מידות תיבת נח
"וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה. צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה" (בראשית ו,טו-טז). '(בראשית ו, טז) "תחתיים שנים ושלישים תעשה", תנא: תחתיים לזבל, אמצעיים לבהמה, עליונים לאדם' (סנהדרין קח,ב). בתיבת נח יש דגש על שלוש – שלוש קומות, שלוש מאות אמה אורך, שלושים אמה גובה, נראה שזה בא לרמז שהתיבה היתה מעין ארון הברית: 'מאן תיבה דא? דא ארון הברית. ונח ותיבה לתתא הכי הוו כדוגמא (דא) דלעילא; נח כתיב ביה ברית, דכתיב "והקימותי את בריתי אתך" וגו', ועד דאתקיים ביה ברית לא עייל לתיבותא, דכתיב "והקימותי את בריתי אתך ובאת אל התיבה", וכדין הוה תיבה ארון הברית' (זוהר ח"א נט,ב), שזה דבר עקרוני בתיבה כיון שבמעמד התיבה היה כעין מתן תורה לחיבור לקדושה (עד שבנ"י יקבלו את התורה; שהארון הוא ההמשך ממתן תורה ולכן מעמדה של התיבה כארון הברית מרמז על גילוי כמתן תורה), שזהו קבלת שבע מצוות בני נח, שלכן לאחר המבול ה' אמר שלא יביא יותר מבול כיון שאז נעשה חיבור לקדושה שבזכות זה העולם לא יחרב, כמו שמסביר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א. ממילא כיון שהתיבה מייצגת כעין מתן תורה, לכן יש בה גילוי של שלוש כיון שגם במתן תורה היה גילוי של שלוש, שבחודש סיון נתנה התורה: “בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני" וגו' (שמות יט,א). (וזה כרמז לגילוי של שלוש שמופיע בדברי קדושה, כמו שבמובא בפסיקתא דר"כ יב,יג). וע"י התורה מקדשים ומעלים את העולם, ולכן זה מתגלה שקומה התחתונה היתה לזבל, וקומה מעליה זה לבהמות, וקומה מעליה זה לאדם, שבכל קומה יש חשובים מאלו שבקומה שתחתיה, התעלות בדרגות ובחשיבות, שזה רומז להתעלות ותיקון העולם. רק הרוחב הוא של חמישים (שלא קשור לשלוש), כיון שצריך שיבנה בצורה של תיבה שיכולה להתקיים, ולכן אי אפשר שיהיה שלושים שזה צר מידי, וכך מובא בב"ר: 'בר חטיא אמר (תהלים קיט, טז): "בפקודיך אשיחה בחקותיך אשתעשע", לימדתך תורה דרך ארץ שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת בלמין, יעשה רחבה אחד מששה בארכה, וגבהה א' מעשרה בארכה' (ב”ר לא,י). (כעין רמז גם בגמ': '"ואל אמה תכלנה מלמעלה" דבהכי הוא דקיימא' [סהדרין שם], הרי שהתיבה נבנתה בצורה שמהצד הטבעי יכולה לעמוד בשטפון גדול; שאמנם ה' שמר על התיבה כיון שאחרת לא היתה יכולה לעמוד במבול שהשחית את הכל, אבל מצד הבניה נעשה מה שאפשר בכדי שיהיה חזק ויעמוד במבול), ולכן נעשה חמישים, שגם זה מרמז על מתן תורה שקיבלנו את התורה בזמן שבועות שהוא חמישים יום לאחר הפסח (אמנם ראה ב'תורת המועדים' מאמר 'חג השבועות כחג התורה', למרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א, שזה לא כ”ך פשוט הזמנים). בנוסף, הרוחב הוא שישית מהאורך, שזה כעין רומז לתושב”ע (שיש בה ששה סדרים [אמנם בעבר היו הרבה יותר סדרים (חגיגה יד,א), אבל הבסיס היסודי הוא ששה סדרים, ולכן נרמז על ששה בפס' (שבת לא,א)]), שכך רמז לקבלת שבע מצוות בני נח, שקיבלו זאת בע”פ (שזה לא תורה בכתב). בנוסף חמישים כרומז לחמשה חומשי תורה, כרמז לתורה שקיבלנו בסיני; וכן התורה קשורה לשערי הבינה שנבראו בעולם (שהתורה היא חכמה של מעלה [ב"ר יז,ה], ולכן משה הגיע לשער המ"ט בשערי הבינה [ר”ה כא,ב]), שהם חמישים ('נ' שערי בינה נבראו בעולם' [ר”ה כא,ב]), ולכן זה מתגלה בתיבה בחמישים אמה רוחב. נראה ששלוש הקומות גם מרמזות על העולם שמתעלה (ולכן לגובה), שזה כנגד שלושת האבות שהם הבסיס לישראל, היסוד של תיקון העולם. וכן מרמז על שלוש זמנים בקיום העולם, שהעולם מתחלק לשלישיה של אלפיים שנה: 'תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח' (ע"ז ט,א); שזהו התעלות של העולם, ולכן נרמז על זה בתיבה, שאמנם חטאו מאוד אבל העולם יתוקן עד השלמות לעתיד לבא. אולי שלושים אמה גובה כרמז לכך שהמים עלו 15 אמה לגובה (“חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים" [בראשית ז,כ]), ובנוסף כשדוד כרה את השיתין נעשה שהיה צריך להעלות את התהום – 'אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי' (סוכה נג,ב), שזה קשור להכנת המקדש שמתקן את העולם לשכינת ה'; לכן שניהם יחד (המבול שהחריב את העולם המקולקל לגמרי, ותיקון העולם ע"י המקדש) מביאים לתיקון העולם, ולזה רמזה התיבה. ושלושים אמה גובה התיבה שמחולק לשלוש קומות, יוצא שכל קומה היא עשר אמות, שזה רומז ללוחות הברית שבהם עשרת הדברות, והם נמצאים בארון, שתיבה נח מרמזת כנגדו.



