יהדות אתיופייה (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי drtyoo, 1/8/2014
אכן ארץ כוש אינה מאשור ואף לא סמוכה אליה ולא מצינו שגלו אליה השבטים, אמנם הנביאים נבאו על נדחי ישראל שישובו מכוש (ישעיה פי"א ופי ח" , וצפניה פ ) ג" אבל בכולם תרגם יונתן לכוש "הודו". ולכאורה יפלא הדבר שזה לא קרוב לזה שכוש היא שכנה של מצרים (וכמבואר בילקוט שהיה לה סכסוך בגבול המשותף עם מצרים) והיא באפריקה, והודו הוא באסיה. וכמו שתרגם המתרגם על מגילת אסתר מהודו ועד כוש ממרח של הודו הגדולה ועד מערבה של כוש והים מבדיל ביניהם אמנם יש קרבה ביניהם דרך ערב הסעודית אבל מצרי הורמוז ובאב אל מנדב חוצציםביניהם. ומה ראה התרגום להפכם לאחדים ומה ענין השבטים לשם ובהתבונן בגמרא (מגילה י א" .) נמצא ישוב נכון בסייעתא דשמייא בזה שחולקים רב ושמואל אחד אמר הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם ואחד אומר הדו וכוש זה לצד זה היו קיימים ולכאורה במה חולקים נראה אנו בעצמנו אם קרובים או רחוקים כן מה הלשון אומרת היו קיימים לשון עבר (,,, ובאמת ים זה הוא כמו לשון הפורץ מן האוקיאנוס ונכר שאין זה מקומו הטבעי). והנה דוד הראובני קרא למדבר הגדול שבחצי האי ערב הסמוך לעיר חייבר בשם מדבר חבור. והמתבונן במפה יראה דבר מענין והוא כי העיר פשבר שבאפגניסטאן ערב דהיינו חבור.וא כ הגמרא (יבמות ט ז" :) שתרגמה חבור, חדיב. אינה המדינה עליה מלכה הליני המלכה כמבואר ביוסיפון לרומיים, שאותה נמצאת על שפת נהר פרת וזו הדייב כגירסא בקדושין ב"ע( .) והיא אחרת א" נ אותה היא והיא על נהר פרת בפתח חצי האי ערב ומשם פשטו חלקם לתוך מדבר האי, וכמו שציין אלדד הדני ששבט זבולון יושב סמוך לנהר פרת (וכאשר יובא לקמן). והיא היא חייבר הידועה שהיתה בחצי האי ערב ושידוע בפי כל מספרי ההסטוריה על שבטים יהודיים צדיקים שהיו בה שנלחמו בגבורה עם מוחמד הרשע ימ""""ש. . . ונהרגו על קדוש השם, , , ולא המירו דתם... ואם כן, הם הם אותם מהשבטים שגלו לחבור. (ומי יודע למה עשה ה' כזאת והפך יבשה לתהומות והבדיל בין השבטים והרחיקם אלו וזה שחולקים רב ושמואל בהודו וכוש בזה המחלוקת לאחד כבר בזמן אחשוורוש היו הודו וכוש נפרדים וכל אחד הפך להיות בקצהו השני עקב הים המבדיל ולדברי השני היו קיימים יחד וההפרדה נעשתה אחר כך ואם כן בזמן גלות השבטים ודאי היו לכל הדעות הודו וכוש חטיבה אחת ויש לשבטים בארץ כוש והיינו במקומם ובזה יבואר היטב איך הנהרות היוצאים מעדן מתפשטים הן להודו והן למצרים, ראה תרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל בראשית פרק ב . ' ודו"ק ועתה יובנו דברי המדרשים הנ"ל שחלקו הגלויות לשלשה מקומות וכלשונם, אחת גלתה לסמבטיון, , , ואחת גלתה לפנים מסמבטיון, , , וכשם שיש מא"""י י י לסמבטיון כך יש מסמבטיון לשם (ילקוט ישעיה תס ט" ). והנה סמבטיון נמצא בכוש כפי שהעידו רבים וטובים וביניהם אלדד הדני ואשרו את דבריו רב צמח גאון ור' אברהם בן הרמב"ם וחכמי ירושלים בכמה דורות ועוד. (ראה נספחים) ובאמת המרחק בין א"י לרמת כוש (אתיופיה ומשם נהר גוזן הוא שוה -כ( 3,000 " ק מ אוירי כל כוון). כלשון המדרש. (וזה דלא הרמב"ן בפירושו לתורה – ' פ האזינו – שכרך נהר גוזן והסמבטיון והפכם לאחד) והרי תרגום תשובת ר' אברהם בן הרמב"ם אודות השבטים ואמיתות ענין
אלדד הדני (נדפס בקובץ על יד תרמ , ח" המקור בערבית ראה נספח ).
וששאלת על הדבר אשר נודע בישראל על אודות השבטים ושהם נמצאים
בקצה הארץ אם הזכירוהו רבותינו ז"ל או לא. התשובה שרבותינו ז"ל כבר
הזכירו זאת ומה שמצאתי עליו בדבריהם בזה הענין אני אזכירהו לך. אמרו
"בב ר דר' הושעיה בפ' ויצא יעקב וכו' ובהגדה דשיר השירים אף ערשנו
. 'וכו ובתלמוד של הבבליים בפרק כל ישראל וכו' אמרו לשלש גליות וכו . '
ובתורת כהנים אמר בפירוש ואבדת בגוים וכו . ' ובתוספתא סנהדרין אמרו
מעשרת השבטים וכו . ' אלה הדברים הם כלם אשר מצאתי על אודותם
בספריהם. וספור הדני והאגרת שלו ושחיטת חולין אשר נמסר ממנו וגם
המלות אשר נזכרו ממנו הם כלם ראיה אמתית על זאת. ...
