"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" (בראשית כג,א). '"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה" (תהלים לז, יח). "יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִים וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה", כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים. בת כ' כבת ז' לנוי, בת ק' כבת עשרים שנה לחטא. ד"א: "יודע ה' ימי תמימים" זו שרה שהיתה תמימה במעשיה, א"ר יוחנן: כהדא עגלתא תמימה. "וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה", שנאמר "ויהיו חיי שרה" מה צורך לומר שני חיי שרה באחרונה? לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ולעולם הבא' (ב"ר נח,א). 'נחלתם לעולם תהיה. "שני חיי שרה". לאחר שנאמר "ויהיו חיי שרה", מה צורך לומר "שני חיי שרה" באחרונה? אלא לומר לך: שחביב חייהן של צדיקים לפני הקדוש ברוך הוא בעולם הזה ולעולם הבא. ולפיכך הזכיר במקרא שתי פעמים חיי שרה לומר שזכתה לחיי העולם הבא. הדא הוא דכתיב "יודע ה' ימי תמימים" ויהיו חיי שרה בעולם הזה, "ונחלתם לעולם תהיה" לעולם הבא' (רש"י). 'כהדא עגלתא תמימתא. אפשר פירושו כעגלה הנמשכת בתמימותה אחר רצון בעליה, כן שרה נמשכה אחר רצון אברהם בתמימותה ושמעה לקולו לומר אחותו היא; ואף שכבר לקתה ע"י כן במצרים חזרה לעשות רצונו לומר כן בגרר' (חידושי הרד"ל). 'כהדא עגלתא תמימה. דמה שלמות היופי לעגלה וכמ"ש "עגלה יפיפיה מצרים". וכן איתא בפרק כהן גדול: עגלה זו מיכל, ולמה קורא אותה עגלה? שחביבה על בעלה כעגלה, וכה"א "לולי חרשתם בעגלתי". ופה מדמה אותה גם לענין תמימותה וצדקתה' (יפה תואר). 'עגלתה תמימה כו'. עגלה תמימה בלי מום, אשר לא עלה עליה עול וכל מום לא יהיה בו. ... מה צורך לומר שני חיי שרה. שהרי כבר אמר "חיי שרה"? אלא רמז לשני מיני החיים, חיי עולם הזה וחיי עולם הבא; כן פי' רש"י' (מתנות כהונה). 'כהדא עגלתא, כלו' כלילת יופי בצדקות ובנוי שבכ"מ מכנה השלמת היופי לעגלה, כמו עגלה יפיפיה מצרים, וכדאיתא בסנהדרין דף כ"א עגלה זו מיכל (יפ"ת). או על שם שהלכה בתמימות אחר אברהם כמו העגל שהולכת בתמימות אחר אמה, וכדאיתא במדרש על "פסוק נחית כצאן עמך" (ש"ר פ' כ"ד) ע"ש, כן שרה הלכה בתמימות אחר אברהם כדאי' לעיל פ' מ"א (נזה"ק). "ונחלתם לעולם תהיה" כו', פי' "ונחלתם" קאי אימים, כי ימי הצדיקים חביבין לפני המקום בעוה"ז ובעוה"ב, כדמפרש ואזיל שמדחזר להזכירם הוא ע"כ מחיבה. והכוונה למה שאמר בזוהר שהימים היוצאים בטובה קנו מציאות ממש. ולזה חביבים בעוה"ז ובעוה"ב כי אינם כלים אלא קיימים ונצחיים לעוה"ב כמלאכים' (עץ יוסף). 'כהדא עגלתא. כפול לקמן סי' ב'. וכאן אין לו באור וצ"ע' (מהרז"ו [בסימן הבא ששם דרשו שעד שלא נפטר צדיק נולד צדיק אחר, וגם שם נאמר עגלה תמימה, פירש: 'עגלתא תמימתא. נ"ל שפי' עיגול שלם, וכמו שת"י ככף רגל - עגל רגלין סגלגלין, וכ"פ רש"י שם; והוא הגלגל הסובב שכאן הוא שוקע וכאן עולה. וז"ש "וזרח השמש" וגו' הוא גלגל השמש (ופי' זה כמדומה ששמעתי או ראיתי) וכ"מ בילקוט יהושע ושמואל א' ג'' וכו']). אולי ע"פ ההסבר של המהרז"ו בסימן הבא שהכוונה בעגלה תמימה כרמז לעיגול שלם, כך אפשר גם כאן שכונת ר"י לומר כעגול שלם, כרמז שבכל מעשיה היה שלמות, מתחילה ועד סוף, כעין זריחה ושקיעה שזה התחלה וסוף (וכן כרמז שלא היו צדדים שונים, שלא היו במעשיה עוד מחשבות וחלקים, שאז זהו כעין ריבוע וכדו' שיש לו זוויות, כרמז לפינות – פניות אחרות, אלא הכל היה שלם וחלק כעין עיגול, שהיתה תמימה במעשיה לגמרי). ע"פ פירוש הרד"ל שהדימוי בשרה לעגלה שהולכת אחר בעליה הוא כרמז שהלכה עם אברהם ואמרה שהיא אחותו במצרים ובגרר, אולי ר"י דימה דווקא בעגלה (ולא בבהמה אחרת) גם כרמז שבמצרים אמרה שהיא אחותו, ולכן נרמז בעגלה שמרמזת על מצרים: "עגלה יפה פיה מצרים" (ירמיהו מו,כ), וכן כרמז לדבריה, שזה נרמז בפס' שאומר "יפה פיה", כעין רמז שדברה יפה בפיה, שאמרה כמו שאמר לה אברהם לומר. (וההמשך בפס' הוא "קרץ מצפון בא בא", כרמז שעשתה אותו דבר בגרר שהוא נמצא צפונית למצרים; קרץ – חיתוך [רש"י], כעין שחתכה דבריה באמירה שהיא אשתו, גם כשזה היה בגרר מצפון למצרים, כש"בא בא", כעין רמז כשבא לשם אברהם ושרה אתו; וכעין רמז "בא" פעמיים, שבא למצרים ולגרר ובשניהם אמרה שהיא אשתו). אולי אפשר שר"י דימה לעגלה תמימה, שעגלה היא פרה צעירה, כרמז שהתמימות של שרה היתה בשלמות כמו ילדה שפועלת בתמימות, שכך פעלה במעשיה שהלכה אחר ה' בשלמות, כעין הנאמר קודם: 'בת ק' כבת עשרים שנה לחטא', ולכן דימה זאת בעגלה צעירה, כרמז שבמעשיה היתה בשלמות הצדקות שלכן כעין צעירה בת עשרים לחטא. אולי ר"י רמז בעגלה תמימה כרמז שבפס' "יודע ה' ימי" זה גימטריה 176 שזה כמו 'סח עגלה', שאברהם אמר (סח) לה לומר שהיא אחותו, וכך עשתה כמו 'עגלה' תמימה. (אולי כרמז "יודע ה' ימי תמימם" [706] ועוד 16 האותיות יוצא 722, כמו גימטריה של: 'אמרה - אני אחות'. אולי גם במילוי האותיות היה צריך להיות "תמימים", ואז היה יוצא "יודע ה' ימי תמימים" = 716 כמו: 'חיי יסכה עגל תמים'). אולי אפשר שדרשת חז"ל על שני עולמות נדרש מזה שנאמר שוב "שני חיי שרה", שהמילים "שני" מיותרים כיון שנאמר מקודם כמה פעמים "שנה", וכן "חיי שרה" כבר נאמר קודם בתחילת הפס', ולכן למדו לדרוש כעין שנאמר על שני סוגי החיים – החיים בעוה"ז ובעוה"ב, שזהו שבשניהם היתה התגלות של חיים מלאים, וזהו "שני חיי שרה", שני החיים שחיה בשלמות בתמימות (כמו שנאמר קודם) – שזהו בעוה"ז ובעוה"ב.