לימוד האמונה הוא אחד המקצועות החשובים ביותר בתורה אם לא ה . יחד עם זה במשך הדורות סוגיה זו נזנחה לחלוטין מהעם ואף מן התלמידי החכמים הלומדים בישיבות. הדבר עוד יותר מפליא כאשר קוראים את ספרי האמונה של הראשונים והאחרונים, ורואים שאכן הם שמו דגש מאוד חזק על הנושא, ואף ביקרו את כל מי שלא נהג כך, ודבר זה כמעט ולא עזר. מרן הרב קוק זצ"ל מתעסק בסוגיה ונכנס לעובי הקורה, לשם כך הקים את ישיבת מרכז הרב וחיזק מאוד מאוד את הנושא. מאז, הדורות הולכים וגדלים לאט לאט, ואכן מעמיקים ולומדים בישיבותנו הרבה יותר מאי פעם...

כפי שצווחו על זה במשך הדורות, כל גדולי הדור, הבעיה המרכזית של עם ישראל באלפיים השנים האחרונות היא, שלא עסקו בלימודי אמונה בצורה רצינית. בתקופת הנביאים המצב היה יחסית פשוט, השכינה שרתה בתוך העם ולכל אחד היה קשר עם הנביא ומתוך כך עם הקב"ה. מאז, בתקופת הגלות, המסגרת המעשית נשארה עומדת בעינה, כלומר העם המשיך לקיים את כל מצות השולחן ערוך ולדקדק בפרטי ההלכות, אך האמונה והבהירות ביחס לריבונו של עולם והנהגתו, הלכה וירדה לה, והתדרדרה עד כדי מצב של מה שקוראים היום " אמונת סבתא", כלומר דבר בלתי מוסבר הגיונית ובלתי מלוטש מבחינה שכלית. מאידך עולם ההלכה גדל פלאים בתקופת הגלות וניתן לראות את כל ספרי ההלכה שיצאו בתקופה זו, מחיבור המשנה ועד ספרי ההלכה של רבותינו האחרונים. הבעיה יכלה להיפתר, אילו תלמידי החכמים לאורך שנות הגלות היו עוסקים בעיון ובהתמדה בלימודי האמונה ופנימיות התורה, בצורה רצינית ויסודית, ניתן היה לבנות עולמות אמוניים עשירים וכך העם היה מצליח לקבל מתלמידי החכמים מושגים ברורים יותר כלפי היחס לריבונו של עולם ותורתו הקדושה. אלא שהדבר לא קרה, והאמונה הבהירה, הברורה ירדה, ובכל זאת, בכל תקופת הגלות שמירת ההלכה נשארה, מה שגרם בערך לפני כ250 שנה, (בפרוץ תקופת ההשכלה) לשאול הרבה שאלות קשות כנגד הקב"ה, התורה והמצוות. מכיוון שלא היו תשובות ברורות ומלוטשות שעברו והשתכללו מדור לדור, כיון שלא עסקו בלימודי האמונה, המונים מהעם התחילו לצערנו לעזוב את ד' ותורתו, מתוך חוסר קבלת תשובות מספקות והגיוניות, וזוהי בעצם התקופה העיקרית והקשה ביותר לעם ישראל מבחינת עזיבת התורה. עד אז הכפירה הייתה מתוך שפלות רוח וחיפוש אחר תאוות, אבל מאז, חלק מהכפירה איננו שפל וגס אלא דווקא עלול להעיד על אדם כי הוא מרומם נישא וחכם ומחפש אמת עמוקה, ומכיון שהוא איננו מוצא את זה בחוג התורה, כיון שלא עסקו והעמיקו בלימודי האמונה, אינו מוצא אותה אצל הדור הישן, ולכן בועט בו. כל גדולי הדור צווחו על חוסר ההתעסקות בדברים המחוייבים בתורה ענייני אהבת ויראת ד', אמונה ד' וכד', מ"חובות הלבבות"- רבינו בחיי, דרך הרמב"ם, המהר"ל, הרמח"ל במסילת ישרים.

קצת מקורות:   חובות הלבבות בכל ההקדמה לספרו חוזר על זה: "וכאשר עמדתי על מצות הלבבות וחיובן עלינו ממה שהזכרנו, וראיתי, שהם מוזנחים ובלתי סדורים בספר מיוחד, ונוכחתי לדעת היאך רב אנשי דורנו מזניחים ידעיתם,..." וכן הרמח"ל בהקדמה למסילת ישרים:"ותראה אם תתבונן בהוה ברב העולם, כי רב אנשי השכל המהיר והפקחים החריפים ישימו רב התבוננם והסתכלותם בדקות החכמות ועמק העיונים, איש איש כפי נטית שכלו וחשקו הטבעי. כי יש שיטרחו מאד במחקר הבריאה והטבע, ואחרים יתנו כל עיונם לתכונה ולהנדסה, אחרים למלאכות, ואחרים יכנסו יותר אל הקודש, דהיינו למוד התורה הקדושה, מהם בפלפולי ההלכות, מהם במדרשים, מהם בפסקי הדינים. אך מעטים יהיו מן המין הזה, אשר יקבעו עיון ולימוד על עניני שלמות העבודה, על האהבה, על היראה, על הדביקות ועל כל שאר חלקי החסידות.". וכל הצווחות לא עזרו, כל תלמידי החכמים "הרגילים" המשיכו לחיות תורה ומצוות של מצות אנשים מלומדה, ולבסוף זה התפוצץ והכפירה העמוקה מצאה לה את מקומה ובגדול.. כמובן שהחכמים הענקים, אותם הצועקים על הנושא עסקו בלימוד אמונה והיו מלאים בתורה פנימית, אך זה היה אצל יחידי יחידים בלבד. אלו הספרים היחידים כמעט שיש לנו בנושא.