. יב ומאז אלדד הדני שהיה בשנת ד א" תרל . ו" ועד עתה דורות יעידון ויגידון
גדולי ישראל אודות שבטי יה הנמצאים בכוש בבירור גמור ובלי ספק
ומנייהו הרה"ג דיין בירושלים עיה"ק ור"מ בשנת קצ ח" ' ר. אליהו פירארה
. ל"ז וזה לשונו :
"כמדומה לי שהקדמתי להודיעכם מה שספר לי בחור אחד יהודי על אודות
אנשי מקומו שהם אדונים לעצמם ואינם ברשות אחרים וסביבותיהם אומה
גדולה נקראים חובש ומתנצרים בשתי וערב על פניהם ותמיד נלחמים הם
בהם רק לעיתים והעברים ההם להם לשון בפני עצמם לא עברי ולא
ישמעאלי ויש להם התורה ופירו' עליה על פה ואין להם לא התלמוד ולא
הפוסקים שלנו. וחקרתי ממנו בכמה מצות בקצתם נוטים לדעתינו ובקצתם
נוטים לדעת הקראים ויש להם מגלת אסתר אבל לא חנוכה ורחוקים ממנו
מהלך ו' חדשים ... וספר לי הזקן שהיה בהודו והוא בקצה המזרח וכוש כנּגדו
במערב וים ומדבר ביניהם. בארץ הודו מלך אדיר ליהודים לבדם ויתר הגליל לאומות כופרים מכל הדתות ואינם הורגים נפש חיה לאכלה ועיקר עבודתם
לשמש לירח ולכוכבים, בני משה באי קרוב לנהר שבתיון ונגדם שבט מנשה,
מעבר לנהר שבתיון דן ונפתלי גד ואשר. יששכר במדינה לבדם ודבר אין
להם עם אדם ומופלגים בתורה וסביבותם עובדי האש ולשונם עברי וערבי
ופרסי שמעון בקצה הדרום וגם הם מולכים לעצמם. זבולון וראובן על נהר
פרת אלה מפה ואלה מפה ויש להם משנה ותלמוד ולשונם עברי וערבי.
אפרים דרומיים לבבל גיבורים אנשי מלחמה ומתפרנסים מהשלל לשונם
לשון עברי": (נדפס בס' דברי חכמים לר"א אשכנזי. מיץ, .ץ"תרואחריו בקודש רבני ירושלים משנת רט . ו" וזה לשונם
לכו באור ה' אנו מודיעי' לכם בשורות ושמועות טובות
ונאמנות מסימני הגאולה והישועה הגדולה שמחו תחזקו ותהיו לאנשי' קחו
עמכם דברי'... שפתינו. דעו לכם כי נהר סבטיון נפסק לגמרי בשנת 'ד ''' 'ר י''' ייי
בתחלת השנה ביום תשרי ממש ואחינו הנמצאים שם נלחמ' ' ' מלחמות ה' ית' ' ' ' ייית' ' '
ויש להם מלך גדול מאד ולוחם מלחמות ה''' בכל יום ויום עם המלך הגדול
הנוצרי פרישטו יואני מאינדיאה והמלך הגדול החסיד מעמנו כבש ממנו
הרבה מקומות והרג מהם אלפים ורבבות מן הנוצרי' מפרישטו יואני וקבץ
כל החיילות והמלכיות אשר הם תחת ממשלתו ובפרט המשפחה הארורה של
גוג ] ו[ מגוג ובני הנפילים והענקים ומשפחות רבות אשר אין חקר ומספר
להם הם כחול אשר על שפת הים ועומדים כנגד המלך החסיד של ישראל
ועם כל זה איננו שוה להם דבר, כי ה' ית' בעזרתם של יש' ובכל יום ויום
הורגים מהם הרבה וכבר כבש חלק אחד מששים ממלכות פרישטו יואני
הנוצרי וזה רשום אמת ותחזקו ותחזיקו אחרי' בשם ה' ית' כי נגלה הגואל
והוא קרוב לגאלנו בעזרת ה ' ית' ולברר ולצרף וללבן אותנו ושלו ...'
נכתב פ' ' ' וילך אברם כאשר דבר אליו ה' ' ' שנת א'''' 'ר י''' 'ייי ''' .ה ...
יוסף בכר' ' ' חלפון זלה"""" .ה ... שמואל בכר' ' ' מרדכי זלה"""" .ה ...
צדקיה בכר' ' ' עובדיה זלה"""" .ה... אברהם בכר' ' ' יצחק מבית אל זלה"""" .ה ...
יוסף בכר' ' ' חיים סופר הקהל ירושלם עתה. ...
