"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני" (שמות יט,א). בנ"י באו להר סיני וקיבלו את התורה בחודש השלישי לצאתם ממצרים. מדוע היה ראוי שדווקא בחודש השלישי תנתן התורה? נראה שזה רמז כעין כניסה למקדש, שמתן תורה היה מעמד של השראת השכינה וכך בדומה זהו המקדש במשך הדורות; וכן שורש המקדש הוא בקה"ק שם הארון עם הלוחות שנתנו במתן תורה, כך ששורש המקדש הוא מתן תורה (וכך השכינה עברה מהר סיני למשכן ובהמשך למקדש). לכן כמו כשנגשים למקדש עוברים בשלוש מחנות – מחנה ישראל מחנה לויה ומחנה כהונה, כך גם בהגעה למתן תורה היה גילוי של חודש שלישי שבו בא מחנה ישראל להר סיני, כעין רמז שבכך כביכול באו בנ"י דרך שלוש מחנות, וכך גם יתגלה המשכו לדורות במקדש כגילוי המשך מעמד נתינת התורה. בניסן יצאו ממצרים, שאז התגלה עם ישראל בעולם, שזהו כלל ישראל ולכן רומז על מחנה ישראל בכללו. בסיון באו להר סיני שם ירדה השכינה ולכן זהו גילוי של מחנה שכינה – מחנה הכהונה, ששם התגלו בנ"י כעין כוהנים לעולם, המייצגים והאחראים על גילוי שם ה' ועבודתו בעולם: “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט,ו). וביניהם אייר היה כעין הזמן של גילוי כנגד מחנה לויה, שהוא שבט שבא לעזור לכהנים בעבודתם, ולכן זה כחיבור בין גילוי שבטי בנ"י בניסן, לגילוי כהונתנו בסיון, וזהו גילוי של מחנה הלוים; וכך ממשיך להשפיע לדורות במקדש. עוד נראה שיש מצות עליה לרגל שלוש פעמים בשנה, כנגד החסדים הגדולים שעשה לנו ה' בצאתנו ממצרים, ולכן בזמנים ההם באים לראות ולהיראות לפני ה' במקדש ולשמוח בחג (גם יש עניין לגלות שלוש פעמים בשנה כנגד ששלוש זהו חזקה, שכך מראים שאנו מחוברים בשלמות לקב”ה). לכן התגלה גם בהגעה לסיני, למתן תורה, גילוי של שלוש כנגדם; כגילוי של חיבור לקב”ה והראותינו לפניו. חודש ניסן בו חל פסח, ולכן הוא גילוי של פסח. חודש אייר הלכנו במדבר לסיני, ולכן בו גילוי כנגד חג סוכות שהוא כנגד זמן המדבר, ולכן הוא הגילוי של הליכה לקראת מתן תורה. ואז בא החודש הבא שהוא החודש השלישי הוא חודש סיון בו יש גילוי של חג מתן תורה, חג שבועות. אולי אפשר גם שמתן תורה העמיד את העולם בקיומו: 'דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א, לא): "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", ה' יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו' (שבת פח,א). לכן בקבלת התורה נרמז על העמדת העולם בקדושה, ולכן בו נרמז כנגד הרגלים שעליהם עומד העולם ע"י הקדושה, שזהו: 'שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלשה דברים העולם עומד – על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים' (אבות א,ב). לכן נרמז כנגד זה בחודשים לקראת מתן תורה כגילוי של חיבור בעולם לכח הקדושה שמקיימת אותו. בחודש ניסן הקריבו את קרבן הפסח, ולכן זהו כנגד העבודה – עבודת הקרבנות. בסיון קיבלנו את התורה ולכן זה כנגד תורה. באייר היו בדרך ובמסע בדרך אנשים עוזרים זה לזה כדי שיוכלו להסתדר כראוי, וזהו גילוי של חסד, שזהו גמ"ח; ובכך יוצא שגמ"ח סמוך לתורה (שבחודש אחריו) כעין גילוי שדרך ארץ קדמה לתורה. אולי אפשר ששלושה חודשים רומזים לזמן של הכרת העובר: 'וכמה הכרת העובר? סומכוס אומר משום רבי מאיר: שלשה חדשים; ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר (בראשית לח, כד): "ויהי כמשלש חדשים" וגומר' וכו' (נידה ח,ב). לכן נתנה תורה בחודש השלישי כרמז לשלושה חודשים שבהם נעשה היכר לעובר (אמנם זה לא ממש אותו דבר כיון שבעיבור זה לאחר שלוש חודשים שלמים ואילו כאן זה רק חודש ושני חלקי חודשים, אבל זה בא כרמז ולא לתת זמן מדוייק אלא גילוי כרמז לשלושה חודשים של הכרת העובר), כרומז להיכר של בריאת האדם, שע"י התורה האדם נעשה מתוקן, והעולם נתקן יחד איתו; לכן קבלת התורה בסיון כגילוי כמו הכרת עובר, שמראה שיש כאן אדם חדש, והוא יתגלה בגלוי, כעין הלידה, כשמשה יוריד את התורה ואז יחלו ללמדה ולקיימה. אולי גם אפשר כעין רמז לנתינת כל מציאותנו לה', לכן יש בזה גילוי של שלוש – גוף שכל ורגש. שהגוף השתחרר בניסן משעבודו, ולוקח קצת זמן להירגע מהשעבוד לכן כעין ניתן חלק מחודש ניסן (מיציאת מצרים) להרגעה של הגוף; או בכ”א החודש הזה מרמז כנגד קיום הגוף ולכן מתייחד לו. וכן ניתן להם זמן ללמוד תורה ולהתחבר לקב"ה בשכל, לתפוס ולהבין שיש ה' ושהוא האלקים וכו', שלזה כעין ניתן להם זמן לעיין במשך חודש אייר. ואז הגיע הזמן שיפנימו את מה שמבינים וירגישו את אהבת ה', שכך הגיעו בסיון לאהבה גדולה לקב"ה ואמרו נעשה ונשמע. אולי גם כעין רמז שה' דואג לנו כעין הורים, שמחשיבנו כעין בניו (" .. כה אמר ה' בני בכרי ישראל" [שמות ד,כב]. "בנים אתם לה' אלקיכם" [דברים יד,א]), וזה השורש למתן תורה. ויש שלושה שותפים באדם: 'ת"ר: שלשה שותפין הן באדם: הקב"ה ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני' (קידושין ל,ב). לכן כרמז בשלוש להגעה למעלת מתן תורה. וכן גם כרמז לגילוי מהות האדם בעולם שזהו הליכה ברצון ה' ע"פ המתגלה בתורה, ולכן נרמז בשלוש כנגד הגעתו לעולם; וכן כגילוי שיש בזה כעין דירת ה' בתחתונים (ע"י שמכבד את הוריו ה' אומר שהוא מעלה עליו כאילו דר ביניהם ומכבדים אותו), שזהו גילוי של תיקון העולם ע"י התורה שמביא לשכינת ה' בתחתונים. שבניסן ה' הכה את מצרים ולכן זהו כעין אבא שמגן בכח על בניו, ובאייר הלכו במדבר וה' האכילם את המן ובאר ועננים, שזהו כעין אמא שמשפיעה טובה תמידית לבניה בנחת ובהשקט. וחודש סיון מתן תורה כעין גילוי של הקב"ה עצמו. אולי אפשר שאמרו חז”ל: 'אמר ריב"ל: כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני, שנאמר: "והודעתם לבניך ולבני בניך", וסמיך ליה: "יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב" (דברים ד, י)' (קידושין ל,א), לכן נרמז שלוש עד מתן תורה, כרמז שיש גילוי תמידי של מתן תורה ע"י לימוד תורה בגילוי של שלושה דורות.