעשיהם של רשעים ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים

ויבדל אלהים בין האור ובין החושך בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים ויקרא אלהים לאור יום

אלו מעשיהן של צדיקים ולחושך קרא לילה אלו מעשיהן של רשעים ויהי ערב אלו מעשיהן של רשעים ויהי

בקר אלו מעשיהן של צדיקים יום אחד שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד ואיזה זה יוה"כ א"ר תנחום

בר ירמיהשבו נבראו ארבעה דברים הריםשמיםוארץ ואורה א"ר יודןשבו היה הקב"ה יחידי בעולמושלא

היה בעולמו אלא הוא אתיא כר' יוחנן ולא אתיא כרבי חנינא רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים הה"ד

(תהלים קד) המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח וכתיב (שם) עושה מלאכיו רוחות

רבי חנינא אמר בחמישי נבראו מלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכתיב (ישעיה ו) ובשתים יעופף רבי

לוליאני בר טבראי בשם ר' יצחק אמר בין על דעתיה דר"ח בין על דעתיה דר"י הכל מודים שלא נברא ביום

הראשון כלום שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקדוש ברוך הוא ממדד

באמצעיתו אלא (שם מד) אנכי יהוה עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי מי אתי כתיב מי היה

שותף עמי בברייתושל עולם:

נושא הדרשה: משנה ח:הקב"ה היה יחיד בעולמו בבריאת העולם.

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:תהו ובהו, וחשך, על- פני תהום; ורוח אלהים, מרחפת על-פני המים. ויאמר אלהים, יהי אור; ויהי-אור. 

וירא אלהיםאת- האור, כי-טוב; ויבדל אלהים, בין האור ובין החשך. ויקרא אלהיםלאור יום, ולחשךקרא

לילה (גימ' 6849)

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(תהליםקד): המקרה במיםעליותיו השםעבים

רכובו המהלך על כנפי רוח (גימ' 2249)

וכתיב (שם): עושהמלאכיו רוחות (גימ' 1418 ר"ת)

(ישעיה ו):ובשתיםיעופף (גימ'1015ת)

(שםמד): אנכייהוה עושה כל נוטהשמיםלבדי, רוקע הארץ מאתי (גימ' 2167)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 6849)

בראשית רבה פרשה ג: ט א"ר שמואל בר אמי מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות

בתחתונים מה נפשך אם לענין החשבון לא היה צריך למימר אלא אחד שנים שלשה או ראשון שני ושלישי

שמא אחד שני שלישי אתמהא אימתי פרע להם הקדוש ברוך הוא להלן בהקמת המשכן שנאמר (במדבר ז) 

ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו ראשון לברייתו של עולם אמר הקב"ה כאילו באותו יום בראתי את

עולמי תני עשר עטרות נטל אותו היום ראשון למעשה בראשית ראשון למלכים ראשון לנשיאים ראשון

לכהונה ראשון לשכינה שנא' (שמות כה) ועשו לי מקדש ראשון לברכה ראשון לעבודה ראשון לאיסור הבמה

ראשון לשחיטה בצפון ראשון לירידת האש שנא' (ויקרא י) ותצא אש מלפני יהוה וגו'. פרשה ד א ויאמר

אלהיםיהי רקיע כתיב (תהליםקד) המקרה במיםעליותיו בנוהגשבעולםמלך בשר ודםבונה פלטיןומקרה

באבניםובעציםובעפר אבל הקדושברוך הוא לא קרה את עולמו אלא במיםשנא' המקרה במיםעליותיו:

נושא הדרשה: משנהט:תכלית הבריאה היא השראת השכינה בעולם.

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

וירא אלהיםאת- האור, כי-טוב; ויבדל אלהים, בין האור ובין החשך (גימ' 1777 ה)

ויקרא אלהיםלאור יום, ולחשך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בקר, יוםאחד (גימ' 2142 ה)

ס"ה (גימ' 3919) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(במדבר ז):ויהי המקריב ביוםהראשון את קרבנו (גימ' 1886 ר"ת)

(שמות כה): ועשו לי מקדש (גימ' 942 ר"ת)

(ויקרא י): ותצא אשמלפנייהוה (גימ' 1091 ר"ת)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 3919)

בראשית רבה פרשה ד: ב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ור' פנחס

ורבי יעקב בר' אבין בשם רבי שמואל בר נחמן בשעה שאמר הקב"ה יהי רקיע בתוך המים גלדה טיפה