(הועתק מכ"י פארמא מס' 402 ונדפס בקובץ על יד תרמ , ח" ודע כי פריסטיר
יוהאני המוזכר בכתבים הוא שם כינוי לכל מלכי חבש וכפי שכנום הנוצרים ) ואל השלשה לו בא. הלא הוא ר' עובדיה מברטנורא. מפרש המשניות שכיהן
כראש הרבנים בירושלים. במכתביו משנת ר"ן כותב הוא וז .ל"
"ודרשתי מענין נהר סבטיון ואשר תשמעהו אתם שם הוא אשר שמעתיו אני
פה בשגם אין לי דבר ברור כי אם שומע מפי שומע. אכן מה שנתברר אצלי וידעתי מאין ספק כי בא אחד מגבולות ממלכת הפרישטי יואני ארץ הרים
וההרים גבנונים מאד ואומ' שהם דרך עשרת ימים לארך שם בוודאי חונים
בני ישראל ויש להם חמשה נשיאים או מלכים. ואומ' כי יש יותר ממאה שנה
שנלחמו עם הפרישטי יואני מלחמות גדולות ועצומות ובאחרית בעוונות
גברה יד הפרישטי יואני עליהם והכה בהם מכה רבה ועצומה מאד ונכנס
בארצותם והשמיד והחרים וכמעט אבד זכר ישראל מן המקומות ההם
והנשארים בהם גזר עליהם גזירות משונות להפר דתם כעין גזירות שגזרה
מלכות יוון בימי החשמונאים. וזה ארבעים שנה התגרו מלחמה בני
ישראל עם השכנים אשר סביבותיהם וישללו ויבוזו המה בשונאיהם
ושונאיהם שבו בהם כמה נפשות אנשים ונשים ומכרום לנכרים לגוי רחוק
והובאו מהם למצרים ופדו אותם היהודים ממצרים. ואני ראיתי שנים מהם
במצרים והם שחורים מעט אבל לא כבני כושיים ולא יכלו להבחין מהם אם
הם שומרים תורת הקראים או תורת הרבנים כי בקצת דברים היו נראין
כשומרין תורת הקראין במה שאמרו שלא היה נמצא אש בבתיהם ביום
השבת ובשאר דבריהם נראין כשומרין תורת הרבנים והם אומרים
שמתיחסים לשבט דן. וסיפר לי רב אחד זקן אשכנזי שנולד
ונתגדל במדינה הזאת, כי זכור הוא בימי חרפו כאשר באו יהודים אחרים
מארץ עדן כדרך שבאו אלה וסיפרו כדבר הזה בשוה בלי תוספת וחסרון.
ואמרו עוד אלו היהודים מארץ עדן, כי בני ישראל אשר בקצה גבול כוש הם
אשר כתבתי לכם במכתב הראשון, שנלחמים הם על הפריסטיר יואני והובאו
מהם בשבי אל מצרים וראיתי בעיני מהם. אלה הם רחוקים מהלך חדש ימים
דרך המדבר מן היהודים האחרים השוכנים מעבר לנהר סמבטיון, וכל היום
מגידים אצלנו נוצרים הבאים מארצות הפריסטיר יואני, שאלה היהודים
הנלחמים היום בקצה גבולם הכה בהם הפריסטיר יואני מכה רבה מאד,
ויראים אנו פן ח"ו השמועה אמת, כי הקול הולך וחזק מאד ' ה. יגן על עמו
ועבדיו אמן .וחמ"ש את אר"ש הלא הוא ר' ישראל אשכנזי מפירושא שהיה מחכמי
ירושלים בשנת ר"פ במכתבו לר' אברהם מפירושא. וזה לשונוומאשר כתבת אלי אם נמצא פה אנשי חסידי' ובעלי מעשה. דע כי
היותר שלם בעל מעלה ומדה טובה הוא אדונינו הנגיד הוא חכם גדול וענו
ועשיר ותורתו אומנותו יומם ולילה לא ימוש מתוך האהל ושמו כמהר" """ ר
יצחק יצ"""ו כהן צדק שפל ברך. (הוא ר' יצחק הכהן שולל "במ ד של הרדב ז "
במצרים, שני) ובהיותו במצרים חלק לחכמי א"י למאות ולאלפים ... ואחרון
אחרון חביב כי בשבוע שעברה בימי חנוכה היה אותו יהודי שהיה שבוי בים
ונמכר מיד ליד עד שנמכר באלכסנדריא של מצרים והיהודים נתנו שוחד
גדול עד שפדאוהו והוא כמעט כמו כושי ספר לנו שבארצו יש כמה אלפים
ורבבות יהודים ויש להם מלך גדול שעשה בכל יום מלחמה עם הנוצרים
הסמוכים אליו והוא בצד נילוס הנהר נילוס של מצרים זולת מלך אחר שיש
בסינגלן שהוא רחוק מעדן מ' יום שיש תחתיו ישמעאלים ונוצרים וזה ודאי
כי דברתי עם אנשי' רבים מעירו וכל אנשי ירוש' מעידין על זה שיש להם מ'
משפחות והיום דברתי עם אדונינו הנגיד יצ"""ו מעניין עשרת השבטים ואמ' ' '
כי נתאכסן בביתו יהודי אחד שהיתה לו לשון כושי לשון פסוק ולשון עברי
כי אמ' ' ' כי בארצם אין ספר בכתב מתורה שבעל פה ובכל דיניהם אומ' ' ' אמר
יהושע מפי משה מפי הגבורהוש ש מעלות לכסא. ומלך שב"ע עמו הלא הם פארי ישראל והדרו הרדב ז "
ומהריק"ש ראשי רבני מצרים הקרובה לכוש "וז. ל הרדב .ז"
אלו הבאים מארץ כוש הם משבט דן בלי ספק (דברי דוד סי ) 'ה' ושנתברר
שהם מזרע ישראל משבט דן אשר שוכנים בהרי כוש ( "שו ת רדב"ז סי' אלף
צ"ר ). ושהדבר מפורסם שלעולם יש מלחמה בין מלכי כוש שיש להם שלשה
מלכויות קצתו ישמעאלים וקצתו נוצרים וקצתם ישראלים משבט דן (דברי
דוד סי 'ט' ). ואחריו החזיק והורה הלכה למעשה הרה"ג ר' יעקב קאשטרו
"זצ ל אב"ד מצרים (המהריק ש" ) שהיהודים החבשיים אעפ"""י שנוהגין
כקראים אנו מצווין לפדותם ולהחיותם כי משבט דן הם ולא למדו מצדוק
ומבייתוס (ערך לחם יו"ד סי' ח"קנ ). העבדים החבשיים אין צריכים גט
שחרור כי יהודים הם ולכן לא נהגו להטבילן בעת שחרורן והגט שחרור
הנתן להם אינו אלא לראיה בעלמא (ערך לחם יו ד" סי' ז"רס ). ושנעשה
מעשה במצרים חבשיא יהודית שהיתה נשואה בארצה וילדה במצרים בן
מאיש יהודי שבא עליה בשוגג ונשא שפחה וטהר זרעו בזמן חכמי הדור שלפנינו (. "שו ת אהלי יעקב סי ).א"י' והדר הוא לכל חסידיו המלך השמיני. האיש אדוני האר"ש ר' אברהם בן
מיגאש הלוי. בספרו "כבוד אלוקים" (קוסטאנטינא שמ ה" ) דף קכ"ד וזה
לשונו .
