תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה: פרשת בלק

במדבר כב,ד: וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא: ואמרו המואבים לזקני מדין, כי עם אחד ומלוכה אחת היו, עד היום ההוא, עתה ישמידו הקהל אל כל סביבותינו כמו שלוחך השור את עשב השדה. ובלק בן ציפור המדייני מלך למואב בעת ההיא, ולא בעת אחרת, כי כך היה התנאי ביניהם להיות מולכים לפרקים מעילך ואילך.

כד,ה: וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ ... : ושלח שליחים אל לבן הארמי הוא בלעם, שביקש לבלוע את בית ישראל, בן בעור, שנטפש מרוב חוכמתו, ולא חס על ישראל, זרע בני בנותיו ... .

כב,כ: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לַיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם: ובא מאמר מאת ה' לבלעם בלילה, ואמר לו ... .

כב,כב: וַיִּחַר-אַף אֱלֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ: וחרה אף ה' כי הולך הוא לקללם, וניצב מלאך ה' במסילה לשטנו.

כב,כח: וַיִּפְתַּח יְהוָה, אֶת-פִּי הָאָתוֹן; וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים: עשרה דברים נבראו אחר שכלול העולם בערב שבת בין השמשות: המן והבאר ...ופי דיבור האתון. בשעה ההיא פתח ה' את פיה והוכן לה הדיבור, ואמרה לבלעם ... .

כב,ל: וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל-בִּלְעָם, הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר-רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד-הַיּוֹם הַזֶּה--הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה; וַיֹּאמֶר, לֹא: ואמרה האתון לבלעם: אוי לך בלעם, חסר דעה אתה. שאני בהמה טמאה, מתה בעולם הזה ואינה באה לעולם הבא – לא יכולת לקללני, כל שכן בני אברהם יצחק ויעקב, שבזכותם נברא העולם, ואתה הולך לקללם ... הלוא אני אתונך שרכבת עלי מנעוריך עד היום הזה ... .

כב,לב: וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַלְאַךְ יְהוָה, עַל-מָה הִכִּיתָ אֶת-אֲתֹנְךָ, זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים; הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן, כִּי-יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי: ... ונטתה מן הדרך. וידוע לי שאתה מבקש ללכת לקלל את העם, והדבר אינו הגון לנגדי.

כד,ו: כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם: כנחלי מים המתגברים, כן הם בני ישראל יושבים עדרים עדרים, מתגברים בתלמוד התורה, וכגנות שתולות על פלגי נהרות, כן הם תלמידיהם, חבורות חבורות בבתי מדרשותיהם. זיו פניהם כזיו הרקיעים שברא ביום השני לבריאת העולם, ומתחם לכבוד השכינה ... כארזי לבנון השתולים על מעיינות מים.

כד,כג: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר:  אוֹי, מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל: ונשא משל נבואתו ואמר: אוי, מי יחיה בזמן שייגלה להם ה' לתת שכר טוב לצדיקים ולהיפרע מן הרשעים, ומכתת אומות ומלכים, ומגרה אלה באלה.

כה,ו: וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, וַיַּקְרֵב אֶל-אֶחָיו אֶת-הַמִּדְיָנִית, לְעֵינֵי מֹשֶׁה, וּלְעֵינֵי כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה בֹכִים, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: והנה איש ישראל בא ... לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל. ענה, וכן אמר למשה: ... הלא אתה נשאת את המדינית בת יתרו, וכשמוע משה כעס ושכח, והם בוכים´וקוראים שמע, ועומדים בפתח ... .

שבת שלום, שיהיה ניצחון גאולתי על האומות הרעות הסובבות אותנו, ומזל טוב לחן.