האמצעית ונעשו השמים התחתונים ושמי שמים העליונים רב אמר לחים היו מעשיהם ביום הראשון ובשני

קרשו יהי רקיע יחזק הרקיע ר' יהודה בר' סימון אמר יעשה מטלית לרקיע היך מה דאת אמר (שמות לט) 

וירקעו את פחי הזהב אמר רבי חנינא יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע רבי יוחנן כשהיה מגיע

לפסוק זה (איוב כו) ברוחו שמים שפרה היה אומר יפה למדני רבי חנינא א"ר יודן ברבי שמעון יצאת האש

מלמעלה וליהטה פני רקיע ר' ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה

ונמצא למד ממנה (ישעיה סד) כקדוח אש המסים אימתי חצה האש בין העליונים לתחתונים לא במתן

תורה אתמהא כך היתה בברייתושל עולם:

נושא הדרשה: משנה ב :בריאת הרקיע

התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקיםבמדרש:

ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל, ביןמיםלמים. ויעשאלהים, את-הרקיע, ויבדל בין

המים (גימ' 3127) 

כמניין הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(שמות לט):וירקעו את פחי הזהב (גימ' 1328 ס"ת)

(איוב כו): ברוחושמיםשפרה (גימ' 1201 תה)

(ישעיה סד): כקדוח אשהמסים (גימ' 598 תה)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש: (גימ' 3127)

בראשית רבה (פרשה א' משנה ז') בראשית ברא אלהים- ראשדברך אמת

ר' יצחק פתח: (שםקיט) ראש דברך אמת וגו'. אמר רבי יצחק: מתחלת ברייתו של עולם ראש דברך אמת.

(ירמיה י). וה' אלהים אמת ולעולם כל משפט צדקך, שכל גזרה וגזרה, שאתה גוזר על בריותיך הן מצדיקין

עליהם את הדין ומקבלין אותו באמונה, ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם. וידברו

אלהים אין כתיב כאן, אלא וידבר אלהים. ויאמרו אלהים אין כתיב כאן, אלא ויאמר אלהים. בראשית

בראו אלהיםאין כתיב כאן, אלא בראאלהים:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

שש פעמים "אמת"= (גימ 2649 ע"ה)

דכתיב (ירמיהוי'): "וה׳ אלהיםאמת ולעולםכל משפט צדקך" (גימ1428)

היתרה: (גימ' 1219) דכתיב (בראשית א' א'), "בראשית בראאלהים" (גימ' 1219 עה"את)ד.א: ראשדברך אמת בבראשית. חמשאותיות פותחות את חמשת חומשי תורה

ב – בראשית; א – אלה שמות; ו – ויקרא; ו – וידבר במדבר; ו – ואלה הדברים. לאמור (ב.א.ו.ו.ו.) גימ' 

כ"א כמספר אהי-ה – שמו של הקב"ה. והתורה נקראת אמת= כי – כ"א פעמים כ"א עולה גימ' "אמת". 

וזהו שאמר אהי-ה אשר אהי-ה. מכאן התורה הוטבעה בראש חמשת הספרים בציון של "אמת". דכתיב

(משלי עג,א) "אך טוב לישראל", כלומר התורה החתומה בשם "אך", היא טוב לישראל. טובתם

ניתנה.ונודע: ס"ת "בראשית ברא אלקים" – "אמת" כדכתיב (תהלים (קיט) "ראש דברך אמת" ופר' 

הבריאה מסתיימת "ברא אלקים לעשות" ס"ת "אמת". אף "אמ"ת" רומז לאותיות התורה. אות ראשונה

באותיות א'. אמצעה מ' (כ"ו אותיות כול מנצפ"ך) וסופה –ת.

כן בפר' הבריאה תמצא –

וירא אלקיםאת האור (ס"ת אמ"ת)

ברא אלקיםאת ס"ת אמ"ת

ויברא אלקיםאת ס"ת אמ"ת

בראשית ברא אלקים ס"ת אמ"ת

ברא אלקיםלעשות ס"ת אמ"ת

כנגד ואו פעמים "אמת" שאנואומריםבשחרית ויציב ונכוןוכו'.

בראשית רבה (פרשה א' משנה י') העולםנברא באות ב'.

רבי יונה בשם ר' לוי אמר: למה נברא העולם בב'? אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו, כך אין

לך רשות לומר מה למטה מה למעלה, מה לפנים מה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא. בר קפרא

אמר: (דברים ד): כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך. למן היום שנבראו אתה דורש, ואי אתה

דורש לפנים מכאן. (שם) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, אתה דורש וחוקר, ואי אתה חוקר לפנים.