ואמנם שאר הגלויות שגלו בני ישראל מארצם ככתוב בספר מלכים ובדברי
הימים וענה בם חובם ככתוב שם במשפטם. ובעוונותינו מהם נטמאו בין
הגוים ומהם פנו והלכו אל ארץ, והיו שם מלכים ושרים כמו בארץ פלאסה
אשר בארץ החבש שאומרים עליו שהוא מלך גדול ואדיר בין המלכים. וכן
בארצות תימן מעידים שרים וכנעני ארץ שיש שם מלכות גדול ועצום
ליהודים ומעידים על זה שרים ושופטים וסריסים רבים ונכבדים היושבים
בשער המלך הבאים משם. ומהם היו ראשי שרים ופחתים באפיס מקום
יושבים באהלים כאהלי קדר. רוצה לומר שאין עליהם שר ושופט ודבר אין
להם עם אדם ואינם נותנים למלכי הארץ לא מס ולא ארנוניות אפילו שוה
פרוטה, וכן בואדי אל קרניין צפוני למיכה מהלך שני ימים יש שם פחת
ליהודים במדבר בארץ, ויש להם שלשה מגדלים, וכבר ראיתי אחד מהם
שהיה בא לארץ הצבי וטבעה הספינה וטבעו בים סוף חבריו והוא ניצל על
לוח אחד וכבר בא לביתי וישב שם כמו שלשים יום ויותר ואמר שהם כמו
אלף ות"""ק בתים בקרוב ועליהם נשיא אחד. . . וכולם משבט מנשה. . . ויש להם
ספר היחס. . . וכן יש בין ערב בצרה למכה משפחות בני ישראל. וקוראים להם
בני אלאשבאט. והנה אלה אשר שמענו שמעם באלה הזמנים מקרוב באה
שמועתם לאזננו .
וכמוהם כתבו רבני ירושלים האשכנזים ובראשם ר' ישראל משאקלוב (ראה
נספח) ועוד רבנים בכל הדורות .
ואף גם זאת בשנת תרס"ז לאחר שנודע לחכמי ישראל בעולם על קיומם
כתבו גאוני ישראל שבכל העולם מכתב לאחינו בני אברהם יצחק ויעקב
ייהיושבים בארץ חבש ועליו חתומים למעלה מארבעים מגאוני ישראל,
וביניהם הגאון הרידב"ז והר' יוסף קאנוביץ מצפת, והרבנים ר' אהרון
אלחדיב אב"ד טבריא ' ור, רפאל אהרן בן שמעון אב"ד מצרים. ועל כולם
הראשון לציון ר' אליהו משה פאניז'יל ז ל"והנני מן המודיעי"ם כי קמו בימינו רבנים הרואים כמצוה לדחות את בני
השבטים בטענות שוא ומדוחים ולחייבם בגירות והטפת דם ברית. ושבטי יה
קדושים אלה שגדולי ישראל אשרו והעידו על יהדותם כנ"ל ושנודע בבירור
שמסרו את עצמם על קדוש ה' בכל הדורות, ושעד עלייתם ארצה היו
מקפידים בטומאה וטהרה יותר מאתנו, ומקטנם ועד גדולם טבלו לקרים.
ואחר שיחה עם גוי היו טובלים מחשש שמא נתזה צנורא מפיו עליהם,
הפכום לגויים גמורים הצריכים גירות והפכו הקערה על פיה, וגרמו להם
להתמרמר ולהתנגד לגיור משפיל זה, והגיעו הדברים עד שנמנעו מלטבול
כמנהגם, וחלקם אפי' את נשותיהם מנעו מלטבול לנדתן כדי שלא יחשבו
לגרים גרורים ע"י טבילה זו. וכולם שכשבאו ארצה וראו יהודים מחללים
שבת נזדעזעו עד עומק נשמתם, הפכו טרף קל בידי החילונים שאמרו להם ,
הדתיים דוחים אתכם ואנחנו נקרב אתכם ולקחום למשחטות הנשמות
בקבוצים ובבתי הספר שלהם. והקולר תלוי ברבנים אלו שבמקום שידונו
בזכותם עפ"י התורה והמסורת שבידינו מגדולי עולם שהעידו בגודלם על
יהדותם ללא כל ספק, , , דחאום לצד החילוני, ועיניהם לא ראו ולא הביטו
לפנים להבין שהשטן הציוני עומד על ימינם ואורב לטרף זה (וכמו שחששו
והביטו וראו בגודלם רבני צפת וטבריה בנדון "בני ישראל" כמובא להלן.)
