במסכת מגילה טו. אומרת הגמרא שהמן נקרא עבד שנקנה בככרי לחם. רש"י במקום מסביר שהמן מכר את עצמו למרדכי בככרי לחם-בלי להרחיב יותר מדי בעניין. במדרש מסופר שמרדכי והמן עמדו בראשי גדודים בדרך למשימה כלשהי- כאשר להמן נגמר כל הצידה לדרך, ולמרדכי נשאר מזון בשפע.

כאשר המן מבקש ממרדכי לתת לו ולגדודו מזון- דורש מרדכי מהמן שימכור לו את עצמו לעבד, ובאמת המן עושה זאת וחורט את המכירה על רגלו.

על סיפור זה יש לשאול:

1.איך נוצר מצב שלמרדכי נשאר מזון בשפע- ולהמן נגמר כל המזון?

2.מדוע מרדכי התעקש שהמן ימכור לו את עצמו לעבד? דהיינו, חוץ מהעניין החשוב של להשפיל את המן-האם למרדכי הייתה מטרה נוספת בזה.

 חשבתי לתרץ זאת על פי הגמרא בנדה לא: שם כתוב שכאשר זכר בא לעולם-בא ככרו בידו. דהיינו, שכאשר אדם נולד- הוא נולד עם פרנסה בשבילו.

אם כן, כאשר המן בא למרדכי ומספר לו שנגמר לו כל המזון, אומר לו מרדכי: וכי מה יעזור שאתן לך עוד? יש קללה בשפע הניתן לך, ולכן לא יעזור שאתן לך מהמזון שלי, כי גם הוא יגמר! לכן, כדי שיהיה קיום למזון- עליך למכור את עצמך לי לעבד, כדי שהשפע שאמור להגיע לך-יעבור דרכי ואוכל להשפיע לך.

על פי זה גם אפשר להסביר את האמור במגילה י: שלהמן ניתן עניין לאסוף ולכנוס-כדי שמרדכי יזכה בכל העשירות שלו. זאת משום שכל השפע של המן עובר דרך מרדכי, ובלעדיו אין לו קיום- לכן מרדכי זכה בכל העושר והכבוד שלו.