מכאן דרש רבי יהודה בן פזי במעשה בראשית בהדיה דבר קפרא, למה נברא העולם בב'? להודיעך, שהןשני

עולמים העוה"זוהעוה"ב. דבר אחר: ולמה בב? שהוא לשון ברכה. ולמה לא באל"ף? שהוא לשון ארירה.

דבר אחר: למה לא באל"ף? שלא ליתן פתחון פה לאפיקורסין לומר, היאך העולם יכול לעמוד שהוא נברא

בלשון ארירה, אלא אמר הקדוש ברוך הוא, הרי אני בורא אותו בלשון ברכה והלואי יעמוד. דבר אחר:

למה בב? אלא מה ב' זה יש לו שני עוקצין, אחד מלמעלה ואחד מלמטה מאחוריו. אומרים לב' מי בראך?

והוא מראה בעוקצו מלמעלה ואמר: זה שלמעלה בראני? ומה שמו? והוא מראה להן בעוקצו של אחריו

ואומר: ה' שמו. אמר רבי אלעזר בר חנינא בשם ר' אחא: עשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר

לפני כסאושל הקדושברוך הוא. אמרה לפניו: רבש"ע אני ראשוןשלאותיות ולא בראת עולמך בי!?

אמר לה הקב"ה: העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, שנאמר (משליג): ה' בחכמה יסד ארץ וגו'.

למחר אני בא ליתן תורה בסיני, ואיני פותח תחילה אלא בך שנאמר (שמות כ): אנכי ה' אלהיך. רבי

הושעיא אומר: למה נקרא שמו אל"ף: שהוא מסכים מאלף, שנאמר (תהלים קה): דבר צוה לאלף דור:

ד"א: (ירושלמי חגיגה פ"ב,הא) "בראשית" (א',א') תניא למה נברא העולם בבי"ת ולא באלף מפני שהבי"ת

לשן ברכה והאלף לשון ארורה. אמר הקב"ה אינני בורא אותו באלף שלא יאמרו איך יעמוד העולם שנברא

בלשון ארורה, אלא הרי אני בורא אותו בבי"ת בלשון ברכה ולואי ויעמוד. ודרשו רבותינו בשביל "תורה" 

ברא עולם.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש: בראה בדין – פתח ב-"בית לשון ברכה"

בי"ת במלוי כזה (בית יוד תו) בגימ' 838, שהוא מניין "תורה" (611) עם "ברכה" (227). לרמוז כי אין העולם

יוכל להתקייםאםח"ו לא תתקייםבותורה, וממילאקיוםהתורה מביא הברכה.

מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והכניסן בע"ב בתים ואמר לכל אחד כתבו לי תורת משה רבכם. נתן

הקב"ה עצה בלב כל אחד ואחד והסכימו כולםלדעה אחת וכתבו לו "אלקיםברא בראשית". (מגילה ט',א')

ונראה לבאר ולקשר שתי הדרשות, טעמן של ע"ב זקנים והיה משם כבוד הוא להתחיל התורה בשם ה', 

והכוונה שפתח בבי"ת לשון ברכה ולא "באלקים" שמדרך הכבוד הוא (וגם אות ראשונה בא"ב). אמר משם

שלא רצה להתחיל בעניין ארורה עפ"י המבואר בכמה מקומות ששם "אלקים" מורה על מידת הדין, ולכן

לא פתח בו. ואומר בספר היצירה ב- ל"ב נתיבות חכמה ברא י-ה. דרשו רבותינו ל"ב נתיבות כנגד ל"ב

פעמים אלקים הכתובים במעשה הבריאה. אך לא בראו במידת הדין בלבד, כדכתיב "ביום עשות ה' אלקים

ארץ ושמים (בר' ב,ד), שאמר הקב"ה: אם בורא אני את העולם במידת הרחמים הווי חטייה סגיאין

(החטא והחוטאים יהיו רבים כי לא יפחדו מן העונש).במידת הדין, היאך העולם יכול לעמוד, אלא הרי אני

בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים. הוא שכתב "ה' אלקים", ויחוד שניהם יעלה מניין יב"ק (112) ועם

"בראשית" (913) יעלה המניין (1025), רמז למהשכתבנו לעיל ע"פ חז"ל "בית לשון ברכה" גימ' (1025).