בא וראה עד היכן הגיעה עוות הדין של אחד מהם ש , לאחר שהביא להרדב ז "
שכותב דבלי ספק הפלאשים הם יהודים משבט דן ושהדבר ברור לו, ברצונו
לחפש איך לאוסרם. הביא ראיה מספר "אוצר ישראל" (ספר המלא כפירה
כידוע לכל מי שמעיין בו). שמביא בשם "חוקרי זמנינו" כי הפלאשים יושבי
ארץ כוש אינם מעדת ישראל. והגביר כח הפונדקית מכח הכהנת ופתח פתח
לפסוק הלכות מ"חוקרים בני זמננו" נגד רבותינו חכמי ישראל המקובלים
עלינו מדור דור. ובאותה תשובה מסתייע הוא ומתהדר במכתב שקבל מאותו
רב ששנה ופירש צ"ר הדת הראשון י.ל מימון שר , י" שבספר "ילדי טהרן
מאשימים" (עמוד ) 65 כתוב שרב זה הצהיר בשנת תש"ג בתל-אביב במעמד
רבם הרצוג ", כי מעדיף הוא לשלוח את "ילדי טהרן" לחנוך "השומר
הצעיר" השלם מבחינה לאומית על פני חנוך אגוד"י הפגום מבחינה אנושית
ולאומית , " ולרב זה מכנהו שם בתשובתו הרה"ג החה .ש"
ובא רעהו ועשה כמשפטו וחדש מדעתו ש"בני ישראל" מהודו מעולם לא
שמרו מצוות אלוקינו כמונו ודינם כקראים וכותים והחליט דאליהו לא יטהר
לאלו, ולא ידע החילוק בין מזיד לשוגג ובין קראים לאחרים אשר הבאתי ברית סימן כה אברהם שלג
בתשובתי זאת .
ולפלא על גאון גדול בדורנו שכתב דלדינא קשה לסמוך על הרדב ז "
שמחזיקם כיהודים כי לא ברור אם הרדב"""ז ידע היטב המציאות אודותם. ...
אמנם אפריון נמטייה שכתב לקרב הפלאשים ולעזרם ולתומכם, אך איך יתכן
שרב כמוהו יבא לפקפק ולהטיל דופי בקדוש ישראל הרדב"""ז זיע"""א אשר
משאתו יגורו אלים וכל חכמי ישראל ספרדים ואשכנזים מפלפלים
בתשובותיו בכבוד וביר, אה, , , ואם הוא כותב פעמים מספר מפורשות שהדבר
ברור לו בלי ספק, , , שהפלאשים ישראלים משבט דן הייתכן לומר שהרדב" """ ז
כתב זאת בחוסר ידיעה?! מה גם שהרדב"ז כותב זאת לדינא הלכה למעשה.
אתמהה .
. כד כלל העולה שהפלאשים הם מעשרת השבטים, ודינם כיהודים גמורים
לכל מילי דמיטב ואין לחשוש בהם משום ממזרות וכיוצא. ומעיקר דינא
כשרים הם אף לכהונה. וכהן המחמיר באופן פרטי שלא לישא מהם תע . ב"
ולכתחילה ראוי שיקבלו עליהם עול מצוות בלבד בפני שלשה לרווחתא
דמילתא. ואין זה לעיכובא כלל .
כה. ודע כי עשרת השבטים יתקבצו ויבואו בזמן הגלות ולפני ביאת המשיח,
ודווקא זמן זה בו אנו נמצאים בגלות קשה בידי זדים עריצים מפריצי בני
עמינו שעליהם כבר חזה דניאל ברוח קדשו ואמר "ובני פריצי עמך ינשאו
להעמיד חזון ונכשלו (." דניאל י א" ) הוא הזמן המתאים לבואם וכדקאמר
ב (' גמ מגילה י ז" :) דתחילה ישאו הרי ישראל פר , יםי ואח"""כ יתקבצו גלויות,
ואח"""כ יעשה דין ברשעים, , , בפושעים ובזדים, ,,, ואח" תכ בנה ירושלים, ואח"כ
יבקשו את דוד מלכם ויבא בב .א" ובזמננו זה זכינו והחלו דברי רבותינו
שבגמ' להתקיים, ולאחר כאלפיים שנות שממה הרי ישראל החלו לתת
פריים ו , עתה לאחר שנותנים הרי ישראל פריים מתחילים לשוב השבטים
לארצנו, ובאו לאלפים מארץ כוש אשר מסורת בידינו שמשבט דן הם אלה
וכאשר נתבאר, ונתקיים בהם מאמר הנביא הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר
לנהרי כוש… גוי ממושך ומורט עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו. ומבוסה
אשר בזאו נהרים ארצו (ישעיה י , )ח" ובאו לכאן בחוסר כל ממושכים
ומורטים לאחר מבוסה אשר בזאו הגויים אשר מסביבם נהרים ארצם והפכום
למרמס והרגו מהם מאות ואלפים ונשארו מעט מהרבה. ובוודאי שבקרוב
יתקיימו גם המשך דבריהם ו. "יה ר שיקויים עתה המשך הנבואה "כל יושבי
תבל ושוכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו ".שלד ברית סימן כה אברהם
הכותב וחותם לכבוד שבטי יה זיע א"
יוסף שני. . . (שבתאי )
נספחים
. א לפני כמאה ושלשים שנה חלה התעוררות גדולה בין יהדות העולם, למען
הפלאשים. משתי סיבות . א, התגברות הפעילות המיסיונרית בין הפלאשים.
