חידוש ששמעתי מהרב חגי עקיבא שטראוס שליט"א, ר"מ בישיבתנו:

הגמרא במסכת ברכות[1] אומרת: "אמר ר' חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו. וכשמת אומרים עליו: אי עניו אי חסיד תלמידו של אברהם אבינו. מנלן דקבע מקום? דכתיב: 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם' ".

ובהמשך הגמרא[2] נאמר: "ואמר ר' יוחנן משום רשב"י כל הקובע מקום לתפילתו אויביו נופלים תחתיו".

ושאל על זה: למה צריכים לחזור על אותו עניין של קביעת מקום לתפילה? ומה הקשר בין המקורות הנ"ל?

אלא שהפסוק על תפילת אברהם נאמר כאשר התפלל על סדום- אשר להצלתה נלחם במלחמת ארבעת וחמשת המלכים. ושם נאמר: "וירק את חניכיו"- שהם התלמידים שלו, ובאותה מלחמה ניצח. מכאן שמי שקובע מקום לתפילתו הרי הוא מתלמידיו של אברהם אבינו ואויביו נופלים תחתיו.