ב כָּל מָקוֹם שֶׁנֹּאמַר בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת שֶׁהָעוֹשֶׂה דָּבָר זֶה חַיָּב - הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת; וְאִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה - חַיָּב סְקִילָה; וְאִם הָיָה שׁוֹגֵג - חַיָּב חַטָּאת.

ד וְכָל מָקוֹם שֶׁנֹּאמַר 'מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָךְ' - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה. וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁנֹּאמַר 'אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם' אוֹ 'פָּטוּר מִכְּלוּם' - אֵין מַכִּין אוֹתוֹ כְּלָל.

מקצת בשגגה ומקצת בזדון

יט כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת, מִקְצָתָהּ בִּשְׁגָגָה מִקְצָתָהּ בְּזָדוֹן, בֵּין שֶׁהֵזִיד וּלְבַסּוֹף שָׁגַג בֵּין שֶׁשָּׁגַג וּלְבַסּוֹף הֵזִיד - פָּטוּר, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁעוּר הַמְּלָאכָה כֻּלָּהּ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף בְּזָדוֹן, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה חַיָּב כָּרֵת וּסְקִילָה, אוֹ יַעֲשֵׂהוּ כֻּלּוֹ בִּשְׁגָגָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה.

יט2 בָּדְקוּ וּמָצְאוּ עֶלְיוֹנִים מֵתִים - לֹא יֹאמְרוּ: כְּבָר מֵתוּ תַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא מְפַקְּחִין עַל הַכֹּל, שֶׁאֶפְשָׁר בַּמַּפֹּלֶת שֶׁיָּמוּת הָעֶלְיוֹן וְיִחְיֶה הַתַּחְתּוֹן.

כ הָיְתָה חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִים וְיִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ יִשְׂרְאֵלִי אֶחָד וְאֶלֶף גּוֹיִים, וְנָפְלָה עֲלֵיהֶם מַפֹּלֶת - מְפַקְּחִין עַל הַכֹּל מִפְּנֵי הַיִּשְׂרְאֵלִי. פֵּרֵשׁ אֶחָד מֵהֶן לְחָצֵר אַחֶרֶת, וְנָפְלָה עָלָיו אוֹתָהּ חָצֵר - מְפַקְּחִין עָלָיו, שֶׁמָּא זֶה שֶׁפֵּרֵשׁ הוּא הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְהַנִּשְׁאָרִים גּוֹיִים.