ב. הפלאשים דניאל בן חנניה ובנו משה הגיעו בשנת תרט"ו לירושלים
לביקור וספרו את קורותם, ובשובם למקומם שלחו רבני ירושלים מכתב
בידם. וקבלו תשובה מהפלשים. בו התחננו על נפשם (, המכתבים רצופים
בזה בנספח מס' אבן ספיר) מכתבם התפרסם בעולם כקריאת עזרה דחופה .
ראש המתעוררים לענין היה ר' עזריאל הילדסהיימר רבה של אייזנשטאט.
ששלח בשנת תרכ"ד מכתבים לרבנים בעולם ועוררם לפעילות מעשית
להצלת הפלאשים, כשבהסתמך על הרדב ז" , חוקרים אחרים, ועדויות
מסיונרים. הוא קבע. "כי נודע לנו בבירור כי הפלאשים אחינו בשרנו הם וכי
מחוייבים אנו להצילם ולהחיותם, כי כל ישראל ערבים זה לזה .
בשנת תרס"ד פרסם י. פייטלוביץ מאמר אודותם שעורר מחדש את ענינם .
גם המלבי"ם בשהותו בפריס. הריץ מכתב לראשי חברת כי , ח" למנות שליח
הצלה אל הפלאשים. ובעדותו לפני אחד מראשי כי"""ח אמר הוא,,, שאין לו
ספק כי הפלאשים בכוש הם מזרע ישראל. עקב כך נשלח מכתב זה בחתימת
רוב רבני ישראל אל הפלאשים, בשנת תרס .ז" מדברי ר' ' ' אברהם בר' ' ' חנניה גאליקו. . . יייגל. (. . . מרבני אטליה וחברו של
הרמ"ע מפאנו, נדפס קובץ על יד תרמ )ח"
... ראה מה שכתב היוסיפון אשר לרומיים ספר י"א פ ' ה' אמר שני שבטים
בלבד המה המפוזרים באסיאה ואיברופא והם הנושאים בעול מלכות רומי
אמנם עשרת השבטים גם עתה הם מעבר לנהר פרת אלפים אשר אין להם
תכלית ועם רב אשר לא ימנה וכו' ,זה החלק של האפריקה היה בלתי ידוע
לקדמונים כי לא הכירו את מוצא נהר נילוס אשר הוא מתחיל בהרים
שהקדמונים היו קוראים אותם הרי הלבנה והיום קוראים אותם הרי בי"ת ועל
ההרים ההם שוכנים מספר עצום ורב של יהודים הפורעים מס אל מלך
האיטיאופה הנקרא פריטו יואנו ע"כ אשר נוכל לשער אותם מעשרת
השבטים יען כי הפיאה הצפונית ההיא היתה למלכי אשור וקויים הדבר הזה
בספר הנקרא טיאטרו דילמונדו בקלף מ"ז ושם זכר היותם משבט אשר ואתה
כבר ידעת כי בימינו בא אלינו ' ר' ' ' דוד הראובני אשר קרא בגרון היותו שלוח
מן הגלילות ההם ומימים קדמונים נמצא זכרון דברי אלדד הדני אשר העלה
קצת הליכותיהם בספר. ובאגרות הרמב""" " ם ז"""ל אשר לא באו בדפוס נמצא
כתוב וז"""ל ואשר שאלת על עניין השבטים דעו לכם שזה עניין אמתי ועל
ביאתם אנו מחכים אשר הם אחרי הרי חשך ונהר גוזן ונהר סמבטיון גנוזים, , ,
ובאמת שנהר זה מושך חול כל ששת ימי המעשה וביום השביעי הוא נח
וכבר הביאו בימי הזקן הצדיק הנגיד אבי אבא ז"""ל צלוחית אחת ובא מהחול
והיה מסבב כל ששת הימים ונח בשביעי והדברים אמתיים. . . גם מבני רכב
באו אנשים בימי הזקן והגיד לי אבא מרי זצ"""ל דבריהם כי הם עד עתה
מקיימים מצות אביהם והם עם רב כחול הים יושבים ומחכים ולישועת ה' ' '
י' ייית' ' ' מצפים ומקוים ומיחלים ומשפטי התורה וחוקיה וסודיה יודעים עכ"""" .לשמח ברית סימן כה אברהם
סוף דבר אין שום ספק אל מי אשר לא יתעקש אל האמת כי נמצאים המה
ועתידים לחזור בבוא לציון גואל וזה תורף האגרת השלוחה מחכמי ורבני האשכנזים שבארץ ישראל ויקוים המקרא שנבא ישעיה הנביא לאמר לאסורים שנב ברית סימן כה אברהם
צאו לאשר בחשך הגלו. והנביא צפניה אמר מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי
יובלון מנחתי. ואומר בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן
אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה .'
