הוא אמינא 1

המזיק יכול  לבחור את דרך התשלום

 או מיטב או כסף

המזיק יכול לשלם לניזק או קרקע מיטב  שברשותו

או כסף מזומן: \(יורו, דולר, סטרלינג יואן סיני) וכו'. 

פירכא 1

למה לא כתוב "וכן אמר רב אסי"
מאחר וכבר רב הונא אמר את הכלל הזה,  והגמרא לא כותבת בנוסח "וכן אמר רב אסי" אז הגמרא מחייבת לסבור כי רב אסי בא לחדש משהו אחר ולא חוזרת על דבריו של רב הונא

הוא אמינא 2

שני אחים...

אחד לקח קרקע ואחד כסף

שני אחים  שאביהם נפטר, וירשו  ירושה של 200,000 $

·        ראובן לקח קרקע ששווה 100,000 $

·        ושמעון  אחיו לקח את   כספת מזומנים עם 100,000 $.

הגיע בעל חוב ועיקל את הקרקע מראובן.  

מחלקים את  הכסף  בין שני האחים

בא רב אסי להגיד לנו, שעושים חלוקה מחודשת של הירושה, שמעון  לא יכול להתחמק מאחיו  וצריך לחלק את ה 100,000 שברשותו לאחיו  ראובן   50,000 $  מתוך ה 100,000 שקיבל

פירכא  2

פשיטא, ברור שיעשו חלוקה מחודשת?

פירכא  איכא דאמרי

למה שיהיה חלוקה מחודשת?

 הרי כל אחד מהאחים לקח סיכון לעצמו

ראובן  לקח לעצמו את הקרקע ולקח סיכון שיגיע בעל חוב ויעקל לו  את הקרקע.

שמעון לקח  מזומנים  עם 100,000 $  ולקח סיכון שעבריינים גנבים יפרצו לבי;תו וירוקנו את הכספת או הדולרים שמתחת לבלטות.

הוא אמינא 3

בשני אחים  שירשו  קרקע

שמעון יכול לשלם  לאחיו ראובן  כסף

תמורת הקרקע המעוקלת

במקרה הזה לא חל הטיעון  שכל אחד לקח סיכון לעצמו,  אחד בכסף  מגנבים ואחד בקרקע מבעל חוב.

ולכן מדובר בשני האחים שהתחלקו בקרקע  של 1000 מטר.

ראובן לקח 500 מטר ושמעון לקח 500 מטר.  ובא בעל חוב ולקח מראובן את הקרקע של 500 מטר . מדוע בעל החוב  לקח דווקא מראובן ולא משמעון ? מסביר התוס' שהאבא עשה  את הקרקע   אפותיקי, ולכן הבעל חוב יכול לגבות רק מהקרקע של ראובן.

ולכן בא רב אסי  ואומר כספים הרי הן כקרקע  להשמיע,  ששמעון יכול לשלם לראובן אחיו   בחלוקה המחודשת,  או בקרקע  של הירושה, או כסף ששווה הקרקע. והוא לא חייב לתת חצי מהקרקע של הירושה.

פירכא 3

הרי רב אסי אומר שהוא מקבל רק רבע?

 רב אסי סובר במקום אחר ששני אחין יורשים ובא בעל חוב ולקח מאחד האחים את הקרקע,  שאח שלקחו לו הקרקע מקבל רק רבע מהירושה ולא חצי מאחר וממון המוטל בספק חולקין

מסקנה

חוזרים למסקנה הראשונה

מזיק יכול לשלם או מיטב או כסף

ואכן גורסים "וכן אמר רב אסי"