הגמרא במסכת תענית[1] אומרת שרבא גזר תענית ולא נענה. שואלים אותו: והרי רב יהודה היה גוזר תענית ונענה? ותרץ להם מה שתרץ.

ושאלתי על כך: מה המקום להשוואה זו, הרי יש ביניהם כמה דורות? ולמה הושווה דווקא לרב יהודה? בהמשך הגמרא[2] מסופר שר' לוי בר חמא גזר תענית ולא נענה, ושואלים אותו: והרי ר' יהושע בן לוי היה גוזר תענית ונענה? ותרץ להם: זה אני וזה בן לוי. אך כאן ההשוואה עוד מובנת שהרי: א. שניהם חיו באותו דור.

ב. מדובר בחכמי ארץ ישראל שהיו מסוגלים להוריד גשמים לבד כמבואר לעיל דף כד' עמוד ב' ולכן מובנת התמיהה על ר' לוי בר חמא.

ועדיין נשארנו בקושיה מה רוצים מרבא?

חשבתי לתרץ על פי האמור במסכת קידושין[3]  שאומרת: "משנפטר רב יהודה נולד רבא... ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנולד צדיק כמותו שנאמר 'וזרח השמש ובא השמש' עד שלא שקעה שמשו של עלי- זרחה שמשו של שמואל הרמתי ".

עולה מכאן שרבא הוא ממלא מקומו של רב יהודה בעולם וממילא מובן מדוע נתבע ממנו להביא גשמים כמותו.