התאמה גימטרית בין מדרש רבה לבין המקרא
דברים רבה פרשה ח': זש"ה (משלי ד) כי חיים הם למוצאיהם וגו' א"ר חייא קילורית לעין מלוגמא למכה כוס עיקרין לבני מעיים. קילורית לעינים דכתיב (תהלים יט) מצות ה' ברה מאירת עינים מלוגמא למכה דכתיב (משלי ג) רפאות תהי לשרך וכוס עיקרין לבני מעיים דכתיב (שם) ושקוי לעצמותיך. ד"א כי חיים הם למוצאיהם למי שמוציאן מפיו מעשה בתלמיד אחד של ר"א בן יעקב שהיה ממהר בכל תלמודו בשעה אחת פעם אחת חלה ושכח את כל תלמודו מי גרם לו ע"י שלא היו אומרו מפיו ונתפלל עליו ר"א בן יעקב וחזר כל תלמודו. ד"א כי חיים הם למוצאיהם למי שמוציאן לאחרים. ד"א כי חיים הם למוצאיהם למי שממציא אותן מנין שנאמר כל המצוה מהו כל המצוה עד שתכלה כל המצות ולכל בשרו מרפא לרמ"ח איברים שיש בו הרי כי המצוה הזאת. דבר אחר כי המצוה הזאת אמר ר' חייא בר אבא כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה גורם שיקבור אשתו ובניו וממי את למד מיהודה שהתחיל במצוה ולא גמרה כיצד בשעה שבא יוסף אצל אחיו ובקשו להרוג אותו שנאמר (בראשית לז) לכו ונהרגהו עמד יהודה ולא הניחן מניין שנאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו ושמעו לו מפני שהיה מלך עליהן ואילו אמר להן נחזירנו אצל אבינו היו שומעין לו וע"י שהתחיל במצוה ולא גמרה קבר אשתו ושני בניו שנאמר (שם לח) ותמת בת שוע אשת יהודה וכתיב וימת ער ואונן בארץ כנען. ד"א כי המצוה הזאת א"ר לוי בשם רבי חמא בר חנינא כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה ובא אחר וגומרה נקראת על שמו שגמרה כיצד משה התחיל במצוה שנטל עצמותיו של יוסף עמו מנין שנאמר (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו' וע"י שלא הכניסן לא"י נקראת על שמן של ישראל שקברו אותן שנאמר (יהושע כד) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם אשר העלה משה ממצרים אין כתיב כאן אלא אשר העלו בני ישראל. ולמה קברו אותן בשכם משל למה"ד לגנבים שגנבו חבית של יין הרגיש בהם בעל חבית אמר להם יערב עליכם אלא בחייכם משאתם שותים את היין החזירו את הקנקן למקומו כך בשעה שמכרו השבטים את יוסף משכם מכרו אותו שנא' (בראשית לז) ויאמר ישראל אל יוסף הנה אחיך רועים בשכם א"ל הקב"ה משכם מכרתם אותו החזירו עצמותיו לשכם כיון שגמרו את המצוה נקראת על שמן הוי כי המצוה הזאת:
נושא הדרשה: משנה ד שכר קיום המצוות |
התאמה גימטרית לציטוטי הפסוקים במדרש: |
כי תשמע, בקול ה' אלוהיך, לשמור מצוותיו וחוקותיו, הכתובה בספר התורה הזה: כי תשוב אל-ה' אלוהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך. כי המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווך היום--לא-נפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא. לא בשמיים, היא: לאמור, מי יעלה-לנו השמיימה וייקחהא לנו, וישמיענו אותה, ונעשנה. ולא-מעבר לים, היא: לאמור, מי יעבור-לנו אל-עבר הים וייקחהא לנו, וישמיענו אותה, ונעשנה. כי-קרוב אליך הדבר, מאוד: בפיך ובלבבך, לעשותו. (גימ' 15886)
כמניין הפסוקים שצוטטו במדרש
(משלי ד): כי חיים הם למוצאיהם (גימ' 428ר"ת)
(תהלים יט): מצות ה' ברה מאירת עינים (גימ' 1600)
(משלי ג): רפאות תהי לשרך (גימ' 2282ר"ת )
(שם): ושקוי לעצמותיך (גימ' 1101א)
(בראשית לז): לכו ונהרגהו (גימ' 331)
(שם לח): ותמת בת שוע אשת יהודה (גימ' 3630ס"ת)
(שם לח): וימת ער ואונן בארץ כנען (גימ' 1322)
( שמות יג): ויקח משה את עצמות יוסף עמו (גימ' 1748)
(יהושע כד): ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם (גימ' 3474)
ס"ה מניין הפסוקים שצוטטו במדרש (גימ' 15886)
זו דוגמה. אשר בס"ד מצאתי אלפי התאמות דומות בכל החומשים שקובצו בספרים ברשת ומוגשים
להורדה בחינם בקישור הבא:
