" זה אלי ואנווהו" ,לשביעי של פסח ופרשת שמיני
נכתב על ידי izik28, 7/4/2023
בסד
ד"ת לשבעי של פסח ושבת פרשת שמיני תשפג
זה אלי ואנווהו
-------------------------------------------------------------------------------
בחג שביעי של פסח אנו קוראים את שירת הים בה מופיע הפ"ס" ,זה אלי ואנווהו אלקי אבי וארוממנהו"
בפרשת שמיני אנו קוראים על מות נדב ואביהו שהקריבו אש זרה , האם הם לא רצו למלא את הפ"ס הסמוך משירת הים? והאם יש קשר בין המצווה השבעית שהיא " שלא לאכול הפסח נא ומבשל ", מה שכתוב בשחיטתו, לזכור נס יציאת מצרים. וזהו שנצטווינו לאכולו צלי דווקא, לפי שכך דרך בני מלכים ושרים לאכול בשר צלי, שהוא מאכל טוב ומוטעם, אבל שאר העם אינם יכולים לאכול מעט בשר שתשיג ידם, כי אם מבושל, כדי למלא בטנם.
ואנו שאוכלים הפסח לזיכרון שיצאנו לחרות להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, ודאי ראוי לנו להתנהג באכילתו דרך חרות ושרות, מלבד (עי' מורה נבוכים ח''ג פמ''ו) שאכילת הצלי יורה על החיפזון שיצאו ממצרים ולא יכלו לשהות עד שיתבשל בקדירה. "והשמינית בתריג שהיא " שלא להותיר מבשר הפסח " מה שכתוב בשחיטתו לזכר נסי מצרים. וזה שנצטווינו שלא להותיר ממנו, העניין הוא כדרך מלכים ושרים, שאינם צריכין להותיר מתבשילין מיום אל יום. ועל כן אמר, שאם יוותר ממנו, שישרף כדבר.
שאין חפץ בו, כדרך מלכי אדמה.וכל זה לזכור ולקבוע בלב, שבאותו זמן גאלנו ה’ יתברך ונעשינו בני חורין וזכינו למלכות ולגדולה.לעניין זה ?.
"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ": המכילתא מסביר, " ואנוהו" – ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו? אלא אנוה לו במצות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפלה נאה. אבא שאול אומר: אדמה לו – מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון.
ר' יוסי הגלילי אומר: ניינו ושבחו להב"ה בפני כל אומות העולם. ר' יוסי בן דורמסקית אומר: אעשה לפניו בית מקדש נאה. אין נוה אלא בית המקדש, שנאמר: "ואת נוהו השמו" (תהלים עט ח), ואומר: "חזה ציון קרית מועדינו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן" (ישעיה לג כ)",. עתה נקר זאת למות נדב ואביהו
, " ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, והשתחויתם מרחוק.
ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו, ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת, ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם, וימותו לפני ה'. ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד, וידום אהרן. ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עוזיאל דוד אהרן, ויאמר אליהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקודש אל מחוץ למחנה. (ויקרא י א)
וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן, בקרבתם לפני ה' וימותו. (שם טז א)
ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב, ואביהוא אלעזר ואיתמר... וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה לפני ה' במדבר סיני ובנים לא היו להם, ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם. (במדבר ג ב)".
