חסד חפצתי ולא זבח.....

=====================

המילה : "ממון" לא מופיעה בתנ"ך.

 היא תולדה של חז"ל . והיא  כנראה ביטוי למניין הכסף.

 כלומר הממון הוא תוצר של המניין שלו .....

 והנה דבר מופלא :

הכסף יכול להימנות ככזה כרכוש כממון בלבד .

 ואזיי מי המונה אותו הוא אך הבעלים לשביעות רצונו

 מנגד אם האדם משכיל להשתמש בממונו לעשות חסדים .

כי אז זוכה האדם שמהשמיים מונים לזכותו את כל האנשים שזכו להנות ממונו - בתורת חסד.

 אלו זכויות שאין להם כל תחליף ותמורה.

 הוא שגם נאמר על אברהם ושרה . :

"את הנפש אשר עשו בחרן" שהרבה אנשים בחרוך אף ה' עליהם נהיו אביונים  ונפשם משל :"מתה" והם אברהם ושרה נחלצו לעשות עימם חסדים. החיו אותם  וזכו לעשות הרבה נפשות.

קורבנות  גם הם השקעה של ממון  והם בבחינת פיקציה רעיונית מבוזבזת.

 שחסד חפצתי ולא זבח ......

 בקורבן לא מתרגמים את הממון לחיים של בני אדם , אלא לכל היותר למיתה של בהמות .[שגם לא באמת צריך להאכיל את האלוהים "לחם".]

 והנה דבר אף נורא יותר  :  

הממון במירעו הופך כמין "אלוה" לבני אדם.

 לעבוד בו מין עבודה זרה ונחותה.

 שלא בכדי מיד לאחר מעמד סיני  הזהיר הקב"ה אל תעשו איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב. 

שעבודת האלילים של הממון  מבקשת לקעקע את הדיבר הראשון של עשרת הדברות .

 שאלוהות הממון מדמה לאדם לחלצו מכל צרה. ההפף ממה שעולה מהדיבר הראשון של :

אנוכ ה' אלוהיך המוציאך ממצרים - ומכל צרה..

 הנה כי כן ממון שהופך לעיקר ולמהות לעצמה משעבד את האדם. משל הוא אלוה.

 ולא סתם אלוה אלא אלוה לעומתי לקב"ה....

 ממון ככל שהוא הופך להמון. הוא משל כובש ונוטל לעצמו את האות "ה" של האלוהות .

 זאת ועוד, יש חיבור אמיץ בין תאוות הממון לשקר . כל תאווי הממון הנם גם שקרנים.

 שרק האמת והצדק הינם ביטוי לפניו של האלוהים  והמבקש לחלות פניו של האלוהים,

 יתרחק מהשקר של הממון לאחוז אך באמת והצדק........

משה אהרון