כיצד [לא] מתפללים – לפרשת חיי שרה

נכתב על ידי חגי 12, 12/11/2025

בפרשתנו אנו קוראים על הצעד הראשון במימוש הבטחת הקב"ה לאברהם: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (כא, יב). אברהם שולח את אליעזר נאמן ביתו לארץ מולדתו, למצוא אשה ליצחק בנו. ומנחה אותו בבירור ומפרט לו את השליחות: "אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי... כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק". על כך שואל אליעזר שאלה, שעלולה להתרחש: "אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת, הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם?" אברהם כמובן שולל זאת ומזהיר אותו: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה". אברהם חותם דבריו בתפילה: "'ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי... וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי, הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה".

רק תפילה

אליעזר שיתף את אברהם בחששו, שמא לא ימצא את השידוך המיוחל. על כך ענה לו אברהם, שהעצה היחידה היא להתפלל להקב"ה. רבי יחזקאל לוינשטיין כותב שלאברהם אבינו היה ברור שיצחק יתחתן, שהרי הקב"ה הבטיח לו שיהיה קיום לעם ישראל. למרות זאת, לא הסתמך רק על פעולתו, אלא צירף לכך תפילה.

כשמגיע אליעזר לארם נהרים, עוצר בפתח העיר, על יד הבאר ונושא תפילה: "הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם". אליעזר היה בטוח שתפילת אברהם תתקבל. הוא התפלל שיהיה ראוי למלא את המשימה כראוי, שלא הוא יגרום שתהיה מניעה לקיום התפילה. בהיותו עבד אברהם, שהולך בשליחותו, ביקש אליעזר שלא תהא מדרגת ההשגחה נופלת מזו של מדרגת אברהם ואמר 'הַקְרֵה נָא', שילך עימו מלאך. והוסיף שלאור קפיצת הדרך שהיתה לו, ביקש שיהיה זה 'הַיּוֹם'.

איך (לא) מתפללים

עיקר תפילתו של אליעזר היתה: "הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי".

חז"ל במסכת תענית (דף ד ע"א) מבקרים את תפילת אליעזר: "אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן, ואלו הן: אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם דכתיב 'וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ...', יכול אפילו חיגרת, אפילו סומא. השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה". חז"ל מציינים שאליעזר ביקש בקשה כוללנית מידי, שהרי באותה מידה יכלה להזדמן בחורה חיגרת או בחורה שאינה בעלת מידות ולא מתאימה לביתו של אברהם. לדידם, בתפילה יש לבקש באופן פרטני, ולדייק בתפילה ובבקשה, ולא לבקש בקשות "באופן כוללני".

הרמב"ם בהלכות עבודה זרה (פרק יא הלכה ד) כותב: "אין מנחשין כעכו"ם שנאמר 'לא תנחשו', כיצד הוא הנחש? ... וכן המשים סימנים לעצמו אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני ואם לא יארע לי לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם, וכן כל כיוצא בדברים האלו הכל אסור וכל העושה מעשה מפני דבר מדברים אלו לוקה".

נותר לנו ליישב את הנהגתו זו של אליעזר עבד אברהם, שהיה דולה ומשקה מתורת רבו - אברהם, איך נהג כך? מדוע התפלל בנוסח שאינו ראוי? מיישב בעל 'תורה תמימה' את דברי הרמב"ם, הסובר שאין להתפלל כך, וכורך זאת באיסור 'לא תנחשו'. אכן יש לנהוג כפי שהורו חז"ל, שלא להתפלל באופן מקיף, אלא באופן אינדיבידואלי, ולדייק בבקשותינו. הוא מבאר שהאיסור הוא להתפלל מבלי להזכיר את שמו של הקב"ה. כפי שמצינו בחז"ל (חולין ז ע"ב): "למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה", שמסירים כביכול את השגחת ה' ומאמתים את מעשיהם. אליעזר, לעומת זאת, הזכיר את הקב"ה, כשהתפלל ואמר 'ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם'. הוא נשא תפילה ובדרך אגב ביקש מהקב"ה שיזמן לו סימן, שיהיה בטוח במעשיו. בכך אין כלל איסור ניחוש או כישוף. למדנו מפסוקים אלו שהדרך היחידה לממש רצון ולהוציאו אל הפועל באמצעות התפילה. עוד למדנו, איך ובאיזו לשון להתפלל.

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – [email protected]