"ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור" וגו' (בראשית כד,י). אליעזר לוקח עשרה גמלים ועליהם מכל טוב אברהם, זה ברור שהתורה מספרת את זה כדי לומר על ההשקעה לקראת לקיחת רבקה, שאליעזר עשה זאת כיון שבכך רואים את עושרו של אברהם, ולכן כך יוכל לקחת את מי שתמצא ראויה ליצחק, שבכך ישכנע אותה ואת משפחתה שכדאי להם שתבוא איתו. אולם התורה מזכירה פעמים רבות את הגמלים (בלקיחתם ובהשקיתם וכו'), שלכאורה זה מיותר מה העניין שהתורה באה להדגיש בזה שלכן מזכירה זאת כ"ך הרבה פעמים? אולי באה התורה לרמז שאליעזר פעל בשליחותו בעקרון של גילוי חסד, שחיפש מי ראויה ליצחק בכך שהיא בעלת חסד שלכן ראויה לבית אברהם עמוד החסד; שכך פעל גם ב'ניחושו' שיברר שהיא בעלת חסד (שתשקה אותו ואת גמליו). לכן מודגש הרבה עניין הגמלים כרמז לגמילות חסד (וכך מצינו שרמזו בגמל על גמילות חסד [במתנות שיעקב שלח לעשו]: 'וְלָמָּה הוּא נוֹתֵן אֶת הַגְּמַלִּים בָּאֶמְצַע? אֶלָּא אָמַר לוֹ: הֱוֵי רוֹאֶה אֶת עַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה יוֹשֵׁב עַל בִּימָה וְדָן, וַאֲנִי נִדּוֹן לְפָנֶיךָ וְאַתָּה מִתְמַלֵּא עָלַי רַחֲמִים' [ב"ר עו,ז]. 'ואתה מתמלא' כו'. ודרש גמלים לשון גמילות חסד' [מתנות כהונה]). אלא שלכאורה קשה לומר שגמל רומז על חסד, שהרי גמילת דבר יכולה להיות לטוב או לרע או בשווה למה שנעשה לו; שגמ"ח מתפרש כחסד בשל המילה חסד ולא בשל המלה גמילות. אולם אולי בכ"ז בגמל יש רמז לחסד, שהגמל גומל לבעליו בכך שאמנם הבעלים מתאמצים הרבה כדי להשקותו אבל הגמל הוא בהמה חזקה ולכן כדאי לבעלים להשקיע בהשקיתו כיון שהתמורה שהוא מקבל היא גבוה יותר, ובפרט אם צריך ללכת במדבר הגמל ממש מציל את חייו, לכן במהות הגמל יש רמז לחסד, שכעין מחזיר בעזרה יותר ממה שעושים לו (שחסד פרושו גם להיטיב למי שמגיע שיטיבו לו, אבל מיטיב לו יותר ממה שמגיע לו [מורה נבוכים ג,נג], שכך נראה גם במעשי הגמל [אע”פ שאין זה ממש חסד כי לא עושה זאת מצד המידות הטובות, אלא רק דומה לזה]). אולי אפשר שהדגש על גמלים בא לומר שאליעזר בא למצוא ליצחק נערה טהורה וכשרה, שזה לא קל למצוא במקום של הגוים הטמאים, ולכן נרמז שבא בכח גדול לעשיה (כעין גמל שכוחו רב) לחפש כזו, וזה כל הזמן היה מול עיניו, שהגמלים רומזים על צניעות (כמו שמצאנו בדברי התורה על הגמלים שיעקב שלח לעשו): '"גמלים מיניקות ובניהם שלשים" - ובנאיהם שלשים. ר' ברכיה בשם רשב"ג אמר: לפי שהוא צנוע בתשמישו לפיכך לא פירסמו הכתוב אלא "גמלים מיניקות ובניהם שלשים"' (ב"ר עו,ז). אולי גם באה התורה לרמז שלאליעזר היה רוה"ק וכך פעל כראוי בכל מעשיו כאן, ולכן זה נרמז בגמלים כרמז על העתיד שיצא מרבקה (כעין רוה”ק שגם רואה את העתיד): 'רַבָּנָן אָמְרֵי: מַה גָּמָל זֶה יֵשׁ בּוֹ סִימָן טֻמְאָה וְסִימָן טָהֳרָה, כָּךְ הֶעֱמִידָה רִבְקָה צַדִּיק וְרָשָׁע' (ב"ר ס,יד). אולי גמל רומז להקמת בנ"י, כעין 'ג-מל' שבנ"י מיועדים לשם ה' וזה מתגלה במילה שהיא אות ברית ביננו לה' (ולכן גם ישראל נקראים מולים [משנה; נדרים ג,יא]), ונשמתנו הגדולה מתגלה בחיצוניות בשלושת מידותינו (שמי שאין לו את אלו סימן שלא ראוי לבנ"י): ' … אמר: שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים, והביישנין וגומלי חסדים … כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו' (יבמות