"אמור ואמרת"- גם לרבנים כיום...
נכתב על ידי משה אהרון | 27/4/2026
בס"ד.
"אמור ואמרת" . שתי אמירות ....
---------------------------------------------
"ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם
לנפש לא יטמא בעמיו....."
"אמור" - אמירת עניין : "לנפש לא יטמא בעמיו."
"ואמרת אליהם" : אמירת רעיון החוזרת ונשנית .
ולכן גם הלשון לכאורה שונה :
"ואמרת" : בלשון עבר וגם לשון עתיד.
ומה היא אותה אמירת רעיון החשובה ועקרונית מאד לקב"ה.
והוא ביקש ממשה שיחזור וישנן אותה לכהנים שוב ושוב
בבחינת : "אמירה אלהם" - הנוגעת בהם ישירות .
תאמר להם אמר לו הקב"ה : כי בהיות והם מחליפים את הבכורים.
[הקדושים תמיד לה']
ולפיכך חשוב שבתודעתם תמיד תהא אמיתה חשובה זו .
שגם הם יהיו קדושים תמיד אך לה'
בבחינת "אל-הם" שהם שייכים לאל - לקב"ה.
וחלילה שכהן לא יעסוק בעיסוקים אחרים ,או יהא גם כהן לאחרים ולעניינים אחרים .......
הנה אם כן, בכל מקום שנאמר : "אמור ואמרת" .
יש שתי אמירות כאמור :
גם לחבר את כל הזמן ליחידה שלמה אחת :
הווה, עבר ועתיד...
משעניין ה"כהונה" למעשה התרחב גם לכהונת רועים רוחניים.
אותם הקרויים כיום :"רבנים" או אדמורים .
כי אז לא די להם לשמוע הציווי : "אמור" אלא עליהם לחיות בתודעה התמידית של :"ואמרת" - כאמור.
שחלילה המתיימרים לייצג את הקב"ה יהיו שייכים לכלל שראל וחלילה לא יעסקו בפוליטיקה המשסעת תמיד.................
אוי להם לרבנים שהתבוססו בפוליטיקה וגרמו להרחקת בני ישראל זה מזה.............
מין המזווה :
---------------
בפתחו של שבוע חדש.
יושב אדם קשיש בתחנת הרכבת מתבוסס בצינת ספסל המתכת הקר.
ובוכה. דמעות ניגרות
בוכה על העתיד ועל העבר.
העתיד מה שלפניו רכבת העולה ירושליימה ובתו - ילדת צרכים מיוחדים
המפליגה אל גורלה.......
מאחור ,ברציף המקביל :
רכבות עמוסות קרנות הטסות ברעש מחריש אוזניים.
והדמיון נבעט מפליג הרחק הרחק,אל הרכבות ההם .
אותן העמוסות אדם : נשים טף וזקן .
בואכה אלי אפר ועפר. .....
והצפירות . :
אוי הצפירות עושות שמות.
סוחטות עוד ועוד דמעות .
משל כמו עצם הימים הללו שבין הצפירות :
בין צפירת יום השואה והגבורה
לצפירת יום הזכרון .
משה אהרון .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
