פרשת ראה - הראיה והשמיעה של האדם - מה יועילו?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

נמצאים אנו בסוף חודש אב וקרבים כבר לחודש אלול- הידוע כחודש  הרחמים והסליחות. בימים אלה ממש עלינו להתכונן לקראת הימים הנוראים אשר לפי מה שייכתב בשמים :  האם אנו זוכים לחיים - או למוות חלילה.

הכוונה : עלינו לשים לב לחיים הרוחניים שלנו - כי בלעדיהם - אין החיים , אלא חיי בהמה וחיה - ולאדם הם לא נחשבים  - זה הזמן להתעורר מהתרדמה היום יומית - יש לנצל כל רגע לעבודת ה'- כי לפי ימים  אלה - ייקבע כיצד יראו הימים הנוראים ועל פי זה - יקבע כיצד תראה כל השנה ! לא רק כיצד יראו הימים הבאים , אלא כיצד יראו כל החיים.

היות והחיים הם שרשרת אחת רצופה שאסור להפסיק במהלכה ,אלא להמשיך להתחזק בדרך התורה – לחנך את הילדים החל מהגיל הרך לקיים את המצוות בן אדם למקום ובין האדם לחברו.

הפרשה פותחת  בפסוקים:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם וְהַקְּלָלָה, אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל ־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל.  הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ.  וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם". [דברים, י"א, כ"ז- ל"ב]

ציורי תנ"ך/ ישעיהו הנביא מעורר את עם  ישראל / ציירה: 

אהובה קליין (c)

 " הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם" 

כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)

בהפטרה אנו קוראים בספר ישעיהו: [נ"ד ,י"א עד פרק: נ"ה- פסוק: ו']

להלן קטע קצר מההפטרה: " הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹא כֶסֶף וּבְלֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב.  לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלֹא־ לֶחֶם, וִיגִיעֲכֶם בְּלֹא לְשָׂבְעָה; שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלו ־ טוֹב, וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם.  הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים. הֵן עֵד לְאוּמִּים, נְתַתִּיו; נָגִיד וּמְצַוֵּה, לְאֻמִּים.  הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא, וְגוֹי לֹא

יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ-לְמַעַן יְה

וָה אֱלֹהֶיךָ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ".[ישעיהו. פרק: נ"ה, א'- ו']

השאלות הן:

א] מה ההבדל בין ראיית האדם לבין ראיית הקב"ה?

ב] כיצד דברי ישעיהו הנביא קשורים לתוכן פרשתנו?

תשובות.

ההבדל בין ראיית האדם לבין ראיית אלוקים

מעניין , לשים לב כי הפרשה פותחת במילה "ראה" – הפונה אל היחיד  והמשך המשפט פונה  בלשון רבים?

על כך כמה מהפירושים:

א] הגאון ר' אליהו מווילנא אומר: כאן משה רבנו מעוניין ללמד ולחנך את עם ישראל שאם יקום אדם ויאמר: הואיל וכולם הולכים בדרך מסוימת, גם אני אצטרף לדרכיהם ואין אני צריך לבדוק האם הדרך טובה ,או לא. על כך באה התורה ומזהירה את היחיד: "ראה"! עליך לבדוק את הדרך שאחרים הולכים בה- האם היא ראויה לך? האם היא טובה? האם היא ברוח התורה הקדושה?

ב] האבן עזרא טוען: תיקון כלל ישראל תלוי בתיקון הפרט, התורה דורשת מכל בן אדם שאם הוא מעוניין-

לחיות  בחברה טובה, תחילה יראה ויבדוק היכן עליו לשפר את מעשיו.

מסתבר שהראייה – היא חכמה וחכמה היא ראיה- ראית אמת וחכמת אמת- דבר שבא  מהקב"ה.

כפי שנאמר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹוהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ"[דברים ד', ל"ה]

חייבים אנו לדעת, כי כל מה שאנחנו רואים- הוא מוגבל- היות וכל אדם רואה על פי רמתו- השכלתו וידיעותיו .

אין האדם רשאי לשפוט את אלוקים אשר ברא אותו, כמו שנאמר:

"תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [דברים י"ח, י"ג]

לכן האדם צריך להאמין: כי  יש תכנית אלוקים ובעוד שאלוקים יודע  מה התכלית בסוף הדרך -הרי האדם אינו יודע כלל.

לדוגמא: המלחמה בה אנחנו נתונים כעת, נכון להיום: איננו יודעים כיצד תסתיים? אנחנו מייחלים  ומתפללים לטוב ולימים של שלום ושלווה..

