chiddush logo

רמז על שמירת השבת דווקא ביעקב

נכתב על ידי יניב | 21/11/2026

 

"ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר” (בראשית לג,יח). '"ויחן את פני העיר" – ערב שבת היה; בשאלתות דרב אחאי בר"י' (רש"י). 'דָּבָר אַחֵר: "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" – נִכְנַס בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה מִבְּעוֹד יוֹם, וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם. הֲדָא אָמְרָת: שֶׁשָּׁמַר יַעֲקֹב אֶת הַשַּׁבָּת קֹדֶם שֶׁנִּתַּן' (ב”ר עט,ו). 'בערב שבת כו'. "ויחן" דייק לשון מנוחה של שבת' (מתנות כהונה). 'נכנס בע"ש. "ויחן את פני העיר" דריש שתקן מקום תחנותו מבעוד יום בקביעות תחומין. ששמר יעקב כו', ו"פני העיר" כמשמעו לפני העיר, והיינו שכבר הגיע דמדומי חמה בהיותו במגרש העיר ולא הגיע לעיר, וקבע שם תחומין לקנות שביתה ללכת אלפים אמה לכל רוח' (עץ יוסף). 'נכנס בע"ש. בא ג"כ להכריע כנ"ל בריש הסימן שלעולם שבא בתוך העיר, ומ"ש "ויחן" בהיפוך אותיות "וינח”, שעשה הנחה של שבת בפני העיר, שבניו היו עם מקנהו בשדה והוצרך לעירוב שיוכלו לבא אצלו בשבת' (מהרז"ו). חז"ל רמזו שיעקב שמר את השבת, אמנם נאמר על האבות ששמרו תורה ('אמר רב: קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר (בראשית כו, ה): "עקב אשר שמע אברהם בקולי" וגו' … אמר רב ואיתימא רב אשי: קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר: "תורותי", אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה' [יומא כח,ב]), אולם על יעקב נרמז בצורה ישירה על מצוות שבת. (ראה 'מעשי אבות – ב', 'השבת וא"י', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א). אולם לכאורה למה דווקא אצל יעקב התגלה במיוחד גילוי של שבת, ולא התגלה בשאר האבות? נראה בפשטות שיעקב הוא 'בחיר האבות', ולכן אצלו מתגלה גילוי של שבת שהיא מצווה מיוחדת במעלתה, ששקולה כנגד כל המצוות ('בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו שהשבת שקולה כנגד כל המצות שבתורה. בתורה, דכתיב (שמות טז): "עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורתי", וכתיב (שם): "ראו כי ה' נתן לכם את השבת". בנביאים, דכתיב (יחזקאל כ): "וימרו בי הבנים בחוקותי לא הלכו" וגו', וכתיב (שם): "ואת שבתותי חיללו מאד". בכתובים, דכתיב (נחמיה ט): "ועל הר סיני ירדת", וכתיב: "ואת שבת קדשך הודעת להם" וגו'' [יר' נדרים ג,ט]), ואף יש בה מעלת שלמות מיוחדת ביותר ('ומשום דכל מהימנותא אשתכח בשבתא, יהבין ליה לבר נש נשמתא אחרא, נשמתא עלאה, נשמתא דכל שלימו בה כדוגמא דעלמא דאתי. ובגיני כך אקרי שבת, מהו שבת? שמא דקודשא בריך הוא, שמא דאיהו שלים מכל סטרוי' [זוהר ח"ב פח,ב]), לכן היא ראויה להתגלות במיוחד אצל יעקב שהוא בחיר האבות, גילוי השלמות באבות. אולי אפשר שזה קשור לא"י, ולכן זה נאמר בסמוך לקניית מקום בא"י: “ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה" (פס' יט). שגילוי א"י מתגלה במיוחד אצל יעקב, שאין בבניו פסול, ולכן מקבל את הארץ בשלמות לו ולזרעו ללא סייגים; שלא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ויצחק שיצא ממנו עשו. לכן גם מתגלה נחלת הארץ בשלמות אצל יעקב בקשר לגילוי שבת אצלנו: 'א"ר יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר (ישעיהו נח, יד): "אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך" וגו'. לא כאברהם שכתוב בו (בראשית יג, יז): "קום התהלך בארץ לארכה" וגו', ולא כיצחק שכתוב בו (בראשית כו, ג): "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל", אלא כיעקב שכתוב בו (בראשית