ְבֵּר ִאשׁית כמניין: קוּמוּ ָבְּרכוּ ֶאת- ְי ָהוה ֱא ֵÏה ֶיכם, 

קוּמוּ ָבְּרכוּ ֶאת-ְי ָהוה ֱא ֵÏה ֶיכם, ִמן-ָה ֹעוָלם ַעד-ָה ֹעוָלם; ִו ָיבְרכוּ ֵשׁם ְכּ ֹבֶדÎ, ְוּמ ֹרוַמם ַעל-ָכּל-ְבָּר ָכה ְוּת ִהָלּה. 

(עזרא / נחמיה, נ ט,ה) רש"י: מן העולם ועד העולם" - מתחלת העולם ועד תכליתו יהי ברוך "ויברכו שם

כבודך" - עכשיו דברו הלוים כלפי שכינה בתפלה ויברכו שם כבודך כי הוא גדול ומרומם על כל ברכה

ותהלה כי כל הברכות ותהלות שלו הם ד"א ומרומם על כל ברכה ותהלה שאין בריה יכולה לברכו ולהללו

כפיגדלוורוממותושהוא מרומםונשא יותר מהשאין הפה יכולה לדבר

ויקרא רבה לא ב: ְצ ָרוּפה ִא ְמָר ְתÎ ְמ ֹאד; ְוַע ְבְדּÎ ֲאֵהָבהּ.

ויקרא רבה לא ב: ר' יצחק פתח (תהליםקיט, קמ): "צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה" כצורף הזה

שמכניסהזהב לכורשניםאושלשה פעמיםעדשמזקקו כך פרשה זונאמרה ונשנית ונשתלשת והרי

הדבריםקל וחומר ומה אםפרשה קטנהשבתורה נאמרה ונשנית ונשתלשתשאר כל פרשיותשל תורה על

אחת כמה וכמה:ברמז: ְבֵּר ִאשׁית, ָבָּרא ֱא ִÏהים (בראשית, א,א)

כמניין: ְצ ָרוּפה ִא ְמָר ְתÎ ְמ ֹאד; ְוַע ְבְדּÎ ֲאֵהָבהּ. (תהילים, קיט,קמ)

קהלת רבה פרשה ג', י"ד "אתהכל עשה יפה בעתו",

"את הכל עשה יפה בעתו", אמר ר' תנחומא: בעונתו נברא העולם, לא היה ראוי להבראות קודם לכן אלא

לשעתו נברא, שנאמר: "את הכל עשה יפה בעתו". אמר ר' אבהו: מכאן שהיה הקב"ה בונה עולמות

ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו ואמר: דין הניין לי יתהון לא הניין לי. ר' אלעזר אומר: 

זה הפתח פתוח עד התהום, שנאמר: "וירא אלהיםאת כל אשר עשה והנה טוב מאד."

פירוש המדרש: " ֶאת ַה ֹכּל ָע ָשׂה ָיֶפה ְב ִע ֹתּו ַגּם ֶאת ָה ֹע ָלם ָנַתן ְבּ ִלָבּם ִמְבּ ִלי ֲאֶשׁר Ïא ִי ְמָצא ָה ָאָדם ֶאת ַהַמֲּע ֶשׂה

ֲאֶשׁר ָע ָשׂה ָהֱא ִÏהים ֵמ ֹראשׁ ְוַעד ֹסוף". "את הכל עשה יפה בעתו" - אמר ר' תנחומא: בעונתו נברא העולם - 

העולם נברא בזמן המתאים לכך, לא היה ראוי להבראות קודם לכן אלא לשעתו נברא, שנאמר: "את הכל

עשה יפה בעתו" - העולם נברא בעת המתאימה לכך, וזהו יופיו. עי' בשיעור בביאור הענין. אמר ר' אבהו: 

מכאן1 שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן - שלא הגיע עדיין הזמן לברוא את

העולם, ועל כן חרבו העולמות שנבראו קודם הזמן2, עד שברא את אלו - את העולמות הקיימים לפנינו

ואמר: דין הניין לי יתהון לא הניין לי - אלו מועילים לי, אותם הקודמים לא הועילו לי, ועל כן החריבם. ר' 

אלעזר אומר: זה הפתח פתוח עד התהום - אף הפתח הפתוח עד התהום הוא מעשה ידיו של הקב"ה, מרום

השמים ועד תחתית הארץ, וגם זה הוא חלק מהבריאה שישרה בעיניו (מתנות כהונה, ועי' מהרז"ו שמבאר

בדרך אחרת), שנאמר (בראשית א', ל"א): "ַוַיְּרא ֱא ִÏהים ֶאת ָכּל ֲאֶשׁר ָע ָשׂה ְו ִהֵנּה ֹטוב ְמ ֹאד" - כל מעשיו

טוביםבעיניו להשאירםעל כנםולא להחריבם.