אך הדבר תלוי בהתנהגות כל עם ישראל – אם נלך בדרך טובה נזכה כולנו לניצחון ושמחה ברכה וישועה- אך אם נלך בדרך הנוגדת לרצון ה' – היא תוביל  חלילה- לקללה- שאף יהודי  אינו חפץ בה ולכן בחכמה ננהג אם נשוב כולנו להתחבר לספר הספרים - במיוחד לאור המצב  המשקף את המתרחש בימים אלה ממש:   חלק קטן מהעם שאינו לומד את פרשיות השבוע  הוא - אינו יודע  כלל את חשיבות התורה -  ואת השליחות  של עם ישראל- בעולם, כי  העם שלנו חייב להיות אור לגויים ולא ההפך מזה.

לעומת ראיית האדם " אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט" [תהלים, צ"ד, ט']

אומר הנביא ירמיהו:

"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְהוָה" [ ירמיהו כ"ג, כ"ד]

אומר דוד המלך: "גָּלְמִי, רָאוּ עֵינֶיךָ,    וְעַל סִפְרְךָ, כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ :יָמִים יֻצָּרוּ;  ולא וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם". [תהלים קל"ט,ט"ז]

הסבר: דוד המלך מתאר את ראייתו של ה' את האדם עוד טרם האדם נולד לאוויר העולם כי הכול ידוע לה' מראש!

הגאון מווילנא מתייחס למילה: "נותן" –הכתובה בלשון הווה ולא בלשון עבר- בפסוק: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה". 

תשובתו: לבל יחשוב האדם ויטעה - כי זכות הבחירה ניתנה לו רק בראשית הדרך, שאם בחר בדרך רעה אין לו תקנה. לכן נאמר:

"אָנֹכִי נֹתֵן" בלשון הווה. לפי שכל יום - יש לו אפשרות לנטוש  את דרכו הרעה ולבחור דרך טובה. עד יום האחרון לחייו. וזאת כנגד המחשבה שמא ידאג שכל החטאים שחטא בעבר הם לא ייעלמו לנצח , לכן כתוב: "היום" היות ובעל התשובה הוא כתינוק שנולד- הרי זה: "היום" שהוא חוזר בתשובה- מתחיל את חייו  מחדש והחטאים שחטא בעבר נהפכו לשגגות או –במקרה הטוב יותר -אפילו לזכויות.!

הקשר של  דברי הנביא ישעיהו לפרשה.

הנביא קורא לעם ישראל:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". 

הביטוי "שמעו ותחי נפשכם" הוא ביטוי  שמשמעותו היא "הקשיבו ותחיו". הוא קורא לאנשים לשמוע את דבר ה' ,או את דברי החכמה, מתוך הבנה שכך תזכו לחיי נצח או לחיי רוח.

המלבי"ם מסביר :"הטו אזנכם", ישעיהו הנביא פונה אל עם ישראל ואומר להם: לשמוע את דבריו  ומתוך השמיעה יגיעו להבנה ויקבלו   את דבריו - תחי נפשכם העטופה ברעב ובצמא לשמוע דברי אלהים חיים, "ואכרתה" – הכוונה: כי  הנביא יגיד להם נבואות מן הכריתות ברית שיכרות ה' איתם לעולם לשמור להם חסדי דוד הנאמנים,  כמו שנאמר: "עד עולם אכין זרעך וכו':

מצודת דוד מסביר באופן דומה: הנביא פונה אל עם ישראל ואומר להם :"הטו אזנכם" - לשמוע אמרי "ולכו אלי" - לכו ממקומכם לבא אלי ללמוד תורתי.

"הוי כל צמא" - הוי זה  לשון קריאה וזימון וקיבוץ הוא ויש הרבה במקרא (זכריה ב) הוי הוי ונוסו מארץ צפון.

הנביא אומר: "הוֹי כָּל ־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם"

רש"י מסביר: "הוי כל צמא" - הוי זה  לשון  קריאה וזימון וקיבוץ הוא "לכו למים" – הכוונה לתורה!

המלבי"ם מסביר: "הוי כל צמא ",כי  הנביאים  מדמים את התורה והמצוות ללחם ומזון, כי הם מזון הנפש - כמו שהלחם והמים הם מזון לגוף  - כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. נפשי בלעדם, כמו האמונה במציאות ה' בהשגחה ומעשים שמחייב גם הדת הנימוסי.

לעניות דעתי קיים קשר הדוק בין הראייה לשמיעה- לדוגמא: על ידי שאדם שומע רעמים בחורף - הוא מבין שיש אלוקים בשמים המנצח על מעשה הבריאה. על כך למדנו גם במעמד סיני שנאמר :

"וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת ־ הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל ־ מֹשֶׁה, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; וְאַל ־ יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן ־ נָמוּת" [שמות  כ, י"ד- ט"ז]

לסיכום : לאור האמור לעיל: יהי רצון שנשלב את חוש הראיה והשמיעה  יחדיו , נשכיל  לבחור בנתיב הברכה  ונקשיב לדברי הנביא ישעיהו:" הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם"