תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה

נערך על ידי אורן ירון מס (אי"ם)

מבוא

"תרגום ירושלמי" הוא השם המקורי, בעוד "תרגום יונתן בן עוזיאל" הוא כינו שניתן לו בטעות בשל אי-הבנה. . השם "תרגום ירושלמי" מתייחס למקור הארץ-ישראלי שלו, ואילו "יונתן בן עוזיאל" הוא תנא שכתב תרגום לנביאים בלבד, אך שמו נקשר בטעות לתרגום לתורה.

לקט הפרשנויות שבחרתי מבוסס על ספר "תרגום יונתן המבואר והמדוייק" – עם תרגום מלא ללשון הקודש, בתוספת "ילקוט מפרשים – מקורות והערות לדברי התרגום, בעריכת הרב שמעון וייזר, הוצאת "מישור" – בני ברק – תשע"ו. אני מתייחס בלקט שלפנינו רק לתרגום לעברית של התרגום לארמית.

אמנם התרגום נקרא "תרגום ירושלמי", והופיע במקומות שונים בקיצור ראשי תיבות: ת"י. להבנתי הקיצור 'ת"י' הוסב בטעות ל"תרגום יונתן", כי יונתן בן עוזיאל, שקדם לאונקלוס בכמאה שנים (יונתן בן עוזיאל = יב"ע חי במאה הראשונה לספירה ואונקלוס במאה השנייה), כתב תרגום לנביאים. ספר 'אור זרוע' מכנה את תרגום אונקלוס כ'תרגום בבלי' (הלכות נשיאת כפיים סימן תי"א), ותרגום יונתן מכונה 'תרגום ירושלמי'.

ה"תרגום הירושלמי", המכונה גם "תרגום ארץ-ישראל", המקורי היה שם לתרגומים ארמיים שונים של התורה, שהיו נפוצים בארץ ישראל ופותחו על ידי חכמי ארץ ישראל בתקופת התנאים והאמוראים. לא ברור מיהם מחברי התרגום הירושלמי.

בראשית

א,א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ: בחכמה ברא ה' [תרגום ירושלמי]. הערה: המילה 'בראשית' רומזת על ראשית הראשים, דהיינו חכמה.

א,ז: וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ: הרקיע – עוביו שלוש אצבעות בין צידי השמים למי האוקיינוס.

א,יד: וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים: ויהיו לסימנים ולזמני מועדים, ולמנות בהם חשבון ימים, ולקדש ראשי חודשים וראשי שנים, ותקופות השמש ומולד הלבנה והמחזורים.

א,כו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ: למי אמר? ת"י: ואמר אלוהים למלאכים המשרתים לפניו, שנבראו ביום השני לבריאת העולם.

א,כז: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: בראו ב 248 איברים ו 365 גידים.

ב,ג: אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: שברא אלוהים – ועתיד לעשות.

ב,ו: וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה: מהו האד? ת"י: וענן כבוד היה יורד מתחת כסא הכבוד וממלא מים מן האוקיינוס וחוזר ועולה מן הארץ ומוריד מטר, ומשקה אל כל פני האדמה.

ב,ז: וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם: וברא ה' אלוהים את האדם בשני יצרים. הערה: 'וייצר' בשני יו"דין – יצר טוב ויצר רע.

ב,יז: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת: תהיה חייב מיתה. הערה: בעת שתאכל ממנו תהיה בן מוות.

ב,יח: אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ: אעשה לו בן זוג כיוצא בו [תרגום ירושלמי].

ב,כג: זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי: זאת הפעם – ולא עוד, תיברא אישה מאיש כמו שנבראה זאת ממני.

ב,כה: וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ: ולא היו יודעים מה היא בושה [תרגום ירושלמי].

ג,י: וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא: והתחבאתי מכלימה.

ג,טו: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב: כשיהיו בני האישה שומרים מצוות התורה – יהיו מכוונים ומכים אותך על ראשך, וכשיעזבו מצוות התורה  - תהיה מתכוון ונושך אותם בעקביהם ... ועתידים הם לעשות התפייסות באחרית, בימי המלך המשיח.

ג,כג: וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה: והלך וישב בהר המוריה לעבוד את האדמה שנברא משם.

ו,ג: וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: ואמר ה' כל הדורות הרעים העתידים לעמוד, לא יישפטו במשפטי דור המבול להיאבד ולהיכלות מתוך העולם ... הנה נתתי להם אורכה 120 שנה כדי שיעשו תשובה, ולא עשו.

ו,ח: וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה: ונוח – שהיה צדיק – מצא חן בעיני ה'.

שבת שלום, שבת בראשית – חיים של ראשית הגאולה, לאחר הניצחון המזהיר על אויבינו והחזרת החטופים, שבת של חכמה וצדיקות, אורן.