עט,א). לכן נרמז שבראש כל המעשה כאן עומד העניין להקים את בית ישראל, וכך פעל אליעזר בכוונה לעשיה כזו כל הזמן (עשיה לשמה). אולי לכן לקח עשרה גמלים כרמז לעשרת הדברות, כרמז שהתורה מתאימה למהותנו כישראלים (שמתאימה לנשמת ישראל שלנו), שאת זה בא עכשיו להקים – את בית ישראל מגלי שם ה' בעולם. וכן מצינו שאליעזר נתן לה מתנות כנגד זה, כך שסימן שכך כיון בכל מעשיו: '(בראשית כד, כב): "וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ”, כְּנֶגֶד שְׁנֵי לוּחוֹת. (בראשית כד, כב): "עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם”, כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת' (ב"ר ס,ו). אולי אפשר שנאמר גמלים כרמז ל-73 שזהו גימטריה של 'גמל', שבגיל זה נלחם אברהם בארבעת המלכים ע"פ שיטת תוס' (ברכות ז,ב ד"ה 'לא'. שבת י,ב ד"ה 'ושל' [אמנם ראה דברי מו"ר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ('תורת המדינה', 'עלייתו הראשונה של אברהם אבינו לא"י') שגיל אברהם במלחמת המלכים נתון במחלוקת]), שזו היתה הפעם הראשונה שנעשה מלחמה בגילוי של ישראל בקשר לא"י. לכן כעין רמז שבא עם גמלים שהם חזקים, כעין רמז לכיבוש הארץ (וכידוע שכך כבשו בקלות המוסלמים שבאו מערב את הפרסים ע"י שהשתמשו בגמלים) וכרמוז ב'גמל' (בגימטריה 73), לומר שכיוון אליעזר בכל מעשיו במחשבה (לעשות לשמה, כרצון אברהם שמגלה את רצון ה',) שבא לקחת אשה ליצחק משם ולא מהארץ בשביל עניין גילוי כיבוש הארץ בחזקה (שלא רצה אברהם לקחת מבנות הכנעני בשל כיבוש הארץ): '"מבנות הכנעני" – פן יאמרו עלי: על ידי ירושה ומתנה נכנס הוא לארץ. לפיכך איני רוצה אלא על ידי הקב״ה שיתננה לי בחזקה' (חזקוני; בראשית כד,ג). אולי אפשר כרמז ש'גמל' זה 73 ועוד שתים שנרמז ב"גמלים" בלשון רבים, שמיעוט רבים שנים, כרמז להוספת שנים למספר המתגלה ב'גמל', שכך יוצא 75 שזהו הגיל בו נאמר לאברהם "לך לך", שאז נאמר לו ללכת לארץ ושיזכה להקים גוי גדול: “ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך" וגו' (בראשית יב, א-ב), ועכשיו אליעזר בא לבצע את זה בהקמת בית ליצחק כהמשך אברהם בהקמת הגוי, ובאי יציאת יצחק מהארץ (כנגד שנאמר ב"לך לך" ללכת לארץ); לכן גם לקח ממון רב וגמלים שהם יקרים כגילוי לברכה שנתנה לאברהם כמו שה' הבטיח לו ב"לך לך" ('“ואברכך” - בממון (ב”ר)' [רש”י]. וכן “ואגדלה שמך” שכיון שבא עם גמלים וממון דיברו עליו שהוא בעל חשיבות, שזהו כגידול שמו), שאליעזר פעל במעשה ומחשבה לגילוי דבר ה' (בעשיה לשמה). והנה המילה גמל ("גמלים", "מגמלי" וכדו') מופיעה 18 פעמים בסיפור הבאת רבקה ליצחק. אולי זה בא כרמז שבזה באו להקים את בית ישראל שיסודם בשלושת האבות, שכך רומז י"ח פעמים כנגד שלושת האבות (כמו שמצאנו בתפילת י"ח): 'רבי חנינא בשם רבי פינחס: כנגד י"ח פעמים שאבות כתובים בתורה: "אברהם יצחק יעקב"' (יר' ברכות ד,ג). בנוסף, י"ח מרמז על עשיית המשכן: 'רבי שמואל בר נחמני בשם ר' יוחנן: כנגד י"ח ציוויין שכתוב בפרשת משכן שני' וכו' (שם), שכאן נעשו כל המעשים לשם הקמת בנ"י שמתקנים את העולם להיות משכן לה'; וכן כרמז שיצחק לא ירד לבחור לו אשה אלא רק אליעזר נשלח כיון שיצחק היה כעין קרבן עולה ולכן היה אסור לו לרדת מהארץ (ב"ר סד,ג) [וכן אולי התכוון ופעל אליעזר לחפש אשה שראויה למעלתו זו של יצחק].