הרמז בגימ': ְבֵּר ִאשׁית, ָבָּרא ֱא ִÏהים, ֵאת ַהָשַּׁמִים, ְוֵאת ָה ֶאָרץ. (בראשית, א,א)

גימטריה כמניין: ַוּב ֹחֶדשׁ, ַהֵשִּׁני, ְבּ ִשְׁבָעה ְוֶע ְשִׂרים ֹיום, ַל ֹחֶדשׁ--ָיְב ָשׁה, ָה ֶאָרץ. (בראשית, ח,יד)

בראשית רבה (פרשה א' משנה ט') בריאתהעולםישמאין

פילסופי אחד שאל את רבןגמליאל, אמר ליה: צייר גדול הוא אלהיכם, אלאשמצא סממניםטוביםשסייעו

אותו, תוהו ובוהו וחושך ורוח ומים ותהומות. אמר ליה: תיפח רוחיה דההוא גברא, כולהון כתיב בהן

בריאה. תוהו ובוהו, שנאמר (ישעיה מה): עושה שלום ובורא רע. חושך, יוצר אור וגו'. מים, (תהלים קמח): 

הללוהו שמי השמים והמים. למה? שצוה ונבראו. רוח, (עמוס ד): כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. תהומות

באין תהומות חוללתי:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

אור שבעת הימים הינו האורשנברא ביוםהראשון במאמר ה' -יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל -אור שבעת

הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם. אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון

היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, 

בתורה.ישמי שאומרשהאור נגנז ביוםהרביעי, שאזנתלו המאורות. וישמישאומרשהאורשימש רק ביום

הראשון.

ברמז: "והארץ היתה תהוובהווחשך על פני תהום" גימ' ס"ת="ץ ה וו ך ל ים" = 207=אור

כדי להוכיחשבריאת העולםישמאין המדרשמצטט: 

שנאמר (ישעיה מה): "עושהשלוםובורא רע" (גימ' 1246 עה"ת)

שנאמר (תהליםקמח): "הללוהושמי השמיםוהמים". (גימ' 932 עה"ת)

מנייןשני הכתובים (גימ' 2178)

כמניין (בראשית א ב'): "והארץ היתה תהוובהווחשך על פניתהום" (2178 ע"ה)

סוד "האור" הראשוןנרמזגםבכתוביםשהמדרשמצטט

בפסוקהפותח אתמעשה הבריאה:

(בראשית א'א') "בראשית ברא אלהיםאת השמיםואת הארץ" (גימ' 2701)

מניין הכתוביםהמובאים במדרש:

(עמוס ד): "כי הנה יוצר הריםובורא רוח" (גימ' 1086 ע"ת)

(משלי ח): "באין תהומות חוללתי" (גימ' 1408 ע"הת)

היתרה "אור" (גימ' 207)

חיבורם= "בראשית ברא אלהיםאת השמיםואת הארץ" (גימ' 2701)

בראשית רבה (פרשה ב' משנה ה')והארץ היתה תהוובהו

ה רבי אבהו ור' חייא רבה רבי אבהו אמר מתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא במעשיהן של

צדיקים ומעשיהן של רשעים הדא הוא דכתיב (תהלים א) כי יודע יהוה דרך צדיקים וגו' והארץ היתה תהו

ובהו אלו מעשיהן של רשעים ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים אבל איני יודע באיזה מהם

חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו כיון דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב הוי במעשיהן של צדיקים

חפץ ואינו חפץ במעשיהןשל רשעים.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית, א,ב) היתה תהוובהו, וחשך, על-פניתהום; (1882ת) 

(תהליםא) כי-יודע יהוה, דרך צדיקים; ודרך רשעיםתאבד. (1882ה) 

אמר רבי חייא רבה מתחלת ברייתו של עולם, צפה הקב"ה בהמ"ק בנוי, וחרב, ובנוי. בראשית ברא

אלהים, הרי בנוי. היאך מה דאת אמר (ישעיה נא): לנטועשמיםוליסוד ארץ וגו'.והארץ היתה תוהו ובוהו, הרי חרב. היך מה דאת אמר (ירמיה ד): ראיתי את הארץ ו