 מרן הרב קוק זצ"ל מרים את הסוגיה לאורך כל תורתו, ב כל ספרי הרב קוק כמעט מוזכר הנושא, בחוסר העיסוק באמונה והכפירה ההכרחית המתלווה אליה. רק בספר אורות יש יותר מ50 מקומות שהרב מזכיר את הנושא, בספר "אדר היקר", וכן ב"עקבי הצאן" בו ניתן למצוא את המאמרים המוכרים "מאמר הדור", "דעת אלוקים" ו"עבודת אלוקים", וכן בספר "אורות התורה", ו"אורות התשובה", "מוסר אביך" ועוד... הפניה היא בודאי לכולם, אך בעיקר לתמידי החכמים היושבים בישיבות, עליהם האחריות והחובה לעסוק בלימודי האמונה, אהבת ד', יראת ד', לא מתוך הרגל ומצות אנשים מלומדה אלא  בעיון ועומק בדיוק ככל שאר הסוגיות בחיים, הדקדוקים ההלכתיים והחכמות המעשיות הרפואות וההנדסה, אם לא יותר, כיון שסוף סוף זהו מהות כל חיינו. מתוך אורות התחיה פרק מז' :"מפני שהציור של גדולת האור האלוקי הוא גדול מאד בפנימיות הנשמות של דור אחרון, של עקבתא דמשיחא, במדה כזו שאין לה עדיין הסתגלות להנהיג את החיים הממשיים, ע"פ גודל עליון שכזה, מתוך כך באה הכפירה ואתההדלדול הרוחני הדומה לחורבן, שאני רואים בדורנו. אבל הדרך היחידה הוא רק להרבות כלים, הסברות ותכניות, המועילים לסול דרכים בשביל הסתגלות מעשית ע"פ האורות היותר עליונות...." מתוך "מאמר הדור" : "חלק גדול מהדור הצעיר איננו חש כל כבוד לכל מה שהורגל, לא מפני שאופלה נפשו, לא מפני שנשפל מאותו הגבול (מתוך ההמשך "לא בתאוה והפקרות")  מפני מיעוט העבודה בתלמודם של יסודי הרגש והדעת שבמרחב התורה, עד שנדמה לו שהכל (התורה) הוא שפל הרבה מערכו... ". מתוך מאמר עבודת אלוקים: "משען לחם אלו הלכות, ומשען מים אלו אגדות. העם צמא הוא מאוד למים. יסודות ההלכות הנם ג"כ אגדות (טעמי מצות). האגדה הגדולה והאדירה, היא כוללת רזי תורה וכל מחקר נשגב וקדוש, שרק מי שמשים בה לימוד של קביעות מדי יום ביומו, יזכה לבוא שעריה, ויבא גם עד אותה המדה להיות דולה ומשקה לאחרים ולכל דור ודור כפי צרכיו...". אורות התחיה פרק נא:"הסיגים שבהבנת האלוקות, היראה, האמונה, וכל התלוי בהן, כל זמן שאין האומה צריכה לתקן את דרכי חייה המעשיים בכללותה (בגלות) אין ההזק שלהם ניכר. אבל כיון שהגיע הזמן שהתחיה הלאומית מוכרחת לבא, וצמיחת קרן ישועה בפועל מוכחת להגלות, מיד הסיגים מעכבים ואי אפשר לאומה שתתאגד ותשיג בעומק חייה את סוד גבורתה וציורי סדוריה כ"א ע"פ דעות מזוככות ומעשים היוצאים מטהרתה של דעת ד' אמת, בבהירות היותר עליונה.....". ועוד לאורך כל ספר אורות ובכלל...

זו אחת הסיבות העיקריות אם לא ה- בשבילה הקים הרב קוק את ישיבת מרכז הרב, שיעסקו בצורה רצינית בלימודי האמונה. לא למחוק את כל ההרגלים וההנהגות של עולם הישיבות הקיימות מאז, אלא להוסיף רובד שהיה חסר והוא לימוד אמונה. התלמידים ימשיכו כאמור ללמוד רוב היום למודי ש"ס ופוסקים אך, זמן מוגדר וקבוע ביום יוגדר לעסוק ולעמול בלימודי דעת ד', יראת ד', אהבת ד'. היחס בין לימוד האמונה ולימוד הש"ס והפוסקים הינו כיחס הלב לגוף, שאין צורך להשקיע את רוב שעות היום באמונה, אלא שזהו הזמן האיכותי ביותר ביום, כלשון רבותינו, קודש קדשים, שהוא קטן בכמות וגדול באיכות.

עד כאן ביררנו קצת את חשיבות הנושא לימוד אמונה בצורה רצינית ומעמיקה בכלל, ובתקופת הגאולה בפרט, בחלק הבא נסביר עוד קצת, וניגש לשיטות רבותינו איך לומדים אמונה, כמה, באיזה ספרים מתחילים ואיך בונים עולם אמוני עשיר ושלם. כל טוב! בהצלחה.

מקוה שנהנתם והתחזקתם, ניסים ירחי, ספרי קודש המדף היהודי