כח, יד): "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"' (שבת קיח,א-ב), וזה (נחלה במידה או שלא במידה) מתקשר לנאמר כאן "ויחן”: 'ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר: אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה, שנאמר (בראשית יג) "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה" וגו', אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר (בראשית לג) "ויחן את פני העיר", נכנס עם דמדומי חמה, וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה, שנאמר (בראשית כח) "והיה זרעך כעפר הארץ" וגו'' (ב"ר יא,ז). לכן נראה שנאמר דווקא אצל יעקב בשל הקשר לא"י, שמיעקב יצאו בנ"י ללא סייגים, שלא כאברהם ויצחק שיצאו מהם ישמעאל ועשו (שמקומם אינו בארץ, אלא במקומותיהם), ולכן קיבל את הארץ בשלמות, ולכן גם גילוי שבת מתגלה אצלו בשלמות מיוחדת; שיש קשר מיוחד בין השבת וא"י (ולכן גם מתגלה שבת בארץ – שמיטה) שא"י היא מעין שבת, שהגשמי מתקדש בו ויש בו חיבור לקדושה במציאות בעולם. לכן זה נאמר דווקא כאן כשיעקב חזר לארץ, ולכן מדגיש זאת הפס' שזה בבואו לארץ ("אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם"), שאז התגלה מעלת השבת אצלו. לכן גם זה מתגלה בתחומין, כרמז לא"י שהיא התחום שלנו. אולי בדומה, שנאמר שהמענג את השבת זוכה לנחלה בלא מיצרים, שזה א"י שאמנם יש לה גבולות פיזיים אבל היא מחוברת למעל הטבע, כך משפיע לכל העולם התעלות (שמושכת את כל העולם, גם מחוץ לא"י, להיות מושפעים מהקדושה בהיותה מעל המידה הפיזית בעולם), שזהו מעין עוה"ב ('שבת אחד מששים לעולם הבא' [ברכות נז,ב]) שהעולם מתקדש בו. לכן זה מתגלה במיוחד אצל יעקב שיצאו ממנו בנ"י בלא סייגים, וכך מתגלה קידוש ותיקון כל העולם; להבדיל מאברהם ויצחק שיצאו מהם ישמעאל ועשו שיש להם מקומות שלהם שאינו א"י, ואינם מתקנים את העולם, ולכן לא שייך בהם קשר לשבת, ולכן כעין לא מתגלת מעלת השבת בשלמות אלא רק ביעקב. לכן בפס' כאן דרשו שיעקב השפיע טוב לאנשי העיר: '"ויחן את פני העיר", אמר רב: מטבע תיקן להם. ושמואל אמר: שווקים תיקן להם. ור' יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם' (שבת לג,ב). שזהו שהשפיע טוב למקום, כרמז שכך יש גילוי בשבת להשפעת טוב על העולם, להעלותו בקדושה, שזה מתגלה ביעקב ובניו. לכן מתגלה השבת בכך שיעקב עשה תחומין כדי שיוכלו להכנס לעיר, כעין רמז שזה הגילוי של שבת, שקשור לגילוי לעיר – להשפעת הטוב. אולי בפשטות להבדיל מאברהם ויצחק שיצאו מהם ישמעאל ועשו, אצל יעקב יצאו רק בנ"י, לכן זה קשור במיוחד ליעקב כרמז שהשבת מיוחדת בכך שאינה קשורה כלל לגוים, שזהו איסור חמור להם (אפילו כשעושים זאת ביום אחר): 'ואר"ל: עובד כוכבים ששבת חייב מיתה, שנא' (בראשית ח, כב): "ויום ולילה לא ישבותו", ואמר מר: אזהרה שלהן זו היא מיתתן. אמר רבינא: אפי' שני בשבת' (סנהדרין נח,ב). 'עכו"ם ששבת אפילו ביום מימות החול אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה' (רמב"ם; הל' מלכים י,ט). לכן זה מתגלה דווקא ביעקב שממנו יצאו רק בנ"י. לכן זה קשור עם תחומין כעין רמז שקשור לתחום, עד היכן יש קשר ואיפה כבר זהו מחוץ לתחום, כעין כרמז שלשם כבר אסור לגוים ליכנס, שזהו השבת שהיא תחום שאינו שלהם כלל: 'א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: בנוהג שבעולם מלך ומטרונה יושבין ומסיחין זה עם זה, מי שבא ומכניס עצמו ביניהם אינו חייב מיתה? כך השבת הזו בין ישראל ובין הקב"ה, שנאמר (שמות לא, יז): "ביני ובין בני ישראל". לפיכך כל עובד כוכבים שבא ומכניס עצמו ביניהם עד שלא קבל עליו לימול, חייב מיתה' (דברים רבה א,כא).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע