סיפור על געגוע....
נכתב על ידי משה אהרון, 4/11/2025
בס"ד.
סיפור על געגוע.
------------------------------
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
חידש הזקן :
ברגע הנדיר של נפיחת נשמה באדם.
נרמז בתורה כי הבורא הנופח מתכוון
אך לטוב של : "נפש חיה".
וכי גם אם יהא בעתיד חלילה - חרון אף .
כי אז "סוף" אפו של הקב"ה הוא למעשה
בבחינת תכלית :
אך : "לנשמת חיים" .
בבחינת : "נפש חיה"
[ראו גם מאמר הנביא על הרשע.
שהקב"ה ממתין לו לשוב
להיותו "נפש חיה"].
סיפור על געגוע.
-----------------------.
געגוע הוא מין תעתוע.
יום אחד מרוב געגוע התעלפתי.
והחלטתי לעשות לזה סוף.
ל"נתח" את עצמי למוטט ולניוון עדי מוות
את עצב הגעגוע.
מני אז נותרתי רק עם יער של תעתועי העבר.
אשר העיקו ועשרת מונים.
שיוועתי לאלוהי ליידע פשר דבר.
ונדמה היה לי כי שמעתי מן לחש לאמור :
כי הגעגוע מקורו עלום וקשור
במעשה ה"מפוח".
עת נפח האלוהים נשמה באדם
ומני אז מתגעגע האדם בעילת כל דבר
מבלי ליידע כי למעשה הגעגוע הוא
לאותה : נשיקת החיים במעשה ה"מפוח".
עת נגעו בו "שפתי" אלוה.
אז למדתי,כי כל געגוע הוא למעשה
מין תעתוע.
בהיותו למעשה בעיקרו
געגוע ל "מפוח"......
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