כה אמרו אחיכם. מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל. אשר בראש מקדמי
ארץ שמועה שמענו כי בחר ה' בהם ויחסם בצל כנפיו ולא הסיר שבט
המושל מאתם. והוד מלכות ישראל נגה עליהם. ולצדק ימלוך מלך עליהם
ואין עליהם קול נוגש מאומות העולם. כאשר אבותינו ספרו לנו. ורבותינו
הקדושים העידו אשר בא לפניהם בזמן שש מאות וארבעים לאלף החמשי
איש אחד צדיק וישר שמו רבי אלדד הדני משבט דן. והוא ספר והודיע יקר
תפארת גדולתם וצדקתם באמונתם וקדושתם. ועזרת ה' אלהי אבותינו
מסבבם בחסדו בבטחונם בו בנחלתם. והיה להם למחסה מכל הגוים אשר
סביבותם. בל יוכלו לנגוע בהם ובעדתם. ודרכי תורתנו הקדושה ברורה בידם
מפי משה רבנו ע"ה מסיני כפי קבלתם. ודנים דיני קנסות ודיני נפשות
בסנהדרין בפקודתם. וברוכים באורך ימים ועושר וכבוד מפרי עסק תורתם.
כאשר אמר המלך שלמה ע"ה ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד
כברכתם ...
והן עתה אשר נתעוררנו בדבר לבקש ולדרוש שלום אחינו. הוא בסבת דבר
אשר באזנינו שמענו מפי עדי ראיה. אבותינו ספרו לנו כי באלף החמשי
היתה גזרה קשה בחו"ל במדינת אחב"י בארץ אשכנז. על ידי גוי אחד רשע
מכשף כי רצה לאבד היהודים. וישלחו כלל אחב"י שלוחים נאמנים למחנה
שכינת קדושת אחינו בני משה רבנו ע ה" . וישיגו אותם חונים מעבר לנהר
סמבטיון. ויעבור איש צדיק ושמו ר' מאיר חזן (שחבר שירת אקדמות
שאומרים ביום מתן תורתנו קודם קריאת התורה) את הנהר סמבטיון בשבת
בשביל פקו"נ הדוחה שבת החמורה. ויקרב אל אחינו הקדושים. וישלחו
משם איש צדיק אחד ושמו ר . דן' ובגבורות נפלאות אשר עשה והראה וקידש
שמו הגדול והקדוש ית ש" . הציל את אחינו ב"י בארץ ההיא. ויספר להם
מגדולת יקר תפאר ]ת[ ם ומלכותם. ועוד אשר בשנת שני מאות ושלש
ושמונים לאלף הששי. בא איש אחד מהם שמו דוד בן שלמה שר צבא
ישראל לארץ איטליא ורומי. וזה מקרוב כמו שנתים היו משולחים שלנו
בארץ תימן. ובעיניהם ראו שם איש אחד משבט דן ושמו יששכר ויספר להם
מקום ארצם וגדולתם ותוקפם וקדושתם ורב עשרם ומלכותם .
כי על כן נשעננו בדברי רבותינו הקדושים התנאים אשר הורונו אל תהי
מפליג לכל דבר. כי אדוננו התנא רשב"""י קדש הקדשים גלה לנו בזהר קדשו ברית סימן כה אברהם שנג
כי בעקבות משיחא יתגלו מאחינו מעשרת השבטים... ... ... לעתיד לבוא כשעתיד
הקב"ה לקבץ את ישראל. ראשון הוא מקבץ את שבט מנשה שנאמר לי גלעד
לי מנשה... אי לזאת התגברנו והתחזקנו כולנו כאחד אנחנו כנסת ישראל בשנת ד"א תר"מ בערך הופיע אלדד הדני בבבל ובצפון אפריקה וספר על
מוצאו משבט דן השוכנים יחד עם עוד שלשה שבטים בכוש, ועל הסמבטיון
הנמצא בשכנותם. דבריו נשמעו כדמיוניים. כשנשאל בתלמוד ובהלכה סיפר
כי אינם מכירים את התלמוד וחכמיו, וכל תורה שבעל פה שלהם נמסר להם
מפי יהושע מפי משה מפי הגבורה. ושנן להם הלכות רבות בעיקר בנושאי
שחיטה וטרפות. ולמד להם טעמי תורה ופירושיה לפי המסורת שבידי שבט
. דן בראותם שתלמיד חכם הוא הסתפקו בדבריו הדמיוניים. ושלחו מכתב
לרב צמח גאון אודותיו. בתשובתו נתן הגאון אישור מלא לדברי אלדד על
מיקום השבטים והסמבטיון ושאר דבריו עם הסתייגות חלקית מהלכותיו
שלא מותאמות לתלמוד. והליץ בעדו שטרדות הדרך ויסורי שביו השכיחוהו
את ההלכה וגרמו לו לטעות בה .
בנגוד לראב"ע שפקפק באמינות דברי אלדד (, בפי' לתורה שמות פרק ב ) '
סמכו שאר גדולי ישראל את ידיהם עליו. ביניהם ר' חסדאי בן שפרוט
במכתבו למלך הכוזרים ' ור, יהודה בן קריש. המפרש את הפסוק "באהבתה
תשגה תמיד". מענין התעסקות ומביא ראיה לדבריו מאלדד, האומר יש לי
"שגוייה" כשכוונתו לעסק. (ספר השרשים לאבן ג'נח ערך "שגג") וגם ר'
משה הדרשן, ורש"י פירשו כן בעקבותיו. "רש י בהפרדס ' סי( ח"רמ ) מסביר,
שטעם אסור השהייה בשחיטה הוא משום הבלעת דם באברים שטעם זה
מוזכר רק בדברי אלדד. והראב"ד בס' האשכול (הלכות שחיטת חולין פרק
'ב ). מביא הלכה שמקורה בדברי אלדד בשם הלכות ישנים ' ר. שמואל גמא
בהלכות שחיטה שלו מביא את דיני השחיטה וטרפות של אלדד ' ר. אברהם שנו ברית סימן כה אברהם
בן הרמב"ם סומך על אלדד ודבריו כראיה מוצקת לענין עשרת השבטים .
