"עולה" שאינה עולה למעלה...

=======================

עולה שאינה עולה למעלה. 

אלא מתכלה כל כולה  - בארץ .

וכל "מוקדה" -  הוא אש הארץ  - אשר במזבח.

לא בכדי האות "מ" במילה "מוקדה" זעירא.

לרמז על כליונה הרעיוני.......

 

 הנה כי כן, אין "צו"  במקרה זה,אלא לנטוע בתודעת  כוהני הפולחן 

 את תודעת היסוד החשובה הלזו .:

 כי אין חלילה הקב"ה זקוק להאכלת : "לחם" בדמות שריפת יצוריו כליל .

 וכי כל מעשה פולחן זה הוא אך בארץ ולצורכי האדם והארץ..

 הקב"ה מעדיף חסד ולא זבח  להאכיל את אישיו הרעבים לחם בבחינת :

 "לחמי לאישיי - לאנשיי

 לכן גם הציווי שאש המזבח תוקד בו תמיד :

 להראות כי אין הבדל מהותי בין אש הבוערת אך לעצמה  במזבח .

לבין אש הבוערת לשרפת העולה.......

 כך או כך,אש המזבח תוקד בו כל הלילה .

 "לילה" גם בבחינת -כל תקופת החושך  .

 החושך ,שבתודעת האדם להיותו נזקק לקורבן כעבודת האלוהים .

 

והנה, אם עדיין לא משכנעים הדברים .

[ולמרבה הצער ב"ישן" המדשדש ברמה. הסיכוי כנראה לא גדול]

כי אז, ראו  כיצד התורה מדלגת מתורת העולה לתורת המנחה .

 מיד לאחר "תורת העולה" ,באה תורת המנחה המוקרבת לא על המזבח אלא :"אל פני המזבח"...

 היא הולכת בעיקרה למאכל האדם בבחינת : חסד חפצתי ולא זבח .

ורק קומץ ממנה עולה על המזבח ליצור ריח ניחוח לה' - ריח הלחם המחייה את נפש האדם .

 

ודוק בפרשת תורת העולה, נמנעה כאן התורה מלהזכיר ריח ניחוח לה' .

אלא רק בתורת המנחה כאמור ..... 

[אחת ממשמעויות :"צלם אלוהים" : שריח הניחוח של הלחם בנפש האדם - כמוהו כריח ניחוח לאלוהים

הנה כי כן ,בתורת העולה נאמר : "כל הלילה עד הבוקר" .

 עד "בוקר" של של התודעה הגאולית חדשה שבזה. 

לפיכך, רק בתורת המנחה נאמר :

 "חוק עולם לדורותיכם" .

 ביום שתודעה זו,תציף תודעת העם  כולו.

תדעו  שאנו על סיפה של הגאולה השלמה.

 שגם רק המנחה מניחה את דעת קונינו.....

משה אהרון