האם הקב"ה נותן מכה נוספת אחרי שבני ישראל מתוודים?

מאת: יונתן שטנצל חודש אייר תשע"ד.

ספר ויקרא פרשת בחוקותי

מ וְהִתְוַדּוּ אֶת-עֲו‍ֹנָם וְאֶת-עֲו‍ֹן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וְאַף, אֲשֶׁר-הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי.  מא אַף-אֲנִי, אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאתִי אֹתָם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; אוֹ-אָז יִכָּנַע, לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז, יִרְצוּ אֶת-עֲו‍ֹנָם.

פרשת בחוקותי הינה פרשת הברכות והקללות.  באמצע פרשת הקללות מופיע לפתע  פסוק מ' בו נראה כי בני ישראל מתוודים  על חטאיהם כמו שכתוב "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם"  ולכאורה בשלב זה, הקב"ה אמור למחול להם ולעזוב אותם לנפשם,, ואז מגיע ההפתעה בפסוק אחד אח"כ  מ"א  בו הקב"ה  במקום לסלוח הוא  מחמיר את הענישה, "אף אני אלך עמם בקרי". ששאלתי בשיעור  של רבי דוד הירשמן שליטא, הוא מצא שהאור החיים שואל את שאלתי, וכותב שאף אחד מהראשונים לא עומד על שאלה זו,  לא הבנתי את תשובתו,  ואני עניתי שאולי מאחר וכתוב שהם התוודו, ולא היה כתוב שהם עזבו את החטא,  אנחנו רואים אנשים רבים, שעושים עבירות מדי יום, עומדים  בתפילה בשחרית במנחה ודופקים על לבם ואומרים :אשמנו בגדנו, והם למעשה נשארו בחטא, ורק דופקים כלפי חוץ,  ואולי זהו הכוונה של הפסוק,  שהם רק מתוודים ולא פורשים מחטאם בפועל.