יום הכיפורים: התגלות העצמיות של הנשמה

יום הכיפורים תופס מקום ייחודי וגבוה במעגל השנה. מעבר להיותו יום של סליחה וכפרה, הרי שעל פי תורת החסידות – מהותו של היום נוגעת בעצם הקשר בין יהודי לקב"ה, קשר עמוק ונצחי שלמעלה מהשגה, מעשה ואף מהתשובה עצמה.

עיצומו של יום מכפר – קדושת היום

בגמרא במסכת יומא מבואר המחלוקת האם "עיצומו של יום מכפר" גם ללא תשובה. רבי יהודה סובר שקדושת היום כשלעצמה ללא מעורבות של עבודת האדם – מכפרת. חכמים מוסיפים שתנאי לכפרה הוא תשובה, אך עדיין הם מודים שעיצומו של יום יש בו כוח ייחודי.

בחסידות מוסבר שהכוח של "עיצומו של יום מכפר" נובע מהתגלות מדרגה שלמעלה מהשגה, למעלה אפילו מרצון – התגלות של עצם הרצון האלוקי בעצם היהודי. ביום זה, מתגלה בפועל החיבור המוחלט בין עצם הנשמה לאלקות.

שלוש מדרגות בקשר בין יהודי לה'

בכמה שיחות מתבאר שישנן שלוש רמות בקשר בין יהודי לקב"ה:

1.      קיום מצוות – הקשר שמתגלה ע"י מילוי רצונו של הקב"ה בפועל.

2.      תשובה – כאשר נפגם הקשר על ידי חטא, ניתן לשוב ולחזקו ע"י חרטה וכיסופים מחודשים.

3.      עצם הקשר – שלמעלה מהתנהגות האדם. זהו הקשר העצמי שאינו נפגם לעולם, גם אם יש חטא. מדרגה זו מתגלה ביום הכיפורים.

ביום הכיפורים אין מדובר רק על מחיקת העוונות, אלא על גילוי ה'אני' האמיתי של כל יהודי – הקשר הטהור והעצמי שלו עם ה', שאינו תלוי בהתנהגותו.

מנהג הכפרות והשייכות ליום הכיפורים

במסגרת ההכנות ליום הכיפורים נהוג גם לקיים את מנהג הכפרות כהכנה ליום הקדוש, המנהג כולל בקשת תפילה מבורא עולם שיתן לנו חיים טובים ומאושרים וכן תרומה לצדקה.

לנוחיותכתם מצורף קישור לקיום מצוות כפרות דרך האתר של חב"ד (בשנת תשפ"ו תרומתכם תתמוך בפעילות של חב"ד בשדרות).

נעילה – "ישראל ומלכא בלחודוהי"

הרגעים האחרונים של יום הכיפורים – תפילת נעילה – מסמלים את פסגת ההתגלות. בתורת החסידות מבואר כי בשעה זו מתגלית ה"יחידה שבנפש"  הדרגה הגבוהה ביותר של הנשמה.

זוהי דרגה שבה אין מחיצות כלל, לא בין האדם לעצמו, ולא בינו לבין קונו. הרבי מתאר זאת בביטוי המפורסם: "ישראל ומלכא בלחודוהי" רק היהודי והקב"ה, ללא מסכים, ללא הסחות.

כוח זה של נעילה אינו נובע מעבודת האדם בלבד, אלא הוא תוצאה של ההארה האלוקית שמתגלה ביום הכיפורים – עצם הקדושה של היום חושפת את העצמיות היהודית.

טהרה עצמית – לא רק כפרה

פסוק מרכזי ביום הכיפורים הוא: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם לפני ה' תטהרו". החסידות מדגישה את הסיום: "לפני ה' תטהרו" – לא רק כפרה על מעשים, אלא טהרה – גילוי של מה שתמיד היה טהור, אך היה מוסתר.

הטומאה והחטא הם דבר חיצוני למהות היהודי. ביום הכיפורים מתגלה מי הוא באמת – נשמה אלוקית טהורה, שלא נטמאת לעולם.

עבודת האדם ביום זה

למרות הגילוי העצמי שבא מלמעלה, ישנה חשיבות גם לעבודה מצד האדם. עלינו להשתתף בתהליך – ע"י תשובה, תפילה, קבלה לעתיד ולימוד התורה של היום. דווקא כשיהודי מכיר במעמדו האמיתי – הוא רוצה לחיות בהתאם.

יום זה הוא גם זמן של אחדות – כל ישראל מתכנסים בבתי הכנסת, ללא מחיצות, כולם לבושים בלבן, כמלאכים. גם זוהי השתקפות של פנימיות היהודי – אחדות עם כללות ישראל, ואחדות עם השם.

מידע נוסף, הלכות, מנהגים וביאורים על יום כיפור לפי תורת החסידות ניתן למצוא באתר kaparot.org.il.

סיכום

יום הכיפורים, לפי תורת החסידות, הוא היום שבו מתגלה הקשר המהותי בין נשמת ישראל לאלקות. זהו יום שבו לא רק מוחקים את החטאים, אלא בעיקר מתגלה הטהרה האמיתית והנצחית שביהודי. זהו זמן של אמת, של "לפני ה’", של עומק הנשמה – וככזה הוא נושא עימו כוח מחיה ומשנה חיים לכל השנה כולה.