ספיחים נעלמים - פר' ויגש.

---------------------------------------------

*

 "בי אדוני" - 

בי אתה תעשה מעשה - ליקח אותי לעבד.

 שאני בהשראתך  ולדרשתך : ערב".

 ולכולי עלמא כשאי אפשר לו לחייב לשלם .

 וכאן אי אפשר לו לבנימין לשלם בעבדות 

כי משמעות הדבר מיתתו של אביו יעקב.

 לפיכך לפי כל משפט ומצפון . הוכשרה הקרקע לתשלום הערב.

אני הערב צריך לשלם בעבדות.

*

 "וחטאתי לך כל הימים ואין חטא כל הימים אלא לגרימת מותו של אדם.

 בכך אותת יהודה ליעקב כי ברור לו כי אם לא ישוב אליו בנימין הוא יעקב ימות .

 התודעה שיהודה הבין משמעות הערבות שלו .

 הניחה לבסוף את דעת יעקב.

*

הנה כי כן  בעבור תעוזת יהודה וחוכמתו לגשת ליוסף 

התקיים לבסוף שיוסף קרא לאחיו  גשו נא אלי ויגשו.

 שכך לבסוף הגיעו לארץ גושן ארץ של התגשמות.......=

*

 שלושה תארים  הם לאיזה הוא גבור הגובר על יצרו: 

כשאדם זוכה בבחינת : "כי אלוהים שמני"...

"אב".- הוא נוהג בבגרות של "אב" כשהוא משלם פרעון חטאיו ומשוגותיו . 

 "אדון" - לכל ביתו - כשנגזר עליו גם פרעון ב"ביתו". הוא מצליח לנהוג אדון לכל ביתו

 "ומושל" בכל ארץ מצרים - שמושל מכאן ואילך בכל המיצרים הבאים עליו.

*

לאחיו נתן החלפה אחת של  שמלותיו . ואילו לבנימין נתן חמש החלפות . שמאז סיפר קטונת הפסים חשש יוסף "לפנק" את בנימין בביגוד.

 ועודהקדים לכך 300 כסף פיצוי גם על הסבל שנגרם לו בפרשה זו.

*

 לאביו  בנוסף לכל החמורים והאתונות הנושאים בר ולחם שלח "מזון מיוחד  "לדרך"

 שלח לו מאכלים קלים שלא יכבידו עליו בדרך במיוחד שכל הדרך נישא בעגלות שדרכן להיטלטל

 קרא כל הפסוק לירד לשורש זה של הדברים

*

 "והאנשים רועי צאן. כי אנשי מקנה היו  וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו.

 מהו אנשי "מקנה" - שכל קניינם ומכרם היה אך בצאן ובבקר . והלוא 

 אין להם אפשרות בעיסוק זה בארץ מצרים שתועבה הדבר למצרים. 

לכן תעודתם אך ארץ גושן ולפיכך גם מדגיש להם יוסף לומר לפרעה : 

"אמרתם אנש מקנה היו עבדיך ..."

*

 "ומקצה אחיו לקח חמישה אנשים ויציגם לפני פרעה"

 כך חשש יוסף כי אם פרעה יראה את מיטב אחיו.

 מיד יטיל עליהם  תפקידים של ניהול ושררה. 

ומכאן ועד האיחזות  והכאת שורש בגולה קצרה מאד הדרך. 

התערות כאליטה בניכר- בגלות היא סממן מובטח להארכת הגלות

 ואפילו לאלפיים שנה.

*

"ויכלכל יוסף  את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו :

"לחם לפי הטף".

 לחם לפי הטף בשני מובנים משלימים.

 הראשון  סיפק להם גם כעין :"מטרנה" לתינוקות .

 ולגדולים נתן וסיפק מנות בצימצום . שכל מצרים נלאית ברעב ולא רצה יוסף לספק למשפחתו  אוכל הצורם את העין..... כך נוהג מנהיג אחראי

*

 וילקט יוסף את כל הכסף  הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שוברים

 לימים תהא זו גם מלאכתו של משיח בן יוסף לגבות מכל אוייבי ישראל כל הכסף על השברים שגרמו לישראל כהכנה לשלטונו של משיח בן דוד.....

  

*

ההפטרה.

 ההפטרה ממשיכה  במאבק הנמשך בין בית יוסף לבית יהודה ומסיימת אותו בגאולה השלמה.

 אלה כאלה שני חלקי העם,כמין "עצים כרותים" המחפשים את חלקיהם האבודים. 

לימים יהא בן אדם אחד אשר יהא מסוגל לאחדם לעץ אחד - והוא משיח בן דוד .

 אשר ישים בראש את עץ יהודה ומתחתיו עץ יו.

סף רק כך  יתקיים  מאמר ה'  : "ויהיו אחד בידי". שרק גם הםכלל ישראל יהיו בבחינת "אחד".

 באחדות מלאה שרק כך הם בידי.

 שלפיכך גם אני "אחד". ואני זקוק להם כ"גוי אחד בארץ"

 אך אחדות איננה ביטול דעתם של אלה מפני אלה.

 גם גאולה תצטרך ותזדקק ליסוד -  חופש וקיבוץ של רוב דעות.

 שנאמר :

  "וקרב אותם אחד לאחד לך לעץ אחד  -והיו לאחדים בידיך.

 הבדיל בין יד ה' ליד המנהיג .

 מנהיג רשאי להחזיק בידו את עמו רק בהיותם :"אחדים" גם נבדלים בדעות  .

מבחינתך כמנהיג .כולם "אחד" - ושווים. על אף שהם אחדים השונים זה מזה 

 אך הם לעצמם בדעותיהם יכול שיהיו "אחדים".

 גאולה ומשיח לא יבטלו חופש הדעות