המלבים מסביר " ויקחו בני אהרן - הנה יש דעות חלוקות לרז"ל באיזה חטא מתו, ופה אמר שני טעמים, א' מפני אהבת הכבוד, שכשראו שהם אחר משה ואהרן, כמו שכתוב "עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא", התאוו שיהיו בראש, ושימותו משה ואהרן, ומפני אהבת הכבוד הדמיוני השליכו אחרי גיום אושר נפשם, מה שעל ידי משה ואהרן יראו באור ה' ומשפעם יתברכו (סנהדרין נ"ב). וטעם ב', מפני שהכניסו אש זרה, וכפי הנראה היה זה אחר שיצאו משה ואהרן מאהל מועד ויברכו את העם... והכניסו משה ואהרן הקטורת בלא אש והניחו אותו על מזבח הזהב ויצאו, ונדב ואביהוא לא האמינו שיבא האש, על כן אמרו וכי יש לך אדם שמבשל תבשיליו בלא אש, ולכן לקחו מחתות עם קטורת עם אש זרה, ובעת שבאו יצאה האש אשר אכלה את הקטורת שהניח אהרן באהל מועד ואת העולה והחלבים, ואכלה גם אותם, ועל זה אמר שיצאו שני חוטי אש, אחד לאכל הקטורת שעל מזבח הזהב, ואחד לאכול העולה והחלבים. ויש לומר שעל חטא זה היה מאריך להם, רק על ידי שכבר אמרו בסיני מתי ימותו זקנים הללו, וגם עתה שנו בדבר ולא חששו, ועשו נגד רצון משה ואהרן, לכן מהר עונשן.",הפרי צדיק מסביר " תורת כהנים ויקחו בני אהרן, אף הם בשמחתם כיון שראו אש חדשה עמדו להוסיף אהבה על אהבה, ויקחו, אין קיחה אלא שמחה... וכן אהרן הכהן אף שכבר נשלם בכל השלימות, כמו שכתב בתורת כהנים וישא אהרן וגו', באותה שעה זכה במתנות כהונה, וזכה בנשיאות כפים לו ולדורותיו... ומכל מקום חשב עצמו לחוטא, והצדיק דין שמים עליו, וכמו שכתוב (תורת כהנים), אוי לי כך עבירה בידי וביד בני שכך הגעתני... אבל הם כיון שזכו לראות אש חדשה, וראו שנשלמו, בקשו להוסיף אהבה על אהבה, ולא חשדו עצמם שטועים ושמא לא נשלמו, ובזה לא חלקו כבוד לאהרן, לומר אבינו דודאי טוב ושנשלם, ומכל מקום חושד את עצמו לחוטא ומועל וכדומה... וזה שדרש אחר כך לא נטלו עצה ממשה, ולא נטלו עצה זה מזה, ואף על פי שהיו גדולים ושלמים, וכמו שכתוב גדולים ממני וממך, מכל מקום בזה טעו, שסמכו על דעתם ועל קדושתם," נדב ואביהו רצו לקייים את כותר דבר התורה ולהוסיף על הקטורת שהקטיר אהרון , איסור הוספה על המצוות מופיע בפ"ס " לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם" , ולכאורה הקב"ה ראה שה אמנם הקריבו אש זרה ,אך כוונתם הייתה טובה בעיקרה , אולי הם זלזלו במשה ואהרון ,אך שוה הכוונה טובה אך המעשה? ,לפי פירוש רבינו בחיי לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו. יזהיר שלא יתחכם האדם על המצות לומר אוסיף על מה שצוה השם יתברך ויחשוב כי התוספת הזה תהיה עבודה לשם יתברך, לכך אמר לא תוסיפו, כי התורה שלמה אינה צריכה תוספת ומגרעת, וכל המוסיף בה גורע. ורז"ל דרשו בתוספת זה, כגון ארבע טוטפות שבתפילין שיאמר אוסיף עליהן אחד ויהיו חמש, ארבע מינין שבלולב, שיוסיף עליהם ויהיו חמשה, וכן בברכת כהנים שהן שלשה ויוסיף ויהיו ארבע. אבל מה שתקנו רז"ל והגדרים והסייגים שלהם אין זה נקרא תוספת, כי לא באו אלא לשמור את העיקר, כמו שעושים לכרם גדר סביב כדי שישתמר הכרם, וכענין שאמר לך לך אמרין נזירא, סחור סחור, לכרמא לא תקרב, אדרבה העובר על גדריהם ותקנותיהם עובר על לאו (דברים יז) דלא תסור מן הדבר, וכן צותה התורה (ויקרא יח) ושמרתם את משמרתי, ואמרו רז"ל עשו משמרת למשמרתי" , מסביר שאיסור הוספה על הנמצוות היא למעשה גריעה מהם , כיוון שהדר עלול להתפרש כקינטור על הקב"ה , שכביכול המצוות של התורה לא מספיקות , אנו יודעים יותר טוב ממנו מה טוב ולכן אנו מסויפי איסורים או התרים , בתורה יש תרייג מצוות , המילה תריג מתחלקת ל " תר " ויג " , יג הם 13 מידות הקב"ה , " תר " היא בבחינת מטייל ,כאדם שמטייך במקום כלשהו ף הדבר נכון גם לגבי תריג המצוות , עלינו לתור אותם , ללמוד אותם אך בד ובד לזכור את יג המידות של ה" מה הוא רחום אף אתה , עלינו להנאות את המצוות בפני ה" ,להתחזק בהם כפ"ס " הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.
