הגמרא במסכת תענית[1] אומרת שכאשר יש צורך בתענית אז שולחים איש נכבד שיוכיח את העם. ומי הוא? "אם יש זקן והוא חכם- אומר זקן והוא חכם. ואם לאו- אומר חכם. ואם לאו- אומר אדם של צורה".

מהגמרא כאן יוצא שאדם של צורה הוא מדרגה פחותה ביחס לחכם, וכן מפרש רש"י: "בעל קומה שישמעו ויקבלו דבריו להמריך את הלב"- אדם שצורתו החיצונית מרשימה ולא מידותיו וחכמתו.

לעומת זאת בגמרא במסכת מועד קטן[2] מסופר שרשב"י מתפעל מר' יונתן בן עסמיי ור' יהודה בן גרים והוא שולח את בנו, התנא הקדוש ר' אלעזר, להתברך מהם. וכך הוא אומר לבנו: "בני אדם הללו אנשים של צורה הם" ורש"י מפרש כאן: "כלומר חכמים". למה רש"י פירש כאן בצורה שונה?

אלא שלרש"י היה קשה מהגמרא בתענית, ששם משמע שאדם של צורה הוא איש פחות ואם כן מדוע שולח רשב"י את בנו להתברך מאנשים אלו? ולכן פירש כאן רש"י ש'אנשים של צורה' הכוונה לחכמים.

ועדיין קשה על רש"י מדוע פירש בתענית שמדובר באדם בעל קומה וכאן פירש חכמים?

הרב חגי-עקיבא שטראוס שליט"א תרץ שה"תולדות יעקב יוסף" כותב ש"איש" זו מדרגה גבוהה מ"אדם" ולכן רש"י פירש אחרת בכל מקום.