מאז אלדד נמסרו למקוטעין ידיעות נוספות אודות הפלשים. הנוסע
המפורסם בנימין מטודלה מזכירם (בפרק ע א" ) ומציין שהם יהודים טובים
בעלי מצוות ויודעים תורת משה והנביאים ודבר מועט מתלמוד והלכה .
והחל מתחילת האלף השישי עקב כשלונות הפלשים במלחמותיהם נשבו
רבים מהם ונמכרו כעבדים בכל אפריקה ומהם הגיעו למצרים ונפדו על ידי
יהודי המקום. שהכירו ביהדותם, ושבויים אלה ספרו על מקומם ומלכיהם
ומלחמותיהם. ויצרו קשר דק לעולם ש"מעבר להרי החושך" שהיה רחוק
וחשוך מבחינת ידע ומושגים יותר מאשר מבחינה גאוגרפית .
לפני כאלף שנה בערך, התפשטה הנצרות בין החבשים והפכה לדת השלטת,
והפלשים בנצחונותיהם נהגו כדין תורה והשמידו כנסיות ומנזרים, דבר
שגרם לאתיופים שבנוסף למלחמה עם הפלשים על רקע מדיני גם שנאה על
רקע דתי .
בתחילת האלף השישי, כאמור החלו הפלשים להפסיד בשדה הקרב, קיסר
חבש אז ", עמדא ציון" שהיה נוצרי קנאי וכינה עצמו "גברא מססקל" דהיינו
איש הצלב כשנצח את הפלשים הצר את רגלם בקיום המצוות ומנע מהם
לעסוק בתורה. ונינו של עמדא, הנגוס דוד, יצא למסע צלב מוחץ נגד
הפלשים בו הרס את בתי הכנסיות והפכם לכנסיות נוצריות ושרף את כל
תשמישי הקדושה שהיו לפלשים והרג את חכמיהם. ובזה הפכם מיהודים
יודעי תורה ומקיימי מצוות כהלכתם, לבורים ועמי הארצות ובתקופה קצרה
עקב מחסור בתשמישי קדושה ורבנים, נשתכחה מהם התורה שבעל פה
לרבות המצוות המעשיות .
גם בנו של דוד, הנגוס "זרע יעקב" רדף את הפלשים עד חרמה על יהדותם
והכריחם לענוד על מצחם קלף בו כתוב כי הם שייכים לאב והבן והרוח,
והפלשים הקריבו את חייהם לאלפים על קדוש השם ולא מלאו את פקודתו .
בשנת ה' אלפים ר"י בערך אלץ הנגוס "באדה מרים" את הפלשים להתנצר ,
אמנם חלקם הגדול ברח להרים וחלקם נהרג על קדוש השם. בסרבם לקיים
גזרתו. אך חלק התנצר מפחד המות. ויצר בעיה של אנוסים. ועד היום ידועים
זרעם כ"נוצרים משונים" בחבש, השומרים את הנצרות והיהדות כאחד .
ברית סימן כה אברהם שנז
לאחר כחמישים שנה "ר( ס בערך) התארגנו הפלשים מחדש והקימו מלך
בשם גדעון, ובזמנו פרצו המוסלמים בראשות "אחמד גראן" ונלחמו נגד
הקיסר "לבן דנגל" ובנו קלאודיוס, וכבשו בין היתר את חבלי סמין ודמביה
שהיו מאוכלסים בפלשים והרגו את המלך גדעון. ושבו רבים מהם. המלך
יורם שהוקם תחת אביו נלכד במארב ע"י הקיסר קלאודיוס (שהצליח בנתיים
למגר את הפולש המוסלמי). והוצא להורג. במקומו קם מלך חדש לפלשים
בשם "רדאי" שהצליח במלחמתו ונתן מנוחה לעמו כשלשים שנה. בסוף
ימיו יצא הקיסר "שרצא דנגל" במלחמה נגד הפלשים בו נוצחו הפלשים.
ונשבו נשים רבות למות ולקלון, כל הנשים התאבדו כדי לא להטמא בידי
הנכרים ידועה ביניהם האשה שרה. שכשנשבתה נכבלה בידה אל יד שובה.
כשעברו שניהם ליד עמק השליכה שרה את עצמה לתהום בקריאת ' ה" היה
בעזרי". ומשכה את השבאי עמה למות. לאחר שנים מועטות התאוששו
הפלשים והקימו להם מלך בשם "גושן" שנצח בקרב והנחיל מנוחה לעמו
לתקופה קצרה. בסוף ימיו הובס גושן בקרב והוכרח להתאבד, והפלשים
שהפכו לנכבשים ניסו כל פעם לצאת לקרב ולהחזיר את חירותם. וגם
הצליחו בזה פעמים אחדות .
בשנת ה' אלפים ת . מ" בערך, הקימו להם הפלשים מלך בשם גדעון וכשהוא
הובס בקרב (בערך בשנת ת ) נ" הקיץ הקץ על עצמאות הפלשים .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
יניב (3/8/2014)
ראה ב"תורת המדינה" של מרן הגאון הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א מאמר ארוך על מעמדם של הפלשיים,