הוא היה אומר, עז פנים לגיהנםסה, ובשת פנים לגן עדן " מלאכת שלמה (שלמה עדני) מפרש
יהודה בן תימא אומר וכו': פ' ערבי פסחים (פסחים דף קי"ב) ובטור או"ח ריש סימן ראשון. וכתב שם "התחיל בעז כנמר לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא ית' לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה בפני אדם שמלעיגין עליו ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגים ואל תמנע מלעשות המצוה וכן אמר ריב"ז לתלמידיו יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם וכן הוא אומר לענין הבושה שפעמים אדם מתבייש מפני האדם יותר ממה שיתבייש מפני הבורא יתברך על כן הזהיר שתעיז מצחך כנגד המלעיגים ולא תבוש וכן אמר דוד המלך עליו השלום ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש אף כי היה נרדף ובורח בין האומות היה מחזיק בתומתו ולומד אף כי היו מלעיגים עליו. ואומר קל כנשר כנגד הראות העין ודמה אותו לנשר כי כאשר שט הנשר באויר כך הוא ראות העין לומר שתעצים עיניך מראות ברע כי הוא תחלת העבירה שהעין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרין. ואמר גבור כארי כנגד הלב כי הגבורה בעבודת הבורא יתברך היא בלב ואמר שתחזק לבך בעבודתו. ואמר רץ כצבי כנגד הרגלים שרגליך לטוב ירוצו וכן דהע"ה היה מתפלל על שלשתם אלא ששינה הסדר ואמר הדריכני בנתיב מצותיך על הרגלים ואמר אח"כ הט לבי ואמר אח"כ העבר עיני מראות שוא והזכיר הטיה בלב ובעין העברה וכו' ע"ש. וכתב שם בבית יוסף ומה שכתב ואמר גבור כארי כנגד הלב ואמר רץ כצבי כנגד הרגלים וכו' שזהו הסדר במה שאמרו העין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרין ומה שהקדים יהודה בן תימא רץ כצבי לגבור כארי אפשר שטעמו לומר הוי קל לעצום עיניך מראות ברע כדי שתוכל להיות רץ כצבי לעבודתו שאם לא תעצים עיניך מראות ברע אולי לא תהיה רץ כצבי לעבודת בוראך אלא למרות עינו כבודו וזה ע"י הלב שהוא חומד וע"כ צריך שאם לא יכולת להזהר מראות ברע שתהיה גבור כארי לכוף לבך לעבודתו יתברך. עי"ל שלפי שקל כנשר הרצון בו קלות לעצום עיניו מראות ברע ורץ כצבי הוא לרוץ לעבודתו יתברך סמכן זה לזה כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים זה קלותו לעצום עיניו וזה להיות קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה לרוץ לעבודת בוראו ע"כ וע"ש עוד ועיין ג"כ בדרשיותיו של הרב רבינו ר' משה אלשיך ז"ל פ' בהר סיני דף כ"א:
ובוש פנים לג"ע: הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לאבות כתב נראה לי מדברי רבותינו ז"ל שביישן הוא אצלם מי שיש לו רוב בושת ובוש פנים הוא הממוצע מאמרם ולא הבישן למד ולא אמרו ולא בוש פנים למד ואמרו בוש פנים לג"ע ולא אמרו הביישן" ,יהי רצון שנתחזק במצוות תורתנו ,במיוחד בקטע המודגש , ונקיים את המצוות ביד רמה כבני ישראל שחטו את השה ערב פסח והיו שיני המצרים קהות מפחד ה" , כך עלינ לקיים אצ מצוות התורה בידוק רב כמו המצווה ה7 וה8 , קל וחומר שאנו בימי ספירת העומר , ובל נשכח למה מתו 24000 תלמידי רבי עקיבא .... אף לא רוצה שהדבר יחזור חלילה ,חג שמח ושבת שלום
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
