החיבור בין ה"ישר" וה"טוב".

-----------------------------------------------

 הערך של עשיית "הישר והטוב", איננו עוד הנחיה או ציווי . 

הוא ערך על שטבע משה בניסיון לחבר את שני אגפיה הקיצוניים של התורה:

 בבחינת שני הכריכות הקשות של ספר. 

 לחבר ערכי חומש בראשית המכונה גם :"ספר הישר", שערכיו הם גם בבחינת :

 "דרך ארץ" שקדמה לתורה עם שאר מצוות התורה בבחינת :"לקח טוב". 

המגולמים בספר משנה תורה  

 ולכן שלא בכדי, ערך זה עולה לראשונה אחרי כארבעים שנה. בנאום הסיכום של משה. 

משה מנסה להפיק מהפרספקטיבה הפרקטית  עד הינה - לקחים ערכיים פרקטיים .

 ולצייד בהם את עם ישראל......

 ולכן טרם הסתלקותו טבע ערך על זה  :

שיהא חופף מעל על כל מצוות התורה.

 כל עשיית מצוות תורה שאין בה השילוב גם של הישר וגם של הטוב [לכל אדם] . 

 כי אז דבר מה יסודי פגום בה....

 

הנה כי כן ,ערך זה גם משתקף בשם "ישראל" .

יש את ישרות האל וטובו - האדם נדרש כחזון  ליישם ולשחזר צירוף זה גם בחייו עלי אדמות ..

 

הנה כי כן : "לקח טוב" זה מתן האל - התורה. 

אך קודם לה הקו הישר שנמתח בבריאה בבחינת 

"דרך ארץ שקדמה לתורה". 

[ובראשו ערך האדם כצלם אלוהים. "צלם" במובן של "שווה" - שויתי ה' לנגדי תמיד]

 תורה ללא דרך ארץ כעולה מערכיו של ספר בראשית - ספר הישר, לא תתקיים ולא תעמוד .

החיבור בין האדם לאלוהים עובר דרך החיבור והמתח שבין :

ה"ישר" ל"טוב"......

 

להוותינו ולמרבה הצער ,כיום .נקלענו  למבוך לאומי ודתי מורכב וסבוך .

 בו את בנו ערך הישר  ולא ערך הטוב . 

וודאי אין בנו את החיבור הסינרגטי שבניהם.....

משה אהרון